זכות הבחירה
"קיים פרט אחד קטן, אבל מאוד חשוב, שיש להתחשב בו: הבחירה החופשית. חומש דברים פרק ל' פסוק ט"ו "ראה אנכי נותן לפניכם היום" וכו'. ובפרקי אבות פרק ג' משנה ט"ו: "הכל צפוי והרשות נתונה". וכן רמב"ם במשנה תורה ספר המדע הלכות תשובה כל פרק ה'. בלתי אפשרי לעשות את התיקון בלעדיה. על האדם לחיות בעולם הזה, להיכנס לפיתויים, לדילמות, לקשיים אבל לבחור נכון. ראה בספר מסילת ישרים להרמח"ל פרק א' חובת האדם בעולמו דיבור המתחיל "והנה שָׂמו הקדוש ברוך הוא" וכו'. החיים עלי אדמות אינם שווים כקליפת השום אם ננהג לפי שיטתך שכן במציאות שהצעת האדם היה נוהג בדרך החיובית, וזאת לא בגלל רצונו החופשי, החיובי בכנות – דבר שקיבלנו על עצמנו כבר בעולם האין-סוף – אלא כדי לזכות בתוצאות החיוביות, וכך, לא היינו נפתרים, בסופו של דבר, מתחושת 'הלחם של הבושה'. זו גם הסיבה שמוחנו וחושינו כה מוגבלים, שהרי אם לא-כן היינו בוחרים את הנכון לעשייה."
"יש כאן גורם נוסף הסותר את הבחירה החופשית והוא הגורל." אמר יעקב. "כיצד יכול האדם לחיות בעולם ההפכים הבלתי הגיוני? שהרי, אם הכול נקבע מראש, אזי אין באפשרותנו לשנות. הלא כן?"
"כן. הדבר מאוד מבלבל!" הוסיף יצחק.
"העליתם כאן סוגיה כבדה, שלא קל להציג בפניכם את ההסבר המקיף בשיחה קצרה." אמרתי.
"ובכל זאת..? ולפחות קצת..?"
"בסדר. אנסה." התרציתי. "האדם בא לעולם ויחד אתו הגורל שילווה אותו בחייו לטוב ולרע מסיבות שונות ורבות שחלקן נעלה בהמשך. על ידי הבחירות הנכונות אפשרי שהגורל הרע ייהפך לטוב. ישנו מזל עליון – שלא ניתן לשנות, וישנו מזל תחתון, שאפשר." ראה ספר מכתב מאליהו חלק ד' בקונטרס הבחירה שכתב כן בשם ספר פתחי שערים (חבר).
"אבל איך ניתן לדעת מראש, מהם המצבים השליליים שעתידים להיות ושיש ביכולתנו לשנות, אם בכלל דבר זה אפשרי?" נשאלה השאלה המתבקשת.
"אל לנו להתמקד בכך, אלא שבדבר החשוב ביותר: מקורותינו מבהירים לנו ש'אין מזל לישראל'." גמרא מסכת שבת דף קנ"ו עמוד א' דיבור המתחיל "רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל" וכו'.
יצחק הנהן בראשו. "אנחנו אכן מסכנים..."
חייכתי אליו. "היפוכו של דבר, יצחק. לנו יש הזכות והאפשרות להפיכת המזל; כלומר, לשלוט בו, ואז הוא כאין, וזאת הכוונה במשפט זה."
"אז למה זה כתוב בדרך שתשמע שלילית?!"
"כדי שהאדם החכם המבין שהיות והתורה חיובית, לא ייתכן שהיא תתכוון לשליליות, וכך הוא יחקור ויבין את האמת. 'ניסוחים מהופכים' מעין אלו תמצא לרוב בתורתנו, וכך במשפט זה שכוונתו - עשיית הטוב, והגורל השלילי מתהפך מעצמו לחיובי." הסברתי. "אם תשימו לב, האופציות שלנו מסתכמות אך ביכולתנו בבחירה בין טוב לרע בכל המצבים שנעלה." לגבי הסוגיה "צדיק ורע לו ורשע וטוב לו" וכו', ראה גמרא מסכת ברכות דף ז' עמוד א' דיבור המתחיל "ואמר ר' יוחנן משום רבי יוסי" וכו'. וכן ראה במפרשים כדוגמת: המהרש"א, המהר"ל ועוד.
"לסיכום אפשר לומר שֶׁאַל לנו להיות אנוכיים. הלא כן?" שאל יעקב.
"אמת." אישרתי. "הנדיבות הִנָּהּ אחת מהתכונות האצילות שבנפש."
"מילים יפות ביותר, אבל על המטיפים ליישם את הדברים בעצמם ולהוות דוגמה לכלל. הלא תסכים אתי?"
"בוודאי." הסכמתי. "והם עושים זאת."
"אם כך כיצד תסביר את כל אלה שלומדים תורה בישיבות ובכוללים על חשבון האחרים ואינם תורמים דבר למדינה? האין זאת אנוכיות?"
"שאלה שהעליתי קודם!" הזכיר יצחק.
"דעות קיצוניות ומסולפות משולות להעלאה על נס דגל פיגולים... על כן אין להתפלא בבוא היום בו יאולץ להנמיכו לחצי התורן. בתחילת דבריי העליתי את האפשרות לקבלת האור בעזרת המצוות שבין האדם לחברו ובין האדם לבורא, וזה כולל את הלימוד בתורתו אשר נתן לנו. בעת הלימוד בתורה וכל אשר קשור אליה נמשכים אורות אדירים, הרמח"ל בדרך ה' חלק ד' פרק שני בתלמוד תורה אות ב'. וכן בדרך עץ החיים להרמח"ל בתחילתו דיבור המתחיל "על התורה נאמר" וכו'. ולא רק בשביל עצמנו, כפי שמקובל לחשוב, אלא שאור זה משפיע גם על האחרים. נערכו ניסויים המוכיחים זאת. אפשר ליצור קשר עם הרב זבולון רבייב שערך ניסויים על-כך בפייסבוק zvulun raviv וכן בטלפון 052-2403134. מכאן ניתן להבין את המשפט - 'ישראל ערבים זה לזה'. גמרא מסכת שבועות דף ל"ט עמוד א' דיבור המתחיל "מלמד שכל ישראל ערבים" וכו'. המעשים שלנו משפיעים על כולנו לטוב ולרע. עשית טוב - כולם הרוויחו, זהר פרשת ויקרא אות ר"ס. עשית רע - כולם הפסידו. זהר פרשת לך לך אות רנ"א. ככל שמספר האנשים הלומדים רב יותר, כך סך האור הנמשך לעולם רב יותר. השמעתם את המושג 'אור לגויים'?" ישעיהו פרק ס' פסוק ג' "והלכו גויים לאורך". וכן בישעיהו פרק מ"ט פסוק ו' "והיית לאור גוים". וכן בזהר פרשת לך לך אות קפ"ג בפירוש הסולם דיבור המתחיל "כלומר השפע" וכו'. וכן דרך ה' להרמח"ל חלק ד' פרק שמיני אות ב' דיבור המתחיל "ועל ידי פרטיות מצוות הלולב" וכו'.
"שמענו, בהחלט." אישרו השניים. "אבל זה נשמע תמוה."