האחד הכולל
"ספר התורה הוא ההוכחה שהדבר אכן ניתן." אמרתי. "הידע שבכל התחומים המוכרים ולא מוכרים לאדם עדיין – נמצא בו, אבל בצופן. ככל שהאדם מעמיק יותר, כך הוא מגלה יותר. יתרה מזאת: הוא מבין שכל הנושאים קשורים זה בזה. כלומר, תשובה אחת, חוק אחד מאפשר תשובות בכל תחום. הרי קיבלתם את הדוגמא של הסגול – הפלוס, המינוס והניטרלי. אילו היו נוהגים על פי הצעתכם והיו פורסים את כל הידע הטמון בתורה, אזי אפילו אם כל כדור הארץ היה מכוסה בספרים המבארים – לא היה הדבר מספק. דרך אגב, גם יצורי ענק המכונים 'דינוזאורים' מוזכרים רבות בתורה ובמדרשים. אם תחפצו, אוכל להצביע על המקומות."
"כן, כן! תעשה לי טובה ותראה!" התחנן יצחק.
"הנושא מובא גם באריכות בספר 'המהפך 2' תחת הכותרת 'מי גילה את הדינוזאורים', וכדאי לעיין שם."
"כשאתה אומר שכל הידע נמצא בספר התורה בצורה מוצפנת, האם ניתן להמשיל זאת למחשב, שהוא המעט המחזיק את המרובה?" שאל יעקב. "הרי יש בו ידע עצום."
"יפה." שיבחתי. "אתה מתקרב. הרשו לי להמחיש. אם כבר הזכרת את המחשב, ארחיב את ההסבר בדרך זו: נסו לתאר, מילולית, כל נקודה בתמונה, למשל, של נוף אשר תקבלו על פני מסך המחשב. כמה משפטים תידרשו לומר כדי להעביר את המסר בדרך זו?"
"רבים לאין ערוך." אמר יצחק.
"וגם זאת – אינני בטוח שיהיה הדבר נהיר לשומע." הוסיף יעקב.
"המדהים הוא שכל האינפורמציה המושגת לנו במחשב כולל תמונת הנוף שהזכרתי, מבוססת על צירופי שני סיגנלים בלבד: 0, ו- 1, המסמלים מצבים של 'כן' ו'לא'. אם נביט בתצוגה של הספרות בלבד, נגלה בליל מספרים; משהו כגון 110001011101 וכו', שכל אדם יכול לפרש אסוציאטיבית לפי רצונו – אולי יגלה שם חלק מתאריך לידתו, מספר תעודת הזהות שלו וכו'. הבה נמשיל זאת לפשט של המחשב, ואת המוצר המוגמר המיוצג על המסך, יהא זה טקסט כתוב או תמונה – לסוד שבמחשב.
נניח תיאורטית שהיו ממציאים שיטה שבה הסיגנלים היו א וב, במקום 0 1. הרי הצירופים שביניהם יכולים היו הפעם ליצור מילים, שחלקן הקטן היה מובן לנו. לדוגמא: אב, אבא, בא, בבא, בב, ואולי עוד. אבל הן תהיינה מוגבלות מדי, מוזרות מדי, לא מובנות ואף נגלות כבלי קשר זו לזו, ברובן. הקורא באופן זה בלבד לא היה מקבל אלא אך בליל של אינפורמציה תמוהה, כי לא היה מנצל את האופציה הגבוהה ביותר, שהיא החשובה והנכונה, דרך עיבוד המחשב; שהרי אז הוא מגלה עולם ומלואו! בלי הכלי המפענח את הנתונים, או את הצופן - אין תוצאה ראויה. וכך, הכלי שמפענח את הצפנים שבתורה הוא כמובן ספרי חכמי עם ישראל, לדורותיהם, בנגלה ובנסתר, שבלעדיהם הידע היה נשאר רדוד ולא מובן.
האותיות העבריות אינן מסתכמות בשתיים (א, ב, לדוגמא, כלעיל) אלא עשרים ושתיים אותיות וחמש אותיות סופיות, תגים על האותיות, ניקוד, טעמים, ספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל שער טנת"א בתחילתו. גימטריות, ראשי תיבות וסופי תיבות, חילופי אותיות, ועוד ועוד... ספר שבעה עינים (בתוך אבני אש) חלק שני עמוד ק"ג והלאה בעניין סוד האותיות. האותיות והמשפטים המבוארים על ידי חכמינו ז"ל הם כדי שנקלוט, על ידי שכלנו המוגבל, את סודות העל, כל אחד מאתנו על פי העומקים שאליהם ניכנס בלימוד. בעולמות העל הן מקבלות משמעות אחרת לגמרי.
יש רק להשתומם – כמה אינפורמציה ניתן לקבל 'מהמחשב הקוסמי' שהעניק לנו הקב"ה (הבורא) דרך 'הסיגנלים' האלה."
"ישנה בעייתיות בהקבלה בין האותיות למספרים." העיר יעקב. "מדובר בפולסים חשמליים במחשב, הקיימים או נעדרים."
"זה לא משנה." אמרתי. "שני המצבים האלה מתורגמים על ידינו ל-1 ול-0 כדי שנבין. דבר נוסף – הדוגמא הִנָּה אך כמשל, כדי לשׂבר את האוזן, כך שנוכל להתקרב להבנה, ועלינו להתעלות מעבר לכך. יש לזכור גם, שכל מה שאנחנו מדברים עליו כעת הוא בגדר 'אטמוספירה' אחרת, שיש להתרגל אליה אט אט, ולא ניתן להקיף את המכלול בשלמות בשיחה ההתחלתית הקצרה המתקיימת בינינו כאן ועכשיו.
לאחר שהסברתי אפשר להבין מדוע לא ניתן להגיע להשגה הבנתית – פנימית ואף חיצונית כשהתורה מתורגמת לשפה אחרת. מסכת סופרים פרק א' משנה ז'. נקודה חשובה שעל כולם להבין: מכל ההיבטים והבחינות התוצאות הראויות והמוחלטות בתורה מושגות אך בשפת הקודש, וגם זאת – בדרגת הסוד. כפי שדיברנו, קיימים ארבע דרגות בתורה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד. ובראשי תיבות – פרד"ס. ללא האות 'ס' מתקבלת המילה 'פרד', מלשון נפרד. וכפי שבבהמה זו אין המשכיות, כך גם כאן."
"אני אכן מתחיל ליישר קו עם דבריך." ציין יעקב. "ראיתי בזמנו את סרט הקולנוע "משפט הקופים" המבוסס על אירוע משפטי שהיה במציאות נגד ההשקפה האבולוציונית. ראה הפרוטוקול המקורי אשר שימש השראה לסרט "משפט הקופים" באתר UMKC תחת הכותרת "Read Your Bible". התומך בדרך התורה נבוך כשנשאל שאלות הקשורות לאירועים בתורה, ולא יכול להשיב עליהן, מאחר שהתבסס על התרגום של התורה, וכמובן שאך בפשט. אני לכשעצמי חש בגאווה מסוימת ביודעי כבר כעת, לאחר שיחתנו הקצרה שהתנהלה עד עכשיו, את התשובות לחלק מהן. אכן, בדרגת הסוד שבתורה התשובות, כך נראה. ואני התמקדתי עד עכשיו בפשט..."
"רבי שמעון אומר 'בספר הזוהר' זהר במדבר פרשת בהעלותך אות נ"ח והלאה. שכל מי שמתייחס אך ורק לפשט, ונדמה לו שזה כל אשר קיים, אזי הוא מחטיא את המטרה שלשמה היא נכתבה. הסיפורים שבה אף-על-פי שהנם נכונים אינם העיקר. יכולנו לכתוב גם אנו סיפורים טובים, כך דבריו. הוא גם מביא את המשל על כד היין, והרי כל בר-דעת מבין שהכד אינו העיקר אלא היין אשר בתוכו. כך גם לא הפשט – הלבוש החיצוני - הוא העיקר אלא הפנימיות, שהיא הסוד. זהר בהעלותך אות ס"ד. מנגד, ללא הכד אין גם תוכן; ולכן נחוצה דרגת הפשט."
"התורה... הלבוש החיצוני..?! בדומה לכלי כלשהו?!" השתומם יעקב.
הנהנתי בראשי. "ויתרה מזאת: רבי שמעון אומר שמי שמתייחס אך לחיצוניות של התורה הִנּוֹ טִפֶּשׁ, זהר פרשת בהעלתך אות ס"א. והתורה עבורו במצב זה היא כקש ותבן. זהר פרשת כי תצא אות ג'. ומדובר כאן על תורתנו הקדושה! מדהים, הלא כן?"
"אני משתומם! עד כדי כך!" אמר יעקב בהתרגשות. "אם כך לא במקרה הוא שהמילה 'פשט' והמילה 'טִפֶּשׁ' מורכבות מאותן האותיות, מתברר. ואני מתכוון לאדם, כמובן."
"מה זה קדוש, בעצם?" שאל יצחק להפתעתי.
"המילה 'קדוש' באה מהמילה הקדשה, כלומר: ייחוד דבר כלשהו למטרה מסוימת שיכולה להיות לצד החיובי או לשלילי. "לא תהיה קדשה מבנות ישראל" וכו' ספר דברים פרק כ"ג פסוק י"ח. אנחנו נדבר על החיובי: קיים קשר הדוק בין הכוחות החיוביים העליונים האדירים לבין האותיות שבתורה, ולא רק בה אלא בתנ"ך בכללותו וכן בכתבי חז"ל, אשר הקפידו לכתוב גם הם על פי צפנים, המוציאים כוחות אלו לפועל עבורנו, ועל-כן התנ"ך וגם כתבי חז"ל הם קדושים ואין לזלזל במכלול הספרים הזה. להפך; יש לנהוג בם בכבוד רב שהרי בפנימיותם הם נשגבים ונעלים." הבהרתי.
"כלומר שישנה זרימת אור תמידית מהעולמות העליונים בם?" הוסיף ושאל יצחק בהתעניינות.
שבע-רצון משאלותיו, חיוך עלה על שפתיי. "נכון. במסגרת היחסיות כלפי הכוחות העליונים האותיות הן היוצאות לפועל, וכך גם המוציאות לפועל, ומגלות את סודות העל, ששם הפוטנציה." עיין בספר דרך עץ החיים להרמח"ל דיבור המתחיל "אך התורה הִנה קודש היא", וכו'.
"והפוטנציה והיוצא לפועל הם בהיפוך, אמרת." ציין יעקב.
"אמת. גם ביחסיות העולם הזה לעולמות העליונים, וגם בעולם זה עצמו," השבתי "גם המגן דוד מבוסס על עקרון זה." כידוע נמצא בכתב העברי הקדום אות ד' בצורת משולש ובשם דוד שני משולשים... והושרש בעם ישראל כיום.
"המגן דוד?" הם התפלאו. "מה הקשר?"
"הוא הרי מורכב משני משולשים ההפוכים זה מזה. נכון יותר יהיה לומר שני סֶגוֹלים הפוכים: פלוס מינוס וניטרלי בפוטנציה וכך גם ביוצא לפועל." בן יהוידע לרבי יוסף חיים על מסכת סנהדרין דף צ"ג עמוד א'.
אם כך מדוע..." החל יעקב את שאלתו ונעצר לחשיבה. "הבנתי! שהרי אם היו מופיעים אך כנקודות, היה נוצר בליל לא מובן! על כן חיברו את הנקודות על ידי קוים!"
"נכון ביותר." אישרתי. "למעשה יש להוסיף נקודה באמצע המגן דוד." ספר שפע טל (הורוביץ) שער שמיני סוד חמישים שערי בינה פרק רביעי. תהילים פרק י"ח פסוק ג' "מגיני וקרן ישעי" וכו' פירוש של ארץ החיים של הרב אברהם חיים הכהן על כך.
"נקודה?!" התפלאו שניהם. "לשם מה? עצם הימצאם של הפוטנציה והיוצא לפועל אינו מהווה את השלמות?"
"יש צורך להקדים ולומר שישנו מצב שבו שש הנקודות הִנָּן בפוטנציה, ולכן יש נחיצות בנקודה השביעית שתקבל את השפעת כל השש, כפי שקיימים שישה צדדים במרחב: צפון, דרום, מזרח, מערב, מעלה ומטה, ובאמצע – אנחנו, המושפעים מהם, וגם במקביל משפיעים אנו לכל הצדדים. אותו העיקרון נמצא במצבים רבים." עניתי. "דוגמא נוספת, שונה, שתרחיב ותבאר כלל זה: אם נצבע על גבי סביבון את שבעת הצבעים העיקריים ונסובב, נראה רק לבן. מכאן שהצבע הלבן מורכב, או במילה אחרת מושפע משאר הצבעים. אפשר גם לבצע פעולה הפוכה: הקרנת אור (שהוא לבן) דרך הפריזמה, ואז ניווכח שהוא מתפצל לשבעת הצבעים. למעשה לכל מספר יש את הערך הייחודי שלו, ומכך גם ההשפעות והתוצאות הבלעדיות הנובעות ממנו; אבל לא נוכל כעת להסביר את כולן.
אתה לבטח זוכר שאמרתי שקל לפי מהות השורש לדעת את התוצאות, וקשה יותר הדרך ההפוכה, אבל אפשרית. הדוגמאות על הפריזמה והסביבון יכולות לעזור להכיר בכך שהמציאות כולה, וזה כולל גם את התחומים שהצבעתי עליהם, וכן האחרים כגון האסטרונומיה, המתמטיקה, ההיסטוריה ועוד, מקורם בשורש אחד."
"אני מתחיל להבין זאת." הודה יעקב. "אבל עדיין קשה לי להסכים לגבי ההיסטוריה, ובייחוד על אודות העתיד שעדיין לא התקיים, אף על פי שציינת שהמגמה הסופית היא לחזור לעולם האינסוף."
הפניתי את תשומת ליבם לעבר הפרחים. "לוורד ישנו שורש, גבעול, עלים, פרחים וקוצים. אם נקצץ את הצמח ונפריד ביניהם, עשוי האדם שבאופן תיאורטי לא ראה צמח בחייו להגיע למסקנה שכל חלק, שנראה שונה מרעהו עומד בפני עצמו. את הקוצים ה'ציפורניים' עשוי הוא אף לייחס לחיה כלשהי...
ההיסטוריה הרי קשורה בזמן, כלומר - העבר, ההווה והעתיד, והיא מתנהלת על פי התקופות שמושפעות אף הן מהספירות, שמקורן כמובן מהבורא, ולכן יש בידינו את הכלים לידיעת העתיד, ומכאן הנבואות. הדברים יהיו מובנים מאליהם בהמשך השיחה , אבל הרשו לי ברגע זה להמשיך בנושא שהתחלתי בו.
ההסבר על המספר שבע יכול גם להבהיר את קדושת השבת, אשר שונה משאר הימים: השבת גם מושפעת מהימים (לכל יום בשבוע יש כוח אחר), וגם משפיעה על הימים."