תקונא תלתין ותלת
דף עז.
בְּרֵאשִׁית דָּא פִּקוּדָא קַדְמָאָה, דְאִתְרְמִיז בְּל"ב שְׁבִילִין, דְּאִינוּן ל"ב אלהי"ם דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, כ"ב אַתְוָון וַעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִתְכְּלִילָן בְּהוּ, תִּקּוּנָא קַדְמָאָה יִרְאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (תהלים קיא י) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יהו"ה, דְאִית דְּחִילוּ וְאִית דְּחִילוּ, (דף עז ע"א) יִרְאַת יהו"ה דָא שְׁכִינְתָּא מַלְכוּת קַדִּישָׁא, יִרְאָה רָעָה דָּא רְצוּעָה לְאַלְקָאָה לְחַיָּיבַיָּא, וּמַאי נִיהוּ סַם הַמָּוְת דְּסמא"ל, נוּקְבָא דִילֵיהּ, יִרְאַת יהו"ה אִיהִי אַגְרָא לְמָאן דְּנָטִיר פִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, יִרְאָה רָעָה אִיהִי רְצוּעָה לְאַלְקָאָה לְמָאן דְּאַעֲבַר עֲלַיְיהוּ.
תִּקּוּן שְׁלֹשִים וּשְׁלֹשָה, בְּרֵאשִׁית, זוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּרְמְזָה בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים, שֶׁהֵם שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת וְעֶשֶׂר אֲמִירוֹת שֶׁנִּכְלְלוּ בָהֶם. הַתִּקּוּן הָרִאשׁוֹן יִרְאָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יהו"ה, שֶׁיֵּשׁ יִרְאָה וְיֵשׁ יִרְאָה. יִרְאַת יהו"ה זוֹ הַשְּׁכִינָה, הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, יִרְאָה רָעָה זוֹ רְצוּעָה לְהַלְקוֹת אֶת הָרְשָׁעִים, וּמִי הוּא? סַם הַמָּוֶת שֶׁל סמא"ל, הַנְּקֵבָה שֶׁלּוֹ, יִרְאַת יהו"ה הִיא שָׂכָר לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵר מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, יִרְאָה רָעָה הִיא רְצוּעָה לְהַלְקוֹת אֶת מִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר אֶלְעָזָר בְּרִי, אִית מָאן דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּיֵיחוּן בְּנוֹי וְיִסְגֵּי עוּתְרֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וְאִי חָסֵר מֵהַאי לָא דָחִיל לֵיהּ, הַאי לָא שַׁוִּי לֵיהּ יִרְאַת יהו"ה לְעִקָּרָא, אֲבָל מָאן דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָאקוּ, הָא דָא שַׁוִּי יִרְאַת יהו"ה בֵּיהּ לְעִקָּרָא, דִּתְלַת דַּרְגִּין אִינוּן דְּיִרְאָה, אִית יִרְאָה בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָאקוּ, וְאִית יִרְאָה דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּטִיבוּ וְלָא בְּעָאקוּ, וְאִית יִרְאָה דְּלָא שַׁוִּי לָהּ עֲלֵיהּ לְעִקָּרָא בֵּין לְטִיבוּ בֵּין לְעָאקוּ, צַדִּיק גָמוּר שַׁוִּי לָהּ עֲלֵיהּ לְעִקָּרָא בֵּין לְטִיבוּ בֵּין לְדִינָא, בֵּינוּנִי שַׁוִּי לֵיהּ עֲלֵיהּ לְטִיבוּ וְלָא לְדִינָא, רָשָׁע גָּמוּר לָא שַׁוִּי לֵיהּ עִקָּרָא לָא בְּטִיבוּ וְלָא בְּדִינָא.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: אֶלְעָזָר בְּנִי, יֵשׁ מִי שֶׁיָּרֵא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי שֶׁיְּיחָיוּ אֶת בָּנָיו וְיִגְדַּל עָשְׁרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִם חָסֵר מִזֶּה, אֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ, זֶה לֹא שָׂם לוֹ אֶת יִרְאַת יהו"ה לָעִקָּר, אֲבָל מִי שֶׁיָּרֵא אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין בְּטוֹב בֵּין בְּצָרָה, זֶהוּ מִי שֶׁשָּׂם אֶת יִרְאַת יהו"ה בּוֹ לְעִקָּר, שֶׁשָּׁלֹשׁ דְּרָגוֹת הֵן שֶׁל יִרְאָה, יֵשׁ יִרְאָה בֵּין בְּטוֹב בֵּין בְּצָרָה, וְיֵשׁ יִרְאָה שֶׁיָּרֵא אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטוֹב וְלֹא בְצָרָה, וְיֵשׁ יִרְאָה שֶׁלֹּא שָׂם אוֹתָהּ עָלָיו לְעִקָּר, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְצָרָה. צַדִּיק גָּמוּר שָׂם אוֹתָהּ עָלָיו לְעִקָּר בֵּין לְטוֹב בֵּין לְדִין, הַבֵּינוֹנִי שָׂם אוֹתָהּ עָלָיו לְטוֹב וְלֹא לְדִין, הָרָשָׁע הַגָּמוּר לֹא שָׂם אוֹתָהּ עִקָּר, לֹא בְטוֹב וְלֹא בְדִין.
וּשְׁכִינְתָּא אַמַּאי אִתְקְרִיאַת יִרְאָה, דְּהָא הִיא מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְנְטִילַת, אֶלָּא כְּמָה דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא נָטִיל מֵרַחֲמֵי וְדִינָא דְאִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, הָכִי אִיהִי נָטְלָא מִתַּרְוַיְיהוּ, מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דָּא אִתְקְרִיאַת יִרְאָה פַּחַד יִצְחָק, דְּמִסִּטְרָא דִימִינָא אַהֲבָ"ה אִתְקְרֵי, וְדָא פִּקּוּדָא תִנְיָנָא דְאִתְּמַר בָּהּ (ירמיה לא ב) וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.
וְלָמָּה הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת יִרְאָה? שֶׁהֲרֵי הִיא נִטְּלָה מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נוֹטֵל מֵרַחֲמִים וְדִין, שֶׁהֵם יָמִין וּשְׂמֹאל, כָּךְ הִיא נוֹטֶלֶת מִשְּׁנֵיהֶם, מִצַּד הַשְּׂמֹאל זוֹ נִקְרֵאת יִרְאָה, פַּחַד יִצְחָק, שֶׁמִּצַּד הַיָּמִין נִקְרָא אַהֲבָ"ה, וְזוֹ הַמִּצְוָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.
וּמִתְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין אִתְקְרֵי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אוֹר וְנֵר, וּשְׁכִינְתָּא אוֹרָה אֲבוּקָה, אוֹרָה, לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה (אסתר ח טז), אֲבוּקָה הָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין דְּצַדִּיקִים קַיְימִין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא כְּנֵר לִפְנֵי הָאֲבוּקָה. מִסִּטְרָא דִימִינָא יהו"ה, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא אדנ"י דְּתַמָּן דִּין, וּבְגִין דָּא בְּיוֹמָא קַדְמָאָה וַיֹּאמֶר אלהי"ם יְהִי אוֹר (בראשית א ג), בְּגִין דְּחָמֵשׁ אוֹר אִינוּן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה, וְאִינוּן ה' עִלָּאָה וּמִתַּמָּן נַהֲרִין, י' בִּשְׂמָאלָא וְדָא נֵר, וְדָא ה"י מִן אלהי"ם ה' לִימִינָא י' לִשְׂמָאלָא, (ו' מל"א מתרוייהו עמודא דאמצעיתא, בן י"ה, ודא איהו רזא אלהי"ם מל"א ה"י, דא כתיבת קדמאה. ורזא דמלה ה"א, אלהי"ם דא מליא"ה בהפוך אתוון, ודא ה' זעירא, דאיהי מליא מתלת אתוון, ואתעבידת היו"ה, לעילא איהו הוי"ה, ובה מתחילין אתוון דאורייתא ה"ו ולבתר ט"י, ואנה אשתכח ה' בתראה, אלא ד' הות למהוי ה', אלא מאן גרם דפרח מינה ו' דאיהו ירך דילה, אלא נתנני שוממה כל היום דוה (איכה א יג), דא הוד דאיהו ירך דילה דאתחזרת איהו דוה באלף חמשאה, בגין דפרח מניה ירך, דעליה אתמר (בראשית לב כג) ותקע כף ירך יעקב, אשתמודע דמימינא קא מתחלת לממני את ד' עד נצח, והוד איהו ירך שלימו דילה, ודא איהו דאתיהיב למשה, הדא הוא דאתמר ונתן הוד למשה).
וּמִצַד שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ נִקְרָא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי אוֹר וְנֵר, וְהַשְּׁכִינָה אוֹרָה, אֲבוּקָה. אוֹרָה - לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה, אֲבוּקָה - כָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁצַּדִּיקִים עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה כְּנֵר לִפְנֵי הָאֲבוּקָה, מִצַּד הַיָּמִין יהו"ה, וּמִצַּד הַשְּׂמֹאל אדנ"י, שֶׁשָּׁם הַדִּין, וּמִשּׁוּם זֶה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר, מִשּׁוּם שֶׁחֲמִשָּׁה אוֹר הֵם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהֵם ה' הָעֶלְיוֹנָה, וּמִשָּׁם מְאִירִים, י' בִּשְׂמֹאל, וְזֶה נֵר, וְזֶה ה"י מִן אֱלֹהִי"ם, ה' לְיָמִין י' לִשְׂמֹאל, (ו' מל"א משניהם העמוד האמצעי, בן י"ה, וזהו סוד אלהי"ם מל"א ה"י, זו כתובה ראשונה. וסוד הדבר - ה"א, אלהי"ם זה מליא"ה בהפוך אותיות, וזו ה' זעירה, שהיא מלאה משלש אותיות, ונעשית היו"ה, למעלה הוא הוי"ה, ובה מתחילים אותיות התורה ה"ו ואחר כך ט"י, ואנה נמצאת ה' אחרונה? אלא ד' היתה להיות ה', אלא מי גרם שפרח ממנה ו' שהוא הירך שלה, ' אלא נתנני שוממה כל היום דוה, זהו הוד שהוא הירך שלה, שהוא חזר דוה באלף החמישי, משום שפרח ממנה ירך, שעליו נאמר ותקע כף ירך יעקב, נודע שמימין מתחילה למנות האות ד' עד נצח, והוד הוא הירך, השלמות שלה, וזהו שנתן למשה, זהו שנאמר ונתן הוד למשה).