אור ברסלב
הכוח השלישי התורה הִנָּהּ מדע מדויק

הכוח השלישי

התורה הִנָּהּ מדע מדויק

עם סגולה

"יהא הנכון להשגות נכון להפתעות. יש לך מזל שאתה חי בתקופה זו, כי יש לי חדשות בשבילך." אמרתי ופתחתי את הספר במקום המיועד. "הבט וראה כיצד המדע גילה, בעזרת המצלמה הקירליאנית, את הכוח הטמון בתפילין. צבעי ההילות של בני האדם מקבילים לאלו שבספקטרום. צבע ההילה הרגיל של האדם, שהוא בדרך כלל צהוב ירקרק משתנה בהשפעת האור אשר נמשך מיד לסגול, שהִנּוֹ הגבוה והנעלה ביותר, עת מניחים אנו את התפילין. אמנם ישנו צבע נוסף הוא הלבן שהוא הגבוה אף יותר, אך זכו בו רק הצדיקים עיין בספר של הרב זמיר – המהפך בפרק הילת האדם והתפילין עמוד 272 דיבור המתחיל "התוצאה הייתה מדהימה" וכו'. המצלמה גילתה בשלב זה אך את הפן הנמוך, הגשמי של ההילה המחשב מעבד וממיר את השדה האלקטרומגנטי שסביב האדם לצבעים המותאמים לאיכות הרוחנית שלו. ראה ראיון עם הרב זבולון רבייב בyoutube או באתר הידברות. הרב זבולון רבייב מרצה בפני הציבור עם מכשיר AURA (מכשיר המודד הילה ומגלה את כישוריו של האדם) לפי הזמנה (טלפון 052-2403134).. הנה פן נוסף לעם סגולה. דיברנו על כך שכל אשר אנו מחפשים בעולם זה הוא האור. דרך אחת הבהרנו - הנתינה, הדאגה לאחרים. הנה הדרך השנייה - המצוות שבין האדם לבורא. נרחיב בהמשך אם תרצו."

יעקב קרא את הקטע ופניו אורו באמרו: "מי היה מאמין..!" ומיהר לקרוא את שם הספר: "המהפך. המדע מגלה את האמת שבתורה... המחבר זמיר כהן..."

"בדומה לכך קורה גם בקריאה בתנ"ך, בדברי חז"ל ובדומה להם." המשכתי את דבריי. "על כן עלינו לקרוא ולשמור את ספר התנ"ך ובכלל כל אשר בקדושה במקומות שאינם טמאים, כך שלא יספגו אנרגיות שליליות. חומר שאינו נחוץ לנו יש למסור לגניזה ולא להשליך לפח האשפה חלילה."

"ומה לגבי שינוי צבעי ההילה בעת הקריאה בתורות זרות?"

"את זה עדיין נשאר לבדוק ולגלות."

"יש משהו שמפריע לי במצוות שבין האדם למקום." אמר יעקב. "הגענו לכאן כדי להיטיב זה עם זה, דבר שלא היה ניתן לעשותו בעולם האין-סוף. בעולם האין-סוף גם לא הייתה לנו האפשרות לתת דבר לבורא, היות שהוא אינו זקוק לכלום. אבל הרי גם בעולם הזה בעת שהאדם מקיים את המצוות שבין האדם למקום, הוא אינו נותן לבורא דבר? ואם תאמר שזה בעבור עצמו הרי זה נשמע קצת אנוכי, הלא כן? ולמה בכלל זה נקרא בין האדם למקום, כשהוא אינו עבורו כלל?"

"שאלה יפה." החמאתי. "התשובה היא העיקר הכוונה שבמעשה. זהר פרשת חיי שרה אות מ"א. פרקי אבות פרק ב' משנה י"ב "כל מעשיך יהיו לשם שמים", וראה בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא שם. וראה עוד בהרחבה בליקוטי אמרים תניא- ספרן של בינונים פרק ל"ח. אך קודם כל אציין – נכון אמרת: הבורא אינו זקוק למצוותינו אבל ניתן לכוון שהאור שנמשך ישפיע גם על אחרים, כי כולנו גוף אחד ונשמה אחת ביסודנו, מובא בפרק נשמה אחת גופים רבים. וזה חלק מסוד הכוונות שבמצוות. בכל מצווה שבין האדם לחברו שהן ישירות, וכן בין האדם למקום שהזכרנו שהן משפיעות בצורה עקיפה על הכלל, דרך הבורא, וכך משתפים אותו במעשה. ההשפעה דומה לזאת אף בכל פעולה שאנו מבצעים: אכילה, שינה, עבודה, יחסי אישות..."

"יחסי אישות?!" נדהמו שניהם.

"אפרט אחד לאחד ואסביר. יש לבאר תחילה לשם מה האדם אוכל? אם יאמר כדי שיהיה בו הכוח לביצוע מעשיו, אין הדבר מספיק. עליו לחשוב גם על זאת שבכך יאזור כוח ויוכל לפעול למען הזולת. השינה: כדי שיהיה מסוגל למחרת לפעול גם עבור הכלל. העבודה: כדי להיטיב לציבור בתוצאות פעולותיו. יחסי אישות: הבאת ילדים לעולם אשר יפעלו לטובה. דוגמאות נוספות יש לרוב. ועל ידי הפעולות בכוונה זו נמשך האור."

"אמרת שניתן להשיג את האור גם בדרך השלילית. הכיצד?"

"עלינו לזכור שבכל מצב כשאין יודעים או כשאין רוצים להשיג דבר כלשהו בדרך הראויה והרצויה, נוטים בני האדם להשיגו בדרך המצויה ולעיתים אף הבזויה; וכך גם כאן. אציג מספר דוגמאות. רבים רודפים אחר הכסף ומותרות למיניהם המעניקים את האושר הנכסף דרך האור המתגלה."

"אור שמתגלה דרך הכסף והמותרות?!"

"האנרגיה הפנימית המביאה לאושר ולסיפוק במידת מה. אבל, האור זמני דוגמא גשמית שתסביר את זמניות האור: נורה חשמלית המקבלת מתח בעוצמה רבה מדי, מאירה לשבריר שנייה חזק מהרגיל ולאחר מכן נשרפת. בלבד והאדם כמֵהַ לעוד. ספר קהלת פרק ה' פסוק ט' "אוהב כסף לא ישבע כסף" וכו', וכן בפרק ו' פסוק ז' "וגם הנפש לא תמלא". וראה הרצאתו של הרב ינון קלזאן "הדילמה המוסרית" באתר הידברות.

הדוגמא הבאה: הסמים והאלכוהול מושכים את האור והאדם עשוי לחוש נהדר, אך רק לזמן קצר, כי האור מסתלק והוא נשאר עם קצר עצום הפוגע בו נפשית, רוחנית וגופנית.

המדיטציות למיניהן: אם היהודי עושה זאת בדרך הייחודית המתאימה לנו, אשריהו. אל ישתמש בדרכים המתאימות לגויים כי המילוי אינו שלם עבורנו, וכך אינו בר קיימא ועשוי אף להזיק.

ההתחברות לכוחות השליליים המוכרים יותר בצורות הכישופים למיניהם הם המסוכנים ביותר, כי אז האדם נופל למערכת הטומאה לגמרי, וקשה ביותר להיחלץ ממנה, כי כוחות האופל נאחזים בו ואינם מרפים ודורשים את התשלום במלואו במוקדם או במאוחר. הסיסמא שלהם: 'תקבל עכשיו, תשלם אחר כך'. נרחיב עליהם בהמשך.

הגישה שלנו, דרך התורה, המקושרת לכוחות החיוביים היא הנכונה והבטוחה ביותר, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות שלא שיער.

אדגיש ואומר שהאנשים הרוחניים המצויים לא רק בקרב העם היהודי, אלא אף באלה שבגויים יודעים את כוחו של העם היהודי, ולכן אני מציע לכם להאמין באשר כתוב בתורה, שהיא גם שלך, יעקב, וגם שלך, יצחק. התורה לא נועדה אך לדתיים. היא של כולם, ואין לזלזל בה או לדבר עליה בלשון בוטה. למעשה, לטובתנו אנו, אין לדבר שלילי כלל." העברתי את הדפים למקום אחר בספר. "הנה, כאן ישנה גם הוכחה מדעית כיצד הדיבור החיובי או, להבדיל, השלילי משפיע על המים, בכללם. ראה הרצאתו של הרב זמיר כהן "פלאי הטבע – למעלה מן הטבע". גוף האדם הרי בנוי ממים, ברובו, ואין-ספק אם כך שהדיבור משפיע על הדובר עצמו. מכאן אפשר להבין וגם להוכיח את האמת שבפסוק 'מוות וחיים ביד הלשון'. משלי פרק י"ח פסוק כ"א. כלומר, דיברת חיובי – הועלת לעצמך. דיברת שלילי - הזקת לעצמך. על-כן אומר: דבר טובות גם כשאינך חייב; דבר רעות רק כשאתה חייב. ראה ספר שמירת הלשון של החפץ חיים. ולא רק בַּדִיבור ההשפעה אלא גם בראייה קב הישר פרק מ' דיבור המתחיל "כל המפקיר עיניו" וכו'. מדרש תלפיות ענף הסתכלות. ואף במחשבה בגמרא מסכת יומא דף כ"ט עמוד א' "הרהורי עבירה קשין מעבירה". כפי שמובא בדברי חז"ל. לא רחוק היום והמדע יוכיח זאת."

יעקב הוסיף לדפדף ולהתפעל מהכתבות הרבות אשר בספר, המתייחסות לתגליות מדעיות מדהימות אחרות. יצחק התקרב ושלח מבטים סקרניים.

"אין מילים בפי." התוודה יעקב. "הייתי בדעה שהמדע סותר את התורה..."

"כבר לא, יעקב." אמרתי. "נהפוך הוא. תמצא בספר הוכחות מדעיות לגבי האמת אשר בתורה, במגוון נושאים. את המדע אתה הרי מקבל. וזהו רק אחד מסדרת הספרים."

"תן גם לי!" דרש יצחק ואחז בספר, בהשליכו במקביל את העיתון. הטלפון שלו צלצל והוא מיהר לנתקו.

יעקב העביר לידיו את הספר וקרץ לעברי. " הרי ישנן גם תמונות צבעוניות ומדהימות בספר..."

"לא בשל כך רציתי!" תסס יצחק. "אני באמת מסתקרן!"

"אני מאמין לך, יצחק." אמרתי. "בכל יהודי קיימת האמונה בנשמתו, אף אם יציג את עצמו ככופר בחיצוניותו." משנה תורה להרמב"ם נשים הלכות גרושין פרק ב' הלכה כ'.

"את זה קצת קשה לי לקבל..." אמר יעקב.

"בסדר, אציג כמה דוגמאות. המחשה תפריך הכחשה כי העשייה תעיד על העושה: תשאל את עצמך מדוע, כשהוחלט באו"ם על הקמת מדינת ישראל, התעקש העם שהיא תהיה כאן ורק כאן, על אף הקשיים הרבים. שהרי היא הייתה שוממה לגמרי. הציעו לנו גם אופציות במקומות אחרים. בקונגרס הציוני הראשון ב1897 אשר התקיים בשויץ הועלו הצעות שונות לקיום מושבה יהודים ובהם ארגנטינה, רודזיה, בירוביג'אן ועוד. באפריל 1903 הציע שר המושבות הבריטי ג'וזף צ'מברליין לבנימין זאב הרצל, את הצעתו להחכיר לציונים שטח גדול ופורה במזרח אפריקה (בשטחי מחוז גואנס-דגישו שבקניה לפי גבולות נוכחיים) שבו יקימו מושבה יהודית. הצעה הידועה בשם תכנית אוגנדה. התשובה היא – היהודי יודע בנשמתו את מהותו, תפקידו, יכולתו, את הקשר שלו לכאן, ויקרא רבה פרשה י"ג. ועיין ספר ויקרא פרק כ' פסוקים כ"ב-כ"ו "ולא תקיא הארץ אתכם" וכו'. ולכן הארץ הקיאה כל הגוים קודם. ואת כוחה של ארץ ישראל. שהרי ישראל נמצאת במרכז העולם." עיין במדרש תנחומא פרשת קדושים סימן י' ובזהר פרשת שלח לך אות פ"ד והלאה. ובזהר פרשת תרומה דף קנ"ז עמוד א' ובסולם אות תקס"א.

"הפעם הגזמת!" התריס יעקב. "איך אתה קובע זאת?! האם הסתכלת אי - פעם על מפת כדור הארץ?!"

"אוכל להציע לך, יעקב, שתסתכל לא רק על מפת כדור הארץ, אלא גם על מפת כלל הקוסמוס, עד כמה שהמדע הצליח להגיע אליו, וכן על החומר המזערי ביותר שהמדע הגיע אליו – הלא הוא האטום. תיווכח לדעת, שכל אשר ברא הבורא מופיע בעיגולים ובמעגלים סגורים. את הסיבה לכך אביא מאוחר יותר. אל תתרשם ממפת כדור הארץ המייצגת את היבשות המופרדות נכון להיום, אלא אך בעובדה שהיבשות מופיעות בצורת משולשים. אתם תבינו בעצמכם בהמשך מדוע הדבר כך.

אבל תחילה אני רוצה לקחת אותך צעד אחד אחורה יותר – לפני היווצרות כדור הארץ. התורה שלנו מבהירה, שהיו שני כדורים גדולים: כדור המורכב מעפר וכדור ממים אשר התלכדו. במדע מתחילה להתעורר ההשערה שהיה אך כדור עפר ומטאוריטים מלאי מים התנגשו בו, וכך התהוו האוקיינוסים בעולמנו. אבל לא רחוק היום ויגיעו למסקנה הנכונה בשלמותה, שתהיה זהה לאשר נכתב במקורותינו. חסד לאברהם מעין ב' נהר ב'. אגב, אציין שחז"ל אמנם מזכירים, בהקשר לעניין אחר, שישנם מטאוריטים מלאי מים הנכנסים לאטמוספירה. ספר דברים פרק י"א פסוק י"א "למטר השמים תשתה מים" וראה פירוש לפסוק זה בגמרא מסכת תענית דף ט' עמוד ב' דיבור המתחיל "רבי יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה" וכו'. כעת נגיע לנקודה שבה גם המדע והתורה מסכימים - בתחילה הייתה אך יבשת כוללת (יבשת על) אחת; והיות שכל אשר ברא האל מופיע בעיגול (על-כך נרחיב בהמשך) – כך גם היבשת. על-פי אחת הסברות המדעיות היבשת הייתה מאוחדת, נפרדה והתאחדה בהמשך פעמים אחדות. את יבשת העל האחרונה מכנים המדענים בשם 'פנגיאה'. נדידת היבשות היא תיאוריה המנסה להסביר את צורת היבשות, כפי שהן כיום, וקובעת שבעבר הרחוק היו היבשות מאוחדות, ושהן התפרקו עם הזמן. לפי התיאוריה היבשות היו פעם מכונסות יחד ליבשה אחת בשם פנגיאה, היבשה נתבקעה ונקרעה ונפרדה ליבשות שונות, יבשה צפונית לאוראסיה הכוללת את אמריקה הצפונית, אירופה, אסיה. ויבשת דרומית, גונדבאנה הכוללת את אמריקה הדרומית, אפריקה, אוסטרליה ואנטארקטיקה. בין היבשות הפריד אוקיינוס גדול שהשתרע מכיוון מזרח למערב ונקרא ים טתיס. נכון להיום העיגול המתהווה אינו מושלם; שהרי מאז הפירוד קטעי יבשות שקעו, השתנו וגם הופיעו חדשים, בגלל תזוזות בלוחות קרום כדור הארץ, פעולות וולקניות, ועוד. אם תביט היטב, תבחין שישראל נמצאת באמצע. והיכן נמצא הכוח החזק בעיגול? במרכזו כמובן."

"התוכל להציע דוגמא?"

"אישון העין למשל. זהר פרשת פקודי אות מ"א. המרכז יכול להיות גם השונה, החריג, המגן המשפיע, ועוד. הדבר דומה גם בעיגולים הלא כדוריים: המערבולות שבמים, מערכת השמש שלנו ואחרות, הגלקסיות ועוד; וכן בא הדבר לידי ביטוי בהמצאותיו של האדם: הצלחת הלוויינית לדוגמא."

"אבל ישראל הרי לא הייתה קיימת אז!" סתר יעקב.

"אבל הכוח במקום זה היה מאז ומתמיד משעת הבריאה עיין בגמרא מסכת תענית דף י' עמוד א' א"י נבראת תחילה וכל העולם כולו לבסוף. ילקוט שמעוני על ספר משלי פרק ח' פסוק ל"א אות תתקמ"ג דיבור המתחיל "משחקת בתבל ארצו" וכו'. זהר פרשת שלח אות פ"ו. וישנו גם עכשיו. זהו הציר, הליבה, וכאן נמשך האור בכמות המירבית. גם כיום, אם נאחד, תיאורטית, את היבשות – נבחין בעיגול. נחוצים לנו 'משקפים אחרים' לראות את הדברים.

גם נפשות הגויים חשות את כוח ארץ זו, ועל כן עיני כל העולם נשואות למקום זה. כל דבר מזערי המתרחש כאן זוכה לכותרות ברחבי תבל. בספרים הקדושים כתוב יותר מכך – נאמר שם שאומות העולם חשות את כוחה של ארץ ישראל, ילקוט שמעוני ירמיהו פרק ג' פסוק י"ט אות רע"א דיבור המתחיל "ואתן לך ארץ חמדה" וכו'. וכן במכילתא פרשת יתרו (בחדש) פרשה י' דיבור המתחיל "אמר ר' שמעון בן יוחאי... שלוש מתנות" וכו'. ובייחוד של ירושלים, ואימפריות גדולות תבואנה לכבוש, וחלקן אף תצלחנה. ומשתצלחנה – תיפולנה מעוצמתן, כי כוחה של ארץ ישראל חזק מדי עבורן. זהר פרשת תרומה אות רס"ט. וכן רבינו בחיי על התורה ספר ויקרא פרק כ"ו פסוק ל"ב. וכן רמב"ן על התורה ספר ויקרא פרק י"ח פסוק כ"ה לאורך ההיסטוריה אכן התגשמה נבואה זו. אימפריות עצומות ורבות באו, כבשו, אבל בהמשך נהרסו, לדוגמא: יוונים, רומאים, ביזאנטים, ערבים, צלבנים, עותומנים, בריטים ועוד. בהיותן בנויות על הצֵרֵה, ואינן מתאימות לספיגת כוחה האדיר של ארץ ישראל שהוא הקו האמצעי. רבינו בחיי פרשת שמות פרק א' פסוק ב'. גם מקדשים שונים, המתאימים לדתותיהם ולאמונותיהם, נבנו על-ידם במשך הדורות בסביבות בית המקדש של עם ישראל, כי כוח המקום ידוע גם להם."

"אם-כך... הם עשויים לפלוש לארצנו גם היום ולכבוש..?! הייתכן..?!" נשאלה השאלה הקשה המתבקשת.

"אתם תגיעו למסקנות בעצמכם, כשנדבר על הנבואות שנתקיימו ושעתידים להתקיים. אבל כרגע, הבה ונמשיך בנושא המדובר." בקשתי. "רבים גם ניסו להצמיח כאן יבולים חקלאיים מסוגים שונים אך בלי הצלחה משמעותית, ומשום כך מספר התושבים היה מועט ביותר. בייאושם טענו ששום דבר אינו יכול לצמוח במקום זה. ספר דברים פרק כ"ט פסוקים כ"א-כ"ז. ראה איגרת הרמב"ן לבנו מירושלים, 1267, מתוך אברהם יערי, איגרות ארץ ישראל עמוד 85. וכן מארק טווין בספר "מסע תענוגות בארץ הקודש". וכן בהקדמה למכתבי אבשלום פיינברג (אבשלום פיינברג כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 - כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917, מחולל רעיון ניל"י ומייסדה. נהרג בשליחות הארגון, כשניסה לחצות את קו החזית העות'מאני-בריטי במלחמת העולם הראשונה, ולחבור לכוחות הבריטיים בחצי האי סיני לצורך חידוש הקשר המודיעיני בינם לבין ניל"י). אבל ראה זה פלא! כשעם ישראל חזר לארצו, חזרה גם הפריחה. ספר יחזקאל פרק ל"ו פסוק ח' והלאה, ובפירוש המלבי"ם. מכך ברור ללא ספק לאיזה עם מיועדת ארץ זו. באופן תאורטי, אדם אשר היה מגיע לכאן לפני, נניח, חמש מאות שנה ובהמשך לפני ארבע מאות, שלוש מאות, מאתיים ואף מאה שנה – לא היה מבחין בהבדל משמעותי כלשהו בנוף הארץ. אבל תתארו לעצמכם אותו מגיע גם היום – האם לא היה משוכנע שנמצא הוא בארץ אחרת?

כיום, מדינת ישראל היא בין המובילות בתחום החקלאות. מלבד זאת מגדלים כאן פירות בחוות חקלאיות מהסוגים השונים שיש בעולם." המקור של כל סוגי הפירות הוא כאן. ספר קהלת פרק ב' פסוק ה' "... ונטעתי בהם עץ כל פרי". וראה בפרוש רש"י וכמו כן במדרש רבה קהלת פרשה ב' אות ז'.

"הכול טוב ויפה, אברהם, אבל עליך להכיר בעובדה שגם אנחנו כבשנו את השטחים כאן."

"מתי?" שאלתי.

"מז'תומרת מתי?!" נשא יצחק את קולו. "במלחמת ששת הימים!"

"לא בדיוק נכון, יצחק, אלא שעוד לפני-כן." תקנתי אותו.

"בזמן מלחמת השחרור, לפני וגם אחרי..?"

"גם דבר זה אינו נכון, יצחק." אמרתי. יעקב הנהן בראשו לאות הבנה. הבטתי בפניו והמשכתי. "עלינו לנסוע עוד הרבה יותר לאחור בזמן. התרגלנו לדרך מסוימת להיווצרות מדינות, ושוכחים שלהבדיל, קיימת דרך הייחודית אך לנו."

"דרך מסוימת? דרך ייחודית אך לנו? איפה אתה רואה את ההבדל?!"

"אסביר." אמרתי. "מדינות העולם הוקמו בדרכים כוחניות. אין עם בעולם היכול להכריז ולומר שהבורא ציווה עליהם להיכנס לארץ אשר תהיה שלהם, מלבד עם ישראל, ספר במדבר פרק ל"ג פסוק נ"ד וברמב"ן שם. וכן בספר דברים פרק א' פסוק ח', וכן בפרק ד' פסוק ל"ז ל"ח ועוד. ציווי שיצא לפועל בהנהגת יהושע בן-נון."

"אבל זה היה מזמן, אברהם!" טען יצחק. "מאז עברה הארץ ידיים רבות!"

"עליך לשאול את עצמך, יצחק, מה היית עושה אילו יצאת מביתך לתקופה מסוימת, קצרה או ארוכה ובשובך מוצא אנשים זרים המשתכנים בו, וייתכן וגם אנשים אחרים היו לפניהם. האם לא היית מתעקש שייצאו, בהציגך את החוזה שבידך? וודאי שכן. שים-לב: החוזה נמצא בידינו מאז ועד היום: התנ"ך, שמלבדנו גם הנוצרים וכן המוסלמים מאמינים בו. ראה עדותו של הרב ישראל מאיר לאו בשוחחו עם דוד בן גוריון על זכרונותיו מוועדת פיל בשנת תרצ"ז, מאמר "ובן גוריון לא השיב" באתר הידברות. עלינו להבין היטב: העולם כולו שייך לבורא ולמעשה המציאות בכללה שייכת לבורא ולא לבני האדם, ומכך, בפועל יוצא, גם ארץ ישראל שייכת לו, והוא החליט בזמנו להעניקה לנו, וזכותו גם ליטול אותה מאתנו וגם להחזירה לנו, כפי שנעשה. ראה רש"י על בראשית פרק א' פסוק א' "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ומה טעם פתח בבראשית משום (תהלים קי"א) 'כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים', שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם, ונתנה לנו". שהרי נאמר: 'ושבו בנים לגבולם'. ספר ירמיה פרק ל"א פסוק ט"ז. הבורא הבטיח שנשוב, והנה, שבנו הנה. עלינו להכיר בעובדה שהקשר שלנו לכאן הוא מעל לגיאוגרפי. הוא נשמתי. אציג דוגמא שתמחיש את זאת: משגילו את יבשות אמריקה רבבות בני אדם היגרו לשם. הנראה לכם שתמצאו מישהו שמתאווה לארץ מוצאו ומתפלל לחזור לשם, כפי שעם ישראל עשה כמעט אלפיים שנה? נראה לי שלא. על-כן עלינו להיות בטוחים שזהו מקומנו, ואל לנו לאפשר לספקות או לנקיפות מצפון להטעות אותנו, כי אין להן מקום במקרה זה, מכך גם לא להתנצלות. דבר חשוב שיש לשים את הדגש עליו: כשבלב היהודי מתעוררות הספיקות, וזאת – בגלל התרחקותו מאמת התורה, והוא גם מביע זאת, ולעיתים קרובות באופן בוטה וקיצוני, הדבר מגביר בקרב אויבנו את תחושת צדקתם; שהרי זה מביא אותם למסקנה - אם אף היהודי חושב כמוהם – נכונה דרכם, התנהגותם, התלהמותם, כי ה'צדק עמם' וכך מתעצם רצונם לגרשנו, ואף להשמידנו."

"אם כך... האפשר לומר שגם ידי יהודים אלו מגואלות, ולו חלקית ובעקיפין בדם שנשפך משני הצדדים..?!"

"אין צורך להגזים עד-כדי-כך, לדעתי, אבל זהו בהחלט חומר למחשבה. וכעת, שימו-לב: בכל המלחמות שבהן נלחמנו מאז הקמת המדינה, האויבים צרו עלינו להשמידנו, ויצאנו כדי להגן על עצמנו כי אולצנו לכך. לא יזמנו תקיפה, כך שאין לראות את תוצאות ניצחוננו ככיבוש."

"האמנם, אברהם..?"

"את מלחמת השחרור אין מכנים 'מלחמת כיבוש' אלא 'שחרור', ובצדק, שכן עַם לא יכול לכבוש את אשר שלו, אלא רק לשחרר. שוחררו בה עכו, נהריה, נצרת עילית, בית שמש, לוד, רמלה, אשדוד, אשקלון, קריית גת, באר-שבע, ועוד. ולכן, האם לא יהיה אבסורד לראות את שאר המלחמות ותוצאותיהן, כולל שחרור הר הבית, בין השאר, כמלחמות כיבוש..? שאם לא כן אנו מזלזלים, מקטינים את ערכם ואף בוגדים בגיבורי החיל שהקימו את המדינה. גם כשהיו מעטים מול רבים, דלי אמצעים, ושרויים בתנאים בלתי נסבלים לא ויתרו, אף על דמם שנשפך לרוב.

משה רבנו ואהרן הכהן, אשר במצוות הבורא הוציאו את עם ישראל מעבדות מצרים לחרות, צעדו עמם במדבר ועברו את כל התלאות לא זכו להיכנס לארץ ישראל; כמו גם לא רבבות מעמנו לאורך דורות הגלות. אנחנו זכינו, אנחנו כאן. עלינו לתהות – כמה עלינו לשמוח ולהודות לבורא על כך. על-כן אומר שעלינו להיות אמיצים ולאמץ גישה זאת, ומכך להודות בכך ולהודות על-כך. האמיץ יאמץ והמודה יודה. שורש המילה 'יהודים' הוא - השם המפורש, וכשהאדם רוכש יראת כבוד כלפי הבורא הוא נוהג להודות על טעויותיו וגם מודה לבוראו על כל אשר לו. והלוא גם מילים אלו נכללות במילה 'יהודים'."

"מה הפלא שהתעקשנו שמדינת ישראל תקום דווקא כאן..." הרהר יעקב בקול רם.

"אפילו החילוניים אשר פעלו להקמת מדינה לעם ישראל התעקשו, וקבעו ששמה יהיה ישראל. שהרי יכלו להמציא שם 'מודרני' כזה או אחר. וגם לאחר הקמת המדינה החליטו שבירת ישראל תהיה דווקא ירושלים, העיר החצויה וכך גם המסוכנת; שהרי יכלו לבחור בעיר בטוחה יותר. כל זאת – כי הנשמה יודעת את האמת, וזה כולל כמובן גם את נשמות אלו הרחוקים ביותר מהדת, התורה והמצוות משנה תורה להרמב"ם הלכות גירושין פרק ב' הלכה כ"ב. הנוהגים להתנדנד בין הגישות: הדתית מול הלאומית, לפי הנוח להם בסיטואציה שמולם. למשל, מעלים הם רבות, בנסיבות שונות, כלפי העמים בכללם ובייחוד לעבר אויבינו את זכותנו על ארץ ישראל על פי התורה; ובמקביל מתעלמים מהדת היהודית שמקורה גם באותה התורה שכן דוחים אותה ואף פועלים נגד מצוותיה. ראה הרצאתו של הרב אהרן לוי "לחזור עם תשובה – בין דמוקרטיה ליהדות".

ישנם הדוגלים בהפרדת הדת מהמדינה, אבל הרי בזכות הדת, ששמרה על צביון יהדותנו, הקמנו את המדינה, והם יודעים זאת. לראייה: גם הרחוקים ביותר פונים לבורא לעזרה, אם בסתר או בגלוי. דבר נוסף – משוכנע אני, שאם נשאל אותם אם אכן היו מעדיפים שספר התורה לא היה קיים, חלילה, תשובתם תהיה שלילית."

"אכן בלי ספר התורה לא היה קיים עם ישראל." אמר יעקב.

"ולכן, אין הדבר מפליא שחלקם הגדול גם מקפיד לקיים את מצוות ברית המילה לבניהם, אף על פי שלעיתים קרובות בזים הם לתורה. על משקופי הדלתות של רובם תמצא מזוזות אף-על-פי שאינם שומרי תורה ומצוות. השפה – למה לדבר עברית? יכלו למצוא אלטרנטיבות, שהרי העברית מהתורה, שאינם מאמינים בה. את מרבית חגינו קבע הבורא והם מובאים בתורה, חגים שגם הם חוגגים (אף אם אפשר לכנות זאת יותר כ'גיבוש משפחתי' מצדם), והרי יכלו להמציא חגים חדשים. רבים הם הצמים ביום הכיפורים וניגשים לבתי הכנסת ולפחות בשעת הנעילה. אף אם תשאל אדם כופר אם יהודי הִנּוֹ – הוא ייפגע. 'ודאי שאני יהודי!' יאמר. לכאורה, מה למעשה, זה משנה לו? רבים מהם נוהגים להתייעץ עם רבנים ואף מבקשים ברכה. ונדמה לכם שאינם ניגשים לכותל המערבי ותוחבים פתקים? הולכים ותוחבים ועוד איך, אף על פי שבעשותם זאת הם מאשרים שלדעתם בית המקדש היה קיים, ובכך מודים, בעצם, שהתנ"ך דובר אמת והִנּוֹ אמת!"

"בזאת עליי... להסכים אתך..." אמר יעקב בשקט. "גם אנחנו היינו שם... ולא מזמן..."

"האם ברצונך לומר בזאת... שאנחנו צבועים..?" שאל יצחק.

תוכן העניינים

הכוח השלישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה