= תקונא חמישאה · דף קמב.
וְעוֹד לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ דָּא בַר נַשׁ דְּאִיהוּ נָבָל, עֲלֵיהּ אִתְּמַר כָּל הַמַּעֲמִיד תַּלְמִיד דְּלַאו אִיהוּ הָגוּן כְּאִלּוּ מַעֲמִיד אֲשֵׁרָה, וּבְגִין דָּא לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ דְּאִיהוּ עִץ הַחַיִּים. דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין וְגוֹמֵר, הָעִץ אִלֵּין יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוּ (דף קמב ע"א) (ישעיה סה כב) כִימֵי הָעִץ יְמֵי עַמִּי, חוֹבָא דְעָבְדוּ עַם נָבָל, לָא תְהֵא תַלְיָא לֵיהּ בְּיִשְׂרָאֵל, דְּכַד עֲבַדוּ יָת עִִגְלָא חַשִּׁיב מֹשֶׁה דְּיִשְׂרָאֵל עֲבַדוּ לֵיהּ, וְאָמַר (שמות לב יא) לָמָה יהו"ה יֶחרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (שם) לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, מִיָּד נָחִית וְחָזָא עִגֶל דִּיּוֹקְנָא דְשׁוֹר וַחֲמוֹר, שָׁאִיל לֵיהּ מָאן עָבַד לָךְ, אָמַר חֲמוֹר, עִרֶב רַב (יחזקאל כג כ) אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, שׁוֹר אָמַר נַמִּי הָכִי, טַבַּעַת דַּעֲלָהּ מַזָּל שׁוֹר בְּזִמְנָא דְאִתְּמַר בְּעִרֶב רַב (שמות לב ג) וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב, אִזְדַּמְנַת תַּמָּן, וְאֶרְמֵי כֹּלָּא אַהֲרֹן בְּנוּרָא, וְנָפְקַת עִִגְלָא דִיּוֹקְנָא דְשׁוֹר וַחֲמוֹר, בְּהַהוּא זִמְנָא צָוְוחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרַת, (ישעיה א ג) יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו, יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.
וְעוֹד לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ - זֶה אָדָם שֶׁהוּא נָבָל, עָלָיו נֶאֱמַר כָּל הַמַּעֲמִיד תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִלּוּ מַעֲמִיד אֲשֵׁרָה, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים. דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין וְגוֹמֵר, הָעֵץ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, הַחֵטְא שֶׁעָשׂוּ עַם נָבָל, אַל תִּתְלֶה אוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, חָשַׁב מֹשֶׁה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָשׂוּ אוֹתוֹ, וְאָמַר לָמָּה יהו"ה יֶחֱרֶה אַפְּךְ בְּעַמֶּךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךְ. מִיָּד יָרַד וְרָאָה עֵגֶל, דְּיוֹקָן שֶׁל שׁוֹר וַחֲמוֹר, שָׁאַל אוֹתוֹ, מִי עָשָׂה אוֹתְךְ? אָמַר הַחֲמוֹר, הָעֵרֶב רַב אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם. גַּם הַשּׁוֹר אָמַר כָּךְ. הַטַּבַּעַת שֶׁעָלֶיהָ מַזַּל שׁוֹר, בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵרֶב רַב וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב, הִזְדַּמֵּן לְשָׁם, וְזָרַק הַכֹּל אַהֲרֹן לָאֵשׁ, וְיָצָא עֵגֶל, דְּיוֹקָן שֶׁל שׁוֹר וַחֲמוֹר. בְּאוֹתוֹ זְמַן צָוְחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרָה, יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו, יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.
וְרַשִּׁיעַיָּא מָה חָזוּ לְמֶעֱבַד עִגֶל, אֶלָּא וַדַּאי אִינוּן הֲווֹ מְכַשְּׁפִין דְּפַרְעֹה, יוֹנוֹ"ס וְיַמְבְּרוּ"ס בְּנֵי בִּלְעָם, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שמות ח ג) וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטוּמִים בְּלָטֵיהֶם, וְחָזוּ דְּלָא הֲוָה מַמָּשׁוּ בְּהוֹן, אִתְחַזְרוּ עִמֵּיהּ דְּמֹשֶׁה וְקַבִּילוּ בְּרִית מִילָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְיָדַע גְּלוּיִים וּסְתִירִין, דַּהֲוָה יָדַע בְּהוֹן דְּאִינוּן מִגִּזְעָא בִישָׁא, כַּד הֲוָה נָחֲתָא שְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ (שם יד יט) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאלהי"ם הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְלָא אָמַר לִפְנֵי הָעָם, וּבְגִין דָּא נָטְלוּ קִנְאָה בְּלִבַּיְיהוּ, וְאָמְרוּ (שם לב א) קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אלהי"ם אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כְּגַוְונָא דַהֲוָה אָזִיל קֳדָמַיְיכוּ, וּבְגִין דָּא עֲבַדוּ יָת עִִגְלָא בְחַרְשִׁין דִּלְהוֹן, וְדָא אִיהוּ יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וכו', יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע חַרְשִׁין, עַמִּי אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּנֵי עַמְרָם לֹא הִתְבּוֹנָנוּ, וְדָא אִיהוּ לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ, חוֹבָא דָא דְעַם נָבָל לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין וכו', דָּא גִיּוֹרָא דְלָא אִתְגַּיַּיר לִשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא תַלְיָא בֵּיהּ בְּיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן עִץ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ (ישעיה סה כב) כִימֵי הָעִץ יְמֵי עַמִּי.
וּמָה רָאוּ הָרְשָׁעִים לַעֲשׂוֹת עֵגֶל? אֶלָּא וַדַּאי הֵם הָיוּ הַמְּכַשְּׁפִים שֶׁל פַּרְעֹה, יוֹנוֹ"ס וְיַמְבְּרוּ"ס בְּנֵי בִלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר בָהֶם וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם, וְרָאוּ שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם מַמָּשׁוּת, וְחָזְרוּ עִם מֹשֶׁה וְקִבְּלוּ בְּרִית מִילָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ גְּלוּיוֹת וְנִסְתָּרוֹת, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בָּהֶם שֶׁהֵם מִגֶּזַע רַע, כְּשֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת שְׁכִינָה, נֶאֱמַר בָּהּ וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִי"ם הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמַר לִפְנֵי הָעָם, וּמִשּׁוּם זֶה נָטְלוּ קִנְאָה בְּלִבָּם, וְאָמְרוּ קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, וּמִשּׁוּם זֶה עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל בְּכִשְׁפֵיהֶם, וְזֶהוּ יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וְכוּ', יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע כְּשָׁפִים, עַמִּי - אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּנֵי עַמְרָם - לֹא הִתְבּוֹנָנוּ. וְזֶהוּ לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, הַחֵטְא הַזֶּה שֶׁל עַם נָבָל, לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין וְכוּ', זֶה גֵר שֶׁלֹּא הִתְגַּיֵּר לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא לִתְלוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֵץ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי.
וְעוֹד לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ, דָּא נִבְלוּת הַפֶּה, עַל הָעִץ דָּא לִישָׁנָא בִישָׁא, דְחוֹבָה דָא גָרִים דְּיָמוּת קֳדָם זִמְנֵיהּ, וְדָא אִיהוּ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ, דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ, דָּא יֵצֶר הָרָע, עַל הָעִץ דָּא נִשְׁמַת חַיִּים, דְּמָאן דְּחִלֵּל בָּהּ אִתְּמַר בֵּיהּ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ, וְיָמוּת בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, דָּא אִיהוּ דִינֵיהּ בְּחֶנֶק מָאן דְּעָבַר עַל דָּא. (דבר אחר לא תלין נבלתו על העץ, דא נפשא דחול דלא תתחזיא קדם נפשא יתירא ובגינה אמר למשה (שמות ג ה) של נעליך מעל רגליך).
וְעוֹד, לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ - זוֹ נִבְלוּת הַפֶּה, עַל הָעֵץ - זֶה לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁחֵטְא זֶה גוֹרֵם שֶׁיָּמוּת קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְזֶהוּ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ. דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ - זֶה יֵצֶר הָרָע, עַל הָעֵץ - זוֹ נִשְׁמַת חַיִּים, שֶׁמִּי שֶׁחִלֵּל אוֹתָהּ, נֶאֱמַר בּוֹ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ, וְיָמוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, זֶה דִינוֹ בְּחֶנֶק מִי שֶׁעוֹבֵר עַל זֶה. דָּבָר אַחֵר, לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ - זוֹ נֶפֶשׁ שֶׁל חֹל שֶׁלֹּא תֵרָאֶה לִפְנֵי הַנֶּפֶשׁ הַיְתֵרָה, וּבִשְׁבִילָהּ אָמַר לְמֹשֶׁה שַׁל נְעָלֶיךְ מֵעַל רַגְלֶיךְ.
תִּנְיָינָא הֶרֶג, הֶרֶג לְגַנָּב, וּלְגַזְלָן עוֹנְשָׁא, וּבְגִין דָּא הַמְּמַשְׁכֵּן לְחַבְרֵיהּ צָרִיךְ לְמֶחְזַר לֵיהּ מַשְׁכּוֹנֵיהּ בְּעִידָּן דְּצָרִיךְ לֵיהּ, כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ אָחֳרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כד יג) הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט וְאִתְּמַר בִּקְרָא אַחֲרָא (שמות כב כה) אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעִִךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, הַאי בְּנִשְׁמָתָא דְבַר נַשׁ מְמַלֵּל, אִם חָבֹל תַּחְבֹּל נַפְשָׁא וְרוּחָא, שַׂלְמַת רֵעִִךָ דָּא נִשְׁמָתָא.
הַשֵּׁנִי - הֶרֶג, הֶרֶג לַגַּנָּב, וְלַגַּזְלָן עֹנֶשׁ, וּמִשּׁוּם זֶה הַמְמַשְׁכֵּן לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ בִּזְמַן שֶׁצָּרִיךְ אוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ אַחֵר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט, וְנֶאֱמַר בְּפָסוּק אַחֵר אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךְ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, זֶה בְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם מְדַבֵּר, אִם חָבֹל תַּחְבֹּל - נֶפֶשׁ וְרוּחַ, שַׂלְמַת רֵעֶךְ - זוֹ הַנְּשָׁמָה.