הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי
סימן כב - שלא להתקשות על המת יותר מדאי
א. אין מתקשין על המת יותר מדאי, וכל המתקשה על המת יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה, אלא שלושה ימים לבכי, שבעה להספד ושלושים לתספורת 900 . ואם סובל מכאבי עיניים פטור מלבכות גם תוך שלושת הימים הראשונים של האבלות 901 .
ב. השורט בבשרו על מת, בין ביד בין בכלי, חייב מלקות. ואפילו שלא בפני המת אסור. ואם שרט על מת אחד חמש שריטות או שריטה אחת על חמשה מתים חייב חמש מלקויות 902 .
ג. אסור להכות עצמו ולקלל עצמו בצערו על המת עד שדמו שותת 903 . ואם היה גדול בתורה שמת ומצטער על תורתו ומכה עצמו עד שזב ממנו דם מותר (ובלבד שלא ישרוט) 904 .
ד. המקרח בראשו על מת, דהיינו שתולש שערות ראשו בשיעור שיראה מראשו כגריס (קוטר של 2 ס"מ) פנוי בלא שיער חייב מלקות. ואסור לתלוש אפילו שערה אחת על המת, ומכל מקום בזה לא מתחייב מלקות 905 .
ה. בין הנשים ובין הגברים מוזהרים על איסור שריטה ואיסור קרחה על המת 906 .
ו. אין לאב או לאם לנשק בנם או בתם שמתו, ואל יניחו לאחרים לנשקם. וכן אין לשום אדם שמתו מוטל לפניו ונפשו מרה עליו לומר שיקחהו גם כן, וכל שכן שאין לתפוס ביד הנפטר ולומר שיוליכנו אחריו 907 .
ז. כל שלושה ימים יראה האבל כאילו חרב מונחת לו בין כתפיו, משלושה ועד שבעה כאילו זקוף כנגדו בקרן זווית, משבעה ועד שלושים כאילו עוברת לפניו בשוק. וכל אותה השנה הדין מתוחה כנגד אותה משפחה. ואם נולד בן זכר באותה משפחה נתרפאת כל המשפחה 908 . ולאחר לידת הבן מותר לשאול בשלומם גם תוך השנה 909 .
ח. אחד מבני החבורה שמת, תדאג כל החבורה 910 .
ט. כל מי שאינו מתאבל כמו שציוו חכמים הרי זה אכזרי, אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה 911 .
י. כל המיקל בדיני אבלות במה שאסרו חכמים, ובפרט בדבר שאין בו מחלוקת, ומזלזל לנהוג קלות בדיני האבלות שלא להזהר בהם ככל חוקותיו וככל משפטיו, הוא מעותד דעל מת אחר הוא בוכה ויתכפוהו אבליו ומצאוהו צרות רבות ורעות רחמנא ליצלן. על כן שומר נפשו יזהר הרבה ולא תאונה לו שום רעה אמן 912 .