תקונא תשיעאה
דף כד:
בְּרֵאשִׁית, (דף כד ע"ב) יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר (שמות לא יד) מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת, דְּעָאלוּ אוֹיְבִים בֶּחָלָל דִּילָהּ דְּאִיהוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר יט יג) אֶת מִקְדַּשׁ יְיָ' טִמֵּא, חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ (איכה ב ב), וְשִׁפְחָה עָאלַת בַּאֲתַר דִּגְבִירָה, דְּאִיהִי נִדָּה שִׁפְחָה גוֹיָה זוֹנָה, וְסָאִיבַת אַתְרָהָא, דְתַמָּן הֲוָה נְיָיחָא דִשְׁכִינְתָּא, וְקָלָא הֲוָה נָחִית וְאָמַר, יְרֵא שַׁבָּת, וְאִיהִי לָא עָבְדַת כַּךְ, אֶלָּא חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ, וּבָרְחַת שְׁכִינְתָּא מִתַּמָּן, בְּהַהוּא זִמְנָא שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּיהָ, וְאָמְרַת שִׁפְחָה, לַאו הַאי כְּגַוְונָא דְעָבְדַת שָׂרַי לְשִׁפְחָה דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית טז ח) מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּרַתָּא דְרָשָׁע חַיָּיבָא, וְהָא אַף עַל גַּב דְּשָׂרַי תָּרְכַת לָהּ, אֲנָא רְחִימְנָא עֲלָהּ וְעַל בְּנָהּ, וְאַתּוּן לָא עֲבַדְתּוּן הָכִי, אֶלָּא גְרַמְתּוּן (נ"א גמלתון) בִּישׁ תְּחוֹת טָב, אֲנָא אוֹמֵינָא לְאַעֲבָרָא מַלְכוּתָא חַיָּיבָא מֵעָלְמָא, וְלָא יְהֵא חֶדְוָה קֳדָמַי עַד דְּיִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא יְהֵא חֶדְוָה קֳדָמַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יא י) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה:
תִּקּוּן תְּשִׁיעִי, בְּרֵאשִׁית, יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, שֶׁהִיא שְׁכִינָה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת, שֶׁנִּכְנְסוּ אוֹיְבִים בֶּחָלָל שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְנֶאֱמַר בָּהֶם אֶת מִקְדַּשׁ יהו"ה טִמֵּא, חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ, וְשִׁפְחָה נִכְנֶסֶת בִּמְקוֹם הַגְּבִירָה, שֶׁהִיא נִדָּה שִׁפְחָה גּוֹיָה זוֹנָה, וְטִמְּאָה אֶת מְקוֹמָהּ, שֶׁשָּׁם הָיְתָה מְנוּחַת הַשְּׁכִינָה, וְקוֹל הָיָה יוֹרֵד וְאוֹמֵר, יְרֵא שַׁבָּת, וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵּן, אֶלָּא חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ, וּבָרְחָה הַשְּׁכִינָה מִשָּׁם. בְּאוֹתוֹ זְמַן שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּיהָ, וְאָמְרָה הַשִּׁפְחָה, לֹא זֶה כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה שָׂרַי לְשִׁפְחָתָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בּרַחַת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּת הָרָשָׁע הַחַיָּב, וַהֲרֵי אַף עַל גַּב שֶׁשָּׂרָה גֵּרְשָׁה אוֹתָהּ, אֲנִי רִחַמְתִּי עָלֶיהָ וְעַל בְּנָהּ, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כָּךְ, אֶלָּא גְרַמְתֶּם (גמלתם) רַע תַּחַת טוֹב, אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי לְהַעֲבִיר אֶת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה מִן הָעוֹלָם, וְלֹא תִהְיֶה שִׂמְחָה לְפָנַי עַד שֶׁיֹּאבְדוּ מִן הָעוֹלָם, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן תִּהְיֶה שִׂמְחָה לְפָנַי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.