פרשת משפטים · דף קג.
חֲמוּ הַשְׁתָּא, כַּמָּה אִינּוּן רַבְרְבִין וְעִלָּאִין גְּבוּרָן דִּילֵיהּ. תָּנֵינָן, מַאן דִּמְתָּרֵךְ אִתְּתֵיהּ קַדְמָאָה, מַדְבְּחָא אָחִית עֲלוֹי דִּמְעִין. מַדְבְּחָא אֲמַאי. אֶלָּא, הָא אֲמֵינָא, דְּכָל נָשִׁין דְּעָלְמָא בְּדִיּוּקְנָא דְּהַאי מִזְבַּח קַיְימֵי, וְעַל דָּא (נשא קפ"ד ע"א) יָרְתָאן אִינּוּן שֶׁבַע בִּרְכָּאן, דְּכֻלְּהוּ מִכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל אִינּוּן. וְאִי אִיהוּ (דף ק"ג ע"א) מְתָרַךְ לָהּ, אַהְדָּר אַבְנָא (נ"א דמדבחא עלאה) לְגִרְעוֹנָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּמִתְחַבְּרָן תִּרוּכִין בַּהֲדֵי הֲדָדֵי.
רְאוּ עַכְשָׁו כַּמָּה גְדוֹלִים וְעֶלְיוֹנִים גְּבוּרוֹתָיו. שָׁנִינוּ, מִי שֶׁמְּגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת. לָמָּה מִזְבֵּחַ? אֶלָּא הֲרֵי אָמַרְנוּ שֶׁכָּל נְשׁוֹת הָעוֹלָם עוֹמְדוֹת בִּדְמוּת הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה, וְעַל זֶה הֵן יוֹרְשׁוֹת שֶׁבַּע בְּרָכוֹת, שֶׁכֻּלָּן הֵן מִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְאִם הוּא מְגָרֵשׁ אוֹתָהּ, חוֹזֶרֶת הָאֶבֶן (של המזבח העליון) לְגֵרָעוֹן. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁמִּתְחַבְּרִים הַגֵּרוּשִׁין זֶה עִם זֶה.
וְרָזָא דָּא דִּכְתִּיב, (דברים כד) וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְגוֹ', וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. מִמַּשְׁמַע דְּאָמַר, וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ, לָא יְדַעְנָא (דההיא אזלה לגבי בעלה דתריך לה, (נ"א דליתיה) ההוא דתריך לה') מַאי אַחֵר. אֶלָּא כְּמָה דְּאִתְּמַר, אַחֵר תְּנָן, וְאַחֵר כְּתִיב, וְאַחֵר קָרֵינָן לֵיהּ, דִּכְתִּיב, (איוב ח) וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ. וְתִרוּכִין מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, תִּרוּכִין דְּהַהוּא עָלְמָא, וְתִרוּכִין דְּהַאי עָלְמָא. וּמַה דַּהֲוַת הַאי אִתְּתָא, בְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה, הָא אִשְׁתַּעְבְּדָא לְדִיּוּקְנָא תַּתָּאָה, קָרֵינָא לֵיהּ אַחֵר.
וְסוֹד זֶה, שֶׁכָּתוּב (דברים כד) וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְגוֹ', וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. מִמַּשְׁמָע שֶׁאָמַר וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ, לֹא יָדַעְנוּ (שאותה שהולכת אצל בעלה שגרש אותה) (שזה אינו) (אותו שגרש אותה) ? מַה זֶּה אַחֵר? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, שָׁנִינוּ אַחֵר, וְאַחֵר כָּתוּב, וְאַחֵר קוֹרְאִים אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב (איוב ח) וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ. וְהַגֵּרוּשִׁים מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, גֵּרוּשִׁים שֶׁל אוֹתוֹ הָעוֹלָם וְגֵרוּשִׁים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. וּמַה שֶּׁהָאִשָּׁה הַזּוֹ הָיְתָה בִּדְיוֹקָן עֶלְיוֹן, הֲרֵי הִשְׁתַּעְבְּדָה לִדִיוֹקָן תַּחְתּוֹן, קוֹרְאִים לוֹ אַחֵר.
וְקָּרֵינָן לֵיהּ אַחֲרוֹן, אַחֲרוֹן מְנָלָן. דִּכְתִּיב, (איוב יט) וְאַחֲרוֹן (ק"ה ע"ב) עַל עָפָר יָקוּם. וְהָכָא כְּתִיב וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן. אוֹ כִּי יָמוּת הַאִישׁ הָאַחֲרוֹן. אַחֲרוֹן, שֵׁנִי מִבָּעֵי לֵיהּ. וְאִי תֵּימָא, דְּלָא תִּזְדַּוֵּוג אֲפִילּוּ לַעֲשָׂרָה, דָּא בָּתַר דָּא. לָאו הָכִי. וְכִי לְבַעְלָהּ דָּא תִּזְדַּוֵּוג, וְלא לְאַחֲרָא, מַאי אַחֲרוֹן.
וְקֹוֹרְאִים לוֹ אַחֲרוֹן. מִנַּיִן לָנוּ אַחֲרוֹן? שֶׁכָּתוּב (שםיט) וְאַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּם. וְכָאן כָּתוּב וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן. אוֹ, כִּי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן. אַחֲרוֹן? שֵׁנִי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא תִזְדַּוֵּג אֲפִלּוּ לַעֲשָׂרָה זֶה אַחַר זֶה - לֹא כָּךְ. וְכִי לַבַּעַל הַזֶּה תִּזְדַּוֵּג וְלֹא לְאַחֵר. מַה זֶּה אַחֲרוֹן?
אֶלָּא דָּא אִיהוּ הַאי אַחֵר דְּקַאָמְרָן, וְאִיהוּ אַחֵר, וְאִיהוּ אַחֲרוֹן. הַשְׁתָּא אַבְנָא מִתְגַּלְגְּלָא בְּקוּסְפִתָא. אַחֵר אֲמַאי אִקְרֵי הָכִי דְּהָא כָּל בִּנְיָינָא נָפַל, וְאִתְהַדָּר לְעַפְרָא, אִיהוּ הֲוָה מַה דְּהֲוָה, וְלָא אַחֲרָא. אֲמַאי קָרֵינָן לֵיהּ אַחֵר. אוּף הָכִי אֲמַאי אִקְרֵי אַחֲרוֹן, וְכִי אַחֲרוֹן אִיהוּ, וְהָא אִי יִתְיְשַׁר יֵאוֹת, וְאִי לָא, יֶהְדַּר וְיִתְגַּלְגֵּל וְיִתְנְטַע כְּמִלְּקַדְּמִין, אֲמַאי אִקְרֵי אַחֲרוֹן.
אֶלָּא זֶהוּ הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ, וְהוּא אַחֵר, וְהוּא אַחֲרוֹן. עַכְשָׁו הָאֶבֶן מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּכַף הַקֶּלַע. לָמָּה אַחֵר נִקְרָא כָּךְ? שֶׁהֲרֵי כָּל הַבִּנְיָן נָפַל וְחָזַר לְעָפָר, הוּא הָיָה מַה שֶּׁהָיָה וְלֹא אַחֵר. לָמָּה קוֹרְאִים לוֹ אַחֵר? אַף כָּךְ לָמָּה נִקְרָא אַחֲרוֹן, וְכִי הוּא אַחֲרוֹן? וַהֲרֵי אִם יִתְיַשֵּׁר - יָפֶה, וְאִם לֹא - יַחֲזֹר וְיִתְגַּלְגֵּל וְיִנָּטַע כְּמִקֹּדֶם. לָמָּה נִקְרָא אַחֲרוֹן?
אֲבָל תָּא חֲזִי, כְּתִיב (בראשית א) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, מַאי טוֹב. תָּנֵינָן, דָּא מַלְאָךְ דְּטוֹב. מְאֹד, דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּלְכֹלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְמִין תִּקּוּנוֹי.
אֲבָל בּא וּרְאֵה, כָּתוּב (בראשית א) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. מַה זֶּה טוֹב? שָׁנִינוּ, זֶה מַלְאַךְ הַטּוֹב. מְאֹד - זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְלַכֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְמִין תִּקּוּנוֹ.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (בראשית ב) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, נָהָר דָּא, לָא שָׁכִיךְ לְעָלְמִין, מִלְּאַפָּשָׁא וּלְמִסְגֵּי וּלְמֶעְבַּד פֵּירִין. וְאֵל אַחֵר אִסְתְּרַס, וְלֵית לֵיהּ תִּיאוּבְתָּא לְעָלְמִין, וְלָא אָפִּישׁ, וְלָא עָבִיד פֵּירִין, דְּאִלְמָלֵי עָבִיד פֵּירִין, יְטַשְׁטֵשׁ לְכָל עָלְמָא.
בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב (שם ב) וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. נָהָר זֶה לֹא שׁוֹכֵךְ לְעוֹלָמִים מִלִּרְבּוֹת וּמִלִּגְדֹּל וְלַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת. וְאֵל אַחֵר הִסְתָּרֵס, וְאֵין לוֹ תְּשׁוּקָה לְעוֹלָמִים, וְלֹא מַרְבֶּה וְלֹא עוֹשֶׂה פֵרוֹת. שֶׁאִלְמָלֵא עָשָׂה פֵרוֹת, יְבַלְבֵּל אֶת כָּל הָעוֹלָם.
וּבְּגִין כָּךְ, בַּר נָשׁ דְּגָרִים לְהַהוּא סְטַר דְּיִפּוּשׁ בְּעָלְמָא, אִקְרֵי רַע, וְלָא חָמֵי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא לְעָלְמִין, דִּכְתִּיב, (תהלים ה) לֹא יְגוּרְךָ רָע. הַאי בַּר נָשׁ, דְּמִתְגַּלְגְּלָא בְּגִלְגּוּלָא, אִי אִיהוּ עָבַר וְאִתְדַּבָּק בְּהַהוּא אֵל אַחֵר, דְּלָא עָבִיד פֵּירִין, וְלָא אָפִּישׁ בְּעָלְמָא, בְּגִין כַּךְ אִקְרֵי אַחֵר, וּשְׁמָא גָּרִים לֵיהּ, אִיהוּ הוּא, וְאַחַר אִקְרֵי, אַחֵר וַדַּאי.
וּמִשּׁוּם כָּךְ אָדָם שֶׁגּוֹרֵם לְאוֹתוֹ הַצַּד לִגְדֹּל בָּעוֹלָם נִקְרָא רַע, וְלֹא רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה לְעוֹלָמִים, שֶׁכָּתוּב (תהלים ה) לֹא יְגֻרְךְ רָע. הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל בְּגִלְגּוּל, אִם עָבַר וְנִדְבַּק בְּאוֹתוֹ אֵל אַחֵר שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה פֵרוֹת וְלֹא מִתְרַבֶּה בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא אַחֵר, וְהַשֵּׁם גּוֹרֵם לוֹ. הוּא הוּא, וְאַחֵר נִקְרָא, אַחֵר וַדַּאי.
אַחֲרוֹן: מִקַּדְמָאָה וְאֵילָךְ, אַחֲרוֹן קָרֵינָן לֵיהּ, וְאַחֲרוֹן אִקְרֵי. תִּנְיָינָא אִיהוּ, וּמִיָּד אִקְרֵי אַחֲרוֹן, וְהָכִי קָרֵי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחֲרוֹן, בְּגִין דְּיִתְתָּקַּן לְמֶהוֵי אַחֲרוֹן, וְלָא יְתוּב כְּמִלְּקַדְּמִין. תְּלִיתָאָה אוּף הָכִי. וְכֵן בְּכָל זִמְנִין, מִקַּדְמָאָה וְאֵילָךְ. הָכִי אִקְרֵי אַחֲרוֹן, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְמִקְרֵי אַחֲרוֹן, דְּאִלְמָלֵא אִתְקְרֵי מִיַד תִּנְיָינָא, הָא פְּתִיחוּ דְּפוּמָא לְאָהַדְּרָא כְּמִלְקַדְּמִין, וְהַהוּא בִּנְיָינָא אִסְתְּתַר.
אַחֲרוֹן - מֵרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ אַחֲרוֹן קוֹרְאִים לוֹ, וְאַחֲרוֹן נִקְרָא. שֵׁנִי הוּא, וּמִיָּד נִקְרָא אַחֲרוֹן, וְכָךְ קוֹרֵא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַחֲרוֹן, מִשּׁוּם שֶׁנִּתְקָן לִהְיוֹת אַחֲרוֹן וְלֹא יָשׁוּב כְּמִקֹּדֶם. הַשְּׁלִישִׁי אַף כָּךְ. וְכֵן בְּכָל הַפְּעָמִים מֵהָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ, כָּךְ נִקְרָא אַחֲרוֹן, וְכֵן צָרִיךְ לִקְרֹא אַחֲרוֹן, שֶׁאִלְמָלֵא נִקְרָא מִיָּד שֵׁנִי, הֲרֵי יֵשׁ פִּתְחוֹן פֶּה לַחֲזֹר כְּמִקֹּדֶם, וְאוֹתוֹ בִּנְיָן נֶהֱרַס.
מְנָלָן. מִבַּיִת שֵׁנִי דְּאִקְרֵי אַחֲרוֹן, דִּכְתִּיב, (חגי ב) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן. דְּהָא מִקַּדְמָאָה וְאֵילָךְ, אַחֲרוֹן אִקְרֵי, דְּהָא לָא יְהֵא פְּתִיחוּ דְּפוּמָא, דְּהַהוּא בִּנְיָינָא יִנְפּוֹל, וְיִתְהַדָּר כְּמִלְקַדְּמִין.
מִנַּיִן לָנוּ? מִבַּיִת שֵׁנִי שֶׁנִּקְרָא אַחֲרוֹן, שֶׁכָּתוּב (חגי ב) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן. שֶׁהֲרֵי מֵרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ נִקְרָא אַחֲרוֹן, שֶׁהֲרֵי לֹא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה שֶׁאוֹתוֹ בִּנְיָן יִפֹּל וְיַחֲזֹר כְּמִקֹּדֶם.
אוּף הָכִי דָּא, אַחֲרוֹן קָרֵינָן לֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, לא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּה. לא יוּכַל, לֹא יִקָּחֶנָּה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי לא יוּכַל. אֶלָּא כֵּיוָן דְּהַאי אִתְּתָא אִתְדַּבְּקַת בְּאַחֵר, וְנַחְתַּת לְאִשְׁתַּעְבְּדָא בְּדַרְגָּא תַּתָּאָה, לָא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ יְתוּב מִדַּרְגָּא דִּילֵיהּ, לְמֵיהָב אִיבָא, וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּלָאו דִּילֵיהּ.
אַף זֶה כָּךְ, אַחֲרוֹן קוֹרְאִים לוֹ. וְלָכֵן כָּתוּב לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ. לֹא יוּכַל? לֹא יִקָּחֶנָּה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה לֹא יוּכַל? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָאִשָּׁה הַזּוֹ נִדְבְּקָה בְּאַחֵר וְיָרְדָה לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּדַרְגָּה תַחְתּוֹנָה, לֹא רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיָּשׁוּב מִדַּרְגָּתוֹ לָתֵת פְּרִי וּלְהִדָּבֵק בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ.
וְתָּא חֲזֵי, אִי הַאי אִתְּתָא לָא אִתְנְסִיבַת, אֲפִילּוּ תִּזְנֶה בְּכָל גּוּבְרִין דְּעָלְמָא, אִי בָּעֵי בַּעְלָהּ יְתוּב לְגַבָּהּ, אֲבָל אִי אִתְדַּבְּקָא בְּנִשּׂוּאִין לְאַחֵר, (נ"א ואחר) דָּא (האי) לא יוּכַל לָשׁוּב לְדַרְגָּא קַדְמָאָה, דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא לְגַבָּהּ. לא יוּכַל וַדַּאי לְאָתָבָא לְהַהוּא דַּרְגָּא לְעָלְמִין.
וּבֹא רְאֵה, אִם הָאִשָּׁה הַזּוֹ לֹא נִשֵּׂאת, אֲפִלּוּ תִּזְנֶה עִם כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם - אִם רוֹצֶה בַעְלָהּ, יָשׁוּב אֵלֶיהָ. אֲבָל אִם נִדְבְּקָה בְּנִשּׂוּאִין לְאַחֵר, (ואחר) זֶה (זה) לֹא יוּכַל לָשׁוּב לְדַרְגָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה אֵלֶיהָ. לֹא יוּכַל וַדַּאי לְהָשִׁיב אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה לְעוֹלָמִים.