ליום כ'ה
אאמו"ר [הרש"ב] היה מדליק נרות חנוכה בין מנחה למעריב, ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. "הנרות הללו" - אחר הדלקת כל הנרות. והיה יושב בסמוך להנרות חצי שעה - לבד מועש"ק שלא היה מתעכב חצי שעה -. מדייק שידלקו הנרות חמישים מינוט [=דקות] לכל הפחות.
מנחה, נר חנוכה, נר שבת.