אור ברסלב
הזהר המתורגם - שמות פרשת משפטים › דף קח.

הזהר המתורגם - שמות

פרשת משפטים · דף קח.

דף קז:

אֶלָּא תְּרֵין מִלִּין הָכָא. חַד אָמַר יַנּוֹקָא, בְּרֵיהּ דְּנוּנָא רַבָּא הַהוּא (דף ק"ח ע"א) דְּקַשְׂקָשׂוֹי סָלְקִין לְרוּם עֲנָנִין. אוֹמָאָה דְּדָוִד מַלְכָּא, כַּד הֲוָה בָּעֵי לְאוּמָאָה, אַפִּיק חֲרְבָּא דִּילֵיהּ, דְּתַמָּן הֲוָה חָקִיק שְׁמָא גְּלִיפָן, וְתַמָּן אוֹמֵי. וְכָךְ עָבִיד לְשִׁמְעִי, דִּכְתִּיב וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיְיָ' לֵאמֹר אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. בְּמָאי הֲוָה אוֹמָאָה דָּא. בֶּחָרֶב. (ס"א בהאי חרב דשמא קדישא חקיק ביה אומי) בֶּחָרֶב אוֹמֵי. וּמִלָּה אַחֲרָא, דָּן שְׁלֹמֹה, אָמַר, בִּקְלָלָה אָתָא לְגַבֵּי אַבָּא, בְּמִלִּין, הָא מִלִּין לְגַבֵּיהּ, וּבְשֵׁם הַמְּפוֹרָשׁ קַטְלֵיהּ, וְלא בֶּחָרֶב. וּבְגִין דָּא עָבַד שְׁלֹמֹה הָכִי.

אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים יֵשׁ כָּאן. אֶחָד אָמַר הַתִּינוֹק, בְּנוֹ שֶׁל הַדָּג הַגָּדוֹל, אוֹתוֹ שֶׁקַּשְׂקַשָּׂיו עוֹלִים לְרוּם הָעֲנָנִים. שְׁבוּעָתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהִשָּׁבַע, הָיָה מוֹצִיא אֶת חַרְבּוֹ שֶׁשָּׁם הָיָה חָקוּק שֵׁם חָקוּק וְשָׁם נִשְׁבַּע. וְכָךְ עָשָׂה לְשִׁמְעִי, שֶׁכָּתוּב וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַה' לֵאמֹר אִם אֲמִיתְךְ בֶּחָרֶב. בַּמָּה הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה הַזּוֹ? בֶּחָרֶב. (בחרב הזו שהשם הקדוש רקק בה שבועה) בַּחֶרֶב נִשְׁבַּע. וְדָבָר אַחֵר דָּן שְׁלֹמֹה. אָמַר, בִּקְלָלָה בָּא אֶל אָבִי, בִּדְבָרִים - הֲרֵי דְּבָרִים אֵלָיו. וּבַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ הָרַג אוֹתוֹ וְלֹא בֶּחָרֶב. וְלָכֵן שְׁלֹמֹה עָשָׂה כָּךְ.

הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, דְּכֵיוָן דְּאוֹמֵי לֵיהּ דָּוִד, אֲמַאי קַטְלֵיהּ, דְּאִתְחָזֵי דְּהָא אוֹמָאָה דָּא בַּעֲלִילָה הֲוָה, דְּהָא לִבָּא וּפוּמָא לָא הֲווֹ כַּחֲדָא. אֶלָּא וַדַּאי דָּוִד לָא קַטְלֵיהּ, וְהָא יְדִיעָא, כָּל שַׁיְיפִין דְּגוּפָא מְקַבְּלִין כֹּלָּא, וְלִבָּא לָא מְקַבְּלָא אֲפִילּוּ כְּחוּטָא דְּנֵימָא דְּשַׂעֲרָא. דָּוִד מַלְכָּא לִבָּא הֲוָה, וְקָבִּיל מַה דְּלָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְקַבְּלָא, וּבְגִין כָּךְ, (מלכים א ב) וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לוֹ כְּתִיב. וְתוּ, דְּהָא אִילָנָא גָּרִים לְמֶהֱוֵי נָטִיר וְנוֹקֵם כְּחִוְיָא.

עַכְשָׁו יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁדָּוִד הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ, לָמָּה הָרַג אוֹתוֹ, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ הָיְתָה בַּעֲלִילָה, שֶׁהֲרֵי הַלֵּב וְהַפֶּה לֹא הָיוּ כְאֶחָד? אֶלָּא וַדַּאי דָּוִד לֹא הָרַג אוֹתוֹ, וַהֲרֵי יָדוּעַ, כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף מְקַבְּלִים הַכֹּל, וְהַלֵּב לֹא מְקַבֵּל אֲפִלּוּ כְּחוּט שֶׁל נִימָה שֶׁל שַׂעֲרָה. דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה הַלֵּב, וְקִבֵּל מַה שֶּׁלֹּא רָאוּי לוֹ לְקַבֵּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ כָּתוּב. וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי הָאִילָן גּוֹרֵם לִהְיוֹת נוֹטֵר וְנוֹקֵם כְּנָחָשׁ.

כְּתִיב (תהלים נא) כִּי לא תַחְפּוֹץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לא תִרְצֶה. זִבְחֵי אֱלהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלהִים לא תִבְזֶה. כִּי לא תַחְפּוֹץ זֶבַח, וְכִי לָא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִקְרְבוּן קָמֵיהּ קָרְבְּנָא, וְהָא אִיהוּ אַתְקִין לְגַבֵּי חַיָּיבַיָּא קָרְבְּנָא, דְּיִקְרְבוּן וְיִתְכַּפֵּר לְהוּ חוֹבַיְיהוּ. אֶלָּא דָּוִד לְקָמֵי שְׁמָא דֶּאֱלהִים אָמַר, וְקָרְבָּנָא לָא קְרָבִין לִשְׁמָא דֶּאֱלֹהִים, אֶלָּא לִשְׁמָא דיו"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. דְּהָא לְגַבֵּי דִּינָא קַשְׁיָא מִדַּת הַדִּין, לָא מְקָרְבִין קָרְבְּנָא. דִּכְתִּיב, (ויקרא א) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְיָ'. לַיְיָ', וְלָא (ויקרא ה' ע"א) לִשְׁמָא דֶּאֱלהִים. וְכִי תַקְרִיב קָרְבָּן מִנְחָה לַיְיָ'. זֶבַח תּוֹדָה לַיְיָ'. זֶבַח שְׁלָמִים לַיְיָ'.

כָּתוּב (תהלים נא) כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנֶה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה. זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח, וְכִי לֹא רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּקְרִיבוּ לְפָנָיו קָרְבָּן, וַהֲרֵי הוּא תִּקֵּן לָרְשָׁעִים קָרְבָּן שֶׁיַּקְרִיבוּ וְיִתְכַּפֵּר לָהֶם חֶטְאָם? אֶלָּא שֶׁדָּוִד אָמַר אֶת זֶה לַשֵּׁם אֱלֹהִים, וְקָרְבָּן לֹא מַקְרִיבִים לַשֵּׁם אֱלֹהִים, אֶלָּא לְשֵׁם יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. שֶׁהֲרֵי לַדִּין הַקָּשֶׁה, מִדַּת הַדִּין, לֹא מַקְרִיבִים קָרְבָּן, שֶׁכָּתוּב (ויקרא א) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'. לַה', וְלֹא לְשֵׁם אֱלֹהִים. וְכִי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה'. זֶבַח תּוֹדָה לַה'. זֶבַח שְׁלָמִים לַה'.

וּבְגִין כַּךְ, כֵּיוָן דְּדָוִד מַלְכָּא, לְגַבֵּי אֱלֹהִים אָמַר. אִצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב, כִּי לֹא תַחְפּוֹץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לא תִרְצֶה. דְּהָא לִשְׁמָא דָּא לָא מְקָרְבִין, אֶלָּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה. דִּכְתִּיב זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. קָרְבְּנָא דֶּאֱלהִים, עֲצִיבוּ, וּתְבִירוּ דְּלִבָּא. וּבְגִין כַּךְ, מַאן דְּחָלַם חֶלְמָא בִּישָׁא, עֲצִיבוּ אִצְטְרִיךְ לְאַחֲזָאָה, דְּהָא בְּמִדַּת אֱלהִים קַיְּימָא, וְזֶבַח דְּמִדַּת דִּינָא, עֲצִיבוּ אִצְטְרִיךְ וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה, וְהַהוּא עֲצִיבוּ מִסְּתְיֵיהּ לְחֶלְמָא בִּישָׁא, וְלָא שַׁלְטָא דִּינָא עֲלוֹי. דְּהָא זֶבַח דְּאִתְחָזֵי לְמִדַּת דִּינָא, אַקְרִיב קָמֵיהּ.

וּמִשּׁוּם כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר לֵאלֹהִים, הִצְטָרֵךְ לִכְתֹּב כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה. שֶׁהֲרֵי לַשֵּׁם הַזֶּה לֹא מַקְרִיבִים, אֶלָּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה, שֶׁכָּתוּב זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. קָרְבָּן שֶׁל אֱלֹהִים הוּא עֶצֶב וְשִׁבְרוֹן לֵב. וּמִשּׁוּם כָּךְ, מִי שֶׁחָלַם חֲלוֹם רַע, צָרִיךְ לְהַרְאוֹת עַצְבוּת, שֶׁהֲרֵי בְּמִדַּת אֱלֹהִים (דין) עוֹמֵד, וְזֶבַח שֶׁל מִדַּת הַדִּין צָרִיךְ עַצְבוּת וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה, וְאוֹתָהּ עַצְבוּת מְרַפֵּאת אֶת הַחֲלוֹם הָרָע, וְלֹא שׁוֹלֵט עָלָיו הַדִּין. שֶׁהֲרֵי הַזֶּבַח שֶׁרָאוּי לְמִדַּת הַדִּין, הִקְרִיב לְפָנֶיהָ.

לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לא תִבְזֶה, מַאי לֹא תִבְזֶה, מִכְּלָל דְּאִיכָּא לֵב דְּאִיהוּ בּוֹזֶה. אִין. הַיְינוּ לֵב דְּאִיהוּ גֵּאֶה, לֵב בְּגַסּוּת רוּחָא, הַיְינוּ לֵב דְּאִיהוּ בּוֹזֶה, אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלהִים לא תִבְזֶה.

לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. מַה זֶּה לֹא תִבְזֶה? מִכְּלָל שֶׁיֵּשׁ לֵב שֶׁהוּא בּוֹזֶה? כֵּן. זֶהוּ לֵב שֶׁהוּא גֵאֶה, לֵב בְּגַסּוּת הָרוּחַ, הַיְנוּ לֵב בּוֹזֶה, אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה.

הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַם. מַאי הֵטִיבָה, אִתְחָזֵי דְּהָא טִיבוּ אִית בָּהּ, וְהַשְׁתָּא הֵטִיבָה עַל הַהוּא טִיבוּ. וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּהָא מִן יוֹמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתָּדַּל בְּבִנְיַן בֵּי מַקְדְּשָׁא לְעֵילָּא, עַד (ויקרא רכ"א ע"א) כְּעַן, הַהוּא הֲטָבָה דְּרָצוֹן, לָא שַׁרְיָיא עַל הַהוּא בִּנְיָן, וְעַל דָּא לָא אִשְׁתָּכְלַל. דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּרָצוֹן דִּלְעֵילָּא יִתְּעַר, יֵיטִיב וְיַדְלִיק נְהוֹרִין דְּהַהוּא בִּנְיָן, וְהַהוּא עֲבִידְתָּא, דְּאֲפִילּוּ מַלְאָכִין דִּלְעֵילָּא, לָא יֵיכְלוּן (לא) לְאִסְתַּכְּלָא בְּהַהוּא בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְלָאו בְּהַהוּא בִּנְיָן. וּכְדֵין בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְכָל עוֹבָדָא אִשְׁתָּכְלַל.

הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךְ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלם. מַה זֶּה הֵיטִיבָה? H נִרְאֶה שֶׁהֲרֵי טוֹב יֵשׁ בָּהּ, וְעַכְשָׁו הֵיטִיבָה עַל אוֹתוֹ הַטּוֹב?! וַדַּאי כָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי מִן הַיּוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה עַד עַכְשָׁו, אוֹתָהּ הֲטָבָה שֶׁל רָצוֹן לֹא שָׁרְתָה עַל אוֹתוֹ הַבִּנְיָן, וְעַל כֵּן לֹא נִתְקַן. שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן יִתְעוֹרֵר, הוּא יֵיטִיב וְיַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַבִּנְיָן וְאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה לֹא יוּכְלוּ (לא) לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ בֵּית מִקְדָּשׁ וְלֹא בְּאוֹתוֹ בִּנְיָן, וְאָז בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכָל הַמַּעֲשֶׂה נִתְקָן.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה