הרוחניות שבאישה
"יוצא מזה, שהאישה נמצאת בדרגה רוחנית הגבוהה משל הגבר?!"
"זה תלוי; במקרים מסוימים, כן." הדגשתי. "האירוניה היא שאישה היא אמנם המינוס, השלילי, אבל היות שהיא מושכת ובכך מתמלאת באור בכמות גדולה באופן טבעי יכולה היא להיות יותר חיובית מהגבר. לכן בטבען בפוטנציה הן רגישות וגם אכפתיות יותר כלפי הכלל וכך, כשהן נוהגות נכון ודואגות להוציא זאת לפועל הן בוחרות במקצועות הומניים. עבודה סוציאלית, למשל, או אחות בבית חולים וכדו'. גם הלימודים שבתחום הרוחני מעניינים אותן יותר מאשר הגבר.
הרגישות אצלה באה לידי ביטוי גם נפשית ולכן היא זקוקה לתמיכה, לעידוד, לוודאות שהיא רצויה ונאהבת דרך מילים ומעשים מצד בן זוגה, ועוד." יש ללמוד את הכללים כיצד לשמור על נישואים מוצלחים. ראה הרצאותיו של הרב זמיר כהן ועוד מרצים אחרים באתר הידברות.
"והגבר לא?!" התרעם יצחק.
"ודאי שכן. כולנו, כולל הילדים. אבל האישה יותר מהגבר." עניתי.
"גם חושיה מפותחים יותר מאלה של הגבר." גמ' נדה דף מ"ה עמוד א' "ויבן ה' את הצלע מלמד שהקב"ה נתן בינה יתרה באשה יותר מבאיש".
ובגמ' ברכות דף י' עמוד א' "אשה מכרת באורחים תחילה יותר מבאיש". בינה יתרה זו מתבטאת גם הלכה למעשה, שהרי הנער מחויב במצוות רק בגיל שלש עשרה מה שאין כן האשה כבר מגיל 12. הוסיף יצחק "זה קשור..?"
"אני בטוח שכן." אמר יעקב והצטחק. "אך לפני מספר ימים שוחחתי בלחש עם חבר בסלון ביתי, לגבי עניין פרטי. באותו זמן שהתה אשתי בחדר אחר, ועל כן הופתעתי כשלאחר לכתו חזרה על כל מילה שנאמרה."
"יותר אין לומר 'אוזניים לכותל'." הצטחק יצחק. "יש לומר 'אוזניים לאישה'."
"חושיה אכן מפותחים יותר, גם בריח, בטעם ובראייה." אמרתי. "ולא רק זאת. היא גם חשה אינטואיטיבית ביתר שאת מהגבר, ועל כן קיים המושג 'אינטואיציה נשית'. שהרי אין במקביל מושג דומה עבור הגבר. בנוסף לכך האישה מסוגלת לבצע מספר פעולות בו זמנית." גמרא מסכת כתובות דף ס"ו עמוד א' ברש"י דבור המתחיל "שתים שלש וארבע בבת אחת" וכו'.
"הזכרת שלאשה, במיוחד, יש צורך לחוש שהיא נאהבת. הגדר נא את המילה אהבה." ביקש יעקב.
"לאור השיחה שהתנהלה עד כה, הדבר נהיר לך. המוכן אתה לנסות ולענות בעצמך?" שאלתי.
יעקב הרהר לרגע טרם השיבו. "היות שהגענו לעולם כדי לתת, האהבה האמִתית הוא דרך הנתינה, המבוססת על המשפט 'ואהבת לרעך כמוך'. במקרה זה אפשר לומר 'ואהבת לרעייתך כמוך'. אני צודק?"
"מרשים אשר אמרת." החמאתי. "ודאי שאתה צודק. אוסיף פרט שיש לתת את הדגש עליו: האדם נקשר לדבר כלשהו ואוהבו בשלמות בו השקיע את המרב. כך בתחביב, בעסק וכו', וכן בילדים. אם אך ישקיעו ההורים בנתינה ביניהם, זוגיותם תאריך ימים. כל דרך אחרת מבוססת על אנוכיות, ואינה מחזיקה מעמד. הייחודיות באהבה הינָה שהיא מאחדת."
"כיצד תסביר את העובדה שאף על פי שהאישה מקיימת אך מצוות מעטות – לא נוצרת אצלה תחושת ה'לחם של בושה'? גם היא, הרי, ירדה לעולם לשם כך. הלא כן?"
"לגבר קשה יותר לבצע את המצוות מאשר לאישה: מצוותיו רבות משלה, וגם האגו הגברי שלו מפריע לו לבחור בין טוב לרע. האישה זכה יותר. האישה עדיפה על האיש בשלושה דברים א: היא לא צברה בחייה חטאים רבים של ביטול תורה שהרי היא אינה מצווה במצווה זו ובכלל לא מצווה במצוות שהזמן גרמן. ראה בנושא זה בספר ברכי יוסף לחיד"א סימן רפ"ד. ב: היא לא נכשלה בחטאת נעורים שהאיש עלול להיכשל בהם ג: היא עברה בימי חייה יסורים רבים שכיפרו עליה: צער לידה וצער גידול בנים מה שאין כן הגבר שאין לו אותה מידת הייסורין שכיפרו על האשה.
ולכן כתבו חז"ל כשרוצים לבקש רחמים על מישהו יזכירו את שם אמו ולא שם אביו וכמו שנאמר במסכת שבת דף ס"ו עמוד ב'. וכן דוד המלך אמר אני עבדך בן אמתך. ועיין בבן יהוידע ברכות דף נ"ה עמוד ב'. מלבד מצוותיה המעטות, עצם הצער והסכנה בזמן ההיריון והלידה, והוויתור מצידה על גופה החטוב אשר מתעוות עקב כך, ברוב המקרים לצמיתות (שהרי גופה חשוב לה מאוד, ועל כן היא נוהגת להתאפר, להתקשט וכו') מעניק לה 'נקודות זכות' רבות, וכך אין סיבה שתחוש ב'לחם של הבושה'."
"לאחר שמיעת השבחים על האישה קשה לי להבין מדוע הגבר מברך 'שלא עשני אישה'?"
"האישה פעילה מאוד וגם מסוגלת לסבול יותר מהגבר, בתחומים שונים שהגבר לא היה יכול לעמוד בהם. לדוגמא: ההיריון והלידה. היא גם נושאת על כתפיה הרכות עול ומטלות שהגבר החסון ביותר היה קורס תחתן. עלינו להבין, שמצוותיה, אף שהן מעטות, גבוהות וחשובות משל הגבר, עד כמה שהדבר יישמע תמוה." ראה קובץ מאמרים "מעמד האישה בעם ישראל".
"גבוהות?" התפלאו שניהם. "אפילו יותר מהנחת התפילין, למשל?"
"בהחלט." השבתי. "ולכן היא נקראת 'עקרת הבית', כלומר, העיקר של הבית. ושימו לב – וזו הסיבה שאינה מברכת 'שלא עשני גבר', אלא 'שעשני כרצונו', כי זה היה רצון הבורא, שזיכה אותה בכך. דבר נוסף: המילה 'רצון' והמילה 'שמו', כלומר שמו של הבורא, הן בעלות אותה הגימטרייה – 346. האישה בנויה לפי רצון הבורא וכך היא קרובה יותר לשורש. ראה הרצאתו של הרב מנחם שטיין "רוממות פנימיותה של האישה", באתר הידברות. על כן משבחים את האישה במקורותינו רבות. למשל: פסוקי 'אשת חיל' מלאים בשבחיה. יש רק להבין את הדברים נכונה. לדוגמא: כתוב 'דרשה צמר ופשתים'. המשפט נשמע תמוה ממבט ראשון. שהרי אסור הלבוש העשוי מצמר ופשתים יחדיו, ונקרא שעטנז. אבל כשנכנסים לעומקם של הדברים מבינים שאין הכוונה שהיא מערבבת ביניהם, חלילה, בקלות ראש, אלא שלהפך: גם אם ייווצר מצב של ניגודים, שבו הגבר לא ימצא פתרון, היא תצליח להפיק מהעניין לטובה. זו מהותה, ועל-כן הדברים מתחוללים בקרבה גם מעצמם: הביצית והזרע – שני הפכים היוצרים ברחמה את הדור הבא.
דוגמא למשפט אחר: 'איזוהי אישה כשרה? העושה רצון בעלה' מקומם ממבט ראשון. הכוונה היא: האישה בונה בתבונתה את רצון בעלה." ראה ספר ליקוטי שיחות של הרבי מלובביץ' ספר ב' כרך ב' עמוד 1069.
"נזכרתי בכך ששמעתי שהאישה משולה לדבש. מה פירוש הדבר?"
"ההסבר יהיה דומה לאשר אמרתי אך לפני כן: ידוע שרגלי הדבורה וכנפיה לפעמים נדבקות ונשארות בדבש, ואף על פי כן אין הוא טמא. הסיבה מעניינת ביותר: תכונתו של הדבש ממסה ומבטלת את כוחם של גופים זרים הנופלים לתוכו. דבר נוסף: הדבש מושך את כל החושקים בו, ולכן עלינו לשמור עליו היטב." ספר לבושה של תורה חלק א' עמוד ל"ט אות ח'.
"הבנתי את הנמשל." חייך יעקב. "הרגע נזכרתי שגם הגימטרייה של 'דבש' ו'אשה' זהה."
"נכון." אישרתי. "306. המשל עם הדבש מובא גם בפן נוסף: ידוע לך שישנה תקופה מסוימת בכל חודש שבה על הגבר והאישה לשמור מרחק ביניהם, וזאת כדי שיתגעגעו זה לזו וזו לזה. שלמה המלך אמר 'דבש מצאת אכול דיך פן תשבענו והקאתו'. ספר משלי פרק כ"ה פסוק ט"ז. כלומר, כשמתרגלים לדבר כלשהו, ואף אם אוהבים אותו מאוד, סף הריגוש ממנו הולך ופוחת."
"לאחר ההסברים הנרחבים הסקתי מסקנה מדהימה לגבי דבר שהיה לי כחידה זה זמן רב." אמר יעקב.
"שהיות שהן חיוביות מהגבר הן גם רחמניות, וכך נופלות בפח בשקרי הגבר?" שיער יצחק.
"אולי גם זה נכון." השיב יעקב. "אבל התכוונתי לעובדה שדי לאישה ממוצעת בבית שלֵו ונוח, מוקף בפרחים מלבלבים, שכן היא שוחרת שלום, שוויון והוֹגנוּת. הגבר, לצערנו, שואף לכבוש, מסכת יבמות דף ס"ה עמוד ב', דיבור המתחיל "אמר ר' אילעא וכו'". לשלוט, ועל כן המלחמות הנוראיות."
"פמיניסט!" קרא יצחק לעבר חברו.
"אין פסול באשר אמר יעקב." פניתי ליצחק ואמרתי. "התורה מקנה כבוד רב לאישה, מרבה בשבחיה ומקדישה לה גם תארים נעלים. המשך קיום בני האנוש הוא הרי בזכותן, בעיקר. מי שיכולים לגזול ממנה את כבודן הם הגברים בעלי הרוח המצרה והכובשנית וזו הבעיה; ולא משנה אם דתי הוא או חילוני. הדבר יכול להתבטא בבית, בחברה הכללית, בתעסוקה וכו'; וזו עוולה. למשל – אין שום הצדקה לכך ששכרה של האישה העובדת במשרה הזהה לשל הגבר יהיה פחות משלו."
"ניצול האישה הוא אכן מעשה נתעב." הדגיש יעקב.
"אציג דוגמא נוספת של ניצול." הצעתי והצבעתי לעבר מודעות בעיתונו של יצחק שהושלך, ובהן מתפרסמים מוצרים שונים.
"הייתכן שתמונות הנשים המעורטלות המופיעות לצד המוצרים מבהירות לנו שנשים אלו המציאו את המוצרים?"
"האמנם?!" התפלא יצחק.
"לא נראה לי..."
"ואולי הן בעלות המפעלים, או לפחות המנהלות?"
"גם אפשרות זו אפסית." ציין יעקב. "כמו-גם לא שהן זכו במוצרים אלו, וכהנה וכהנה רעיונות פרועים נוספים שנעלה, וגם לא הגיוני שהן שכחו את בגדיהן היכנשהו."
"אם-כן, הסבירו נא לי – מה בכלל הקשר בין התמונות למוצרים? שהרי לא ייתכן שהמפרסמים טעו, התבלבלו, לא התכוונו."
"הסיבה ברורה מאליה." אמרו שניהם.
"לדעתי זו גם דרך שטותית לפרסום, כי לא ייתכן שהמתבונן במודעות יתעניין בדרך זו כלל במוצרים." הוסיף יעקב.
"חומר למחשבה."
"אמרת לפני-כן שהאישה מושכת את האור באופן טבעי. קיימת כאן סתירה שאני מנסה להבין." פנה אליי יעקב. "שמעתי שאסור לאישה להיות בחברת גברים בבית העלמין. זהר פרשת ויקהל סעיפים כח-כט. מדוע לא? שהרי בהיותה מושכת אנרגיות חיוביות, הכוח החיובי יכול להועיל לכלל האנשים הבאים לשם, ובייחוד במקום שבו שולטות האנרגיות השליליות, אני משער?"
הבחנתי בכך שיצחק החל לפסוע הלוך וחזור ופניו מביעות תימהון.
"מה העניין, יצחק?" שאל יעקב אשר שם-לב לכך גם.
יצחק משך בכתפיו. "מדהים שאף לאחר מניית מעלותיה של האישה נכתב ש'נשים דעתן קלה'. תמוה, הלא כן?" גמרא מסכת שבת דף ל"ג עמוד ב'. וכן בספר שער מאמרי רשב"י פרשת שלח לך דיבור המתחיל "עוד מצאתי כתוב" וכו'.
חייכתי. "מעניין מאוד. שתי שאלות נכונות ולהן תשובה בעלת מכנה משותף אחד. אקדים ואדגיש שאין הכוונה כלל שהאישה טיפשה חלילה. וכעת להסבר: בהיות האישה המינוס היא אמנם מושכת, אבל תלוי מאיזה כיוון. אם היא מושכת מצד האור היא יכולה להיות חיובית. אבל אם תמשוך מצד החושך יכולה היא להיות שלילית. המצבים יכולים גם להשתנות ולהתהפך חזור והתהפך בקלות ומכאן המילה 'קלה'. ואז האישה נמצאת בחוסר איזון המתבטא בתחומים רבים, קשים או קלים. למשל: המצב הקל המוכר לכולנו – היא תחליף בגדים רבים, עד אשר תחליט על האחד סופית – אם בבית ואם בחנות בעת הקנייה, וזאת כי תשאף לעשיית הטוב והנכון. דוגמא נוספת - מצבי רוחה המשתנים.
מכאן אתה יכול להבין, יעקב: היות שהאישה היא המינוס, היא אומנם מושכת, אבל את האנרגיות הנמצאות סביבה: בבית הכנסת תמשוך את החיוביות, אבל בבית העלמין את השליליות. ספר תפארת החנוכי פירוש על הזהר פרשת מטות דיבור המתחיל "ות"ח אמאי אסירן". הסבר מעמיק יותר אינני ממליץ כרגע. די אם אומר שכוחו של מלאך המוות נמצא בבית העלמין. היא עצמה לא עשויה להיפגע ביותר מאנרגיות אלו, בהיותה המינוס בעצמה, אבל היא כן עשויה להעביר אותן לגברים, בלא ידיעתה, ובכך לקצר את חייהם! על כן אין להביט בפני האישה בבית העלמין; וכך באה ההפרדה גם שם בין הנשים לגברים." ראה בזהר פרשת ויקהל אות כ"ח-ל"ב בפירוש הסולם.
"רגע, רגע! האם הבנתי נכון? האכן אתה מכליל את האישה ומלאך המוות בקטגוריה אחת?!" תמה יעקב.
"הישמר, אברהם!" קרא יצחק. "הפמיניסטיות תצאנה נגדך!"
"הביטו נא סביבכם." ביקשתי. "הגן שופע בצמחייה – מהדשא הנמוך ועד לעצים הגבוהים. ברחבי העולם מצויים צמחים הרעילים לנו, וכן נוספים המזיקים בדרך זו או אחרת. לעומת זאת ישנם המשמשים לרפואתנו, לתועלתנו, לתזונתנו. קיימים צמחים מלבבים המשמשים לנוי וגם האלה הטורפים יצורים מעולם החי. אבל כולם נכללים בקטגוריית עולם הצומח. כך גם כאן."
"הבנתי. הרשה לי להציג דימוי משלי." ביקש יעקב. "זוג חוטי החשמל המנוגדים מתאחדים באותו המקור עצמו."
"נכון, יפה. דבר נוסף: האישה מהווה כ'קיר חוסם חיובי לגבר', בהיותה מהצד 'השלילי החיובי'. למשל, הגבר עשוי לשכוח זמנים ולשהות מחוץ לבית אצל חברים זמן רב מדי. האישה תזכיר לו שיש לו משפחה, גם." ראה הרצאתו של הרב זמיר כהן "הדרת נשים" באתר הדברות.
"ומה יש לך לומר לגבי הפרדה בין גברים לנשים במסגרות האחרות, מלבד בתי הכנסת ובתי העלמין?"
"מומלץ לעשות זאת, עד כמה שניתן, כדי שלא להיכשל בראייה או במחשבה, שעל השפעותיהן דיברנו זה מכבר."
"המצבים המשתנים האלה מבלבלים אותי!" הודה יצחק. "במצב אחד היא קולטת מהגבר, במצב אחר היא מושכת אנרגיות יותר מהגבר, ובמצב שלישי היא מעבירה לגבר!"
"וישנו מצב נוסף," אמרתי בחיוך, "שבו הם מעבירים זה לזו, ונוצרים ביניהם מעגלים סגורים של הרמוניה, שהרי עיגול פירושו שלמות."
"עוד מצב?!" קרא יצחק "אני מרים ידיים!"
"ומתי זה?" התעניין יעקב.
"ביום נישואיהם. בזמן הקידושין הגבר מקדש את האישה, ומברכים את שבע הברכות. כל ברכה סוגרת מעגל בין הגבר לאישה, ושורה עליהם הקדושה ספר תולעת יעקב סוד ברכת הנישואין, מהזהר פרשת תרומה אות תשפ"ט. ואז הם כגוף אחד, ואפילו אם הוא או היא יהיו בעתיד רחוקים זה מזו גיאוגרפית מרחק רב. על כן אם בהמשך, חלילה, האישה, בהיותה המקבלת, והראויה לגבר אחד בוגדת בו עם גבר אחר נוצר קצר עצום, הפוגע לא רק בה, בבעלה ובגבר שאתו הייתה, אלא אף בילדיה!" גמרא מסכת סוטה דף ג' עמוד ב' דיבור המתחיל "אמר רב חסדא" וכו' ראה בפירוש רש"י במקום וכן בפירוש מהרש"א על זה בסוף המסכת וכן בספר חידושי אגדות של המהר"ל מפראג על זה.
"ומה לגבי בגידות מצד הגבר?"
"במקרה שהוא בוגד, בנוסף על הקצר שנוצר בבית שהזכרנו, האישה, היות שהיא רגישה כפי שאמרנו, חשה את האנרגיות הזרות שנדבקו בגבר שלה והדבר גורם למרירות, ומכאן למריבות, לחוסר איזון ולחוסר ברכה בבית, ועוד, ואף לבגידת-נגד מצידה." גמרא מסכת סוטה דף י' עמוד א' דיבור המתחיל "ואמר ר' יוחנן כל המזנה" וכו'. וכן ראה פירוש המהר"ל מפראג על אגדות הש"ס במקום.
"אם כך הלא עדיף להינשא בנישואים אזרחיים או אולי אף להקים משפחה בלי נישואים כלל?"
"כן, למה להסתבך בכל ענייני הנישואים?" הוסיף יצחק.
"סיבות רבות ישנן אבל אתמצת ואומר שרק בנישואין לפי ההלכה מתקיימת התחברות בין נשמות הגבר והאישה, ואז הם כאחד וזה דבר מאוד חשוב. בכל דרך אחרת הקשר ביניהם הוא גשמי בלבד." ראה ספר בנין עדי עד של הרב יוסף קרסיק הדן כולו במעלת הנשואין כהלכה. וכן הרצאתו של הרב זמיר כהן "שבע ברכות" וכן הרצאתו של הרב יצחק פנגר "זוגיות וחיים מאושרים".
"ומה תאמר לגבי הנישואין בין בני דתות שונות?"
"הנישואין בדרך כלל אינם מחזיקים מעמד. ואף אם כן, הדבר יוצר בעיות רבות בין בני הזוג, ילדיהם וגם קרוביהם. עלי להדגיש שלא מדובר אך בנישואי יהודים וגויים, שבו החשוב הוא הפן הרוחני, אלא שגם בין הגויים עצמם מדתות שונות. ראה הרצאתו של הרב זמיר כהן "יהודי וגויה לאן?" המפגש בין האש והמים מרושש את עצמיות השניים. ישנה גם סיבה מעמיקה ביותר: כל אומה קשורה למקורות אנרגיה שונים והמיזוג בינינו, המקושרים לאנרגיות הסגול לבינם גורם לקצר, ועל-כן עלינו להישמר. זהר פרשת בראשית אות קס"ח – ק"ע. וכן בזהר פרשת יתרו אות תל"ב – תל"ו. דבר נוסף: עליהם לקחת בחשבון שהם גודעים ענף יסודי ומשמעותי מעץ שושלת עם ישראל שעליו אבותינו ואבות אבותינו שמרו בנאמנות מחמירה מזה דורות כה רבים.
משרד החינוך הגה בזמנו רעיון 'גאוני' – להפגיש בין תלמידים יהודים וגויים כדי 'לקרב לבבות', וזכו, בדרך זו, ל'הצלחה' רבה יותר מאשר ציפו. מפגשים כאלה ואחרים מוסיפים להתקיים עד היום והתוצאות הלא רצויות ידועות." ראה באתר "הידברות" את התוכנית "מקום להידברות – נישואין של יהודיות עם מוסלמים" בהנחיית אפרת לוי.
"אם הגוי מתגייר לא נוצרת בעיה, אני מבין?" שאל יעקב.
"אין בעיה בכלל." התערב יצחק ואמר. "מה דעתך שנגייר את כלל הגויים דרך מכתב, פקס, אימייל וכו', ונהיה עם אחד, ואז לא יהיו לנו אויבים..." חיוך קל ושובב נגלה בזווית פיו.
הצחוק בקע מפי יעקב ובידו הניע את כתף חברו בחיבה.
"חומר למחשבה." ציינתי. "יפה אמרת. החכם יבין שכפי שזה אבסורד, כך גם כל גיור שלא כהלכה המבוצע היום. חשוב ביותר שייעשה כיאות, ואז הגר כברייה חדשה. האלשיך הקדוש על התורה פרשת קדושים פרק י"ט פסוק ל"ג "וכי יגור אתך גר" וכו' דיבור המתחיל "אך הנה אחרי דברו" וכו'.
וכעת, הבה ונמשיך בנושא שהתחלנו." הצעתי. "ישנו דבר נוסף שחשוב להבין – האישה, שהיא המקבלת, מושפעת ביותר מאנרגיית הזרע של הגבר הראשון שאתו הייתה, גם אם לא הרתה לו; השפעה העוברת לילדים שייוולדו לה, אף אם תינשא לגבר אחר; כי האנרגיה של הגבר הראשון נשאר בה לאורך ימים! ספר שער הכוונות דרוש ו' מקריאת שמע דף כ"ג ע"א ד"ה "והנה כל הבנים". וכן בספר עץ חיים שער ט"ל דרוש ז' ח'. המדע עוסק במחקר בנושא זה; והרי מוכרת התופעה הנקראת טלגוניה." "טלגוניה" תיאוריה גנטית לפיה קיימת השפעה תורשתית של האב הראשון על ילדיה של האם מאב שני. ראה מאמרים בThe British Medical Journal- מתאריך 31.10.1896 עמוד 1352 וכן מתאריך 14.9.1901 עמוד 724. ניתן למצוא את המאמרים הנ"ל באתר משרד הבריאות האמריקני NCBI.
"אבל ישנן דעות מנוגדות בנושא זה, אברהם."
"תמיד חשוב לדעת מי הם הצדדים המנוגדים העורכים מחקר כלשהו, כמו גם סקר שנעשה. שהרי לכל צד יהיה אינטרס מסוים בדרך כלל. אבל התורה שלנו אינה אינטרסנטית, ועל כן עלינו לסמוך על אשר נאמר בה. המדענים המתנגדים יגיעו למסקנות הנכונות בסופו של דבר, גם בעניין זה. עליי לציין שהתורה מדברת לא רק על השפעת הזיווג הראשון אלא גם על הנשיקה הראשונה, עץ חיים שער ל"ט דרוש ט'. ואף על ידי הבטה." גמרא מסכת בבא מציעא דף פ"ד עמוד א' דיבור המתחיל "ר' יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה" וכו'.וכן בספר לשמוע בלימודים, דף ע"ט עמוד א' דיבור המתחיל "כל אחד הביא" וכו'.
יעקב הרהר לרגע לפני הגיבו. "מכאן אני למד גם מה טיבו של קרום הבתולין; ראה רש"י על ספר בראשית פרק י"ט פסוק ל"ו וכן פירושו של המהר"ל מפראג על כך בספר גור אריה. ומתקבלת המסקנה המתבקשת שלא ייתכן שהבורא ייצור דבר כלשהו לחינם, בלי תכלית. הוא קיים כדי להתריע לה, שעליה לשקול היטב במי תבחר מכלל הגברים כבן זוגה לחיים. ומובן שכך גם הגבר לגבי האישה. בעולם החי קרום הבתולין אינו קיים, מאחר שאין להם אפשרות הבחירה כמו לאדם."
"יפה אמרת." שיבחתי. "אכן אין איבר בגוף בלי מטרה, כפי שאין דבר שנברא כך סתם בכלל היקום הענק הזה. גמרא מסכת שבת דף ע"ז עמוד ב' דיבור המתחיל "אמר רב יהודה אמר רב", וכו'. המדע אט אט מגלה זאת."
"מדבריך הבנתי, אכן, שיש לשמור על נישואין בריאים. אבל לא קל להגיע לאחדות דעים עם האישה." טען יעקב.
"כן!" קרא יצחק. "פעמים רבות היא תצא נגד דעת הגבר. מה הפלא שנאמר שהיא 'עזר כנגדו', ועל ידי הבורא עצמו!" פרשת בראשית פרק ב' פסוק י"ח "אעשה לו עזר כנגדו".
"אמור לי נא, יצחק." ביקשתי. "מה היה קורה אילו גופנו לא היה מושפע מהגרביטציה?"
"הו! הלוואי והיה כך!" מיהר זה להגיב. "היינו יכולים לעוף כמו סופרמן!" הוסיף וקיפץ בפזמו את המנון הסרט.
"ולאיזו בעיה היינו נכנסים?"
"בעיה?" הוא התפלא. "למה שתיווצר בעיה?!"
"עלינו להבין שמלבד היות הגרביטציה מצמידה אותנו לקרקע, היא יוצרת מצב שבו הפעלת שרירינו הינה הכרחית; דבר המאפשר לגופינו להיות חזק, בריא וכשיר, שהרי אם לא כן היינו מבצעים את הפעולות בקלות רבה, דבר אשר היה גורם לשרירינו להתנוון, מלבד בעיות אחרות שהיו מתעוררות. עצם היות הגרביטציה 'נגדנו', היא באה לעזרתנו. דוגמא נוספת: בני האדם זקוקים לדעה של האחרים השונה משלהם כדי לבנות את עצמם. השקפה זהה מובילה להשקפה קהה. ולכן..."
"רגע, רגע!" עצר אותי יצחק. "אם כך, סופרמן למעשה היה אמור להיות בעל מבנה גוף שמן ומנוון?!"
"אתה יכול להגיע למסקנות בעצמך, יצחק." השבתי, ופני יצחק אשר קדרו חשפו עצב עמוק.
"הוא מעריץ את סופרמן..." הסביר יעקב.
"אני מצטער שאכזבתי אותך יצחק." אמרתי. "לא לכך התכוונתי. וכעת, לעניין שלמענו העליתי את המשל: עלינו להבין שבהיות דעות הגבר והאישה שונות, הם בונים למעשה זה את זה." גמרא מסכת יבמות דף ס"ג עמוד א' דיבור המתחיל "ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב אעשה לו עזר" וכו'.
"אבל דרך החשיבה של האישה אינה הגיונית, בכלל!" התעקש יצחק.
"כך תאמר גם האישה לגבי הגבר." חייכתי. "לא מדובר כאן בצודק או בלא צודק אלא בדרך השקפה; שכן צרכיה, רצונותיה, דרכי פעולותיה ומחשבותיה שונות משל הגבר, וזאת יש ללמוד; כמו גם האישה על הגבר. כשעושים זאת, מכירים ומבינים את התכונות המאפיינות ואת דרך החשיבה של הצד השני. הגבר והאישה הִנָּם שני הפכים המיועדים להשלים זה את זו ולא כדי שיצאו זה כנגד זו: המלח והפלפל – על-אף היותם שונים, הפכים ומנוגדים בטעמם, צורתם, מוצאם וצבעם – משמתמזגים יחדיו – מעשירים, משבחים ומרנינים לאין ערוך את הארוחה. וכך, במצב התקין האנרגיות החיוביות המועברות בין בני הזוג יוצרות רגשות שמחה, אהבה, איחוד וכו' המשפיעות לטובה עליהם ועל ילדיהם, כמו גם על ביתם בכללותו. במצב השני, חלילה, האנרגיות השליליות גורמות להפך." ראה שנית זהר פרשת ויצא אות קי"ג.
"מחלחל!" הגיב יצחק בהצטמררו, והחל להלך הלוך ושוב. "אנרגיות! כוחות חיוביים! כוחות שליליים! עולמות-העל! נשמות! טלגוניה! מה לי ולזה?! כל מה שאני רוצה הוא ליהנות מכל דבר טוב שהחיים הקצרים האלה יוכלו להעניק לי!"