הין צדק· רבי מנחם מנדל שפירא
מילי דהספידא לז' אדר
(ג.) על פטירת מורי ורבי ריש גלותא הרב המאור הגאון הקדוש מרן חנני' יום טוב ליפא זצללה"ה האב"ד וריש מתיבתא דק"ק סיגוט והמדינה שעלה למרומים יום בא לסדר תרומה ער"ח אדר שנת תסד"ר לפ"ק בעהמ"ח (ס' קדושת יום טוב) על התורה, והמועדים:
במסכת מועד קטן (דף כ"ח.) אמר רב אמי למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת. הנה מדחזינן דחכמז"ל דרשו סמוכים אף אנו נאמר. למה נסמכה מיתת רבינו הקדוש הנ"ל לפרשת שקלים שעברה. וסמוכה לאחד באדר שמשמיעין על השקלים. מלפני'. לומר לך מה שקלים דכתיב בהו ונתנו איש כופ"ר נפשו לה'. וגו' אף מיתתו של רבינו הקדוש הי' בבחי' כופר נפשו לה' כאשר שמעתי בעצמו מפיו הקדוש שאמר לפני זה איזה שנים בסעודת פורים. שמאוד משתוקק שיהי' לו זכיי' זאת שימות על קידוש השם ית"ש ומצפה להשי"ת מתי יבוא לידו ויקיימנה. ומאוד מקוה להשי"ת שבודאי יהי' כן ויהי' לו זכיי' זו שימות על קידוש השם. ותסמר שערות ראשי ותצילנה אוזן שומעת דברים היוצאים מן הלב הארי החי חוצב להבת אש. וכבר נשמע קולו בזמרו בשבת קפי' ה' רועי לא אחסר. רגיל על לשונו ומרגלא בפומי' לזמר למען שמו. גם כי אלך בגי צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. ומחבר סו"פ הקדום לתחילת הפסוק שלאחריו וכונתו מובן למשכילים עד כמה מסר נפשו לה': ועפי"ז יש לפרש הפסוק יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. ר"ל יקר בעיני ה' מיתה כזה שמקבל על עצמו המותה לחסידיו ר"ל עבור חסידים שלו. רוצה שומות הוא בעצמו ולא יגיע להם ח"ו המותה כי נפשו קשורה בנפשם. והא בהא תליא וי"ל עוד על רבינו ז"ל עליו הכתוב אומר יקר בעיני ה' כי לקח אותו אלקים ואיננו. ולמעלה בגנזי מרומים ישכון בטח בדרגא דצדיק חי לעולם ורק המותה לחסידיו דצדיק אבד לדורו אבד כנודע אמנם עיני יורדה מים בהעלותי על מחשבתי מקרא שכתוב הצדיק אבד ואין איש שם על לב כי מפני הרעה נאסף הצדיק ונחלקו בו המפרשים ז"ל (ברית אברם נח) י"א מפני הרעה שלא תבא נאסף הצדיק לכפר. וי"א שלא יראה הרעה ח"ו אשר ימצא את עמו נאסף הצדיק. וחיל ורעדה ואחזני על זה. אמנם זאת נחמתי בעניי. די"ל דמר אמר חדא. ומא"ח ולא פליגי. דלכאורה האיך אנו יכולין לומר דהפירוש מפני הרעה נאסף הצדיק שלא יראה ברעה ח"ו הא כתיב וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושוע א"כ מה תועלת בזה שנאסף הצדיק ולא יראה ברעה. הא אכתי יראה ח"ו זה הצדיק שזרחה שמשו. עד שלא שקעה שמשו של זה. וצריך לומר דזה לך האות אם הצדיק שאבד הניח בן ממלא מקומו על כסאו בודאי הפירוש כמ"ד מפני הרעה שלא תבא נאסף הצדיק להיותו כופר נפשו לה' בפקוד אותם. עמש"כ אוה"ח אבל אם לא הניח בן צדיק כמותו להיות ממלא מקומו זה מורה דח"ו הפירוש כאידך מ"ד כי מפני הרעה נאסף הצדיק שלא יראה ברעה אשר ימצא את עמו: עוד י"ל באופן אחר עפ"י מאחז"ל (ברכות דף ז'.) צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע. ואף למסקנא דמקשה מפסוק לא יומתו אבות על בנים. ובנים לא יומתו על אבות. וכו'. באין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהן אז בנים לא יומתו על אבות. ומסקי' הכי קאמר לו צדיק וטוב לו צדיק גמור. צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור. משמע דלא אסקינן להכי אלא משום קושיא דצדיק ורע לו צדיק בן רשע. עי"ז מסיק צדיק ורע לו הוא צדיק שאינו גמור. אבל צדיק בן צדיק טוב לו אף שאינו גמור. כדמשמע מהסוגי' שם. א"כ ממילא לא קשה מה שהקשינו לעיל דודאי צדיק השני שזרחה שמשו בודאי אינו גמור עדיין והו"ל צדיק ורע לו. וי"ל שפיר הפירוש כאידך מ"ד. דמפני הרעה נאסף הצדיק שלא יראה ברעה העתידה. ח"ו. אבל בצדיק השני לא אכפת לי'. אבל בצדיק בן צדיק אף אם אינו גמור צדיק וטוב לו. א"כ לענינינו לגבי מורינו ורבינו הקדוש שהניח בנו הצדיק. בן צדיק הגאון היניק כבוד מורינו ורבינו הרב ר' חיים צבי ט"ב שליט"א. שזכה לישבו על כסאו עודו בחיים ומקויים בו וזרח השמש ובא השמש. עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה. בכה"ג כולי עלמא לא פליגי דהפירוש כי מפני הרעה שלא תבא נאסף הצדיק ובודאי הוא בעצמו מסר גרמי' למיתה בידי שמים וכפר אדמתו עמו. ובודאי יהי' אך טוב לישראל ונמצא שפיר דמא"ח ומא"ח. ולא פליגי:
ובזה יתבאר היטב המשך הכתובים לדלעיל מינ' דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. ר"ל אימתי הוי דור הולך ודור בא ואעפי"כ יהי' בחי' והארץ לעולם עומדת בזמן. וזרח השמש ובא השמש וגו'. דאז א"ל דהפירוש כי מפני הרעה נאסף הצדיק ר"ל שלא יראה ברעה. דאז יראה הצדיק השני. והוא בזמן שהצדיק שזרחה שמשו צדיק בן צדיק. וגמר אומר. ואל מקומ"ו שואף זורח הוא שם. ר"ל שממלא מקומ"ו של הצדיק הראשון כהיום זה. אז אעפ"י שאינו גמור צריך להיות צדיק וטוב לו. ע"כ והארץ לעולם עומדת בלי שום חסרון כלל. ובזה יובן מחז"ל (מגילה י"ג ע"ב) תנא. כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה. ול"ה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד. וי"ל דיהושיע נולד צדיק שזרח במקומו ויגן עליהם ועירש"י שכתב בלשונו כדאי הלידה שתכפר על המיתה ר"ל לידת אותו צדיק הממלא מקומו. וזה י"ל הרמז ונתנו איש כופר נפשו לה' וגו' מחצי"ת השקל אותיות. מ"ת צ' חי. ר"ל דאף שמת צדיק יש צדיק חי אחר במקומו. ועי' בהקדמה למורי בסו' ייטב לב בזה:
והנה י"ל מענינא דיומא ויקחו לי תרומה מאת כל ר"ל מכללות ישראל. התרומה. הוא איש אשר ידבנו לבו. תקחו את תרומתי. ר"ל את הצדיק ולזה לא כתב ויתנו כי בודאי לא ברצונם יתנו את הצדיק כי הרבה תפילות נשתפכו עליו על הצדיק הזה. ע"כ ל"א ויתנו אלא ויקחו ולענינינו נאמר. כי ע"י הצדיק הזה יקחו לעצמם צדיק אחר במקומו כי וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה הצדיק בן צדוק וזה י"ל הרמז לענינינו ויקחו" לי" תרומה" מאת" כל" הוא ר"ת מלכות. ישראל" ויקחו" "לי תרומה" ס"ת " לויה רמז לוי"ת המת של מלכות ישראל מלכי רבנן. וליכא מידי דלא רמיזא. והנה אמרו חז"ל (תענית כ"ט ע"א) כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה (ופירש"י פורים ופסח ע"ש) והימים האלה זמני ששון ושמחה ואחז"ל () מת מתוך שמחה סימן יפה לו וכיון שמת מתוך שמחת אדר בודאי סימן יפה לו ולדורו ובזה נימא הדרן עלך מס' יו"ם טוב והדרך עלן וכו' ולא תתנשו מנן לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתו:
ובזה י"ל מאחז"ל הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר (ביצה ט"ו ע"ב) ר"ל נכסין קניני הגוף וקניני הנפש אם רוצה שיתקיימו יטע בהן אד"ר ר"ל בחי' חדש אדר שמרבין בשמחה וכמש"כ תחת אשר לא עבדת את י"א בשמחה ובטוב לב וכמ"ש ממורי ז"ל שזה עיקר ושורש עבודת איש הישראלי והשמחה הוא רפואה לגוף ונפש בחי' אדר שמחה וששון ויקר. והרחמן הוא יגדור פרצותינו ופרצות עמו בית ישראל ברחמים ובא לציון גואל. בב"א: