אור ברסלב

הזהר המתורגם - תקוני הזהר

תקונא ארבעין

תקונא תשע ותלתין

בְּרֵאשִׁית, שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְגוֹמֵר (תהלים מה יא), בְּרֵאשִׁית תַּמָּן שִׁמְעִ"י, תַּמָּן בַּ"ת, תַּמָּן רְאִ"י, שִׁמְעִ"י ש' מִן בְּרֵאשִׁית, בַּ"ת תַּמָּן אִשְׁתְּמוֹדָע בְּרֵישָׁא וְסוֹפָא דְתֵיבָה, רְאִ"י תַּמָּן אִשְׁתְּמוֹדָע בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּגַוְונָא דָא בְּרֵ"אשִׁי"ת, וְכַד תְּהֵא בְּחִבּוּרָא עִמֵּיהּ כְּגַוְונָא דָא יאהדונה"י, אִיהוּ אָמַר לְגַבָּהּ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ (שם), דְּעַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד (בראשית ב כד), כִּי הוּא אֲדוֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ (תהלים מה יב), אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ וַדַּאי.

תִּקּוּן אַרְבָּעִים, בְּרֵאשִׁית, שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְגוֹמֵר, בְּרֵאשִׁית שָׁם שִׁמְעִ"י, שָׁם בַּ"ת, שָׁם רְאִ"י, שִׁמְעִ"י ש' מִן בְּרֵאשִׁית, בַּ"ת שָׁם נוֹדָע בְּרֹאשׁ וְסוֹף הַתֵּבָה, רְאִ"י שָׁם נוֹדָע בָּאֶמְצַע, כְּמוֹ זֶה בְּרֵאשִׁי"ת, וּכְשֶׁתִּהְיֶה עִמּוֹ בְּחִבּוּר כְּמוֹ זֶה: יאהדונה"י, הוּא אוֹמֵר לָהּ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ, שֶׁעַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד, כִּי הוּא אֲדוֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ וַדַּאי.

וּבְגִין דָּא מִסִּטְרָא דְיהו"ה אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא, וְכַד אִיהִי אדנ"י בְּלָא בַעִִלָהּ אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְלָא נַהֲרָא, וּנְבִיאַיָּא מִסִּטְרָא דְיהו"ה אִינוּן מֵאַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא, וּנְבִיאַיָּא מִסִּטְרָא דְאדנ"י אִינוּן מֵאַסְפַּקְלַרְיָאָה דְּלָא נַהֲרָא, דְאִלֵּין מִתְנַבְּאִין רַחֲמֵי, וְאִלֵּין מִתְנַבְּאִין דִּינָא, דִּנְבוּאָה אִיהִי שְׁקִילָא לְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וּלְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה.

וּמִשּׁוּם זֶה מִצַּד שֶׁל יהו"ה נִקְרֵאת הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, וּכְשֶׁאדנ"י הִיא, בְּלִי בַעְלָהּ, נִקְרֵאת אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וְהַנְּבִיאִים מִצַּד שֶׁל יהו"ה הֵם אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁמְּאִירָה, וּנְבִיאִים מִצַּד שֶׁל אדנ"י הֵם מִן הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, שֶׁאֵלּוּ מִתְנַבְּאִים רַחֲמִים, וְאֵלּוּ מִתְנַבְּאִים דִּין, שֶׁהַנְּבוּאָה שְׁקוּלָה לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְמִתְפַּתְּחִין הֵיכָלִין דִּנְבוּאָה, כַּמָּה מָארֵי דַעֲתִידוֹת יִתְעָרוּן בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ג א) וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וכו', וְכַמָּה מָארֵי דְאוֹתוֹת, וּמָארֵי דַעֲתִידוֹת, מִמַּה דַּהֲווֹ וַעֲתִידִין לְמֶהֱוִי, מִמַּה דַּהֲווֹ מִסִּטְרָא דְמַחֲשָׁבָה דְאִתְּמַר בָּהּ יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, וּמַה דְּעָתִיד לְמֶהֱוֵי מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, וְרָזָא דְמִלָּה (קהלת ג טו) מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה.

וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנִּפְתָּחִים הֵיכְלוֹת הַנְּבוּאָה, כַּמָּה בַּעֲלֵי עֲתִידוֹת יִתְעוֹרְרוּ בָעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְכוּ', וְכַמָּה בַּעֲלֵי אוֹתוֹת וּבַעֲלֵי עֲתִידוֹת מִמַּה שֶּׁהָיוּ וַעֲתִידִים לִהְיוֹת, מִמַּה שֶּׁהָיוּ מִצַּד הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְיִשְׂרָאֵל עָלָה בְמַחֲשָׁבָה, וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת מִצַּד הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹד הַדָּבָר - מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה.

וְכַמָּה מָארֵי דְעַיְינִין דְּאִינוּן חוֹזִים וּנְבִיאַיָּא יִתְעָרוּן בְּעָלְמָא דְאִינוּן עִינֵי יהו"ה, וְכַמָּה מָארֵי דְאוּדְנִין דְּתַמָּן שְׁמִיעָה דְאִתְּמַר בְּהוֹן (יחזקאל א כד) וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם, וּמָארֵי דְאַנְפִּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שם ו) וְאַרְבָּעָה פָנִים וְגוֹמֵר, וּמָארֵי דְקָלִין, וּמָארֵי דְּדִבּוּרִין, וּמָארֵי דְרוּחָא דְקוּדְשָׁא, וּמָארֵי דִיְדִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שם ח) וִידֵי אָדָם וְגוֹמֵר, וּמָארֵי דְקוֹמָה, וּמָארֵי דְאוֹת, וּמָארֵי דְרַגְלִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שם יד) וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, בְּהַהוּא זִמְנָא וַיַּבְדֵּל אלהי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ (בראשית א ד), אִלֵּין אִינוּן נְבִיאֵי דְשִׁקְרָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן (שמות ז יא) וַיַּעֲשׂוּ גַּם הֵם חַרְטוּמֵי מִצְרַיִם וְגוֹמֵר, דְּאַפְרִישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִנְּבִיאֵי קְשׁוֹט.

וְכַמָּה בַּעֲלֵי עֵינַיִם, שֶׁהֵם חוֹזִים וּנְבִיאִים, יִתְעוֹרְרוּ בָעוֹלָם, שֶׁהֵם עֵינֵי יהו"ה, וְכַמָּה בַּעֲלֵי אָזְנַיִם, שֶׁשָּׁם שְׁמִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם, וּבַעֲלֵי פָנִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְאַרְבָּעָה פָנִים וְגוֹמֵר, וּבַעֲלֵי קוֹלוֹת, וּבַעֲלֵי דִבּוּרִים, וּבַעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּבַעֲלֵי יָדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וִידֵי אָדָם וְגוֹמֵר, וּבַעֲלֵי קוֹמָה, וּבַעֲלֵי אוֹת וּבַעֲלֵי רַגְלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, אֵלּוּ הֵם נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְגוֹמֵר, שֶׁהִפְרִידָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִנְּבִיאֵי הָאֱמֶת.

וַיֹּאמֶר אלהי"ם יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם (בראשית א ז), הָכָא רָזָא לְאִתְעַסְקָא בְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּלְאַפְרָשָׁא בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, דְּאִינוּן מַיִּין מְתִיקָן, וּמַיִּין מְרִירָן מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם (שמות טו כג), וּמִסִּטְרָא דִימִינָא וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם (שם כה), וְאִינוּן כְּגַוְונָא דְּדָם טָהוֹר וְדַם נִדָּה דְצָרִיךְ לְאַפְרָשָׁא בֵּינַיְיהוּ, בְּגִין דְּהַהוּא זוּהֲמָא דְהִטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה גָרִים לְעָרְבָא מַיִּין דְּדַכְיוּ עִם מַיִּין דִּמְסָאֲבוּ, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ תַּקָּנָה דָא לְחוֹבָה לְאַפְרָשָׁא בֵּינַיְיהוּ, וְהַהוּא דְאַפְרִישׁ בֵּינַיְיהוּ דָּא רָקִיעַ דְּעַל רָאשֵׁי חֵיוָון, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (יחזקאל א כב) וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ דָּא מטטרו"ן.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, כָּאן הַסּוֹד לְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּלְהַפְרִיד בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, שֶׁהֵם מַיִם מְתוּקִים, וּמַיִם מָרִים מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם כִּי מָרִים הֵם, וּמִצַּד הַיָּמִין וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, וְהֵם כְּמוֹ שֶׁדָּם טָהוֹר וְדַם נִדָּה שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ זֻהֲמָה שֶׁהִטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה, גָּרְמָה לְעָרֵב מֵי טָהֳרָה עִם מֵי הַטֻּמְאָה, וּמִשּׁוּם זֶה תִּקְּנוּ תַקָּנָה זוֹ כְּחוֹבָה לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, וְאוֹתוֹ שֶׁהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם, זֶה הָרָקִיעַ שֶׁעַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ, זֶה מטטרו"ן.

וַיַּעַשׂ אלהי"ם אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל וכו' (בראשית א ז), הָכָא לֵית מַיָּא מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ, אֶלָּא מַיִּין מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא הֲווֹ בָּעָאן לְאִתְגַּבְּרָא, וּמַיִּין מִסִּטְרָא דִימִינָא הֲווֹ בָּעָאן לְאִסְתַּלְקָא עֲלַיְיהוּ, עַד דְּאִלֵּין אָמְרִין אֲנַן בָּעִינָן לְמֶהֱוִי קֳדָם מַלְכָּא, וְאִלֵּין אָמְרִין אֲנַן בָּעִינָן לְמֶהֱוִי קֳדָם מַלְכָּא, עַד דְּאָתָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְאַעִיל שְׁלָם בֵּינַיְיהוּ, וְקָשִׁיר לוֹן וְאִתְעֲבִיד שֶׁקֶל (נ"א שלום) בֵּינַיְיהוּ, וְדָא מַחֲלוֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּגוֹן לֵאָה וְרָחֵל, דְּדָא בָעָא לְאִתְחַבְּרָא בְּבַעִִלָהּ, וְדָא בָעָא לְאִתְחַבְּרָא בְּבַעִִלָהּ, וְנָטִיל לוֹן יַעֲקֹב וְקָשִׁיר לוֹן בֵּיהּ (דף פ ע"ב) לְתַרְוַיְיהוּ, בְּגִין דַּהֲוָה קָא מַחֲשֶׁבֶת לֵאָה בְּלִבָּהּ אִם יַעֲקֹב נָטִיל לַאֲחָתִי נָטִיל לִי עִשָׂו חַיָּיבָא, וְהָכִי קָא חֲשִׁיבַת רָחֵל כְּגַוְונָא דָא, בְּגִין דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לוֹן לְיַעֲקֹב תַּרְוַיְיהוּ, וְשֵׁזִיב לוֹן מֵהַהוּא חַיָּיבָא, וְאִתְחַבְּרוּ בְצַדִּיקָא.

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִי"ם אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל וְכוּ', כָּאן אֵין מַיִם מִצַּד הַטֻּמְאָה, אֶלָּא שֶׁהַמַּיִם שֶׁמִּצַּד הַשְּׂמֹאל הָיוּ רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר, וְהַמַּיִם שֶׁמִּצַּד הַיָּמִין הָיוּ רוֹצִים לְהִתְעַלּוֹת עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁאֵלּוּ אוֹמְרִים אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁבָּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְהִכְנִיס שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְקָשַׁר אוֹתָם וְנַעֲשֶׂה שֶׁקֶל (שלום) בֵּינֵיהֶם, וְזוֹ מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ לֵאָה וְרָחֵל, שֶׁזּוֹ רוֹצָה לְהִתְחַבֵּר עִם בַּעְלָהּ וְזוֹ רוֹצָה לְהִתְחַבֵּר עִם בַּעְלָהּ, וְנָטַל אוֹתָן יַעֲקֹב וְקָשַׁר אוֹתָן בּוֹ אֶת שְׁתֵּיהֶן, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה מַחֲשֶׁבֶת לֵאָה בְּלִבָּהּ, אִם יַעֲקֹב נוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתִי, נוֹשֵׂא אוֹתִי עֵשָׂו הָרָשָׁע, וְכָךְ רָחֵל חָשְׁבָה כְּמוֹ כֵן, מִשּׁוּם זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן אֶת שְׁתֵּיהֶן לְיַעֲקֹב, וְהִצִּיל אוֹתוֹ מֵאוֹתוֹ הָרָשָׁע, וְהִתְחַבְּרוּ עִם הַצַּדִּיק.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, יוֹמָא חֲדָא הֲוִינָן בְּבֵי מֶדְרָשָׁא, וְשָׁאִילוּ חַבְרַיָּא מַאי נִיהוּ דְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם שֶׁמָּא תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קא ז) דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עִינָי, (נ"א קם סבא דסבין עתיקא דעתיקין, ואמר רבי רבי מאי ניהו דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסכנו בעצמכם, הדא הוא דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, הא כתיב (בראשית א ו) יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, ועוד מים עליונים ומים תחתונים אית תמן, למה אמר אל תאמרו מים מים, אמר ליה בוצינא קדישא, סבא דסבין לך יאות לגלאה רזא דא, דלית חבריא יכלין לקיימא ביה על בורייה, אמר ליה סבא דסבין, רבי רבי בוצינא קדישא, בודאי אבני שיש טהור אינון י' י', דאינון חד יו"ד עלאה מן א, ותנינא יו"ד תתאה מינה, והכא לית טומאה אלא אבני שיש טהור, ולית הפרשה בין מים למים, דכלא יחודא חדא, דאלין אינון מסטרא דאילנא דחיי דאיהו ו באמצעיתא דא, דאתמר ביה ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם, אבל אילנא דעץ הדעת לתתא). אַדְהָכִי הָא סָבָא דְסָבִין עַתִּיקָא דְעַתִּיקִין קָא נָחִית וְאָמַר לוֹן, רַבָּנָן בְּמַאי עַסְקִיתּוּ, אָמְרוּ לֵיהּ וַדַּאי בְּהַאי דְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, וְאָמַר לוֹן וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִית הָכָא, וְהָא אוּקְמוּהָ בִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וּבְגִין דְּלָא תִטְעוּן נְחִיתְנָא לְכוֹן, בְּגִין דְּיִתְגַּלֵּי רָזָא דָא בֵּינַיְיכוּ דְאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה טְמִירָא מִבְּנֵי נָשָׁא (נ"א דרא).

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁאֲלוּ הַחֲבֵרִים, מַה זֶּה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁמָּא תְסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי? [נ"א, קם זקן הזקנים, עתיק העתיקים, ואמר', רבי רבי, מה הוא שאמר רביעקיבא לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסכנו בעצמכם, זהו שכתוב דבר שקרים לא יכון לנגד עיני, הרי כתוב (בראשית א, ו) יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, ועוד מים עליונים ומים תחתונים יש שם, למה אמר אל תאמרו מים מים? אמר לו המנורה הקדושה, ' זקן הזקנים, לך נאה לגלות הסוד הזה, שאין החברים יכולים לעמד בו על בריו, אמר לו זקן הזקנים', רבי רבי, מנורה הקדושה, בודאי אבני שיש טהור הן י' י', שהן אחד יו"ד עליונה מן א, והשניה יו"ד תחתונה ממנה, וכאן אין טמאה אלא אבני שיש טהור, ואין הפרשה בין מים למים, שהכל יחוד אחד, שאלו הם מצד של עץ החיים, שהוא ו באמצע של א, שנאמר בו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם, אבל האילן של עץ הדעת למטה]. בֵּין כָּךְ הִנֵּה זְקַן הַזְּקֵנִים, עַתִּיק הָעַתִּיקִים, יוֹרֵד וְאוֹמֵר לָהֶם: חֲכָמִים, בַּמָּה עֲסַקְתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: וַדַּאי בָּזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם. וְאָמַר לָהֶם: וַדַּאי סוֹד עֶלְיוֹן יֵשׁ כָּאן, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ בַּיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִטְעוּ יָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַסּוֹד הַזֶּה בֵּינֵיכֶם, שֶׁהוּא סוֹד עֶלְיוֹן טָמִיר מִבְּנֵי הָאָדָם (הדור).

בְּוַדַּאי אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אִינוּן י' י', דְּמִנְּהוֹן מַיִּין דַּכְיָין נָפְקִין, וְאִינוּן רְמִיזִין בְּאָת א רֵישָׁא וְסוֹפָא י' י', ו' דְּאִיהוּ נָטוּי בֵּינַיְיהוּ אִיהוּ עִץ חַיִּים, מָאן דְּאָכַל מִנֵּיהּ וָחַי לְעוֹלָם.

בְּוַדַּאי אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר הֵן י' י', שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִים מַיִם זַכִּים, וְהֵם רְמוּזִים בָּאוֹת א, בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף י' י', ו' שֶׁהוּא נָטוּי בֵּינֵיהֶם, הוּא עֵץ הַחַיִּים, מִי שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנּוּ, וָחַי לְעֹלָם.

וְאִלֵּין תְּרֵין יוּדִי"ן אִינוּן רְמִיזִין בְּוַיִּיצֶר, וְאִינוּן תְּרֵין יְצִירוֹת יְצִירָה דְעִלָּאִין וִיצִירָה דְתַתָּאִין, וְאִינוּן חָכְמָה בְּרֹאשׁ וְחָכְמָה בְּסוֹף, תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה, וַדַּאי אִינוּן תַּעֲלוּמוֹת מֵחָכְמָה עִלָּאָה (דאיהו) דִּתְּחוֹת כֶּתֶר עִלָּאָה.

וְאֵלּוּ שְׁנֵי הַיּוֹדִי"ם הֵם רְמוּזִים בְּוַיִּיצֶר, וְהֵם שְׁתֵּי יְצִירוֹת, יְצִירָה שֶׁל עֶלְיוֹנִים וִיצִירָה שֶׁל תַּחְתּוֹנִים, וְהֵם חָכְמָה בָּרֹאשׁ וְחָכְמָה בַּסּוֹף, תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה, וַדַּאי הֵם תַּעֲלוּמוֹת מֵהַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה (שהיא) תַחַת הַכֶּתֶר הָעֶלְיוֹן.

וְאִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין עַיְינִין, דִּבְהוֹן תְּרֵין דִּמְעִין נָחֲתִין בְּיַמָּא רַבָּא וְאַמַּאי נָחְתוּ, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא מִתְּרֵין לוּחִין אִלֵּין הֲוָה מֹשֶׁה נָחִית לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא זָכוּ וְאִתְּבַרוּ וְנָפְלוּ, וְדָא גְרִים אִבּוּדָא דְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וְאַמַּאי נָפְלוּ, בְּגִין דְּפָרַח ו' מִינַיְיהוּ דְאִיהוּ ו' מִן וַיִּיצֶר.

וְהֵם כְּנֶגֶד שְׁתֵּי עֵינַיִם, שֶׁבָּהֶם שְׁתֵּי דְמָעוֹת יוֹרְדוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְלָמָּה יָרְדוּ? מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה, מִשְּׁנֵי לוּחוֹת הַלָּלוּ הָיָה מוֹרִיד מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָכוּ, וְנִשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ, וְזֶה גָרַם לָאָבְדַן שֶׁל בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וְלָמָּה נָפְלוּ? מִשּׁוּם שֶׁפָּרַח מֵהֶם ו', שֶׁהִיא ו' מִן וַיִּיצֶר.

דף פא.

וִיָהִיב לוֹן אָחֳרָנִין מִסִּטְרָא דְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּמִתַּמָּן אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, מִימִינָא חַיֵּי וּמִשְּׂמָאלָא מִיתָה, וּבְגִין דָּא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, וְלָא תֶהֱוָון שְׁקִילִין אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר לַאֲבָנִים אָחֳרָנִין, דְּאִינוּן חַיֵּי וּמִיתָה, דְתַמָן לֵב חָכָם לִימִינוֹ (קהלת י ב) דְבַר נַשׁ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ (שם), וְלָא עוֹד אֶלָּא אַתֶּם תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, בְּגִין דְּאִלֵּין אַבְנִין דְּעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע אִינוּן בְּפִרוּדָא, וְאִלֵּין אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אִינוּן בְּיִחוּדָא בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל, וְאִם תֹּאמְרוּ דְהָא אִסְתַּלַּק עִץ הַחַיִּים מִנַּיְיהוּ וְנָפְלוּ וְאִית פִּרוּדָא בֵּינַיְיהוּ, דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עִינָי (תהלים קא ז), דְּהָא לֵית תַּמָּן פִּרוּדָא לְעִילָא, וְאִלֵּין דְּאִתְּבַרוּ מֵאִינוּן (מאנין) הֲווֹ, אָתוּ לְנַשְׁקָא לֵיהּ פָּרַח וְאִסְתַּלַּק מִנַּיְיהוּ. אָמַר (דף פא ע"א) רַבִּי יִצְחָק כָּל אִינוּן מֵתִים דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, יִחְיוּן וִיקוּמוּן בְּקַדְמֵיתָא לְעִידָּן דִּיְחֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵיתַיָּא, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַתְעַר עֲלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כו יט) יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, יִחְיוּ מֵתֶיךָ אִלֵין אִינוּן דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן אִלֵּין אִינוּן דִּבְאַרְעָא נוּכְרָאָה, דְלָא כְתִיב בְּהוּ תְּחִיָּה אֶלָּא קִימָה, דְּהָא רוּחָא דְחַיֵּי לָא תִּשְׁרֵי עֲלַיְהוּ אֶלָּא בְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב בְּהוּ יִחְיוּ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן אִלֵּין דִּלְבָר, יִתְבְּרֵי גוּפָא דִלְהוֹן וִיקוּמוּן גּוּפָא בְּלָא רוּחָא, וּלְבָתַר יִתְגַּלְגְּלוּן מִתְּחוֹת עַפְרָא עַד דְּמָטוּ לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְתַמָּן יְקַבְּלוּן נִשְׁמָתָא וְלָא בִּרְשׁוּ אָחֳרָא, בְּגִין דְּיִתְקַיְימוּן בְּעָלְמָא כִּדְקָא חָזֵי.

וְנָתַן לָהֶם אֲחֵרִים מִצַּד שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁמִּשָּׁם נִתְּנָה תוֹרָה בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, מִיָּמִין חַיִּים וּמִשְּׂמֹאל מִיתָה, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ אַל תַּגִּידוּ מַיִם מַיִם, וְאַל תִּהְיוּ שׁוֹקְלִים אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר לַאֲבָנִים אֲחֵרוֹת, שֶׁהֵן חַיִּים וּמִיתָה, שֶׁשָּׁם לֵב חָכָם לִימִינוֹ שֶׁל אָדָם, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַתֶּם תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, מִשּׁוּם שֶׁהָאֲבָנִים הַלָּלוּ שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הֵן בְּפֵרוּד, וְאַבְנֵי הַשַּׁיִשׁ טָהוֹר הַלָּלוּ הֵן בְּיִחוּד, בְּלִי פֵרוּד כְּלָל, וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁהֲרֵי הִסְתַּלֵּק מֵהֶם עֵץ הַחַיִּים וְנָפְלוּ וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶן פֵּרוּד - דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי, שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם פֵּרוּד לְמַעְלָה, וְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, מֵאוֹתָם (כלים) הָיוּ. בָּאוּ לְנַשֵּׁק אוֹתוֹ, פָּרַח וְהִסְתַּלֵּק מֵהֶם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּל אוֹתָם הַמֵּתִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִחְיוּ וְיָקוּמוּ בָרִאשׁוֹנָה לִזְמַן שֶׁיְּחַיֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמֵּתִים, מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יִחְיוּ מֵתֶיךְ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, יִחְיוּ מֵתֶיךְ - אֵלּוּ הֵם שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן - אֵלּוּ שֶׁבְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, שֶׁלֹּא כָתוּב בָּהֶם תְּחִיָּה אֶלָּא קִימָה, שֶׁהֲרֵי רוּחַ הַחַיִּים לֹא תִשְׁרֶה עֲלֵיהֶם אֶלָּא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בָּהֶם יִחְיוּ. נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, יִבָּרֵא הַגּוּף שֶׁלָּהֶם וְיָקוּמוּ, גּוּף בְּלִי רוּחַ, וְאַחַר כָּךְ יִתְגַּלְגְּלוּ מִתַּחַת הֶעָפָר עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם יְקַבְּלוּ נְשָׁמָה, וְלֹא בִרְשׁוּת אַחֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בָעוֹלָם כָּרָאוּי.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, תָּא חֲזִי, בְּשַׁעִִתָּא דְזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחָיָיא מֵיתַיָּא, כָּל אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּיִתְעָרוּן, כֻּלְּהוֹן יְקוּמוּן בְּהַהוּא דִיּוֹקְנָא מַמָּשׁ דַּהֲווֹ בְּהַאי עָלְמָא, וְנָחִית לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְקָרָא לוֹן בִּשְׁמָהָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מ כו) לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא, וְכָל נִשְׁמָתָא תֵּיעוּל לְדוּכְתָּהָא, וִיקוּמוּן בְּקִיּוּמָא בְּעָלְמָא כְּדְקָא חַזִי, וּכְדֵין יְהֵא עָלְמָא שְׁלִים, וְעַל הַהוּא זִמְנָא כְּתִיב (שם כה ח) וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר, דָּא יֵצֶר הָרָע דְּאַחְשִׁיךְ אַפֵּי דְבַר נַשׁ וְשַׁלִּיט בֵּיהּ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים, כָּל אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ, כֻּלָּם יָקוּמוּ בְּאוֹתוֹ דְּמוּת מַמָּשׁ שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמוֹרִיד אוֹתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרֵא לָהֶם בַּשֵּׁמוֹת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא. וְכָל נְשָׁמָה תִּכָּנֵס לִמְקוֹמָהּ, וְיַעַמְדוּ בְקִיּוּם בָּעוֹלָם כָּרָאוּי, וְאָז יִהְיֶה הָעוֹלָם שָׁלֵם, וְעַל אוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר, זֶה יֵצֶר הָרָע שֶׁמַּחְשִׁיךְ פְּנֵי הָאָדָם וְשׁוֹלֵט בּוֹ.

אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, אִי תֵּימָא דְכָל גּוּפִין דְּעָלְמָא יְקוּמוּן וְיִתְעָרוּן מֵעַפְרָא, אִינוּן גּוּפִין דְּאִתְנַטְעוּ בְּנִשְׁמָתָא חֲדָא מַה תְּהֵא מִנַּיְיהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אִינוּן גּוּפִין דְּלָא זָכוּ וְלָא אַצְלָחוּ הֲרֵי אִינוּן כְּלָא הֲווֹ, כְּמָה דַהֲווֹ עִץ יָבֵשׁ בְּהַאי עָלְמָא, הָכִי נַמִּי בְּהַהוּא זִמְנָא, וְגוּפָא בַתְרָאָה יְקוּם, הַהוּא דְאִתְנַטַּע וְאַצְלַח וְנָטַע שָׁרָשׁוֹי כִּדְקָא יָאוּת, וְעַל הַהוּא גוּפָא בַתְרָאָה כְּתִיב (תהלים א ג) וְהָיָה כְּעִץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, דְּעָבַד אִבִּין וְנָטַע שָׁרָשִׁין וְאַצְלַח כִּדְקָא יָאוּת, וְעַל הַהוּא גוּפָא קַדְמָאָה כְּתִיב (ירמיה יז ו) וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא טוֹב, כִּי יָבֹא טוֹב דָּא תְּחִיַּית הַמֵּתִים.

אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה: אִם תֹּאמַר שֶׁכָּל הַגּוּפוֹת שֶׁל הָעוֹלָם יָקוּמוּ וְיִתְעוֹרְרוּ מִן הֶעָפָר, אוֹתָם גּוּפִים שֶׁנִּנְטְעוּ בִנְשָׁמָה אַחַת מַה יִּהְיֶה מֵהֶם? אָמַר רַבִּי יוֹסִי, אוֹתָם גּוּפִים שֶׁלֹּא זָכוּ וְלֹא הִצְלִיחוּ, הֲרֵי הֵם כְּלֹא הָיוּ, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עֵץ יָבֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ גַּם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וְהַגּוּף הָאַחֲרוֹן יָקוּם, אוֹתוֹ שֶׁנִּנְטַע וְהִצְלִיחַ וְנָטַע שָׁרָשָׁיו כָּרָאוּי, וְעַל אוֹתוֹ הַגּוּף הָאַחֲרוֹן כָּתוּב וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, שֶׁעָשָׂה פֵרוֹת וְנָטַע שָׁרָשִׁים וְהִצְלִיחַ כָּרָאוּי, וְעַל אוֹתוֹ הַגּוּף בָּרִאשׁוֹן כָּתוּב וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא טוֹב. כִּי יָבֹא טוֹב, זוֹ תְּחִיַּת הַמֵּתִים.

וְאִתְנְהִיר הַהוּא נְהוֹרָא דְזַמִּין לְאַנְהָרָא לְצַדִּיקַיָּא, דַהֲוָה קַמֵּיהּ גָּנִיז מִיּוֹמָא דְאִתְבְּרִי עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א ד) וַיַּרְא אלהי"ם אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, בֵּיהּ זָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחָיָא מֵיתַיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי ג כ) וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא, וּכְדֵין יִתְגַּבַּר טוֹב בְּעָלְמָא, וְהַהוּא דְאִתְקְרֵי רָע יִתְעֲבַר מֵעָלְמָא, וּכְדֵין אִינוּן גּוּפִין קַדְמָאִין לִיהווּ כְלָא הֲווֹ.

וּמֵאִיר אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁעָתִיד לְהָאִיר לַצַּדִּיקִים, שֶׁהָיָה גָנוּז לְפָנָיו מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, בּוֹ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת מֵתִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא, וְאָז יִתְגַּבֵּר הַטּוֹב בָּעוֹלָם, וְאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא רָע יַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם, וְאָז אוֹתָם גּוּפוֹת רִאשׁוֹנִים יִהְיוּ כְלֹא הָיוּ.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק זָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַרָקָא עַל אִינוּן גּוּפִין רוּחִין, אִי זָכוּ בְּהוּ יְקוּמוּן לְעָלְמָא כִּדְקָא יָאוּת, וְאִם לַאו יְהוֹן קִטְמָא תְּחוֹת רַגְלֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל יב ב) וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ וְגוֹמֵר.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָרִיק עַל אוֹתָם גּוּפוֹת רוּחוֹת. אִם זָכוּ בָהֶם, יָקוּמוּ לְעוֹלָם כָּרָאוּי, וְאִם לֹא, יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ וְגוֹמֵר.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהַאי מָאן דְּאִסְתַּלַּק מֵעָלְמָא עַד לָא מָטוּן יוֹמוֹי לְעִִשְׂרִין שְׁנִין, מֵאָן אֲתַר אִתְעֲנַשׁ, בְּגִין (דהוי מתליסר שנין ולעילא) דְּהָא מִתְּלֵיסַר וּלְתַתָּא לַאו בַּר עָנְשָׁא הוּא אֶלָּא בְּחֶטְאָה דַאֲבוֹי, אֲבָל מִתְּלֵיסַר וּלְעִילָא מַהוּ, אָמַר לֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלֵיהּ דְּלִימוּת זַכָּאָה, וְיָהִיב לֵיהּ אֲגַר טַב בְּהַהוּא עָלְמָא, וְלָא יָמוּת חַיָּיב דְּיִתְעֲנַשׁ בְּהַהוּא עָלְמָא, וְהָא אוּקְמוּהָ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְזֶה מִי שֶׁהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם טֶרֶם שֶׁהִגִּיעוּ יָמָיו לְעֶשְׂרִים שָׁנִים, מֵאֵיזֶה מָקוֹם נֶעֱנָשׁ? מִשּׁוּם (שהיה משלש עשרה שנים ומעלה), שֶׁהֲרֵי מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וָמַטָּה אֵינוֹ בַּר עֹנֶשׁ, אֶלָּא בְחֶטְאוֹ שֶׁל אָבִיו, אֲבָל מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וָמַעְלָה מַה הוּא? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חָס עָלָיו שֶׁיָּמוּת זַכַּאי, וְנוֹתֵן לוֹ שָׂכָר טוֹב בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְלֹא יָמוּת חַיָּב שֶׁיֵּעָנֵשׁ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

אָמַר לֵיהּ אִי חַיָּיבָא הוּא וְלָא מָטוּן יוֹמוֹי לְעִִשְׂרִין שְׁנִין מַהוּ, כֵּיוָן דְּאִסְתַּלַּק מֵעָלְמָא בְּמַאי הוּא עוֹנְשֵׁיהּ, אָמַר לֵיהּ בְּדָא אִתְקַיַּים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט (משלי יג כג), דְּכַד עָנְשָׁא נָחִית לְעָלְמָא אִיהוּ דְאַעִִרַע בְּהַהוּא מְחַבְּלָא אִתְעֲנַשׁ, דְּלָא אַשְׁגַּחוּ עֲלֵיהּ מִלְּעִילָא, וַעֲלֵיהּ כְּתִיב (משלי ה כב) עֲוֹנוֹתָיו יִלְכְּדוּנוֹ אֶת הָרָשָׁע, אֶת לְאַסְגָּאָה מָאן דְּלָא מָטוּן יוֹמוֹי לְאִתְעַנְשָׁא, עֲוֹנוֹתָיו יִלְכְּדוּנוֹ וְלָא בֵּי דִינָא דִלְעִילָא, וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ (שם) וְלָא בֵּי דִינָא דִלְתַתָּא.

אָמַר לוֹ: אִם הוּא רָשָׁע וְלֹא הִגִּיעַ יָמָיו לְעֶשְׂרִים שָׁנִים מַה הוּא? כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם בַּמָּה הוּא עָנְשׁוֹ? אָמַר לוֹ: בָּזֶה הִתְקַיֵּם - וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, שֶׁכְּשֶׁעֹנֶשׁ יוֹרֵד לָעוֹלָם, אוֹתוֹ שֶׁפּוֹגֵשׁ בְּאוֹתוֹ הַמַּשְׁחִית נֶעֱנָשׁ, שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו מִלְמַעְלָה, וְעָלָיו כָּתוּב עֲונוֹתָיו יִלְכְּדוּנוֹ אֶת הָרָשָׁע. אֶת - לְרַבּוֹת מִי שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ יָמָיו לְהֵעָנֵשׁ, עֲונוֹתָיו יִלְכְּדוּנוֹ, וְלֹא בֵּית הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ, וְלֹא בֵּית הַדִּין שֶׁלְּמַטָּה.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - תקוני הזהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה