פרשת שמות · דף ה:
דָבָר אַחֵר ר' אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (שיר השירים ד') אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי. תָּא חֲזֵי, וַוי לוֹן בְּנֵי נָשָׁא דְּלָא יַדְעִין, וְלָא מַשְׁגִּיחִין בְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן, דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בַּת קוֹל נַפְקַת מִטּוּרָא דְּחוֹרֵב, וְאָמַר, וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא מִפּוּלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן, וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא מֵעֶלְבּוֹנָהּ (דף ה' ע"ב) דְּאוֹרַיְיתָא. דְּאָמַר ר' יְהוּדָה, כָּל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא, וּמְסַגֵּל עוֹבָדִין טָבִין יָרִית עָלְמָא שְׁלֵימָא. וְכָל מַאן דְּלָא אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא, וְלָא עָבִיד עוֹבָדִין טָבִין, לָא יָרִית לָא הַאי וְלָא הַאי. וְהָא תְּנַן, אִית מַאן דְּיָרִית עַלְמֵיהּ כְּפוּם אַתְרֵיהּ, וּכְפוּם מַה דְּחָזֵי לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לָא תְּנַן, אֶלָּא מַאן דְּלֵית לֵיהּ עוֹבָדִין טָבִין כְּלָל.
דָּבָר אַחֵר, רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (שיר ד) אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי. בֹּא וּרְאֶה, אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים בִּכְבוֹד אֲדוֹנָם, שֶׁלָּמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּכָל יוֹם וָיוֹם יוֹצֵאת בַּת קוֹל מֵהַר חוֹרֵב וְאוֹמֶרֶת: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֲבוֹדַת רִבּוֹנָם! אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה! שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְסַגֵּל מַעֲשִׂים טוֹבִים, יוֹרֵשׁ עוֹלָם שָׁלֵם. וְכָל מִי שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, לֹא יוֹרֵשׁ לֹא זֶה וְלֹא זֶה. וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹרֵשׁ עוֹלָמוֹ כְּפִי מְקוֹמוֹ וּכְפִי מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא שָׁנִינוּ אֶלָּא בְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּלָל.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵי הֲווֹ יַדְעִין בְּנִי נָשָׁא, רְחִימוּתָא דְּרָחִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֲווֹ שָׁאֲגִין כִּכְפִירַיָּא לְמִרְדַּף אֲבַתְרֵיהּ. דְּתַנְיָא, בְּשַׁעֲתָא דְּנָחַת יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְפָּמַלְיָא דִּילֵיהּ אָמַר לְהוֹן, כֻּלְּכוֹן חוּתוּ לְמִצְרַיִם, וַאֲנָא אֵיחוּת עִמְּכוֹן. אָמְרָה שְׁכִינְתָּא רִבּוֹנָא דְּעָלְמָא, אִית צְבָאוֹת בְּלֹא מַלְכָּא, אָמַר לָהּ, אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, מִלְּבָנוֹן: מֵאַתְרָא דְּעֵדֶן, דִּמְלוּבָּן בְּכָל עוֹבָדוֹי. כַּלָּה: דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהִיא כַּלָּה בְּחוּפָּה. וְאַזְלָא הָא כְּהָא דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי דִּכְתִּיב, (במדבר ז') וַיְהִי בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה, כַּלַּת כְּתִיב, בְּיוֹמָא דְּעָאלָת כַּלָּה לַחוּפָּה, וּשְׁכִינְתָּא דָּא הִיא כַּלָּה.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵא הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי אָדָם אֶת הָאַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, הָיוּ שׁוֹאֲגִים כְּמוֹ כְפִיר לִרְדּף אַחֲרָיו. שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: כֻּלְּכֶם רְדוּ לְמִצְרַיִם, וַאֲנִי אֵרֵד עִמָּכֶם. אָמְרָה שְׁכִינָה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, יֵשׁ צְבָאוֹת בְּלִי מֶלֶךְ? אָמַר לָהּ: אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה. מִלְּבָנוֹן - מִמְּקוֹם הָעֵדֶן, שֶׁמְּלֻבָּן בְּכָל מַעֲשָׂיו. כַּלָּה - זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא כְּמוֹ כַלָּה בְּחֻפָּה. וְהוֹלֵךְ זֶה כְּמוֹ זֶה, שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב (במדבר ז) וַיְהִי בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה? כָּתוּב כַּלַּת, בַּיּוֹם שֶׁנִּכְנְסָה כַּלָּה לַחֻפָּה, וּשְׁכִינָה זוֹ הַכַּלָּה.
אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, מֵאֲתָר בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָּא. תָּשוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֵישָׁא דְּמַאן. מֵרָאשֵׁיהוֹן דִּבְנִי מְהֵימָנוּתָא. וּמַאן נִינְהוּ. יַעֲקֹב וּבְנוֹי. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, דְּאִינּוּן עֲתִידִין לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא דִּילִי, מִטּוּרָא דְּחֶרְמוֹן, וּלְאַגָּנָא עָלַיְיהוּ בְּגָלְוּתְהוֹן. מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת: אִלֵּין אִינּוּן עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, (נ"א בני נשא דמהימנותא) דְּדַמְיָין לְאַרְיָוָותָא וּנְמֵרִין, דִּמְעַנִּין לְהוֹן בְּכָל פּוּלְחָנָא דְּקַשְׁיוּ.
אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה - מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה. תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה - מֵרֹאשׁ שֶׁל מִי? מֵרָאשֵׁיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאֱמוּנָה, וּמִי הֵם? יַעֲקֹב וּבָנָיו. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן - שֶׁהֵם עֲתִידִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁלִּי מֵהַר חֶרְמוֹן, וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם בְּגָלוּתָם. מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת - אֵלּוּ הֵם עַמִּים עוֹבְדֵי עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, [נ"א בני אדם של אמונה] שדומים לאריות ונמרים, שמענים אותם בכל עבודה קשה.
ר' אַבָּא אָמַר, אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה וְגוֹ'. וְכִי מִלְּבָנוֹן אָתַת, וַהֲלֹא לַלְּבָנוֹן עוֹלָה. אֶלָּא אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתַת שְׁכִינְתָּא לְמִצְרַיִם, נַחְתּוּ בַּהֲדָהּ שִׁתִּין רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקַדְמִיתָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מיכה ב') וַיַּעֲבוֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וה' בְּרֹאשָׁם.
רַבִּי אַבָּא אָמַר, אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה וְגוֹ', וְכִי מִלְּבָנוֹן בָּאָה, וַהֲלֹא לִלְבָנוֹן עוֹלָה? אֶלָּא, אָמַר רַבִּי אַבָּא, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדָה שְׁכִינָה לְמִצְרַיִם, יָרְדוּ עִמָּהּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרִאשׁוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם.
ר' יִצְחָק אָמַר, אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, דָּא אִיהִי שְׁכִינְתָּא. אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבֹאִי, מֵאֲתָר בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָּא. תָּשוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵאֲתָר בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָּא, וּמֵאֲתָר בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְתַתָּא דְּאָמַר ר' יְהוּדָה, מֵעוֹלָם לא זָזָה שְׁכִינְתָּא מִכּוֹתְלֵי דְּמָעַרְבָא, דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ב') הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ. וְהוּא רֹאשׁ אֲמָנָה לְכָל עָלְמָא. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מֵאַתְרָא דְּאוֹרַיְיתָא נַפְקַת לְעָלְמָא, וְלָמָּה. לְאַגָּנָא עַל יִשְׂרָאֵל, מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת: אִלֵּין עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. ר' יוּדָן אוֹמֵר, מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת: אִלֵּין אִינּוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, דְּעַסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא בִּמְעוֹנוֹת הַמִּדְרָשׁוֹת, וּבְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, דְּאִינּוּן אַרְיָוָן וּנְמֵרִים בְּאוֹרַיְיתָא.
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה - זוֹהִי שְׁכִינָה. אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי - מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה. תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה - מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה וּמִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מֵעוֹלָם לֹא זָזָה שְׁכִינָה מִכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּתוּב (שיר ב) הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַת כָּתְלֵנוּ, וְהוּא רֹאשׁ אֲמָנָה לְכָל הָעוֹלָם. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן - מִמָּקוֹם שֶׁהַתּוֹרָה יָצְאָה לָעוֹלָם, וְלָמָּה? לְהָגֵן עַל יִשְׂרָאֵל. מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת - אֵלּוּ עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת - אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בִּמְעוֹנוֹת הַמִּדְרָשׁוֹת וּבְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת, שֶׁהֵם אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים בַּתּוֹרָה.