פרשת פקודי · דף רסב:
וְרָזָא דָּא, רָזָא לִבְנֵי מְהֵימְנוּתָא. חוּלָקָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא, כָּל אִינּוּן חוֹבִין, וְכָל אִינּוּן חֲטָאִין, דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דְּקָשַׁר קִשְׁרִין דְּיִחוּדָא, דְּאִתְוָדָּה עָלַיְיהוּ, כֻּלְּהוּ שַׁרְיָין עָלֵיהּ דְסִטְרָא אַחֲרָא. וְאִינּוּן חוּלָקָא וְאַחֲסַנְתָּא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא. (דף רס"ב ע"ב) וְאִי לָא אוֹדֵי עָלֵיהּ, אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא וְיָכִיל לֵיהּ.
וְסוֹד זֶה סוֹד לִבְנֵי הָאֱמוּנָה. הַחֵלֶק שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר כָּל אוֹתָן עֲבֵרוֹת וְכָל אוֹתָם חֲטָאִים שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁקָּשַׁר אֶת קֶשֶׁר הַיִּחוּד, שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם, כֻּלָּם שׁוֹרִים עַל הַצַּד הָאַחֵר, וְהֵם חֵלֶק וְנַחֲלָה שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר הַטָּמֵא. וְאִם לֹא מוֹדֶה עֲלֵיהֶם, נִמְצָא מְקַטְרֵג וְיָכוֹל לוֹ.
וְאִי אוֹדֵי עַל כָּל חוֹבוֹי, בְּהַהִיא צְלוֹתָא, דְּקָשִׁיר קִשְׁרִין דְּיִחוּדָא, וְאִתְבָּרְכָאן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וּמֵהַהוּא חוּלָקָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, כָּל אִינּוּן חוֹבִין וְחַטָּאִין דְּאוֹדֵי עָלַיְיהוּ, נַטְלָא לוֹן לְחוּלָקֵיהּ. וְרָזָא דָּא שָׂעִיר. דִּכְתִּיב, (ויקרא טז) וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת וְגוֹ', וּכְתִיב וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר וְגוֹ', דָּא הוּא חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ וְאַחֲסָנְתֵּיהּ.
וְאִם מוֹדֶה עַל כָּל חֲטָאָיו בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה, שֶׁקּוֹשֵׁר קִשְׁרֵי הַיִּחוּד וְהִתְבָּרְכוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וּמֵאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר, כָּל אוֹתָם עֲבֵרוֹת וַחֲטָאִים שֶׁהוֹדָה עֲלֵיהֶם, נוֹטֵל אוֹתָם לְחֶלְקוֹ. וְסוֹד זֶה הַשָּׂעִיר, שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז) וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲונוֹת וְגוֹ', וְכָתוּב וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר וְגוֹ'. זֶהוּ חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ וְנַחֲלָתוֹ.
וְאִי הַהוּא בַּר נָשׁ תָּב לְסָרְחֲנֵי דְּחוֹבוֹי, וַוי לֵיהּ, דְּכֻלְּהוּ נָטִיל לוֹן מֵהַהוּא סִטְרָא, בְּעַל כָּרְחֵיהּ דְּהַהוּא סִטְרָא. וּמִגּוֹ דְּנָטִיל לוֹן מֵהַאי סִטְרָא בְּעַל כָּרְחֵיהּ דְּהַהוּא סִטְרָא, כְּדֵין אַבְאִישׁ לֵיהּ, וְאִתְהַפֵּךְ עָלֵיהּ מְקַטְרְגָא, וְקַטְרִיג לֵיהּ. וְכַד אוֹדֵי עֲלוֹי, נָטִיל לוֹן הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְאִיהוּ עַדְבֵיהּ וְחוּלָקֵיהּ.
וְאִם אוֹתוֹ אָדָם שָׁב לְסִרְחוֹן חֲטָאָיו - אוֹי לוֹ! שֶׁאֶת כֻּלָּם נוֹטֵל מֵאוֹתוֹ הַצַּד הָאַחֵר בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד. וּמִתּוֹךְ שֶׁנּוֹטֵל אוֹתָם מֵהַצַּד הַזֶּה בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד, אָז הוּא מֵרֵעַ לוֹ, וְהוֹפֵךְ אֵלָיו לִמְקַטְרֵג וּמְקַטְרֵג לוֹ. וּכְשֶׁמּוֹדֶה עֲליהֶם, נוֹטֵל אוֹתָם אוֹתוֹ הַצַּד הָאַחֵר, וְהוּא חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ.
וְרָזָא דָּא, הָכִי נָמֵי קָרְבְּנָא, דְּבָעֵי לְאוֹדָאָה עַל הַהוּא קָרְבְּנָא, כָּל חוֹבוֹי וְחֶטְאוֹי, לְמֵיהַב חוּלָקָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ. קָרְבְּנָא כֹּלָּא לְסִטְרָא דָּא חוּלָקָא דְּקוּדְשָׁא, וְרֵעוּתָא דְּקוּדְשָׁא. וּלְסִטְרָא דָּא, הַהוּא חוּלָקָא דְּאִינּוּן חוֹבִין, וְחַטָּאִין דְּאִתְיְיהִיבוּ בְּהוֹדָאָה עַל הַהוּא בִּשְׂרָא דְּקָרְבְּנָא. כְּמָה דִּכְתִּיב, (משלי כה) אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְגוֹ'. כִּי גֶחָלִים אַתָּה חוֹתֶה וְגוֹ', וְסִימָנִיךְ (אסתר ה) יָבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיָדַע אָרְחֵיהּ לְמֵהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט.
וְהַסּוֹד הַזֶּה, כָּךְ גַּם הַקָּרְבָּן - שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל אוֹתוֹ הַקָּרְבָּן כָּל עֲונוֹתָיו וַחֲטָאָיו, לָתֵת חֵלֶק לְמִי שֶׁצָּרִיךְ. כָּל הַקָּרְבָּן לְזֶה הַצַּד חֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה וּרְצוֹן הַקְּדֻשָּׁה. וְלַצַּד הַזֶּה אוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁל אוֹתָם עֲונוֹת וַחֲטָאִים שֶׁנִּתְּנוּ בְּהוֹדָאָה עַל אוֹתוֹ בְּשַׂר הַקָּרְבָּן, כַּכָּתוּב (משלי כה) אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךְ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְגוֹ', כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה וְגוֹ'. וְסִימָנְךְ - (אסתר ה) יָבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ דַּרְכּוֹ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת.
וְכָל מַאן דְּלָא יָדַע לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְּמָארֵיהּ, טַב לֵיהּ דְּלָא אִבְרֵי. בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ צְלוֹתָא דְּאִיהוּ שְׁלָמָא לְעֵילָּא. (בגין דאצטריך צלותא) מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, וּרְעוּתָא דְּלִבָּא, וְקָלָא, וּמִלָּה דְּשִׂפְוָון. לְמֶעְבַּד שְׁלִימוּ וְקִשּׁוּרָא וְיִחוּדָא לְעֵילָּא, כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ לְעֵילָּא. כְּגַוְונָא דְּנָפְקָא שְׁלִימוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, הָכִי אִצְטְרִיךְ מִתַּתָּא לְעֵילָּא, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא כַּדְקָא יֵאוֹת.
וְכָל מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְסַדֵּר אֶת שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ תְּפִלָּה שֶׁהִיא שְׁלֵמָה לְמַעְלָה, (משום שצריך תפלה) מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה וּרְצוֹן הַלֵּב וְקוֹל וְדִבְרֵי הַשְּׂפָתַיִם, לַעֲשׂוֹת שְׁלֵמוּת וְקֶשֶׁר וְיִחוּד לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁהוּא לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁיּוֹצֵאת שְׁלֵמוּת מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כָּךְ דֶּרֶךְ מִמַּטָּה לְמַעְלָה לִקְשֹׁר קֶשֶׁר כָּרָאוּי.
רָזָא לְחַבְרַיָּיא דְּיֵהַכוּן בְּאֹרַח מֵישַׁר, מַחֲשָׁבָה. וְרֵעוּתָא. וְקָלָא. וּמִלָּה. אִלֵּין אַרְבַּע מְקַשְׁרִין קִשְׁרִין. לְבָתַר קְשִׁירוּ קִשְׁרִין כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, אִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ רְתִיכָא חֲדָא, לְאַשְׁרָאָה עָלַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא, וְאִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ לְבָתַר אַרְבָּעָה סַמְכִין לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ, וּשְׁכִינְתָּא אִסְתְּמִיךְ עָלַיְיהוּ, בְּכָל אִינּוּן קִשְׁרִין עִלָּאִין.
הַסּוֹד לַחֲבֵרִים שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה - מַחֲשָׁבָה וְרָצוֹן וְקוֹל וְדִבּוּר. אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה קוֹשְׁרִים קְשָׁרִים. אַחַר קֶשֶׁר הַקְּשָׁרִים שֶׁל כֻּלָּם כְּאֶחָד, נַעֲשׂוּ כֻלָּם מֶרְכָּבָה אַחַת לְהַשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה, וְנַעֲשׂוּ כֻלָּם לְאַחַר אַרְבָּעָה תוֹמְכִים לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם, וְהַשְּׁכִינָה נִסְמֶכֶת עֲלֵיהֶם בְּכָל אוֹתָם הַקְּשָׁרִים הָעֶלְיוֹנִים.
מַחֲשָׁבָה אַפִּיק רְעוּתָא, (רעותא אפיק כלא) רְעוּתָא דְּנָפִיק מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, אַפִּיק קָלָא דְּאִשְׁתְּמַע, וְהַהוּא קָלָא דְּאִשְׁתְּמַע, סָלִיק לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין מִתַּתָּא לְעֵילָּא, הֵיכָלִין תַּתָּאִין בְּעִלָּאִין. קָלָא דְּאִיהוּ קָשִׁיר קִשְׁרִין וּמָשִׁיךְ בִּרְכָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא בִּלְחִישׁוּ, סָמִיךְ אִלֵּין אַרְבָּעָה סַמְכִין: מַחֲשָׁבָה. וּרְעוּתָא. קָלָא. וּמִלָּה. סְמִיכוּ בְּסִיוּמָא דְּקִשּׁוּרָא, אֲתָר דְּכֹלָּא אִתְקָשַׁר בֵּיהּ כַּחֲדָא, וְאִתְעָבִידוּ כֻּלְּהוּ חַד.
מַחֲשָׁבָה מוֹצִיאָה רָצוֹן, (רצון מוציא הכל) רָצוֹן שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה, מוֹצִיאָה קוֹל שֶׁנִּשְׁמָע, וְאוֹתוֹ קוֹל שֶׁנִּשְׁמָע עוֹלֶה לִקְשֹׁר קְשָׁרִים מִמַּטָּה לְמַעְלָה, הֵיכָלוֹת תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים. הַקּוֹל שֶׁהוּא קוֹשֵׁר קְשָׁרִים וּמוֹשֵׁךְ בְּרָכוֹת מִמַּעְלָה לְמַטָּה בְּלַחַשׁ, תּוֹמֵךְ אֶת אַרְבַּעַת הַתּוֹמְכִים הַלָּלוּ: מַחֲשָׁבָה וְרָצוֹן, קוֹל וְדִבּוּר. סֶמֶךְ בְּסִיּוּם הַקֶּשֶׁר, הַמָּקוֹם שֶׁהַכֹּל נִקְשָׁר בּוֹ כְּאֶחָד, וְכֻלָּם נַעֲשִׂים אֶחָד.
זַכָּאָה אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּקָשַׁר קִשְׁרִין דְּמָארֵיהּ, וְסָמִיךְ סְמִיכִין כְּדְקָא יֵאוֹת, וְאִתְכַּוָון בְּכָל הָנֵי מִלִּין דְּקַאמְרָן. זַכָּאָה אִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. עַד הָכָא אִשְׁתָּכְלָלוּ הֵיכָלִין בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁקּוֹשֵׁר קִשְׁרֵי רִבּוֹנוֹ, וְסוֹמֵךְ סְמִיכוּת כָּרָאוּי, וּמִתְכַּוֵּן בְּכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאָמַרְנוּ. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. עַד כָּאן נִתְקְנוּ הַהֵיכָלוֹת שֶׁבְּצַד הַקְּדֻשָּׁה.
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (הושע ו) וְהֵמָה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית שָׁם בָּגְדוּ בִי. מַאן יְגַלֶה עָפָר מֵעֵינֶיךָ אָדָם קַדְמָאָה, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד לָּךְ פִּקּוּדָא חֲדָא, וְלָא יָכִילַת לְקַיְּימָא בָּה. בְּגִין דְּאִתְפַּתִּית עַל מִלִּין בִּישִׁין, דְּאַסְטֵי לָּךְ הַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (בראשית ג) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם. וּבְגִין כָּךְ, אִתְפַּתִּית אֲבַתְרֵיהּ, וְגַרְמַת מִיתָה לְגַרְמָךְ, וּלְכָל אִינּוּן תּוֹלָדִין דְּנַפְקוּ מִינָךְ. תָּא חֲזֵי, דְּכָל מַאן דְּאִתְפַּתָּא אֲבַתְרֵיהּ וְנָחִית לְגַבֵּיהּ בְּרִגְעָא חֲדָא, יִתְאֲבִיד לְגַבֵּיהּ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (הושע ו) וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית שָׁם בָּגְדוּ בִי. מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךְ, אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה אוֹתְךְ מִצְוָה אַחַת וְלֹא יָכֹלְתָּ לַעֲמֹד בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁהִתְפַּתֵּיתָ עַל דְּבָרִים רָעִים, שֶׁהֵסִית אוֹתְךְ אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָרָע, שֶׁכָּתוּב (בראשית ג) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם. וּמִשּׁוּם כָּךְ הִתְפַּתֵּיתָ אַחֲרָיו וְגָרַמְתָּ מִיתָה לְעַצְמְךְ וּלְכָל אוֹתָם תּוֹלָדוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמְּךְ. בֹּא וּרְאֵה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּתְפַּתֶּה אַחֲרָיו וְיוֹרֵד אֵלָיו לְרֶגַע אֶחָד, יֹאבַד אֶצְלוֹ.
תָּא חֲזֵי, דָּוִד הֲוָה קִיוּמָא נָעִיץ בִּמְקוֹרָא דְּמַיִין נַבְעִין, וְכַד אִתְדַּחְיָא לְאַרְעָא אַחֲרָא, וְצַעְרִין לֵיהּ, וּלְפוּם צַעְרֵיהּ אִתְדַּחְיָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא. אַף עַל גַּב דְּנָחִית מִדַּרְגּוֹי לְדַרְגָּא תַּתָּאָה, קָם בְּקִיּוּמֵיהּ, וְלָא עָאל לְסִטְרָא אַחֲרָא, וְאִסְתְּמַר מִנֵּיהּ. מַה כְּתִיב (שמואל א כ) וְאוּלָם חַי יְיָ' וְחֵי נַפְשֶׁךָ כִּי כְּפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת. דְּהָא נָחִית בְּדַרְגּוֹי, עַד דְּהֲוָה בֵּיהּ הַאי שִׁעוּרָא. וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּאִסְתְּמַר מֵהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא, וּמִכָּל דַּרְגִּין דְּהַהוּא סִטְרָא, דְּמִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא.
בֹּא וּרְאֵה, דָּוִד הָיָה קִיּוּמוֹ נָעוּץ בְּמָקוֹר שֶׁל מַיִם נוֹבְעִים, וּכְשֶׁנִּדְחָה לְאֶרֶץ אַחֶרֶת וְצִעֲרוּ אוֹתוֹ, וּלְפִי צַעֲרוֹ נִדְחָה מֵהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה - אַף עַל גַּב שֶׁיָּרַד מִדַּרְגָּתוֹ לְדַרְגָּה תַחְתּוֹנָה עָמַד בְּקִיּוּמוֹ, וְלֹא נִכְנַס לַצַּד הָאַחֵר וְנִשְׁמַר מִמֶּנּוּ. מַה כָּתוּב? (שמואל א כ) וְאוּלָם חַי ה' וְחֵי נַפְשֶׁךְ כִּי כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת. שֶׁהֲרֵי יָרַד בְּדַרְגָּתוֹ עַד שֶׁהָיָה בּוֹ הַשִּׁעוּר הַזֶּה. וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁנִּשְׁמָר מֵאוֹתוֹ הַצַּד הָרָע, וּמִכָּל דַּרְגוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד שֶׁנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם.