תקונא עשרין ושית · דף עב:
קָם סָבָא וְאָמַר רַבִּי רַבִּי בְּמַאי אוּקִימְתָּא סוֹד יִבּוּם וַחֲלִיצָה, דְּהָא בְּרִירָא דְמִלָּה שְׁמַעִִנָא, אָמַר לֵיהּ מַה דִּשְׁמַעִִתְּ אֵימָא, אָמַר וַדַּאי בְּרָזָא דְיִבּוּם אַשְׁכַּח אַתְרָא הַהִיא נִשְׁמָתָא עַרְטִילָאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פד ד) גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וְדָא נֶפֶשׁ דְּאַתְיָא בְּגִלְגּוּל זִמְנָא קַדְמָאָה, וּדְרוֹר קֵן לָהּ (שם), דָּא רוּחָא דְּאַתְיָא בְגִלְגּוּלָא זִמְנָא תִנְיָינָא, אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ (שם), דָּא נִשְׁמָתָא דְאַתְיָא בְגִלְגּוּלָא זִמְנָא תְּלִיתָאָה, וּמִינָהּ נָפְקִין אֶפְרוֹחִין דְּאִינוּן בְּנִין, וּבְרָזָא דְיִבּוּם כֻּלְּהוּ תְּלַת נָחֲתִין בְּבַת אַחַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לד יד) אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ (דף עב ע"ב) אֵלָיו יֶאֱסוֹף, לִבּוֹ דְתַמָּן נֶפֶשׁ, רוּחַ בְּכַנְפֵי רֵיאָה, נִשְׁמָתָא בְמוֹחָא, וְכֻלְּהוּ חַד בְּקִשׁוּרָא חֲדָא, אֲבָל חֲלִיצָה אִיהִי שֵׁזְבַת הַהִיא נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא דְּאִינוּן קְטִירִין בִּתְלַת קִשּׁוּרִין דְּחִוְיָא, וְרָזָא דְּמִלָּה נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבַּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ (תהלים קכד ז), קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּדֵי לְנַשְׁקָא לֵיהּ, פָּרַח מִיָּד וְלָא אִתְחֲזִי. (תקון כ"ז נדפס בהקדמה כי שם ביתו)
קָם זָקֵן וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, בַּמָּה הֲקִימוֹתָ הַסּוֹד שֶׁל יִבּוּם וַחֲלִיצָה, שֶׁהֲרֵי בֵּרוּר הַדָּבָר שָׁמַעְתִּי? אָמַר לוֹ: מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ אֱמֹר. אָמַר: וַדַּאי בְּסוֹד הַיִּבּוּם מָצְאָה מָקוֹם אוֹתָהּ נְשָׁמָה עַרְטִילָאִית, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וְזוֹ הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּאָה בְגִלְגּוּל פַּעַם רִאשׁוֹנָה, וּדְרוֹר קֵן לָהּ - זוֹ רוּחַ שֶׁבָּאָה בְגִלְגּוּל פַּעַם שְׁנִיָּה, אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ - זוֹ נְשָׁמָה שֶׁבָּאָה בְגִלְגּוּל פַּעַם שְׁלִישִׁית, וּמִמֶּנָּה יוֹצְאִים אֶפְרוֹחִים שֶׁהֵם בָּנִים, וּבְסוֹד הַיִּבּוּם כָּל הַשָּׁלֹשׁ יוֹרְדִים בְּבַת אַחַת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף. לִבּוֹ שֶׁשָּׁם הַנֶּפֶשׁ, הָרוּחַ בְּכַנְפֵי רֵאָה, הַנְּשָׁמָה בַמֹּחַ, וְכֻלָּם אֶחָד בְּקֶשֶׁר אֶחָד, אֲבָל הַחֲלִיצָה מַצִּילָה אוֹתָהּ נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ, שֶׁהֵם קְשׁוּרִים בִּשְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְסוֹד הַדָּבָר - נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבַּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּדֵי לְנַשֵּׁק אוֹתוֹ, פָּרַח מִיָּד וְלֹא נִרְאָה.