תקונא שתין ותשעה · דף קב:
וּבְגִין דָּא יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, דָּא אָדָם וְהֶבֶל, דְּדָא חָב בְּמַחֲשָׁבָה וּבְעוֹבָדָא, וְדָא חָאב בְּמַחֲשָׁבָה וּבְעוֹבָדָא, בְּמַחֲשָׁבָה אִיהִי י', עֲלֵיהּ אִתְּמַר (במדבר יד כב) וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עִִשֶׂר פְּעָמִים, וּבְגִין דָּא כַּד אָתָא אָדָם בְּגִלְגּוּל בְּאַבְרָהָם, אִתְנַסִּי בֵּיהּ בְּעִִשֶׂר נִסְיוֹנִין, וּבְגִין דְּחָאב בְּמַעֲשֶׂה כַּד אִתְגַּלְגַּל בְּיִצְחָק נִתְנַסָּה בְּמַעֲשֶׂה, בְּאַבְרָהָם נִתְנַסָּה בְּמַחֲשָׁבָה, וּבְיִצְחָק בְּמַעֲשֶׂה, יַעֲקֹב כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ, מִסִּטְרָא דְיִצְחָק קָרָא לֵיהּ יַעֲקֹב, מִסִּטְרָא דְאַבְרָהָם דְּתַמָּן מַחֲשָׁבָה קְרָא לֵיהּ יִשְׂרָאֵל, דְּאַבָּא אִתְגַּלְגַּל בְּאַבְרָהָם דְּאִיהוּ לִימִינָא, וְאִמָּא בְיִצְחָק דְּאִיהוּ לִשְׂמָאלָא, יַעֲקֹב בְּגִין דְּאִיהוּ כְּלִיל תַּרְוַיְהוּ אַבָּא וְאִמָּא, אִתְּמַר בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה בְּכֶתֶר עִִלְיוֹן דְּאִיהוּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָא, וְכַד אָתָא אָדָם אִצְטַרַף בְּאַבְרָהָם, וְאִתְפַּשְׁטוּ שָׁרְשׁוֹי בְּאַרְעָא, וְרָזָא דְמִלָּה (משלי יז) מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב (משלי יז ג), מַצְרֵף לַכֶּסֶף דָּא אַבְרָהָם, וְכוּר לַזָּהָב (דף קב ע"ב) דָּא יִצְחָק, וּבוֹחֵן לִבּוֹת יהו"ה (שם) דָּא יַעֲקֹב, לֵית סְפִירָה דְלָא אִתְגַּלְגַּל אָדָם עִלָּאָה, דְאִיהוּ יו"ד ה"א וא"ו ה"א, כֹּ"חַ מָ"ה חָכְמָה וַדַּאי, בְּגִין לְצָרְפָא וּלְלַבְּנָא לְאָדָם דְּבָרָא בְדִיּוֹקְנֵיהּ לְתַתָּא, וְאָצִיל בֵּיהּ אֲצִילוּתֵיהּ, וְכָל טָרְחָא דִלְעִילָא לָא הֲוָה בְּאָדָם אֶלָּא בְגִין אֲצִילוּת דְּאָדָם דִּלְעִילָא, דְּדָא בְּדָא תַּלְיָא.
וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, זֶה אָדָם וְהֶבֶל, שֶׁזֶּה חָטָא בְמַחֲשָׁבָה וּבְמַעֲשֶׂה, וְזֶה חָטָא בְמַחֲשָׁבָה וּבְמַעֲשֶׂה, בְּמַחֲשָׁבָה הִיא י', עָלֶיהָ נֶאֱמַר וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וּמִשּׁוּם זֶה, כְּשֶׁבָּא אָדָם בְּגִלְגּוּל בְּאַבְרָהָם, הִתְנַסָּה בּוֹ בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, וּמִשּׁוּם שֶׁחָטָא בְמַעֲשֶׂה כְּשֶׁהִתְגַּלְגֵּל בְּיִצְחָק, נִתְנַסָּה בְמַעֲשֶׂה. בְּאַבְרָהָם נִתְנַסָּה בְמַחֲשָׁבָה, וּבְיִצְחָק בְּמַעֲשֶׂה, יַעֲקֹב כּוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם. מֵהַצַּד שֶׁל יִצְחָק קָרָא לוֹ יַעֲקֹב, וּמִצַּד שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁשָּׁם הַמַּחֲשָׁבָה, קָרָא לוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאָב הִתְגַּלְגֵּל בְּאַבְרָהָם שֶׁהוּא לְיָמִין, וְהָאֵם בְּיִצְחָק שֶׁהוּא לִשְׂמֹאל, וְיַעֲקֹב מִשּׁוּם שֶׁהוּא כוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם, אֶת הָאָב וְאֶת הָאֵם, נֶאֱמַר בּוֹ יִשְׂרָאֵל עָלָה בְמַחֲשָׁבָה בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה הַסְּתוּמָה, וּכְשֶׁבָּא אָדָם, הִצְטָרֵף בְּאַבְרָהָם, וְהִתְפַּשְּׁטוּ שָׁרָשָׁיו בָּאָרֶץ, וְסוֹד הַדָּבָר - מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב. מַצְרֵף לַכֶּסֶף - זֶה אַבְרָהָם, וְכוּר לַזָּהָב - זֶה יִצְחָק, וּבוֹחֵן לִבּוֹת יהו"ה - זֶה יַעֲקֹב, אֵין סְפִירָה שֶׁלֹּא הִתְגַּלְגֵּל אָדָם עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, כֹּ"חַ מָ"ה, חָכְמָה וַדַּאי, כְּדֵי לְצָרֵף וּלְלַבֵּן אֶת הָאָדָם שֶׁבָּרָא בִדְמוּתוֹ לְמַטָּה וְהֶאֱצִיל בּוֹ אֶת אֲצִילוּתוֹ, וְכָל הַטִּרְחָה שֶׁלְּמַעְלָה לֹא הָיְתָה בָאָדָם אֶלָּא בִּגְלַל הָאֲצִילוּת שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁזֶּה תָלוּי בָּזֶה.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אִם כֵּן מַאי וְיָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו (איוב לג כה) (ובגין דא ישראל עלה במחשבה, אמר ליה מנלן דאברהם תמן במחשבה, אמר ליה לאו למגנא תקינו מארי מתניתין הרוצה להחכים ידרים דאיהי חכמה ואיהי מחשבה, באברהם אתלבן אדם, וביצחק אצטריף, ורזא דמלה מצרף לכסף וכור לזהב, מצרף לכסף דא אברהם, וכור לזהב דא יצחק, ובוחן לבות יהו"ה דא יעקב, והן כל אלה יפעל א"ל פעמים שלש עם גבר (שם כט), אמר ליה אם כן מאי וישוב לימי עלומיו).
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אִם כֵּן, מַה זֶּה וְיָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו, (ומשום זה ישראל עלה במחשבה, ' אמר לו, ' מנין לנו שאברהם שם במחשבה, ' אמר לו, ' לא לחנם תקנו בעלי המשנה הרוצה להחכים ידרים, שהיא חכמה והיא מחשבה, באברהם התלבן אדם, וביצחק הצטרף, וסוד הדבר מצרף לכסף וכור לזהב. מצרף לכסף זה אברהם, וכור לזהב זה יצחק, ובוחן לבות יהו"ה זה יעקב, והן כל אלה יפעל א"ל פעמים שלוש עם גבר. אמר לו', אם כן, מה זה וישוב לימי עלומיו, ').
אָמַר לֵיהּ לְאִילָנָא דַהֲוָה קַשִּׁישׁ יוֹמִין וְאִתְיַיבְּשׁוּ עַנְפִין דִּילֵיהּ, קַצִּיצוּ לֵיהּ וְאַצְמַח בְּשָׁרְשׁוֹי, דְּקָמוּ מִנֵּיהּ עַנְפִין חַדְתִּין כְּקַדְמֵיתָא, כְּגַוְונָא דַהֲוָה בְּעוּלֵמוֹי, וְדָא אִיהוּ וְיָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו, וְדָא הֲוָה חֶלְמָא דְחָזָא נְבוּכַדְנֶצַּר בְּחֶלְמֵיהּ, אִילָנָא רְבָא וּתְקִיף (דניאל ד ט), וּבַסּוֹף חֶלְמֵיהּ הֲוָה אָמַר (שם יא) גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּיצוּ עַנְפוֹהִי, וּלְבָתַר אָמַר (שם יב) בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבוּקוּ, וְלֵית אִילָן הָכָא אֶלָּא אָדָם עִלָּאָה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים כ יט) כִּי הָאָדָם עִץ הַשָּׂדֶה, וְהַאי אִילָנָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַנְטַע לֵיהּ בְּכַמָּה דָרִין וְלָא אַצְלַח. עַד דְּנָטַע לֵיהּ בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְאַרְכִּיב לֵיהּ בִּתְלַת אֲבָהָן וְאַצְלַח תַּמָּן, וּבְגִין דָּא הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר, מִיָּד דְּאַצְלַח תַּמָּן וַאֲחִיד תַּמָּן, אִתְפַּשְׁטוּ שָׁרְשׁוֹי עַל אַרְעָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְאִסְתַּלְקוּ עַנְפּוֹי בְּכָל רְקִיעִין, וּבְכָל מַרְכְבִין דְּנִשְׁמָתִין וּמַלְאָכַיָּא וְחֵיוָון וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, עַד דְּאִתְחַזַּר כְּקַדְמֵיתָא (ס"א עד אין סוף), וְהָא אוּקְמוּהָ עֵץ הַחַיִּים מַהֲלֵךְ ת"ק שָׁנָה, (דניאל ד ט) רְבָא אִילָנָא וּתְקִיף וְרוּמֵיהּ יִמְטֵי לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵיהּ לְסוֹף כָּל אַרְעָא, תְּחוֹתוֹהִי תַּטְלֵל כָּל חֵיוַת בָּרָא, וּבְעַנְפוֹי יְדוּרוֹן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא, דְאִינוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין, וּמִנֵּיהּ יִתְּזִן כָּל בִּשְׂרָא.
אָמַר לוֹ: לְאִילָן שֶׁהָיָה קְשִׁישׁ יָמִים וְהִתְיַבְּשׁוּ עֲנָפָיו, קִצְּצוּ אוֹתוֹ וְהִצְמִיחַ בְּשָׁרָשָׁיו, שֶׁקָּמוּ מִמֶּנּוּ עֲנָפִים חֲדָשִׁים כְּבָרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּעֲלוּמָיו, וְזֶהוּ וְיָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו, וְזֶה הָיָה הַחֲלוֹם שֶׁרָאָה נְבוּכַדְנֶצַּר בַּחֲלוֹמוֹ, עֵץ גָּדוֹל וְתַקִּיף, וּבְסוֹף חֲלוֹמוֹ הָיָה אוֹמֵר גֹּדּוּ הָאִילָן וְקַצְּצוּ אֶת עֲנָפָיו, וְאַחַר אָמַר, בְּרַם עִקַּר שָׁרָשָׁיו בָּאָרֶץ הַשְׁאִירוּ, וְאֵין אִילָן כָּאן אֶלָּא אָדָם עֶלְיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, וְאֶת הָעֵץ הַזֶּה נָטַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכַמָּה דוֹרוֹת וְלֹא הִצְלִיחַ. (עד שנטע אותו בארץ ישראל, והרכיב אותו בשלשת האבות והצליח שם, ומשום זה הן כל אלה יפעל א"ל פעמים שלוש עם גבר. מיד שהצליח שם ואחז שם, התפשטו שרשיו על הארץ, שהיא השכינה, והתעלו ענפים בכל הרקיעים ובכל המרכבות של הנשמות והמלאכים וחיות ושרפים ואופנים, עד שחזר כבראשונה (עד אין סוף), והרי פרשוה שעץ החיים מהלך ת"ק שנה, גדול האילן ותקיף ורומו מגיע לשמים, וחזותו לסוף כל הארץ, תחתיו תצלל כל חית הבר, ובענפיו ידורו צפרי השמים, שהם נשמות קדושות, וממנו יזון כל בשר.)
וְאַרְכִּיב לֵיהּ עַד אֶלֶף דּוֹר, כְּגַוְונָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי סְלִיקַת לְאֶלֶף דּוֹר בַּעֲשַׂר סְפִירָן, דִּבְהוֹן סְלִיקָא עֲשַׂר זִמְנִין מְאָה, עַד דִּסְלִיקַת בְּהוֹן לְאֶלֶף דּוֹר, וּמִיָּד דְּאַצְלַח אִילָנָא בְאַרְעָא נָחִית אִילָנָא מִלְּעִילָא, שָׁרְשׁוֹי בְּאַרְעָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְאִתְרַבִּיאוּ תַּמָּן עַנְפּוֹי עַד אֵין סוֹף, וְאִתְפַּשְׁטוּ בָּהּ שָׁרְשׁוֹי עַד אֵין תַּכְלִית, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְרַבִּי אִילָנָא כְּמִלְּקַדְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב רְבָא אִילָנָא וּתְקִיף וְרוּמֵיהּ מָטֵי לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵיהּ לְסוֹף כָּל אַרְעָא, וּמִנֵּיהּ יִתְּזִן כָּל בִּשְׂרָא, כָּל בְּנֵי אָדָם דִּלְתַתָּא, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְרַבִּי אִילָנָא כְּמִלְּקַדְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב רְבָא אִילָנָא וּתְקִיף וכו', חֵיוַת בָּרָא אִלֵּין חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא אִלֵּין נִשְׁמָתִין, וּמִנֵּיהּ יִתְּזִן כָּל בִּשְׂרָא לְתַתָּא. דִּבְזִמְנָא דְחָב אָדָם וַהֲוָה מְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, כַּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ אַעִִקַר חֵיוָן וּמַלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים מֵאַתְרֵיהוֹן, וְלָא הֲוָה מָאן דִּמְקַבֵּל צְלוֹתִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (קהלת י כ) כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, וּבַעַל הַכְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר, מַאי יַגִּיד דָּבָר, בִּצְלוֹתִין וְזַכְוָון דְּיִשְׂרָאֵל.
וְהִרְכִּיב אוֹתוֹ עַד אֶלֶף דּוֹר, כְּמוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא עוֹלָה לְאֶלֶף דּוֹר בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת, שָׁבָּהֶם עוֹלֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים מֵאָה, עַד שֶׁעוֹלָה בָהֶם לְאֶלֶף דּוֹר, וּמִיָּד שֶׁהִצְלִיחַ הָאִילָן בָּאָרֶץ, יָרַד הָאִילָן מִלְמַעְלָה, שָׁרָשָׁיו בָּאָרֶץ שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, וְהִתְגַּדְּלוּ שָׁם עֲנָפָיו עַד אֵין סוֹף, וְהִתְפַּשְּׁטוּ בָהּ שָׁרָשָׁיו עַד אֵין תַּכְלִית. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִתְגַּדֵּל הָאִילָן כְּמוֹ מִקֹּדֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב גָּדוֹל הָאִילָן וְתַקִּיף, וְרוּמוֹ מַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם, וְחָזוּתוֹ לְסוֹף כָּל הָאָרֶץ, וּמִמֶּנּוּ יִזּוֹן כָּל בָּשָׂר. כָּל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁלְּמַטָּה. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִתְגַּדֵּל הָאִילָן כְּמוֹ מִקֹּדֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב גָּדוֹל הָאִילָן וְתַקִּיף וְכוּ'. חַיַּת הַבַּר אֵלּוּ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, צִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת, וּמִמֶּנּוּ יִזּוֹן כָּל בָּשָׂר לְמַטָּה, שֶׁבִּזְמַן שֶׁחָטָא אָדָם וְהָיָה מְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ עָקַר חַיּוֹת וּמַלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים מִמְּקוֹמָם, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁמְּקַבֵּל תְּפִלּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר. מַה זֶּה יַגֵּיד דָּבָר? בַּתְּפִלּוֹת וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל.