אור ברסלב
הזהר המתורגם - תקוני הזהר תקונא עשרין, וחד ועשרין › דף מד.

הזהר המתורגם - תקוני הזהר

תקונא עשרין, וחד ועשרין · דף מד.

דף מג:

וּבְגִין דָּא שִׁמְעוּ הָרִים אִלֵּין אֲבָהָן, אֶת רִיב יהו"ה דָּא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי רִיב עִם אֲבָהָן, בְּגִין דִּמְרַחֲקִין לָהּ מִבַּעִִלָהּ, דְּאִינוּן אִתְקְרִיאוּ אֱמוֹרָאִים, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין אִינוּן תַּנָּאִים, וְאִלֵּין תַּנָּאִי"ם אֵיתָנִי"ם בְּהִפּוּךְ (דף מד ע"א) אַתְוָון, וְאִינוּן נֶצַח וָהוֹד (צדיקים) אֵיתָנֵי עוֹלָם, וְהָא אֵיתָ"ן בְּהִפּוּךְ אַתְוָון תַּנְיָ"א דִמְסַיֵּיעַ לֵיהּ בְּגָלוּתָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (במדבר כד כא) אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ.

וּמִשּׁוּם זֶה שִׁמְעוּ הָרִים - אֵלּוּ הָאָבוֹת, אֶת רִיב יהו"ה - זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא רִיב עִם הָאָבוֹת, מִשּׁוּם שֶׁמַּרְחִיקִים אוֹתָהּ מִבַּעְלָהּ, שֶׁהֵם נִקְרְאוּ אָמוֹרָאִים, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ - אֵלּוּ הֵם הַתַּנָּאִים, וְאֵלּוּ תַנָּאִי"ם אֵיתָנִי"ם בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת, וְהֵם נֵצַח וְהוֹד, (צדיקים) אֵיתָנֵי עוֹלָם, וַהֲרֵי אֵיתָן בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת תַּנְיָ"א, שֶׁמְּסַיֵּעַ לוֹ בַגָּלוּת, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךְ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךְ.

וְהַאי סֶלַע (אתמר בה דלא נפיק אלא טפין טפין דמיא דאורייתא באלין פסקות ובגין ויך משה את הסלע במטהו פעמים (במדבר כ יא) דא גרים ד) לָא נָפִיק מִינָהּ אֶלָּא טִפִּין טִפִּין זְעִיר שָׁם זְעִיר שָׁם, וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת עַל אִלֵּין טִפִּין, וּמָאן גְּרִים דָּא, הַמּוֹרִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּיב מִיתָה, וּבְגִין דָּא שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים, וּבְגִינַיְיהוּ וַיַּךְ מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם, דְּאִם לָא דְמָחָא בָּהּ לָא הֲווֹ טָרְחִין יִשְׂרָאֵל וְתַנָּאִים וְאֱמוֹרָאִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה דְּאִיהִי סֶלַע, אֶלָּא אִתְּמַר בּוֹ (שם ח) וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְנָתַן מֵימָיו בְּלָא טוֹרַח, וְיִהְיֶה מִתְקַיֵּים בְּהוֹן וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד וְגוֹמֵר (ירמיה לא לג), וַהֲוָה נָפִיק מַיָּא בְּלָא קֻשְׁיָא וּמַחֲלוֹקֶת וּפְסַק, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ (שם כג כט) הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו"ה הֲוָה שָׁרִי בְּפוּמֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִיהִי סֶלַע עַ"ל ס', דְּאִינוּן שִׁתִּין מַסֶּכְתּוֹת, דְּהָכִי אִיהוּ סֶלַ"ע עַ"ל ס'.

וְהַסֶּלַע הַזֶּה (נאמר בה שלא יצא אלא טפות טפות של מים של התורה בפסקות הללו, ובשביל ויך משה את הסלע במטהו פעמים, זה גרם ש) לֹּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֶלָּא טִפּוֹת טִפּוֹת, מְעַט שָׁם מְעַט שָׁם, וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת עַל הַטִּפּוֹת הַלָּלוּ, וּמִי גָרַם אֶת זֶה? הַמּוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּב מִיתָה, וּמִשּׁוּם זֶה שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים, וּבִשְׁבִילָם, וַיַּךְ מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם, שֶׁאִם לֹא שֶׁהִכָּה בּוֹ, לֹא הָיוּ טוֹרְחִים יִשְׂרָאֵל וְתַנָּאִים וְאָמוֹרָאִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא סֶלַע, אֶלָּא נֶאֱמַר בּוֹ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, וְנָתַן מֵימָיו בְּלֹא טֹרַח, וְיִהְיֶה מִתְקַיֵּם בָּהֶם וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד וְגוֹמֵר, וְהָיָה יוֹצֵא מַיִם בְּלִי קֻשְׁיָה וּמַחֲלֹקֶת וּפְסָק, מִשּׁוּם שֶׁבַּשְּׁכִינָה נֶאֱמַר הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו"ה, הָיָה שׁוֹרֶה בְפִיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא סֶלַע, עַ"ל ס', שֶׁהֵם שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת, שֶׁכָּךְ הוּא סֶלַ"ע, עַ"ל ס'.

דִּשְׁכִינְתָּא הֲוָה נָח עַל טִנָּרָא, דִּבְכָל אֲתַר דְּבָעִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעֱבַד נֵס, שְׁכִינְתָּא אַקְדִּמַת לְהַהוּא אֲתַר, וְכֵיוָן דִּשְׁכִינְתָּא הֲוָה תַּמָּן, לָא הֲוָה לֵיהּ לִמְחָאָה בַסֶּלַע, דִּקְלָנָא הֲוַות לִשְׁכִינְתָּא דַהֲוַת תַּמָּן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ חֵילָא לְמֵיהַב מַיָּא, וְדָא אִיהוּ עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי (דברים לב נא), יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי (במדבר כ יב), וּבְגִין דָּא אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מִן הַסֶּלַע, דְּאִיהִי י' מִן מיטטרו"ן, וְאִשְׁתָּאַר מטטרו"ן יְבֵשָׁה, וְרָזָא דְמִלָּה יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְגוֹמֵר (בראשית א ט), אֶחָד אִיהִי מַלְכוּת, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה דָא סֶלַע מטטרו"ן, דִּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר (שם ב כא) וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה, מַאי בָּשָׂר, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ו ג) בְּשַׁגָּם הוּא בָשָׂר, וְעַד דְּנָחִית לָהּ לָא עָלָה הַסֶּלַע וְלָא יָהִיב מֵימוֹי.

שֶׁשְּׁכִינָה הָיְתָה נָחָה עַל סֶלַע, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת נֵס, שְׁכִינָה הִקְדִּימָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְכֵיוָן שֶׁשְּׁכִינָה הָיְתָה שָׁם, לֹא הָיָה לוֹ לְהַכּוֹת בַּסֶּלַע, שֶׁקָּלוֹן הָיָה לַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה שָׁם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כֹּחַ לָתֵת מַיִם, וְזֶהוּ עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי, יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי, וּמִשּׁוּם זֶה הִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִן הַסֶּלַע, שֶׁהִיא י' מִן מיטטרו"ן, וְנִשְׁאָר מטטרו"ן יְבֵשָׁה, וְסוֹד הַדָּבָר - יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְגוֹמֵר, אֶחָד הִיא מַלְכוּת, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, זֶה סֶלַע, מטטרו"ן, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נֶאֱמַר וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. מַה זֶּה בָּשָׂר? אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּשַׁגַּם הוּא בָּשָׂר, וְעַד שֶׁהוֹרִיד אוֹתָהּ, לֹא עָלָה הַסֶּלַע וְלֹא נָתַן מֵימָיו.

וּבָתַר דְּאִסְתַּלַּק הַאי מַבּוּעָא מִתַּמָּן, שַׁלִּיטַת מָרָה בְּאַתְרָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו כג) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְרָזָא דְמִלָּה וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה וְגוֹמֵר (שם א יד), דָּא קוּשְׁיָא, בְּחֹמֶר דָּא קַל וָחֹמֶר, וְהָא אוּקְמוּהוּ.

וְאַחַר שֶׁהִסְתַּלֵּק הַמַּעְיָן הַזֶּה מִשָּׁם, שָׁלְטָה מָרָה בִמְקוֹמָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְסוֹד הַדָּבָר - וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה וְגוֹמֵר, זוֹ קֻשְׁיָה, בְּחֹמֶר, זֶה קַל וָחֹמֶר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ.

וְהָכִי הֲווֹ יִשְׂרָאֵל עַד דְּאַחֲזֵי לוֹן עִץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם טו כה) וַיּוֹרֵהוּ יהו"ה עִץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, וְדָא עִץ הַחַיִּים, דְּאִתְרַבִּי עַל הַהוּא מַבּוּעָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, י' מַבּוּעָא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא דְאִיהוּ ו', וְהַאי עִץ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה דְאִינוּן ה', וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם דָּא ה' בַּתְרָאָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ (רות א כ) קְרֶאןָ לִי מָרָה, דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי מַעִִיַן גַּנִּים דְּלֵית לֵיהּ פָּסֵק, טִפָּה דְאִתְמַשְׁכָא מִן מוֹחָא, וְכַמָּה טִפִּין אִתְמַשְׁכָאן מִנֵּיהּ, דְּאִינוּן (תהלים מה טו) בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ.

וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהֶרְאָה לָהֶם עֵץ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיּוֹרֵהוּ יהו"ה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, וְזֶה עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהִתְגַּדֵּל עַל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, י' הַמַּעְיָן שֶׁמַּשְׁקֶה אֶת הָאִילָן שֶׁהוּא ו', וְהָעֵץ הַזֶּה מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁהֵם ה', וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם זוֹ ה' אַחֲרוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ קְרֶאןָ לִי מָרָה, שֶׁשְּׁכִינָה תַחְתּוֹנָה הִיא מַעְיַן גַּנִּים שֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵק, טִפָּה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִן הַמֹּחַ, וְכַמָּה טִפּוֹת נִמְשָׁכוֹת מִמֶּנּוּ, שֶׁהֵן בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ.

קַרְקַפְתָּא אִיהִי סֶלַע, וּמַבּוּעָא מִלְּגָאו דָּא מוֹחָא, עַל אִלֵּין טִפִּין אִתְּמַר (תהלים קכז ה) אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם וְגוֹמֵר, אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר, דְּאִיהוּ תַרְעָא דְצַדִּיק אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר (שם קיח ב) זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ.

הַקַּרְקֶפֶת הִיא סֶלַע, וְהַמַּעְיָן מִבִּפְנִים זֶה מֹחַ. עַל הַטִּפּוֹת הַלָּלוּ נֶאֱמַר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם וְגוֹמֵר, אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר, שֶׁזֶּהוּ שַׁעַר הַצַּדִּיק, אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה צַדִּיקִים יָבאוּ בוֹ.

וְעוֹד שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהו"ה (מיכה ו ב), אִלֵּין תְּלַת יוּדִי"ן, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ (שם) אִלֵּין תְּלַת וָוִי"ן, דְּכֻלְּהוּ אִתְרְמִיזוּ בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט.

וְעוֹד שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהו"ה, אֵלּוּ שָׁלֹשׁ יוֹדִי"ם, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ, אֵלּוּ שָׁלֹשׁ וָוִי"ן, שֶׁכֻּלָּם נִרְמְזוּ בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - תקוני הזהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה