אור ברסלב
הזהר המתורגם - תקוני הזהר תקונא שתין ותשעה › דף צט.

הזהר המתורגם - תקוני הזהר

תקונא שתין ותשעה · דף צט.

תקונא שתין ותשעה

(דף צט ע"א) בְּרֵאשִׁית ב' תְּרֵין חָכְמָה וּתְבוּנָה (ובינה), תְּלִיתָאָה יִרְאַת יהו"ה רֵאשִׁית דָּעַת (משלי א ז). וּבְהַאי דַּעַת אִתְּמַר (בראשית ד א) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ, דְּלֵית זִוּוּג אֶלָּא בְדַעַת דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. יִחוּדָא דְאַבָּא וְאִימָּא. הָכִי אִיהוּ לְתַתָּא צַדִּיק יִחוּדָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא דִלְתַתָּא, וְגוּף וּבְרִית עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שמואל א ב ג) כִּי אֵ"ל דֵּעוֹת יהו"ה וְגוֹמֵר, וְתַרְוַיְיהוּ עִדוּת, דְּלֵית עִדוּת פָּחוּת מִתְּרֵין.

תִּקּוּן שִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, בְּרֵאשִׁית, ב' שְׁנַיִם, חָכְמָה וּתְבוּנָה (ובינה), הַשְּׁלִישִׁית, יִרְאַת יהו"ה רֵאשִׁית דָּעַת, וּבַדַּעַת הַזּוֹ נֶאֱמַר וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין זִוּוּג אֶלָּא בְדַעַת, שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, הַיִּחוּד שֶׁל הָאָב וְהָאֵם, כָּךְ הוּא לְמַטָּה הַצַּדִּיק הַיִּחוּד שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי עִם הַשְּׁכִינָה שֶׁלְּמַטָּה, וְעַל הַגּוּף וְהַבְּרִית נֶאֱמַר כִּי אֵ"ל דֵּעוֹת יהו"ה וְגוֹמֵר, וּשְׁנֵיהֶם עֵדוּת, שֶׁאֵין עֵדוּת פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם.

וְהַאי בֵּן אִיהוּ יִחוּד דְּאַבָּא וְאִימָּא, אִיהוּ עַמּוּד סָבִיל כֹּלָּא, כְּגַוְונָא דִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא דְאִתְּמַר בְּהוֹן דְּעָלְמָא עַל חַד סַמְכָא קַיְימָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי י כה) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, הָכִי אַבָּא וְאִימָּא סָמְכִין עַל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהוּ יִחוּד בֵּין אֵם וּבַת כְּגַוְונָא דָא הו"ה, וּבֵיהּ אִתְעֲבִידוּ ה"ה אֶחָד אֶחָד י"ג הָכָא וְי"ג הָכָא, וְאִיהוּ ו' יִחוּד דִּתְרֵי אֲחָיוֹת, כְּגַוְונָא דָא וַיִּיצֶר יהו"ה, דָּא רָזָא דְא' י' לְעִילָא י' לְתַתָּא ו' בְּאֶמְצָעִיתָא.

וְהַבֵּן הַזֶּה הוּא הַיִּחוּד שֶׁל הָאָב וְהָאֵם, הוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁנּוֹשֵׂא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַיִם וָאֶרֶץ נֶאֱמַר בָּהֶם שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עַל עַמּוּד אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, כָּךְ הָאָב וְהָאֵם סְמוּכִים עַל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְהוּא הַיִּחוּד בֵּין אֵם וּבַת כְּמוֹ זֶה: הו"ה וּבוֹ נַעֲשׂוּ ה"ה אֶחָד אֶחָד, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה כָּאן וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה כָּאן, וְהַו' הוּא יִחוּד שֶׁל שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, כְּמוֹ זֶה: וַיִּיצֶר יהו"ה, זֶה הַסּוֹד שֶׁל א' - י' לְמַעְלָה, י' לְמַטָּה, ו' בָּאֶמְצַע.

יִחוּדָא דְתַרְוַיְיהוּ כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ, (ה' מן אלהי"ם ו') (נ"א ה"י מן אלהי"ם ו' מלא), כְּלָלָא דְתַרְוַיְיהוּ ה"ה אִמָּא וּבְרַתָּא, ו' בֵּין תַּרְוַיְהוּ, לְעִילָא לֵית עִִרְוָה, וּבַאֲתַר דָּא אָמַר לֹא תִּדְמֶה לְיוֹצְרֶיךָ, לְתַתָּא בַּר מֵאַתְרֵיהּ אָמַר (ויקרא יח ו) לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת, וְהָא אוּקִימְנָא לְעִיל. וְעוֹד אַשְׁכַּחְנָא רָזָא עִלָּאָה, עִִרְוָ"ה עִ"ר ו"ה, כַּד ו' בֵּין עִר דְּאִיהוּ רַע אִתְעֲבִיד עוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג כא) וַיַּעַשׂ יהו"ה אלהי"ם לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (ויקרא יט יד) וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל, דְּהָא רַע מִן עִוֵּר, אִיהוּ עִִרְוָה דְאַפְרִישׁ בֵּין ו"ה דְּאִינוּן אָח וְאָחוֹת, כַּד אִתְלַבַּשׁ אִילָנָא דְחַיֵּי בְּאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב ט) וְעִץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, בְּזִמְנָא דְאִיהִי (ס"א דהאי) עִר בֵּין בְּרָא וּבְרַתָּא לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עִִרְוָה, לֹא תִקְרְבוּ ו' לְה' דְּלָא אִתְגַּלְיָא רַע בֵּינַיְיהוּ דְאִיהוּ אַחֵר, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר (משלי כה ט) וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגַל, עִִרְיָ"ה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ (חבקוק ג ט), עִר יה, רַע בְּזִמְנָא דְאִיהוּ בֵּין י"ה, הַהוּא רַע לָא תִקְרַב י' בְּה'.

הַיִּחוּד שֶׁל שְׁנֵיהֶם כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ, (ה' מן אלהי"ם ו') (ה"י מן אלהי"ם ו' מלא), הַכְּלָל שֶׁל שְׁנֵיהֶם ה"ה, אֵם וּבַת, ו' בֵּין שְׁתֵּיהֶן, לְמַעְלָה אֵין עֶרְוָה, וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אָמַר לֹא תִדְמֶה לְיוֹצֶרְךְ, לְמַטָּה חוּץ לִמְקוֹמוֹ אָמַר לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ לְעֵיל. וְעוֹד מָצָאנוּ סוֹד עֶלְיוֹן, עֶרְוָ"ה עֵ"ר ו"ה, כְּשֶׁו' בֵּין עֵר, שֶׁהוּא רַע, נַעֲשֶׂה עוֹר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּעַשׂ יהו"ה אֱלֹהִי"ם לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל, שֶׁהֲרֵי רַע מִן עִוֵּר, הוּא עֶרְוָה שֶׁמַּפְרִידָה בֵּין ו"ה שֶׁהֵם אָח וְאָחוֹת, כְּשֶׁמִּתְלַבֵּשׁ עֵץ הַחַיִּים בָּעֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, בִּזְמַן שֶׁהִיא (שזה) עֵר, בֵּין הַבֵּן וְהַבַּת לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, לֹא תִקְרְבוּ ו' לְה', שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה רַע בֵּינֵיהֶם, שֶׁהוּא אַחֵר, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגַל, עֶרְיָ"ה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךְ, עֵר יה, רַע בִּזְמַן שֶׁהוּא בֵּין י"ה, אוֹתוֹ הָרָע לֹא תִקְרַב י' עִם ה'.

וְהַאי אִיהוּ קְלִיפָה דְעָרְלָה, עִ"ר מִן עָרְלָה רָ"ע, אָדָם בְּהַאי חָאב, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין אָדָם הָרִאשׁוֹן מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הֲוָה, וְדָא גָרִים עִִרְיָין בְּעָלְמָא, וּבְגִין דָּא עִִרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ, תֵעוֹר אִיהוּ עִִרְוַת בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, בְּאָן אֲתַר קַשְׁתֶּךְ דְּאִיהוּ קֶשֶׁת הַבְּרִית, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר (בראשית לה טז) וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ, תְּקַ"שׁ אִיהוּ קֶשֶׁ"ת, (ורזא דמלה בעצב תלדי בנים), (שם ג טז) וּמִתַּמָּן אָמְרָה חַנָּה (שמואל א א טו) אִשָּׁה קְשַׁ"ת רוּחַ אָנֹכִי.

וְזוֹהִי קְלִפָּה שֶׁל עָרְלָה, עֵ"ר מִן עָרְלָה רָ"ע, אָדָם חָטָא בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אָדָם הָרִאשׁוֹן מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה, וְזֶה גָרַם עֲרָיוֹת בָּעוֹלָם, וּמִשּׁוּם זֶה עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךְ, תֵּעוֹר הוּא עֶרְוַת בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת, בְּאֵיזֶה מָקוֹם? קַשְׁתֶּךְ, שֶׁהוּא קֶשֶׁת הַבְּרִית, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ, תְּקַ"שׁ הוּא קֶשֶׁ"ת, (וסוד הדבר בעצב תלדי בנים), וּמִשָּׁם אָמְרָה חַנָּה אִשָּׁה קְשַׁ"ת רוּחַ אָנֹכִי.

וְדָא רָזָא אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן, וְאוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּא מִלָּה דְאַקִּישׁ לִי, מוֹקֵשׁ כְּתִיב בֵּיהּ, דְּבֵיהּ הֲוָה מוֹקֵשׁ לְאָדָם קַדְמָאָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הֲוָה, וּמַה דְּנָטִיר לֵיהּ אִיהוּ בְּהֵקֵשׁ בְּשׁוּתָּפוֹ עִמִּי, בְדִיּוֹקְנָא דִילִי, עֲלָהּ אִתְּמַר (שם א כז) וַיִּבְרָא אלהי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּגִין דְּמָאן דְּנָטִיר בְּרִית זָכָה לְמַלְכוּת, הֲרֵי אִיהוּ בְהֵקֵשׁ לִי בְּשׁוּתָּפוֹ עִמִּי, וְאִם לָא נָטִיר לֵיהּ אִתְחַזַּר קַ"שׁ, קָשֶׁה לֵיהּ קָשֶׁה לְאָת ה', וְעַל הַאי קַשׁ אִתְּמַר (עובדיה א יח) וּבֵית עִשָׂו לְקַשׁ, וְאִיהוּ לְקַ"שׁ בְּהִפּוּךְ אַתְוָון שֶׁקֶ"ל, וְאִיהוּ שֶׁקֶל לַצַּדִּיקִים דְּנָטְרִין בְּרִית שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, וַוי לְמָאן דְּלָא נָטִיר לֵיהּ, וְזַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר לֵיהּ, וּמָאן דְּנָטִיר בְּרִית הַאי אִיהוּ עִד עֲלֵיהּ ע' מִן שְׁמַע ד' מִן אֶחָד, וְאִי לָא נָטִיר בְּרִית פָּרַח מִנֵּיהּ קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד, וְאִשְׁתָּאַר אַחֵר (עד ער). (כאן חסר)

וְזְהִ סוֹד אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן, וּפֵרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים, דָּבָר שֶׁמַּקִּישׁ לִי כָּתוּב בּוֹ מוֹקֵשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹקֵשׁ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ, וּמַה שֶּׁשָּׁמַר אוֹתוֹ הוּא בְהֶקֵּשׁ בְּשֻׁתָּפוּת עִמִּי, בַּדְּיוֹקָן שֶׁלִּי, עָלֶיהָ נֶאֱמַר וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית זוֹכֶה לְמַלְכוּת, הֲרֵי הוּא בְּהֶקֵּשׁ לִי בְּשֻׁתָּפוּת עִמִּי, וְאִם לֹא שָׁמַר אוֹתוֹ, חוֹזֵר קַ"שׁ, קָשֶׁה לוֹ, קָשֶׁה לָאוֹת ה', וְעַל הַקַּשׁ הַזֶּה נֶאֱמַר וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְהוּא לְקַ"שׁ בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת שֶׁקֶ"ל, וְהוּא שֶׁקֶל לַצַּדִּיקִים שֶׁשּׁוֹמְרִים בְּרִית שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁלֹּא שׁוֹמֵר אוֹתוֹ, וְאַשְׁרָיו מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתוֹ. וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, הִיא עֵד עָלָיו - ע' מִן שְׁמַע, ד' מִן אֶחָד. וְאִם לֹא שׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית, פּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ הַקּוֹץ שֶׁל ד' מִן אֶחָד וְנִשְׁאָר אַחֵר, (עד ער).

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - תקוני הזהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה