הין צדק· רבי מנחם מנדל שפירא
דינים של ע"פ שחל להיות בשבת
א יבערו בע"ש בזמן שמבערין בשאר שנים ואין צריך לבטל אז רק בשעת הבדיקה בליל י"ג ונכון למכור החמץ לעכו"ם בזמן שמוכרין בשאר שנים וכמ"ש בס' זכור לאברהם אמנם זו בחמץ גמור אבל מוכרי קמח של כל השנה שאינו אלא חשש חמץ [עי' סי' תנ"ג] דבשעת הדחק לוקחים קמח מהשוק לכן כשחל יומא דשוקא באותו ע"ש שיש בזה הפסד רשאי הישראל בעצמו למכור הקמח עד עבור זמן השוק דהיינו שעה ג' עד ד' אחר חצות אח"ז ימכרנו לנכרי ואין לחוש לגזור בזה אטו שאר שנים וק"ל וכך נעשה מעשה בשנה זו תרמ"ג לב"ע פה קהלתינו:
ב יש לומר מזמור לתודה בע"ש זה ואין לגזור בזה אטו שאר שנים ובפרט שתפלה בציבור ומסתמא יש ביניהם חד דגמיר ומדכר דכירי [עי' סוף סי' ש"א במג"א]:
ג משיירין מזון שתי סעודות בריוח:
ד אין לבשל דייסא ופת הצנומה בקערה לשבת זה:
ה יזכור ליקח חלה בע"ש מפת של חמץ כי אם שכח ליטול חלה אין תקנה בשבת זה לאותו פת לדעת המג"א [סי' תק"ו ועיי"ש] באחרונים שכתבו תקנה לכן צריך ש"ח:
ו ראוי לבשל בכלים חדשים לשבת זה וכמנהג הפר"ח:
ז שלא לטלטל בשבת מצות השמירה של מצוה כ"כ בפר"ח:
ח להכין החרוסת מע"ש ובליל יו"ט צריך שינוי:
ט אחר שיאכל ינער המפה ויקנח ועכו"ם יכבד את הבית ואם אין עכו"ם יכבד ישראל במטלית ואם ישאר קצת דבוק מחמץ ידיח מעט:
י אם ישאר פת יתן לעכו"ם קודם זמן איסור הנאה:
יא יבטל החמץ קודם זמן איסורו כמו בשאר ע"פ:
יב סעודה שלישית שניהם כאחד טובים יחלק סעודה שחרית לשתיים וגם יאכל מעט בשר ודגים מן המנחה ולמעלה ולא הרבה וגם בד"ת יוצא:
יג הבכורים מתענים ביום ה' שלפניו ומותר לאכול על סיום מסכתא וכן נהג מוזלה"ה ביום ה' שלפניו:
יד בשבת זה בשעה ה' מותר לטלטל החמץ שהרי ראוי לבהמה ולנכרי אבל משעה ו' שאסור בהנאה אסור לטלטלו אפי' ע"י ד"א לדחפו בקנה אלא א"כ צריך למקומו ואז מותר לטלטלו ע"י דבר אחר:
טו בענין הבשר והביצה וצלם מע"ש ואם שכח יצלם ליל יו"ט ויאכלם למחר בשחרית או יבשלם ויחלקם תיכף בלילה והמסובין באותו סעודה צריכין לומר מן הזבחים ומן הפסחים כנהוג כנס"י: