תקונא שתין ושבע · דף צח.
(דף צח ע"א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי"ם דָּא מטטרו"ן, דְּבָרָא לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַדְמוֹן וְרֵאשִׁית לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם דִּלְתַתָּא, וְדָא אִיהוּ אָדָם הַקָּטֹן, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד לֵיהּ בְּדִיּוֹקְנָא וְצִיּוּרָא דִלְעִילָא בְּלָא עִרְבוּבְיָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (בראשית א כד) תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וְאִיהוּ עִץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ (שם יא ז), כְּגַוְונָא דִלְעִילָא וַי מָאן דְּעָבִיד עִרְבוּבְיָא לְעִילָא וּלְתַתָּא, דְּהַאי אִילָנָא דְעִרְבוּבְיָא, עִרְבוּבְיָא מֵאִילָנָא דְמוֹתָא, בְּגִין דָּא אִתְקְרֵי מַטֶּה, דְּאִתְהַפַּךְ לְנָחָשׁ לְאַלְקָאָה בֵּיהּ לְחַיָּבַיָּא, וּמָאן אִיהוּ דְאַפִּיךְ לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּשַׁלִּיט עֲלֵיהּ וְהָא אוּקְמוּהָ.
תִּקּוּן שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם, זֶה מטטרו"ן, שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קַדְמוֹן וְרֵאשִׁית לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם שֶׁלְּמַטָּה, וְזֶהוּ אָדָם הַקָּטֹן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אוֹתוֹ בִדְמוּת וְצִיּוּר שֶׁל מַעְלָה בְּלִי עִרְבּוּבְיָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וְהוּא עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. אוֹי לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה עִרְבּוּבְיָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ אִילָן שֶׁל עִרְבּוּבְיָה, עִרְבּוּבְיָה מֵעֵץ הַמָּוֶת, בִּגְלַל זֶה נִקְרָא מַטֶּה, שֶׁמִּתְהַפֵּךְ לְנָחָשׁ לְהַלְקוֹת בּוֹ אֶת הָרְשָׁעִים, וּמִיהוּ שֶׁהוֹפֵךְ אוֹתוֹ? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשּׁוֹלֵט עָלָיו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, כֵּיוָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה יָדַע דְּאִילָנָא דָא הֲוָה עָתִיד לְגָרְמָא מִיתָה לְאָדָם (ולכל בריין דעתידין למהוי אבתריה) אַמַּאי בָּרָא לֵיהּ לְאָדָם דְּעָתִיד לְמֶחטֵי קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ בְּרִי דִּיּוֹקְנָא דִלְעִילָא לָא הֲוָה שְׁלִים עַד דְּבָרָא לְאָדָם, דְּהָכִי הֲוָה אָדָם דִּלְעִילָא (כ"י לגבי אדם דלתתא), כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתָא לְגַבֵּי גוּפָא, וּכְמָה דְלָא אִית עוֹבָדָא לְנִשְׁמָתָא בְלָא גוּפָא, הָכִי הֲוָה צָרִיךְ לְמֶעֱבַד דִּיּוֹקְנָא לְתַתָּא לְאַפָּקָא בֵּיהּ עוֹבָדָא, וְכֹלָּא כְּגַוְונָא (כעובדא) דִלְעִילָא, אָדָ"ם אִיהוּ לְחֻשְׁבַּן זְעִיר דַּחֲנוֹ"ךְ תֵּשַׁע נְקוּדִין, פְּעוּלָה דִילֵיהּ שְׁכִינְתָּא כְּלִילָא בְּכָל (מכל) אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דִלְעִילָא.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהָאִילָן הַזֶּה הָיָה עָתִיד לִגְרֹם מִיתָה לָאָדָם (ולכל הבריות שעתידות להיות אחריו), לָמָּה בָּרָא אֶת הָאָדָם שֶׁעָתִיד לַחֲטֹא לְפָנָיו? אָמַר לוֹ: בְּנִי, הַדְּמוּת שֶׁלְּמַעְלָה לֹא הָיְתָה שְׁלֵמָה עַד שֶׁבָּרָא אֶת הָאָדָם, שֶׁכָּךְ הָיָה הָאָדָם שֶׁלְּמַעְלָה (כלפי האדם שלמטה), כְּמוֹ שֶׁהַנְּשָׁמָה כְּלַפֵּי הַגּוּף. וּכְמוֹ שֶׁאֵין מַעֲשֶׂה לַנְּשָׁמָה לְלֹא הַגּוּף, כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דְּמוּת לְמַטָּה לְהוֹצִיא בוֹ מַעֲשֶׂה, וְהַכֹּל כְּמוֹ (כמעשה) שֶׁלְּמַעְלָה, אָדָ"ם הוּא לְחֶשְׁבּוֹן קָטָן שֶׁל חֲנוֹ"ךְ תֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, הַפְּעֻלָּה שֶׁלּוֹ, הַשְּׁכִינָה כְּלוּלָה בְּכָל (מכל) אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
אָדָם דִּלְעִילָא לָא הֲוָה שְׁלִים בְּלָא נוּקְבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם ה ב) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם, אָדָם דְּכַר, וְאָדָם נוּקְבָא, וְכַד אִתְבְּרִי אָדָם דִּלְתַתָּא דְאִיהוּ נוּקְבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם א כז) וַיִּבְרָא אלהי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, אִשְׁתַּלִּים דִּיּוֹקְנָא דִלְעִילָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אלהי"ם וכו' (שם ב ה), וְאַמַּאי בְּגִין דְּאָדָם אַיִן, וּבְגִין דָּא מוּכְרַח הֲוָה אָדָם לְמִבְרֵי לֵיהּ, לְאִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ דִּיּוֹקְנָא דִלְעִילָא, וְנוּקְבָא בְּהַאי אָדָם בָּהּ הֲוָה חָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נא ב) כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וְגוֹמֵר, וְדָא רָזָא דְנִשְׁמָתָא.
הָאָדָם שֶׁלְּמַעְלָה לֹא הָיָה שָׁלֵם בְּלִי נְקֵבָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם, אָדָם זָכָר וְאָדָם נְקֵבָה, וּכְשֶׁנִּבְרָא הָאָדָם שֶׁלְּמַטָּה שֶׁהוּא נְקֵבָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, הִשְׁתַּלֵּם הַדְּמוּת שֶׁלְּמַעְלָה, וְזֶהוּ סוֹד כִּי לֹא הִמְטִיר יהו"ה אֱלֹהִי"ם וְכוּ', וְלָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁאָדָם אַיִן, וּמִשּׁוּם זֶה מֻכְרָח הָיָה אָדָם לִבְרֹא אוֹתוֹ, לְהַשְׁלִים בּוֹ אֶת הַדְּמוּת שֶׁלְּמַעְלָה, וְהַנְּקֵבָה בָּאָדָם הַזֶּה הָיְתָה אַחַת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וְגוֹמֵר, וְזֶה סוֹד הַנְּשָׁמָה.
לְבָתַר אָמַר (בראשית ב יח) לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עִזֶר כְּנֶגְדּוֹ, דָּא גוּפָא דְּאִיהוּ עִִבֶד שִׁפְחָה כְּלִיל מִטּוֹב וָרָע, בְּגִין לְמֶהֱוֵי לֵיהּ אַגְרָא וְעוּנְשָׁא, וּבְגִינָהּ אָמַר (דברים ל ו) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב אֶת הַמָּוְת וְאֶת הָרָע, וְאָמַר לֵיהּ וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים, דְּאִם לָא יַהֲבָה בִּידֵיהּ, לָא הֲוָה לֵיהּ אַגְרָא וְעוּנְשָׁא, וַהֲוָה כִּבְעִירָא, וְעִם כָּל דָּא אַחֲזֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵיהּ, כָּל מַה דְּאִירַע לֵיהּ, אִם הֲוָה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד דְּהוּא כְלַפֵּי זְכוּ, אוֹ אִם הֲוָה מַטֶּה בָּהּ כְּלַפֵּי חוֹבָא, דְּאִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא בְמִיתָתֵיהּ לָא הֲוָה אַחֲזֵי לֵיהּ תְּרֵין אוֹרְחִין דִּילֵיהּ, דְּאִינוּן מָוְת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן.
אַחַר כָּךְ אָמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, זֶה הַגּוּף, שֶׁהוּא עֶבֶד שִׁפְחָה כָּלוּל מִטּוֹב וָרָע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, וּבִשְׁבִילוֹ אָמַר רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךְ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע, וְאָמַר לוֹ וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים, שֶׁאִם לֹא נְתָנָהּ בְּיָדוֹ, לֹא הָיָה לוֹ שָׂכָר וָעֹנֶשׁ וְהָיָה כִּבְהֵמָה, וְעִם כָּל זֶה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, אִם הָיָה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, שֶׁהוּא כְּלַפֵּי זְכוּת, אוֹ אִם הָיָה מַטֶּה בָּהּ כְּלַפֵּי חוֹבָה, שֶׁאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה בְמִיתָתוֹ, לֹא הָיָה מַרְאֶה לוֹ שְׁנֵי הַדְּרָכִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן.
וְאַחֲזֵי לֵיהּ דְּלָא הֲוָה מְעָרֵב טוֹב בְּרָע, דְּאַפְרִישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית א ד) וַיַּבְדֵּל אלהי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וְרָזָא דְמִלָּה וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם (שמות כו לג), וְהָכִי עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגוּפָא דְבַר נַשׁ טַרְפְּשָׁא, דְאַפְרִישׁ בֵּין דַּרְגִּין דְּאִילָנָא דְטוֹב, וּבֵין דַּרְגִּין דְּאִילָנָא דְרָע, וּמַנִּי לוֹן דְּלָא לְעָרְבָא טוֹב עִם רָע, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ב יז) וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַנִּי לֵיהּ לְאִסְתַּמְרָא מִנֵּיהּ, וּלְבָתַר אָמַר אִיהוּ (שם ג יב) הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי וְגוֹמֵר.
וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁלּא הָיָה מְעָרֵב טוֹב בְּרַע, שֶׁהִפְרִידָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וְסוֹד הַדָּבָר - וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם, וְכָךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגוּף הָאָדָם שַׂרְעֶפֶת, שֶׁהִפְרִיד בֵּין הַדְּרָגוֹת שֶׁל הָעֵץ הַטּוֹב וּבֵין הַדְּרָגוֹת שֶׁל הָעֵץ הָרָע, וְצִוָּה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא לְעָרֵב טוֹב עִם רַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה אוֹתוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי וְגוֹמֵר.