תקונא שתין ותשעה · דף קיט:
וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁ"ת, סִיּוּמָא דְאַלְפָא בֵּיתָא, וַעֲלֵיהּ אָמַר אִיּוֹב (איוב לח לו) מִי שָׁת בַּטּוּחוֹת חָכְמָה, מַאי חָכְמָה דָא דְחָסֵר מִנֵּיהּ י', דְּבָהּ הֲוָה שִׁית, דְּאִיהוּ בָרָא שִׁית, וְאִיהוּ רֵאשִׁית, וַהֲוָה אִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה מו י) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ שֵׁת בַּאֲתַר דְּהֶבֶל, וּבְגִין דְּחָסֵר מִנֵּיהּ י' אִתְקְרִי אַחֵר, בְּגִין דְּכַד חָב אָדָם פָּרַח מִנֵּיהּ י', וְעָבַד שֵׁת בְּלָא י' דְּאִיהִי חָכְמָה, וּבְגִין דָּא שֵׁירוּתָא הֲוָה מִן ח', דְּאִינוּן ח' יוֹמִין דִּבְּרִית מִילָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ד כו) אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יהו"ה, וּמִתַּמָּן עָבְרוּ בְּרִית מִילָה, וְאַעֲבָרוּ מִנֵּיהּ עָרְלָה וּפְרִיעָה לְמַעִִלָה בְּד' וְלָא בְּח', דְּשֵׁירוּתָא דְח' אִיהִי בִּינָה, לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית (תהלים יב א), וַעֲלָהּ אִתְּמַר אָז הוּחַל, וְעוֹד אָז הוּחַל לִישָׁנָא דִצְלוֹתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה נח ט) אָז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה, דָּא הוּא נְטוּרָא טָבָא, דְּאַף עַל גַּב דְּהֶבֶל קָטִיל לֵיהּ קַיִן, דְּמִנֵּיהּ הֲוָה נָפִיק מָאן דְּנוֹקִים לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, רוֹעִִה נוֹקִים לְרוֹעִִה, וּלְבָתַר אָז אֶהְפּוֹךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו"ה (צפניה ג ט), אֲבָל כַּד עֲמָלֵק דְּאִינוּן (דף קיט ע"ב) בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם עִרֶב רַב מְעוּרָבִין בְּיִשְׂרָאֵל, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (דברים כה יט) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, דְּלָא אִשְׁתָּאַר מִנְּהוֹן שָׂרִיד, דְּאִלֵּין אִינוּן עִרְבוּבְיָא מִכָּל אוּמִין וַאֲפִילוּ מִקַּיִן, וּמִיָּד דְּיִתְמַחוּן מֵעָלְמָא אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יהו"ה (בראשית ד כו).
וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁ"ת, הַסִּיּוּם שֶׁל אַלְפָא בֵּיתָא, וְעָלָיו אָמַר אִיּוֹב מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה, מָה הַחָכְמָה? זוֹ שֶׁחָסֵר מִמֶּנָּה י', שֶׁבָּהּ הָיָה שִׁית, שֶׁהוּא בָּרָא שִׁית וְהוּא רֵאשִׁית, וְהָיָה נֶאֱמַר בּוֹ מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, הָיָה מְשַׁמֵּשׁ שֵׁת בִּמְקוֹם הֶבֶל, וּמִשּׁוּם שֶׁחָסַר מִמֶּנּוּ י' נִקְרָא אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר חָטָא אָדָם פָּרְחָה מִמֶּנּוּ י', וְעָשָׂה אֶת שֵׁת בְּלִי י', שֶׁהִיא חָכְמָה, וּמִשּׁוּם זֶה הָרֵאשִׁית הָיְתָה מִן ח', שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁל בְּרִית מִילָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יהו"ה, וּמִשָּׁם עָבְרוּ בְּרִית מִילָה, וְהֶעֱבִירוּ מִמֶּנּוּ עָרְלָה וּפְרִיעָה לְמַעְלָה בַּד' וְלֹא בַּח', שֶׁהָרֵאשִׁית שֶׁל ח' הִיא בִינָה, לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר אָז הוּחַל. וְעוֹד, אָז הוּחַל לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אָז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה, זוֹהִי שְׁמִירָה טוֹבָה, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֶבֶל הֲרָגוֹ קַיִן, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה יוֹצֵא מִי שֶׁיִּנְקוֹם בִּשְׁבִילוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, רוֹעֶה יִנְקוֹם לְרוֹעֶה, וְאַחַר כָּךְ אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו"ה, אֲבָל כְּשֶׁעֲמָלֵק, שֶׁהֵם בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, עֵרֶב רַב הַמְעֹרָבִים עִם יִשְׂרָאֵל, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם שָׂרִיד, שֶׁאֵלּוּ הֵם עִרְבּוּבְיָה מִכָּל הָאֻמּוֹת וַאֲפִלּוּ מִקַּיִן, וּמִיָּד כְּשֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם, אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'.