תקונא שתיתאה · דף כד.
אַדְהָכִי הָא אֵלִיָּהוּ קָא נָחִית מֵעִילָא, בְכַמָּה חֲיָילִין דְּנִשְׁמָתִין, וְכַמָּה מַלְאָכַיָּא סוּחְרָנֵיהּ, וּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה עֲטָרָה עַל כֻּלְּהוּ, כֶּתֶר בְּרֵישׁ כָּל צַדִּיק, בְּהַהוּא זִמְנָא קָלָא אִתְעַר בְּאִילָנָא דִלְעִילָא בְּנִגּוּנָא, וְכַמָּה עוֹפִין דְּנִשְׁמָתִין שַׁרְיָין תַּמָּן בְּעַנְפּוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ד ח) רְבָה אִילָנָא וּתְקִיף וכו', וְיֵימָא הָכִי, רַבִּי רַבִּי אַנְתְּ הוּא אִילָנָא דִרְבָה וּתְקִיף בְּאוֹרַיְיתָא, בְּעַנְפִין דִּילָךְ דְּאִינוּן אֵבָרִין קַדִּישִׁין, כַּמָּה עוֹפִין שַׁרְיָין תַּמָּן, דְּנִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין כְּגַוְונָא דִלְעִילָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ט) וּבְעַנְפוֹהִי יְדוּרָן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא, וְכַמָּה בְּנֵי נָשָׁא לְתַתָּא יִתְפַּרְנְסוּן מֵהַאי (דף כד ע"א) חִבּוּרָא דִילָךְ, כַּד יִתְגַּלֵי לְתַתָּא בְּדָרָא בַתְרָאָה בְּסוֹף יוֹמַיָּא, וּבְגִינֵיהּ (ויקרא כה י) וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ וְגוֹמֵר.
בֵּין כָּךְ הֲרֵי אֵלִיָּהוּ יוֹרֵד מִלְמַעְלָה עִם כַּמָּה חֲיָלוֹת שֶׁל נְשָׁמוֹת וְכַמָּה מַלְאָכִים סְבִיבוֹ, וְהַשְּׁכִינָה הָעֶלְינָה מְעֻטֶּרֶת עַל כֻּלָּם, כֶּתֶר בְּרֹאשׁ שֶׁל כָּל צַדִּיק. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִתְעוֹרֵר קוֹל בָּעֵץ שֶׁלְּמַעְלָה בְּנִגּוּן, וְכַמָּה עוֹפוֹת שֶׁל נְשָׁמוֹת שׁוֹרוֹת שָׁם בָּעֲנָפִים שֶׁלּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב גָּדֵל הָאִילָן וּמִתְחַזֵּק וְכוּ', וְיֹאמַר: כֵּן, רַבִּי רַבִּי אַתָּה, אַתָּה הוּא עֵץ שֶׁגָּדוֹל וְתַקִּיף בַּתּוֹרָה, בָּעֲנָפִים שֶׁלְּךְ, שֶׁהֵם אֵיבָרִים קְדוֹשִׁים, כַּמָּה עוֹפוֹת שׁוֹרִים שָׁם, שֶׁנְּשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּבַעֲנָפָיו יְקַנְּנוּ עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם, וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם לְמַטָּה יִתְפַּרְנְסוּ מֵהַחִבּוּר הַזֶּה שֶׁלְּךְ, כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה לְמַטָּה בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים, וּבִגְלָלוֹ וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ וְגוֹמֵר.
פָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר, כַּד נָפִיק שַׁבַּתָא וְיוֹמִין טָבִין, וְיִשְׂרָאֵל אִינוּן תְּחוֹת מֶמְשָׁלָה דְסמא"ל וְשַׁבְעִין מְמַנָּן, וְדָחֲקִין לְיִשְׂרָאֵל, קָלָא נָפִיק מִן שְׁמַיָּא לְגַבֵּיהּ, וְיֵימָא הָכִי, יְרָ"א בֹּשֶׁ"ת, וְדָא בְרֵאשִׁית, יְהֵא לָךְ כִּסּוּפָא מִן שְׁמַיָּא, וְדָא (בראשית)
פָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר: כְּשֶׁיּוֹצֵאת שַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים, וְיִשְׂרָאֵל הֵם תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת סָמָאֵ"ל וְשִׁבְעִים מְמֻנִּים וְדוֹחֲקִים אֶת יִשְׂרָאֵל, קוֹל יוֹצֵא מֵהַשָּׁמַיִם אֵלָיו, וְיֹאמַר כָּךְ, יְרָ"א בֹּשֶׁ"ת, וְזֶה בְּרֵאשִׁי"ת, תִּהְיֶה לְךְ בּוּשָׁה מִן הַשָּׁמַיִם, וְזֶה (בראשית).