אור ברסלב
הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי סימן יז - דיני סעודת הבראה לאיש ולאשה

הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי

סימן יז - דיני סעודת הבראה לאיש ולאשה

סימן טז - דיני ניחום אבלים

א. אחר ששב האבל מבית הקברות, אסור לאכול סעודה ראשונה משלו, ומצוה על שכניו שיאכילוהו משלהם 538 .

ב. בסעודה השניה שאוכל האבל, גם אם אוכלה ביום הראשון לאבילות, מותר לו לאכול משלו 539 .

ג. אם שכניו לא שלחו לו דבר, או שהוא יחידי בעיר, אין חייב לצער את עצמו ומותר לו לאכול משלו 540 . ומכל מקום אם אין הדבר קשה ראוי להחמיר ולצום עד הערב, ובפרט אם הוא כבר סמוך לחשיכה 541 .

ד. אם אכל סעודה ראשונה משלו, אין עוד חיוב להאכילו סעודת

הבראה משל אחרים, ואף על פי כן נוהגים להברותו 542 .

ה. נוהגים להברות את האבלים בסעודת הבראה בביצים או תבשיל של עדשים 543 . ונכון להגיש לאבלים ביצים קלופות 544 .

ו. מותר לשתות תה או קפה משלו לפני סעודת ההבראה 545 , ויין להבדלה וסעודה רביעית אף שהם של מצוה צריך שיהיו משל אחרים 546 .

ז. סעודת ההבראה יש לעשותה בלחם, ובדיעבד אם אין לו לחם יעשוה בפת הבאה בכיסנין [חוץ מסעודת הבראה הנערכת בחול המועד, ששם לכתחילה יש לעשותה בפת הבאה בכיסנין ולא בתבשיל של אבלים], ואם גם זה אינו, יערכו את סעודת ההבראה על ידי תבשיל בלבד 547 .

ח. אשה שארעה אבל אין לאנשים להברותה משום צניעות, אבל נשים מברות אותה 548 . ואם יושבת יחד עם אנשים, יכול איש

להברותה עם שאר האנשים 549 .

ט. אשה יכולה להגיש סעודת הבראה לגבר 12 .

י. אשה נשואה שארעה אבל אינה יכולה לאכול סעודת הבראה משל בעלה 550 .

יא. מותר לאבל שלא לאכול ביום הקבורה עד הלילה, ובלילה כאשר אוכל סעודה ראשונה מותר לו לאכול משלו 551 . וכן אם לא הברוהו עד הלילה יכול לאכול בלילה משלו 552 .

יב. אם נקבר המת תוך זמן בין השמשות, עד שמונה עשרה דקות לאחר השקיעה, בין שנהג אבילות בפועל עד צאת הכוכבים ובין לא, הרי הערב נחשב כיום שני לאבלות ופטורים מלהברותו 553 .

יב/א.סעודת הבראה נוהגת גם אם קברו את המת בלילה, ואם לא הגישו לאבל סעודת הבראה ולא אכל במשך הלילה, יש להגיש לו סעודת הבראה ביום שכל היום הראשון הולך אחר הלילה

הקודם לעיניין זה 16 א'.

יג. מי שנקבר בערב שבת אחר תשע שעות ומחצה מהיום, כיון שאינו חובה טוב שלא להברותו אז מפני כבוד השבת. וכן נוהגים 554 . ובמוצאי שבת אין צריך להברותו 555 .

יד. אין מברין ביום טוב, בין ביום טוב ראשון ובין ביום טוב שני 556 .

טו. מנהג ירושלים שאין מברין בחול המועד זולת על אב ואם, אך על מת שהוא משאר קרובים אין להברות בחול המועד, ונכון להברות על שאר הקרובים במוצאי הרגל עם התחלת השבעה. ואם אינם רוצים לעשות הבראה כלל יש להם על מה שיסמוכו. ובכל יתר ערי הארץ יש להם לעשות הבראה בחול המועד על כל הקרובים שנקברו בחול המועד 557 .

טז. כשעושים סעודת הבראה בחול המועד, יש לעשות בעוגות וקפה

ולא בביצים ועדשים כנהוג 20 .

יז. ראש חודש, חנוכה ופורים דינם כחול המועד לעניין סעודת הבראה 558 .

יח. מי שנקבר מתו ברגל או ששמע שמועה קרובה ברגל או בשבת, יש לערוך את סעודת ההבראה במוצאי הרגל או במוצאי שבת בזמן תחילת האבילות בפרהסיה 559 .

יט. מי ששמע שמועה רחוקה (כלומר, ששמע על המיתה רק לאחר שלושים יום מיום המיתה), אין עושים לו סעודת הבראה כלל 560 .

כ. כיון שנקבר המת, מותר לאכול בשר ולשתות מעט יין בתוך הסעודה כדי לשרות אכילה שבמעיו בין בסעודת הבראה בין בשאר הסעודות, אך אין לו לשתות כמות מרובה של יין 561 . והוא הדין שבכל ימי השבעה הוא באיסור שלא לשתות כמות מרובה של יין 562 .

כא. בימות החול בזמן הסעודה פורס את הלחם האדם החשוב שיש שם ולא האבל עצמו, ובשבת פורס האבל עצמו כרגיל, שאין אבילות בפרסיה בשבת 563 .

כב. כשפורס את הלחם ביום חול נותן לאבל בידו דוקא, זכר למה שנאמר: "פרשה ציון בידיה" 564 .

כג. אבל מצטרף לזימון, בין בשלשה ובין בעשרה ולמניין התפילה 565 . והוא הדין שיכול האבל להצטרף למניין שבע ברכות לחתן 566 .

כד. כל מקום שאמרנו שמצטרף האבל, הוא הדין שמספר אבלים מצטרפים לזה 567 .

כה. בברכת הזימון עם האבלים יאמרו "נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו", ועונים המסובים "ברוך מנחם אבלים שאכלנו משלו". ואם הם עשרה ויותר יוסיפו נברך "אלהינו" מנחם אבלים וכו' וכן יענו המסובים 568 .

כו. כשמברכים ברכת המזון בבית האבל, מוסיפים בברכה השלישית: "נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים" וכו', וחותם: "מנחם ציון בבנין ירושלים". ויחתום דוקא בלשון זה ולא יאמר "מנחם אבלים ובונה ירושלים" 569 .

כז. בברכה רביעית של ברכת המזון בבית האבל אומר: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם לעד האל אבינו וכו' המלך החי הטוב והמטיב, אל אמת שופט בצדק" וכו' 570 .

כח. מותר לאבלים לאכול לכתחילה בשלושה כדי להתחייב בזימון, ואין בזה חשש כלל 571 . ומותר להם לברך ברכת המזון על הכוס 572 .

כט. כל האנשים האוכלים יחד עם האבל מברכים ברכת המזון של האבלים, ואומרים נחם כמו האבלים עצמם 573 .

ל. כשמברכים ברכת המזון בשבת, אם האבל מברך לעצמו או בשלשה אבלים, מוסיפים בברכה שלישית ורביעית ההוספות השייכות לאבלים כמו ביום חול, אך אם נמצאים שם גם אחרים אין משנים ואין מוסיפים דבר, גם אם מברך בלחש. וכל זה דוקא אם זימן עם האחרים, אך אם נמצאים שם אחרים בביתו בלי קשר לסעודתו ולזימון, יברך ברכת המזון השייכת לאבלים ולא נחשב זה כפרהסיה 574 .

לא. בחול המועד וכל שכן ביום טוב, אין אומרים ברכת האבלים בברכת המזון 575 .

לב. פורים דינו כשבת, ונוהג אבלות רק בדברים שבצנעה. וכן לענין ברכת האבלים בברכת המזון דינה כשבת 576 .

לג. חנוכה וראש חודש דינם כימי החול, ואומרים בו ברכת המזון עם ברכת האבלים 577 .

לד. סעודת ברית מילה שחלה תוך שבעת ימי האבלות, אין אומרים שם ברכת האבלים כלל 578 .

לה. בברכת המזון ובברכת מעין שלש שמברכים האבלים בשבת, ראש חודש, חנוכה ופורים, יש להוסיף אזכרת היום: רצה והחליצנו, יעלה ויבוא, ועל הנסים.

תוכן העניינים

הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה