אור ברסלב

הזהר המתורגם - תקוני הזהר

תקונא חד ושתין

תקונא שתין

דף צד.

בְּרֵאשִׁית דָּא מַחֲשָׁבָה, אלהי"ם דָּא אִימָּא עִלָּאָה עוֹבָדָא, דְתַרְוַיְיהוּ דְחִילוּ וּרְחִימוּ, אֶת הַשָּׁמַיִם דָּא קָלָא, וְאֶת הָאָרֶץ דָּא דִבּוּרָא, וּבְכֹלָּא חָאבוּ אָדָם וְחַוָּה, אַפְרִישׁוּ בֵּין אַבָּא וְאִימָּא דְאִינוּן מַחֲשָׁבָה וְעוֹבָדָא, וּבֵין קוֹל וְדִבּוּר דְּאִינוּן בְּרָא וּבְרַתָּא, וּבְגִין דָּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יהו"ה אלהי"ם מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם (שם), אֶ"ת קוֹ"ל דָּא (דף צד ע"א) עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּשְׁכִינְתָּא עִמֵּיהּ, יהו"ה אלהי"ם אַבָּא וְאִימָּא, וְאִינוּן אַרְבַּע אַתְוָון יהו"ה, י' אַבָּא ה' אִימָּא ו' בְּרָא ה' בְּרַתָּא, דְּאִינוּן מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה קָלָא וְדִבּוּרָא, (ורזא דמלה מחשבה מצטרפא למעשה ודא רזא יו"ד דהיא י' וקלא ודבור דאיהו שמים וארץ וכל צבאם), קוֹל דַּהֲוָה אָזִיל בַּגָּן דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שָׁמַע קָלֵיהּ דַּהֲוָה אָזִיל בְּגִנְּתָא בְּעַנְפֵי אִילָנָא, מֵהַהוּא אִילָנָא דְחָאב בֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה, דַּהֲוָה אָמַר אִילָנָא לְסמא"ל חַיָּיבָא נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, רָשָׁע אַל תִּגַּע בִּי, וּבְאָן אֲתַר הֲוָה אָזִיל קָלָא בְּגִנְּתָא דְאִיהִי אדנ"י דִינָ"א, לְסִטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (איוב א ו) וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאלהי"ם לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, וְדָא אִיהוּ לְרוּחַ הַיּוֹם, וּמַה הֲווֹ אָמְרִין בְּנֵי הָאלהי"ם, אֶלָּא אָתוּ לְהִתְיַצֵּב עַל מֵימְרָא דַיהו"ה, דְּכַד אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (בראשית א כו) נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, אָמְרוּ אִינוּן מָה אָדָם וַתֵּדָעִהוּ (תהלים קמד ג), (ס"א אמרו אינון מה אנוש כי תזכרנו וגומר) (שם ח ה).

תִּקּוּן אֶחָד וְשִׁשִּׁים, בְּרֵאשִׁית - זוֹ מַחֲשָׁבָה, אֱלֹהִי"ם - זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, מַעֲשֶׂה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם יִרְאָה וְאַהֲבָה, אֵת הַשָּׁמַיִם - זֶה הַקּוֹל, וְאֵת הָאָרֶץ - זֶה הַדִּבּוּר, וּבַכֹּל חָטְאוּ אָדָם וְחַוָּה, הִפְרִידוּ בֵּין הָאָב וְהָאֵם, שֶׁהֵן מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה, וּבֵין הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁהֵם הַבֵּן וְהַבַּת, וּמִשּׁוּם זֶה וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יהו"ה אֱלֹהִי"ם מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם. אֶ"ת קוֹ"ל - זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְהַשְּׁכִינָה עִמּוֹ, יהו"ה אֱלֹהִי"ם - הָאָב וְהָאֵם, וְהֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת יהו"ה, י' אָב, ה' אֵם, ו' בֵּן, ה' בַּת, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה, קוֹל וְדִבּוּר, (וסוד הדבר מחשבה מצטרפת למעשה, וזה הסוד של יו"ד, שהיא י', וקול ודבור שהוא שמים וארץ וכל צבאם), הַקּוֹל שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּגָּן זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּגָּן בְּעַנְפֵי הָעֵץ, מֵאוֹתוֹ עֵץ שֶׁחָטָא בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה אוֹמֵר הָאִילָן לְסמא"ל הָרָשָׁע, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי: רָשָׁע, אַל תִּגַּע בִּי. וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה הוֹלֵךְ הַקּוֹל? בַּגָּן, שֶׁהוּא אדנ"י דינ"א, לְצַד הַשְּׂמֹאל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִי"ם לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, וְזֶהוּ לְרוּחַ הַיּוֹם, וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים בְּנֵי הָאֱלֹהִי"ם? אֶלָּא בָאוּ לְהִתְיַצֵּב עַל מַאֲמַר יהו"ה, שֶׁכְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, אָמְרוּ הֵם, מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ. (אמרו הם, מה אנוש כי תזכרנו וגומר).

וְעוֹד וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יהו"ה אלהי"ם, הַהוּא קָלָא הֲוָה בְּגִנְּתָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְתַמָּן עִץ הַחַיִּים נָטוּעַ, חַוָּה גָרְמַת דְּאִתְעַקַּר אִילָנָא מִגִּנְתָא, וְאָדָם גָּרִים בְּמַחֲשַׁבְתָּא דִילֵיהּ דְּאִסְתַּלִּיק נְבִיעוּ דְאִילָנָא, דַהֲוָה נָחִית לְגִנְּתָא, וְאִשְׁתְּאָרַת יַבָּשָׁה, יהו"ה דָּא אִילָנָא, ה"ה עַנְפּוֹי וְשָׁרְשׁוֹי, ו' גּוּפָא דְאִילָנָא, י' אִיבָּא דִילֵיהּ, נְבִיעוּ דִילֵיהּ, נְקוּדָה דִילֵיהּ כְּגַוְונָא דָא יהו"ה, דְּאִיהוּ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וּמְנָלָן דְּאִתְקְרֵי נְבִיעוּ אֶחָד, כְּמָה דְאִתְּמַר (בראשית א ט) יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה אדנ"י.

וְעוֹד, וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יהו"ה אֱלֹהִי"ם, אוֹתוֹ הַקּוֹל הָיָה בַגָּן, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁשָּׁם עֵץ הַחַיִּים נָטוּעַ, חַוָּה גָרְמָה שֶׁנֶּעֱקַר הָאִילָן מִן הַגָּן, וְאָדָם גָּרַם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהִסְתַּלְּקָה נְבִיעַת הָאִילָן, שֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת לַגָּן, וְנִשְׁאֲרָה יַבָּשָׁה. יהו"ה זֶה הָאִילָן, ה"ה עֲנָפָיו וְשָׁרָשָׁיו, ו' גּוּף הָאִילָן, י' פִּרְיוֹ, מַעְיָנוֹ, וְהַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּמוֹ זֶה: יהו"ה, שֶׁהוּא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁנִּקְרֵאת הַנְּבִיעָה אַחַת? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, אדנ"י.

וּבְגִין דָּא וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יהו"ה אלהי"ם (שם ג ח), וְכִי יָכִיל בַּר נַשׁ לְאִתְכַּסְיָא מִנֵּיהּ, וְהָא כְּתִיב (ירמיה כג כד) אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יהו"ה, אֶלָּא כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים (משלי כד לא), אִתְכַּסִּיאוּ אַנְפּוֹי מִבֹּשֶׁת, דְּאִתְפַּקְחוּ עִינַיְיהוּ וְחָזוּ מַה דְּעָבְדוּ לְעִילָא, דְגָרִימוּ לְאַעִִקָרָא אִילָנָא מֵאַתְרֵיהּ, וּנְבִיעוּ לְסַלְקָא מִתַּמָּן, וְדָא אִיהוּ וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְגוֹמֵר, תַּמָּן אִתְכַּסִּיאוּ אַנְפּוֹהִי, מִן בֹּשֶׁת, דְּתַמָּן חָאבוּ, בַּמֶּה דַהֲוָה בְּתוֹךְ עִץ הַגָּן, תַּמָּן אִתְכַּסִּיאוּ אַנְפּוֹהִי, אִית מָאן דְּאָמַר בְּתוֹךְ עִץ דָּא צַדִּיק, וּבַאֲתַר דָּא וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו (שמות ג ו), דְּאִדְכַּר מַה דְּאִירַע לֵיהּ בְּקַדְמֵיתָא, אַדְכִּיר חוֹבֵיהּ וְאִתְכַּסֵּי מִבֹּשֶׁת, וּבְגִין דָּא זָכָה וּתְמוּנַת יהו"ה יַבִּיט (במדבר יב ח), וְדָא י' דְּאִיהוּ חָכְמָה תַּתָּאָה, וְאִיהוּ אִיבָּא דְאִילָנָא, דַהֲוָה בְּרֵישׁ צַדִּיק, ו' גּוּפָא דִבְּרִית, ה"ה דָּא אֲתַר דְּעָרְלָה וּפְרִיעָה, אַרְבַּע אַתְוָון הֲווֹ עַל צַדִּיק דְּאִיהוּ עִץ פְּרִי, אִיהוּ גְרִים דְּאִסְתַּלְקוּ מִנֵּיהּ, וְאִתְעַקַּר אִיהוּ מִגִּנְתָא, הָכִי אַעִִקַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם מִגּוּפֵיהּ, וְתָרִיךְ לֵיהּ מִגִּנְתֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג כד) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם.

וּמִשּׁוּם זֶה וַיִּתְחַבֵּא אָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יהו"ה אֱלֹהִי"ם. וְכִי יָכוֹל אָדָם לְהִתְכַּסּוֹת מִמֶּנּוּ, וַהֲרֵי כָּתוּב אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יהו"ה? אֶלָּא כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, הִתְכַּסּוּ פָנָיו מִבֹּשֶׁת, שֶׁנִּפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ לְמַעְלָה, שֶׁגָּרְמוּ לַעֲקֹר אֶת הָאִילָן מִמְּקוֹמוֹ וְהַמַּעְיָן לְסַלֵּק מִשָּׁם, וְזֶהוּ וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְגוֹמֵר, שָׁם הִתְכַּסּוּ פָנָיו מִבּשֶׁת, שֶׁשָּׁם חָטְאוּ, בְּמַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן, שָׁם הִתְכַּסּוּ פָנָיו. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, בְּתוֹךְ עֵץ - זֶה צַדִּיק, וּבְמָקוֹם זֶה וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו, שֶׁנִּזְכַּר מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, הִזְכִּיר חֶטְאוֹ וְהִתְכַּסָּה מִבּשֶׁת, וּמִשּׁוּם זֶה זָכָה לְוּתְמוּנַת יהו"ה יַבִּיט, וְזֶה י' שֶׁהוּא הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְהוּא פְּרִי הָאִילָן, שֶׁהָיָה בְּרֹאשׁ צַדִּיק, ו' - גּוּף הַבְּרִית, ה"ה זֶה מְקוֹם הָעָרְלָה וּפְרִיעָה, אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הָיוּ עַל צַדִּיק שֶׁהוּא עֵץ פְּרִי, הוּא גָרַם שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ, וְהוּא נֶעֱקַר מִן הַגָּן, כָּךְ עָקַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם מִגּוּפוֹ וְגֵרְשׁוֹ מִגַּנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - תקוני הזהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה