תקונא שתין ותשעה · דף קג:
פָּתַח כְּמִלְּקַדְמִין וְאָמַר, (קהלת ח יד) יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וכו', תָּא חֲזִי שְׁמַענָא דְעוּבְדָא הֲוָה בְּחַד בַּר נַשׁ מֵאִינוּן בַּעֲלֵי קַבִּין, דַּהֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, אַעִִרַע בִּתְּרֵין חַכִּימִין מָארֵי דְּדָרָא מָארֵי דְחָכְמָתָא דְאוֹרַיְיתָא, אָמַר לוֹן שְׁלָמָא עֲלַיְיכוּ רַבָּנָן, שְׁמַעִִנָא עֲלַיְיכוּ דְאַתּוּן חַכִּימֵי דָרָא, לְאָן אֲתַר אֲזֵילְתּוּן, אָמְרוּ לֵיהּ לְדוּךְ פְּלַן וְעִִרֶב שַׁבָּת הֲוָה, אָמַר לוֹן אֲנָא אֲזֵילְנָא תַמָּן (איזיל) וְאַתְקֵין לְכוּ אֲתַר בֵּי מוֹתְבַיְכוּ, אִי אַתּוּן בְּעִיתוּן, אָמְרוּ לֵיהּ וְהָא אֲנַן בְּסוּסְוָון וְאַנְתְּ בְּלָא רַגְלִין, אֵיךְ יִתָּכֵן לְמֶהֱוֵי הַאי, אָמַר לוֹן אַף עַל גַּב דְּאַתּוּן רְכִיבִין בִּבְעִירֵי דִרְהִיטֵי סַגִּי, וַאֲנָא חִגֵּר בְּלָא רַגְלִין, אִי אַתּוּן בְּעִיתוּ אֲנָא אֲקַדֵּם לְתַקָּנָא לְכוּ שַׁבַּתָּא, תְּוָוהוּ, אַדְהָכִי אַחְזַרוּ רֵישַׁיְיהוּ לְגַבֵּיהּ וְחָמוּ לֵיהּ (דף קג ע"ב) דַּהֲוָה רְהִיט כְּשַׁרְבִיטָא דְכֹכָבָא, עָבַד לוֹן קְפִיצָה וְאַשְׁכְּחוּ גַרְמַיְיהוּ לְפוּם מְעַרְתָּא כְּהֶרֶף עַיִן (ס"א, אמר לון שמא דמ"ב אתוון, דליג לון חמש מאה פרסי ברגעא חדא, אשכחו כו').
פָּתַח כְּמִקֹּדֶם וְאָמַר, יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וְכוּ'. בֹּא וּרְאֵה, שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד מֵאוֹתָם בַּעֲלֵי קַבַּיִם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, פָּגַשׁ בִּשְׁנֵי חֲכָמִים בַּעֲלֵי הַדּוֹר, בַּעֲלֵי חָכְמַת הַתּוֹרָה. אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם חֲכָמִים, שָׁמַעְתִּי עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם חַכְמֵי הַדּוֹר, לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לוֹ: לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה. אָמַר לָהֶם: אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁם, (אלך) וַאֲסַדֵּר לָכֶם מְקוֹם בֵּית מוֹשַׁבְכֶם, אִם אַתֶּם רוֹצִים. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי אָנוּ עִם סוּסִים וְאַתָּה בְּלִי רַגְלַיִם, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה זֶה? אָמַר לָהֶם: אַף עַל גַּב שֶׁאַתֶּם רוֹכְבִים עַל בְּהֵמוֹת שֶׁרָצוֹת הַרְבֵּה, וַאֲנִי חִגֵּר בְּלִי רַגְלַיִם, אִם תִּרְצוּ, אֲנִי אַקְדִּים לְסַדֵּר לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת. תָּמְהוּ. בֵּינְתַיִם הֶחֱזִירוּ רָאשֵׁיהֶם אֵלָיו וְרָאוּ אוֹתוֹ שֶׁהָיָה רָץ כְּמוֹ כּוֹכָב שָׁבִיט. עָשָׂה לָהֶם קְפִיצָה, וּמָצְאוּ אֶת עַצְמָם עַל פִּי מְעָרָה כְּהֶרֶף עַיִן. [אמר להם השם של מ"ב אותיות, דלג להם חמש מאות פרסות ברגע אחד, מצאו כו',]
אָמַר לוֹן רַבָּנָן עוּלוּ, עָאלוּ אַבַּתְרֵיהּ מְעַרְתָּא גוֹ מְעַרְתָּא, עַד דְּעָאלוּ לְחַד פַּרְדֵּסָא וַהֲוָה תַּמָּן הַהוּא בַּעַל קַבִּין מִתְפַּשֵּׁט מֵהַהוּא גוּפָא, וַהֲוָה מִתְלַבֵּשׁ בְּגוּפָא אָחֳרָא דְּאַנְפּוֹי הֲווֹ נַהֲרִין כְּשִׁמְשָׁא, וַהֲוָה יָתִיב עַל כָּרְסַיָּיא דְמַלְכוּתָא, וּתְלַת מְאָה תַלְמִידוֹי תְּחוֹת כָּרְסַיָּיא לְרַגְלוֹי, וַהֲווֹ קָרָאן (קהלת א ב) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, וַהֲווֹ קָרָאן הַאי קְרָא זִמְנִין בְּלָא חוּשְׁבָּנָא, אָמְרוּ לוֹן אִינוּן חַכִּימִין מָארֵי דְּדָרָא, מַאי הַאי, וְכִי לֵית קְרָא אָחֳרָא בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת, מִיָּד קָם הַהוּא מָארֵי קַבִּין דַּהֲוָה יָתִיב עַל כָּרְסַיָּיא, וַאֲחִיד בִּידֵיהוֹן, וְאַעִיל לוֹן לְשִׁבְעָה הֵיכָלִין, וּבְכָל הֵיכָלָא וְהֵיכָלָא הֲוָה כְּתִיב הֲבֵל הֲבָלִים, וּבְהֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה הֲוָה נִשְׁרָא וַעֲטָרָה בְּפוּמָהָא, וּדְמוּת יוֹנָה בְּהַהִיא עֲטָרָה, וַהֲוָה כְּתִיב בַּעֲטָרָה כָּל מָאן דְּלָא יָדַע בְּאִלֵּין הֲבָלִים וּבְרָזָא דִלְהוֹן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (במדבר א נא) וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, מִיָּד אִתְחַזְרוּ אִינוּן לַאֲחוֹרָא, אָמַר לוֹן הַהוּא בַּעַל קַבִּין אַתּוּן חַכִּימִין מָארֵי דְּדָרָא, דַאֲזָלִית אַבַּתְרַיְיכוּ עַד כְּעַן לְמִנְדַּע יָת חָכְמָתַיְיכוּ, וּבְוַדַּאי לַאו אַתּוּן חַכִּימִין, דְּוַדַּאי בְּהַאי קְרָא עֲבִידְנָא כָּל בִּנְיָנָא דָא, וּבֵיהּ הֲוִינָא טָס עָלְמָא בְטִיסָה חֲדָא, וּבְזִמְנָא בִתְּרֵין, וּבְזִמְנָא בִתְּלַת, וּבְזִמְנָא בְאַרְבַּע, וּבְזִמְנָא בְחַמְשָׁא, וּבְזִמְנָא בְשִׁית, וּבְזִמְנָא בְשֶׁבַע, וַאֲנַן בְּהַאי אַרְעָא כֻלְּהוּ אַזְלֵינַן בַּעֲלֵי קַבִּין, וְהַאי קְרָא יְרִיתְנָא מֵאַבָּא, וְאַבָּא מֵאֲבוֹי, עַד דָּרָא כֻלְּהוּ, יְהַב לוֹן מָמוֹנָא סַגִּיא וְשַׁוִּי לוֹן בְּאַתְרַיְיהוּ כְּהֶרֶף עַיִן.
אָמַר לָהֶם: חֲכָמִים, הִכָּנְסוּ. נִכְנְסוּ אַחֲרָיו לִמְעָרָה בְּתוֹךְ מְעָרָה, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְפַרְדֵּס אֶחָד, וְהָיָה שָׁם אוֹתוֹ בַּעַל קַבַּיִם מִתְפַּשֵּׁט מֵאוֹתוֹ הַגּוּף, וְהָיָה מִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף אַחֵר שֶׁפָּנָיו הָיוּ מְאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ, וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא שֶׁל מַלְכוּת, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת תַּלְמִידָיו תַּחַת הַכִּסֵּא לְרַגְלָיו, וְהָיוּ קוֹרְאִים הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, וְהָיוּ קוֹרְאִים פָּסוּק זֶה פְּעָמִים בְּלִי חֶשְׁבּוֹן. אָמְרוּ לָהֶם אוֹתָם חֲכָמִים בַּעֲלֵי הַדּוֹר: מַה זֶּה, וְכִי אֵין פָּסוּק אַחֵר בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת? מִיָּד קָם אוֹתוֹ בַּעַל הַקַּבַּיִם שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, וְאָחַז בִּידֵיהֶם, וְהִכְנִיס אוֹתָם לְשִׁבְעָה הֵיכָלוֹת, וּבְכָל הֵיכָל וְהֵיכָל הָיָה כָתוּב הֲבֵל הֲבָלִים, וּבַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי הָיָה נֶשֶׁר וַעֲטָרָה בְּפִיו, וּדְמוּת יוֹנָה בְּאוֹתָהּ עֲטָרָה, וְהָיָה כָתוּב בָּעֲטָרָה: כָּל מִי שֶׁלֹּא מַכִּיר אֶת הַהֲבָלִים הַלָּלוּ וּבַסּוֹד שֶׁלָּהֶם, עָלָיו נֶאֱמַר וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. מִיָּד הֵם חָזְרוּ לְאָחוֹר. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ בַּעַל הַקַּבַּיִם: אַתֶּם חֲכָמִים בַּעֲלֵי הַדּוֹר? שֶׁהָלַכְתִּי אַחֲרֵיכֶם עַד כָּעֵת לָדַעַת אֶת חָכְמַתְכֶם, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵינְכֶם חֲכָמִים, שֶׁוַּדַּאי שֶׁבַּפָּסוּק הַזֶּה עָשִׂיתִי כָּל הַבִּנְיָן הַזֶּה, וּבוֹ הָיִיתִי טָס אֶת הָעוֹלָם בְּטִיסָה אַחַת, וּפַעַם אַחַת בִּשְׁתַּיִם, וּפַעַם בְּשָׁלֹשׁ, וּפַעַם בְּאַרְבַּע, וּפַעַם בְּחָמֵשׁ, וּפַעַם בְּשֵׁשׁ, וּפַעַם בְּשֶׁבַע, וְאָנוּ בָּאָרֶץ הַזּוֹ כֻּלָּנוּ הוֹלְכִים עַל קַבַּיִם, וְהַפָּסוּק הַזֶּה יָרַשְׁתִּי מֵאַבָּא, וְאָבִי מֵאָבִיו, עַד כָּל הַדּוֹרוֹת. נָתַן לָהֶם מָמוֹן רַב וְשָׂם אוֹתָם בִּמְקוֹמָם כְּהֶרֶף עַיִן.