תקונא תמניא ושתין
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי"ם, מַאי אלהי"ם, לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עִץ הַחַיִּים (בראשית ג כד), מַטֵּה הָאלהי"ם וַדַּאי, וְדָא מטטרו"ן, וְהָא אוּקִימְנָא לֵיהּ דְּאִתְהַפַּךְ מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וּבֵיהּ אִשְׁתַּנִּיּוּ (נ"א אשתכחו) כָּל דִּיּוֹקְנִין דְּלָא דָמוּ דָא לְדָא, כַּד אִתְהַפַּךְ מִימִינָא לִשְׂמָאלָא אַחֲזֵי פַּרְצוּפָא דְשׁוֹר, וְכַד אִתְהַפַּךְ מִשְּׂמָאלָא לִימִינָא אַחֲזֵי פַּרְצוּפָא דְאַרְיֵה, וְכַד אִתְהַפַּךְ מִתַּרְוַיְיהוּ לְמַעֲרָב אַחְזִיר אַנְפּוֹי וְאִתְהַפַּךְ לְנֶשֶׁר (נ"א לאד; ם), וְכַד אִתְהַפַּךְ מִתַּרְוַיְיהוּ לְמִזְרָח דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא אִתְהַפַּךְ לְאָדָם (נ"א לנשר), מִלְּמַטָּה לְנֶשֶׁר, לֵית דִּיּוֹקְנָא בְעָלְמָא דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ.
תִּקּוּן שְׁמוֹנָה וְשִׁשִּׁים, בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א אֱלֹהִי"ם, מַה זֶּה אֱלֹהִי"ם? לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים, מַטֵּה הָאֱלֹהִי"ם וַדַּאי, וְזֶה מטטרו"ן, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִדִּין לְרַחֲמִים, וּבוֹ הִשְׁתַּנּוּ (נמצאו) כָּל הַדְּמֻיּוֹת שֶׁלֹּא דָמוּ זוֹ לָזוֹ. כְּשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִיָּמִין לִשְׂמֹאל, הוּא מַרְאֶה פַּרְצוּף שֶׁל שׁוֹר. וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׂמֹאל לְיָמִין, מַרְאֶה פַּרְצוּף שֶׁל אַרְיֵה. וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׁנֵיהֶם לַמַּעֲרָב, מַחֲזִיר פָּנָיו וּמִתְהַפֵּךְ לְנֶשֶׁר (לאדם). וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׁנֵיהֶם לַמִּזְרָח, שֶׁהוּא בָאֶמְצַע, מִתְהַפֵּךְ לְאָדָם (לנשר), מִלְּמַטָּה לְנֶשֶׁר, אֵין דְּמוּת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא נוֹדַעַת בּוֹ.
תְּרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת אִתְחַזְיָין בֵּיהּ, וְכָל דִּיּוֹקְנִין דְּמַלְאָכַיָּיא וְדִיּוֹקְנִין דְּנִשְׁמָתִין וְדִיּוֹקְנִין דְּכָל מַה דְּאִתְבְּרִי בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, (לאו איהו דיוקנא דאדם שלים בכל תקונין, אלא אם הוא) (נ"א כלא הוה) כְּלִיל בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלַיָּא וְכָרְסַיָּא וּמַלְאָכַיָּא וְגַן עִדֶן וְגֵיהִנָּם, מִסִּטְרָא דְתַרְוַיְיהוּ אִתְיְהִיב יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, גַּן עִדֶן מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב (משלי יח כב), גֵּיהִנָּם וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוְת אֶת הָאִשָּׁה (קהלת ז כו), וְתַרְוַיְיהוּ בְּלִבָּא, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ (שם י ב).
שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת נִרְאִים בּוֹ, וְכָל הַדְּמֻיּוֹת שֶׁל הַמַּלְאָכִים, וְהַדְּמֻיּוֹת שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת, וְהַדְּמֻיּוֹת שֶׁל כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, (אינו דמות של אדם שלם בכל התקונים, אלא אם הוא) (כלא היה) כָּלוּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְהַכִּסֵּא וְהַמַּלְאָכִים וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם, מֵהַצַּד שֶׁל שְׁנֵיהֶם נִתָּן הַיֵּצֶר הַטּוֹב וְהַיֵּצֶר הָרָע. גַּן עֵדֶן - מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, גֵּיהִנֹּם - וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, וּשְׁנֵיהֶם בַּלֵּב, לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ.