פרשת תרומה · דף קלז:
וּתְקוּפָתוֹ: דְּסָחֲרָא (ס"א דסיהרא) בְּכָל אִינּוּן סִטְרִין (נ"א ספירן) קַדִּישִׁין, דְּאִתְחָזוּן (דף קל"ז ע"ב) לְאִתְנָהֲרָא וּלְאִתְשָׁקָאָה וּלְנַצְּצָא מִנֵּיהּ. וְאֵין נִסְתָּר, לֵית מַאן דְּאִתְחַפְיָא מֵהַהוּא נְהִירוּ, דְּהָא לְכֻלְּהוּ אַנְהִיר בִּכְלָלָא חֲדָא, לְכָל חַד וְחַד כְּמָה דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ.
וּתְקֹוּפָתוֹ - שֶׁסּוֹבֵב (שהלבנה) בְּכָל אוֹתָם הַצְּדָדִים (הספירות) הַקְּדוֹשִׁים שֶׁרְאוּיִים לְהָאִיר וְלִהְיוֹת מֻשְׁקִים וּלְהִתְנוֹצֵץ מִמֶּנּוּ. וְאֵין נִסְתָּר - אֵין מִי שֶׁמְּכֻסֶּה מֵאוֹתוֹ הָאוֹר, שֶׁהֲרֵי לְכֻלָּם הוּא מֵאִיר בִּכְלָל אֶחָד, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ.
וְכַד כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּלִימוּ וְאִתְנְהִירוּ מִגּוֹ שִׁמְשָׁא, כְּדֵין סִיהֲרָא מִתְעַטְּרָא בְּגַוְונָא דְּאִימָּא עִלָּאָה, שְׁלֵימָא בְּנ' תַּרְעִין, וְדָא אִיהוּ דִּכְתִּיב תּוֹרַת יְיָ' תְּמִימָה, דְּהָא כְּדֵין אִיהִי (שלימא) תְּמִימָה, מִכָּל סִטְרִין, בְּרָזָא דַּחֲמֵשׁ דַּרְגִּין, כְּגַוְונָא דְּאִימָא עִלָּאָה, דְּאִינּוּן חֲמֵשׁ רָזָא דְּחַמְשִׁין.
וּכְשֶׁכֻּלָּם נִשְׁלָמִים וּמְאִירִים מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ, אָז הַלְּבָנָה מִתְעַטֶּרֶת כְּמוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שְׁלֵמָה בַּחֲמִשִּׁים שְׁעָרִים, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, שֶׁהֲרֵי אָז הִיא (שלמה) תְּמִימָה מִכָּל הַצְּדָדִים, בְּסוֹד שֶׁל חָמֵשׁ דְּרָגוֹת, כְּמוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהֵם חָמֵשׁ, סוֹד שֶׁל חֲמִשִּׁים.
וּבְגִינֵי כַּךְ, אִיהִי אַתְיָא בַּחֲמֵשׁ חֲמֵשׁ תֵּיבִין, בְּגִין לְאַשְׁלְמָא לְרָזָא דְּחַמְשִׁין. תּוֹרַת יְיָ' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, הָא חֲמֵשׁ. עֵדוּת יְיָ' נְאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי, הָא חֲמֵשׁ. פִּקּוּדֵי יְיָ' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, הָא חֲמֵשׁ. מִצְוַת יְיָ' בָּרָה מְאִירַת עֵינַיִם, הָא חֲמֵשׁ. יִרְאַת יְיָ' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, הָא חֲמֵשׁ. מִשְׁפְּטֵי יְיָ' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּיו, הָא חֲמֵשׁ. וְכֻלְּהוּ אַתְיָין בַּחֲמֵשׁ חֲמֵשׁ, לְאִתְכַּלְּלָא כְּגַוְונָא דְּאִימָּא עִלָּאָה.
וְלָכֵן הִיא בָּאָה בְּחָמֵשׁ חָמֵשׁ תֵּבוֹת, כְּדֵי לְהַשְׁלִים לַסּוֹד שֶׁל חֲמִשִּׁים. תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ - הֲרֵי חָמֵשׁ. עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי - הֲרֵי חָמֵשׁ. פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב - הֲרֵי חָמֵשׁ. מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם - הֲרֵי חָמֵשׁ. יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד - הֲרֵי חָמֵשׁ. מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו - הֲרֵי חָמֵשׁ. וְכֻלָּם בָּאִים בְּחָמֵשׁ חָמֵשׁ, לְהִכָּלֵל כְּמוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה.
וְעַל דָּא, יְהוָֹ"ה יְהוָֹ"ה שִׁית זִמְנִין, לָקֳבֵל שִׁית סִטְרִין עִלָּאִין, דְּאִינּוּן רָזָא דִּשְׁמָא עִלָּאָה, (נ"א דשמיא עלאין) וְעַל דָּא, סִיהֲרָא אִתְמַלְּיָא וְאִשְׁתְּלִים בְּסִדּוּרָא עִלָּאָה כְּדְקָא יֵאוֹת, וְדָא אִיהוּ בְּיוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא, דְּכֹלָּא אִשְׁתְּלִים כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּרָזָא דְּשַׁבַּתָּא עֵילָּא וְתַתָּא. וְעַל דָּא בְּיוֹמָא דָּא, אִתּוֹסָף נְהִירוּ בְּכֹלָּא, כִּדְקַאמְרָן. שָׁמַיִם נַטְלֵי מִמְּקוֹרָא דְּחַיֵּי בְּקַדְמִיתָא, וְאִינּוּן מְנַהֲרֵי וּמְתַקְּנֵי לִכְבוֹד עִלָּאָה, מֵרָזָא (בראשית ל"ה ע"ב) דְּסֵפֶר עִלָּאָה, אַבָּא דְּכֹלָּא. וּמֵרָזָא דְּסֵפֶר, אִימָּא עִלָּאָה. וְאִיהוּ, מֵרָזָא דְּסִפּוּר. וּבְגִין כַּךְ, מְסַפְּרִים, כִּדְקַאמְרָן. בְּרָזָא דִּתְלַת שְׁמָהָן אִלֵּין, דְּשַׁלְטִין בְּיוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא, עַל כָּל שְׁאַר יוֹמִין.
וְלָכֵן, יְהֹוָ"ה יְהֹוָ"ה שֵׁשׁ פְּעָמִים, כְּנֶגֶשׁ שֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם סוֹד הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן (השמים העליונים), וְעַל זֶה הַלְּבָנָה מִתְמַלֵּאת וְנִשְׁלֶמֶת בְּסִדּוּר עֶלְיוֹן כָּרָאוּי, וְזֶהוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁהַכֹּל נִשְׁלָם כָּרָאוּי בְּסוֹד הַשַּׁבָּת מַעְלָה וּמַטָּה. וְלָכֵן בַּיּוֹם הַזֶּה נוֹסָף אוֹר בַּכֹּל, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. הַשָּׁמַיִם נוֹטְלִים מִמְּקוֹר הַחַיִּים בָּרִאשׁוֹנָה, וְהֵם מְאִירִים וּמְתַקְנִים אֶת הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן מִסּוֹד הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן - הָאָב שֶׁל הַכֹּל. וּמִסּוֹד הַסֵּפֶר - הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה. וְהוּא מִסּוֹד הַסִּפּוּר. וְלָכֵן מְסַפְּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, בְּסוֹד שְׁלֹשֶׁת הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ, שֶׁשּׁוֹלְטִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת עַל כָּל שְׁאָר הַיָּמִים.
וּבְגִינֵי כַּךְ תּוּשְׁבַּחְתָּא דָּא, קָאָמַר דָּוִד בְּרוּחַ קֻדְשָׁא, עַל נְהִירוּ וּנְצִיצוּ וְשׁוּלְטָנוּ (נ"א ושלימו) דְּיוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא עַל כָּל שְׁאַר יוֹמִין (ס"א ותקונא דיליה דאתתקנת ביומא דא מכל שאר יומין) בְּגִין רָזָא דִּשְׁמָא עִלָּאָה, דְּקָא נָהִיר בִּנְהִירוּ, וְנָצִיץ בִּנְצִיצוּ, וְאִשְׁתְּלִים בִּשְׁלִימוּ עֵילָּא וְתַתָּא. וּכְדֵין תּוֹרַת יְיָ' תְּמִימָה, שַׁבָּת דְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, (ס"א רזא דשמור כבוד לילה דהא היא תורת ה' תמימה תורה שבעל פה משה קבל תורה מסיני והא אתערו על תורה שבעל פה דאילו תורה שבכתב הא כתיב ויצו משרז את הלויים וגו' לקוח את ספר התורה. ודא לליואי אתחזי להאי דאחיד בשמשא ומלכא דאתייא מיניה משה נהיר לישראל מ' שנין שמשא ביומוי ותורת ה' דא מעלי שבתא) בְּרָזָא חֲדָא כִּדְקַאמְרָן.
וְלָכֵן הַתִּשְׁבַּחַת הַזּוֹ אָמַר דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הָאוֹר וְהִתְנוֹצְצוּת וְשִׁלְטוֹן (ושלמות) שֶׁל יוֹם הַשַּׁבָּת עַל כָּל שְׁאָר הַיָּמִים (ותקונה שגתקנת ביום זה מכל שאר הימים) בִּשְׁבִיל סוֹד הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּאוֹר, וְנוֹצֵץ בְּהִתְנוֹצְצוּת, וְנִשְׁתַּלֵּם בִּשְׁלֵמוּת מַעְלָה וּמַטָּה. וְאָז תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, שַׁבָּת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת (סוד של שמור כבוד לילה, שהיא תורת ה' תמימה, תורה שבעל פה, משה קבל תורה מסיני. והרי התעוררו על התורה שבעל פה, שאלו תורה שבכתב, הריכתובויצומשהאתהלויםוגו'לקוח את ספר התורה. וזה ראוי ללוים לזה שאוחז בשמש, והמלך שבא ממגו משה מאיר לישראל ארבעים שנה שמשביום, ותורת ה'זהערב שבת) בִּסוֹד אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
וְאַתְקִינוּ (ס"א אנשי כנסת הגדולה) חַבְרַיָּיא שֵׁירוּתָא דְּתוּשְׁבַּחְתֵּי, מֵאִינּוּן תּוּשְׁבַּחְתָן דְּדָוִד, מֵרָזָא דָּא הַשָּׁמַיִם, דְּאִיהוּ נָטִיל בְּרִישָׁא, וְנָהִיר לְכָל שְׁאָר. וּלְבָתַר הַהוּא נָהָר דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, וְדָא אִיהוּ רָזָא, (תהלים לג) רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְיָ' בְּגִין דְּהַאי נָהָר כָּנִישׁ וְנָטִיל כֹּלָּא מֵרָזָא דְּשָׁמַיִם, בְּרָזָא עִלָּאָה, וּמְקוֹרָא דְּחַיֵּי, כֹּלָּא כְּדְקָא יֵאוֹת בְּיוֹמָא דָּא. וְשִׁמְשָׁא אַתְקִין לְאַנְהֲרָא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּיוֹמָא דָּא.
וְתִקְֹּנוּ (אנשיכנסתהגדולההסדור שלהשבח) הַחֲבֵרִים רֵאשִׁית הַתִּשְׁבָּחוֹת מֵאוֹתָן תִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל דָּוִד מִסּוֹד זֶה הַשָּׁמַיִם, שֶׁנּוֹטֵל בָּרֹאשׁ וּמֵאִיר לְכָל הַשְּׁאָר. וְאַחַר כָּךְ אוֹתוֹ נָהָר שֶׁיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, וְזֶהוּ סוֹד (תהלים לג) רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה'. מִשּׁוּם שֶׁהַנָּהָר הַזֶּה כּוֹנֵס וְנוֹטֵל הַכֹּל מִסּוֹד הַשָּׁמַיִם בְּסוֹד עֶלְיוֹן, וּמְקוֹר הַחַיִּים, הַכֹּל כָּרָאוּי בְּיוֹם זֶה. וְהַשֶּׁמֶשׁ מְתַקֵּן לְהָאִיר כָּרָאוּי בַּיּוֹם הַזֶּה.
וּלְבָתַר סִיהֲרָא דְּקָא מִתְפָּרְשַׁת מִסִּטְרָא אַחֲרָא בְּיוֹמָא דָּא, בְּגִין לְאִתְנָהֲרָא מִן שִׁמְשָׁא, וְדָא אִיהוּ לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ וְגוֹ'. וּלְבָתַר דְּאִתְפָּרְשַׁת מִנֵּיהּ, הָא אִתְחַבְּרָת בְּשִׁמְשָׁא. וְתוּשְׁבַּחְתָּא דָּא בְּכ"ב אַתְוָון, דְּאָעִיל בָּהּ שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא. וְתוּשְׁבַּחְתָּא דָּא, פְּרִישׁוּ דְּסִיהֲרָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וְתוּשְׁבַּחְתָּא דְּכ"ב אַתְוָון בִּנְהִירוּ דְּשִׁמְשָׁא. וּלְבָתַר אִתְחַבְּרוּתָא וּסְלִיקוּ דְּמַטְרוֹנִיתָא עִם בַּעְלָהּ. וְדָא אִיהוּ (תהלים צ) תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים. אִתְחַבְּרוּתָא וְאִתְדַּבְּקוּתָא דְּאִתְּתָא בְּבַעְלָהּ, לְפָרְשָׂא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא לְקַבְּלָא לָהּ, וּלְמֶהֱוֵי כַּחֲדָא בְּחִבּוּרָא חֲדָא. (למהוי חד ברזא חד. וכל אלין שמים מספרים לון ומתקנין לון. מכאן ולהלאה תושבחן אחרנין דחדוה ותיאובתא שלימתא. אבל הני אינון תקונא שלימתא עלאה ברזא דשמא קדישא כדקא יאות ותושבחן אלין אתקינו בתקונא דשבת דאיהו סליק ואתעטר בעטרוי כדקא יאות וסלקין ברזא דשמא קדישא למהר חד ברזא דכבוד אל דשמים מספרים ליה וזהרין ליה כדקאמרן)
וְאַחַר כָּךְ הַלְּבָנָה שֶׁנִּפְרֶדֶת מֵהַצַּד הָאַחֵר בַּיּוֹם הַזֶּה כְּדֵי לִהְיוֹת מְאִירָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְזֶהוּ לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ וְגוֹ'. וְאַחַר שֶׁנִּפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ, הֲרֵי מִתְחַבֶּרֶת בַּשֶּׁמֶשׁ, וְתִשְׁבַּחַת זוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁמַּכְנִיס בָּהּ הַשֶּׁמֶשׁ בַּלְּבָנָה. וְתִשְׁבַּחַת זוֹ פְּרֵדַת הַלְּבָנָה מִן הַצַּד הָאַחֵר, וְתִשְׁבַּחַת שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. וְאַחַר כָּךְ הִתְחַבְּרוּת וַעֲלִיַּת הַגְּבִירָה לְבַעְלָהּ, וְזוֹהִי (שםצ) תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים. הִתְחַבְּרוּת וְהִתְדַּבְּקוּת אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, לִפְרֹשׂ יָמִין וּשְׂמֹאל לְקַבֵּל אוֹתָהּ וְלִהְיוֹת כְּאֶחָד בְּחִבּוּר אֶחָד. (להיות אחד בסוד אחד. וכל אלו שמים מספרים להם ומתקנים אותם. מכאן והלאה תשבחות אחרות של שמחה ותשוקה שלמה. אבל אלו אותם תקון השלמות העליונה בסוד של השם הקדוש כראוי ותשבחות אלו, התקינו בתקון של שבת, שהוא עולה ומתעטר בעטרותיו כראוי, ועולים בסוד השם הקדוש להיות אחד בסוד של כבוד אל של השמים מספרים לו וזוהרים לו כמו שאמרנו).