תקונא שתין ותשעה · דף ק:
דְאִיהִי אִתְקְרִיאַת אוּלַי, וַעֲלָהּ אִתְּמַר כּוּלֵי הַאי וְאוּלַי דְּזָכֵי לְשַׁעִִתָּא דִמְזוֹנֵי, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (דניאל ח ב) עַל אוּבַל אוּלָי, דִּכְבָר אִתְחַיַּיב קֳדָם דְּיֵיתֵי לְעָלְמָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְהָא אִתְחַיַּיב בִּסְפִירָה דְאִיהִי לְעִילָא מִנֵּיהּ, עַד דְּאִתְתַּקַּן לְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְנְטִיל בַּר נַשׁ נִשְׁמָתֵיהּ, לֵית לֵיהּ תַּקָּנָה בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי שַׁעִִתָּא דְכֻלְּהוּ, וּבְגִין דָּא שַׁעִִתָּא לָא קַיְימָא לֵיהּ, וְאִם תַּלְיָא בְּמַזָּלָא עִלָּאָה אֲפִילוּ דְיַעֲבִיד כַּמָּה זַכְוָון לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא, דְהָא מְחוּיָיב אִיהוּ מִלְּעִילָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מֵהָכָא מַשְׁמַע גִּלְגּוּלָא דְתַלְיָא (דף ק ע"ב) בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהוּ בְּמִינֵיהּ, אֲבָל אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ (שמות כא ו), אִם הַהוּא רוּחָא יֵיתֵי בְּגוּפָא אָחֳרָא, דְהָא לַאו אִיהוּ מִינֵיהּ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ קַיְימָא לֵיהּ שַׁעִִתָּא תַּמָּן וְאִיהִי בַּת זוּגֵיהּ, אָמַר, וַדַּאי קַיְימָא לֵיהּ שַׁעִִתָּא דְאִיהִי בַת זוּגֵיהּ דְּאִתְגַּלְגַּל עִמֵּיהּ, אִם לָא קַיְימָא בֵיהּ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע, שְׁאֵרָהּ דָּא גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה, שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, כְּסוּתָהּ כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ (שם כב כו) דָא גִלְגּוּלָא תִנְיָינָא, וְעוֹנָתָהּ אָדָם יִחוּדָא דִילֵיהּ דְּאִיהוּ גִלְגּוּלָא תְּלִיתָאָה.
שֶׁהִיא נִקְרֵאת אוּלַי, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר כָּל זֶה וְאוּלַי שֶׁזּוֹכֶה לַשָּׁעָה שֶׁל הַמְּזוֹנוֹת, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר עַל אוּבַל אוּלָי, שֶׁכְּבָר הִתְחַיֵּב קֹדֶם שֶׁיָּבֹא לָעוֹלָם, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְזֶה הִתְחַיֵּב בַּסְּפִירָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. עַד שֶׁהִתְתַּקֵּן לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּטְּלָה נִשְׁמַת הָאָדָם, אֵין לוֹ תַקָּנָה בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא הַשָּׁעָה שֶׁל כֻּלָּם, וּמִשּׁוּם זֶה הַשָּׁעָה לֹא עוֹמֶדֶת לוֹ, וְאִם תָּלוּי בַּמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, אֲפִלּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּמָּה זְכֻיּוֹת, לֹא בִזְכוּת הַדָּבָר תָּלוּי, שֶׁהֲרֵי הוּא מְחֻיָּב מִלְמַעְלָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִכָּאן מַשְׁמָע הַגִּלְגּוּל תָּלוּי בַּשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא בְמִינוֹ, אֲבָל אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, אִם אוֹתָהּ רוּחַ תָּבֹא בְּגוּף אַחֵר, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מִמֶּנּוּ, מַה כָּתוּב בּוֹ? עוֹמֶדֶת לוֹ שָׁם הַשָּׁעָה, וְהִיא בַּת זוּגוֹ. אָמַר: וַדַּאי שֶׁהַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, שֶׁהִיא בַּת זוּגוֹ שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה עִמּוֹ, אִם לֹא עוֹמֵד בּוֹ, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. שְׁאֵרָהּ - זֶה הַגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן, שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, כְּסוּתָהּ - כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, זֶה הַגִּלְגּוּל הַשֵּׁנִי, וְעֹנָתָהּ - הָאָדָם הַיִּחוּד שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא הַגִּלְגּוּל הַשְּׁלִישִׁי.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבָא סָבָא פְּתַח מִלִּין יַתִּיר דְּהָא סְתִימִין מִלִּין דִּילָךְ, אָמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא, שְׁאֵרָהּ דָּא מְזוֹנָא מִסִּטְרָא דִימִינָא דְמִתַּמָּן כָּל מְזוֹנָא קָא אַתְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמה טז) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: זָקֵן זָקֵן, פְּתַח בִּדְבָרִים יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי דְּבָרֶיךְ סְתוּמִים. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ זָקֵן: שְׁאֵרָהּ זֶה הַמָּזוֹן מִצַּד הַיָּמִין, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמָּזוֹן בָּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךְ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
כְּסוּתָהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דְאִיהוּ כְּסוּת עִינַיִם, דְּמִתַּמָּן עִִרְיָין לִשְׂמָאלָא, בְּגִין דְּסִטְרָא שְׂמָאלָא תַמָּן פְּגִימוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה א יד) מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּיִצְחָק (בראשית כז א) וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עִינָיו מֵרְאוֹת, וְתַמָּן צָרִיךְ כִּסּוּיָיא, וּמֹשֶׁה בְּהַהוּא אִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ג ו) וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאלהי"ם, וּבְגִין דָּא צִיצִית וּתְפִילִּין אִינוּן כִּסּוּיָא דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, (ובעור דתפילין, כסותה לבדה היא שמלתו לעורו), בְּעוֹר דִּתְּפִלִּין, כְּסֻתָהּ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ (דברים כב יב).
כְּסוּתָהּ מִצַּד הַשְּׂמֹאל, שֶׁהִיא כְּסוּת עֵינַיִם, שֶׁמִּשָּׁם הָעֲרָיוֹת לִשְׂמֹאל, מִשּׁוּם שֶׁצַּד הַשְּׂמֹאל שָׁם הַפְּגָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בְּיִצְחָק וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, וְשָׁם צָרִיךְ כִּסּוּי, וּמֹשֶׁה בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִי"ם, וּמִשּׁוּם זֶה צִיצִית וּתְפִלִּין הֵם הַכִּסּוּי שֶׁלָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, (ובעור של תפלין כסותה לבדה היא שמלתו לעורו), בְּעוֹר שֶׁל תְּפִלִּין כְּסֻתָהּ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךְ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ.
וְעוֹנָתָהּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, לְתַמָּן יִחוּדָא דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כא יא) וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף, דְּהֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר (איוב לג כט).
וְעֹנָתָהּ מִצִּדּוֹ שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, לְשָׁם הַיִּחוּד שֶׁלָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף, שֶׁהֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר.
אַבָּא דְאִיהוּ חָכְמָה בְּאִלֵּין תְּלַת נָחִית בְּגִלְגּוּל, וְהָא כְּתִיב בְּאָדָם וְחַוָּה דְסָלְקִין בְּמִטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ שֶׁבַע, אָמַר, וַדַּאי הָכִי אִיהוּ דְּאִינוּן אָדָם וְחַוָּה, קַיִן וּתְאוּמָתוֹ, הֶבֶל וּתְרֵין תְּאוּמוֹתָיו, וְקַיִן בְּגִין דַּהֲווֹ לְהֶבֶל תְּרֵין תְּאוּמוֹת וְלֵיהּ לָא הֲוָה אֶלָּא חַד, קַנִּי לְהֶבֶל, וְדָא גָרִים לֵיהּ כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כד טז), דְּחָב בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהוּ בַּת שֶׁבַע, וּבְגִין דָּא נָפַל בְּשֶׁבַע, דְּאִתְּתָא גָרִים לָהּ מִיתָה, וְדָא יְרִידָה דִילֵיהּ דִּנְחִיתַת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מֵאַתְרָהָא.
הָאָב, שֶׁהוּא חָכְמָה, בִּשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה יוֹרֵד בְּגִלְגּוּל, וַהֲרֵי כָּתוּב בְּאָדָם וְחַוָּה שֶׁעָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ שֶׁבַע. אָמַר, וַדַּאי כָּךְ הוּא, שֶׁהֵם אָדָם וְחַוָּה, קַיִן וּתְאוֹמָתוֹ, הֶבֶל וּשְׁתֵּי תְאוֹמוֹתָיו. וְקַיִן, מִשּׁוּם שֶׁלְּהֶבֶל הָיוּ שְׁתֵּי תְאוֹמוֹת וְלוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא אַחַת, קִנֵּא לְהֶבֶל, וְזֶה גָרַם לוֹ, כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, שֶׁחָטָא בַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בַּת שֶׁבַע, וּמִשּׁוּם זֶה נָפַל בְּשֶׁבַע, שֶׁהָאִשָּׁה גָרְמָה לוֹ מִיתָה, וְזוֹ הַיְרִידָה שֶׁלּוֹ שֶׁיָּרְדָה הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה מִמְּקוֹמָהּ.
וּלְבָתַר דְּאִשְׁתַּרַשׁ בָּהּ (נ"א דאשתמש בהאי) אִילָנָא, וְנָחִית תַּמָּן נְבִיעוּ לְמֶעֱבַד אִיבָּא דְאִיהוּ פִּרְיָה וְרִבְיָה, דָא גָרִים אָדָם דְּאִתְבְּרֵי בְּדִיּוֹקְנֵיהּ, דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ מִשְּׁכִינְתָּא תַּתָּאָה וּמִשֶּׁבַע דַּרְגִּין דִּילָהּ, לְבָתַר דִּנְחִיתוּ תַּמָּן, כֹּלָּא סָלִיק לְאַתְרֵיהּ, וְרָזָא אִיהוּ וְקָם.
וְאַחַר שֶׁנִּשְׁרָשׁ בָּהּ (שהשתמש בזה) הָאִילָן, וְיָרְדָה לְשָׁם הַנְּבִיעָה לַעֲשׂוֹת פְּרִי, שֶׁהוּא פִּרְיָה וְרִבְיָה, זֶה גָרַם אָדָם שֶׁנִּבְרָא בִדְמוּתוֹ, שֶׁהִסְתַּלְּקָה הַנְּבִיעָה מִן הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה וּמִשֶּׁבַע הַדְּרָגוֹת שֶׁלָּהּ. לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ לְשָׁם, הַכֹּל עָלָה לִמְקוֹמוֹ, וְזֶהוּ סוֹד וְקָם.