אור ברסלב
הזהר המתורגם - שמות פרשת משפטים › דף ק.

הזהר המתורגם - שמות

פרשת משפטים · דף ק.

דף צט:

וְאִי תֵּימָא, רוּחַ דָּא הוּא מַה דְּהֲוָה. הָכִי הוּא אֲבָל לָא אִתְבְּנֵי, אֶלָּא בְּגִין הַהוּא רוּחָא אַחֲרָא דְּקָא שָׁבַק בְּהַהוּא מָאנָא, (דף ק' ע"א) הָכָא אִית רָזִין (ס"א רזא דרזין בההוא מאנא.) בְּסִפְרָא דְּחֲנוֹךְ, בִּנְיָינָא דָּא דְּאִתְבְּנֵי, לָא אִתְבְּנֵי, אֶלָּא בְּהַהוּא רוּחָא אַחֲרָא דְּשָׁבִיק תַּמָּן, בְּהַהוּא מָאנָא. וְכַד שָׁארֵי לְאִתְבְּנָאָה, דָּא מָשִׁיךְ אֲבַתְרֵיהּ דְּהַהוּא רוּחַ דְּאָזִיל עַרְטִילָאָה, וּמָשִׁיךְ לֵיהּ לְגַבֵּיהּ, וְתַמָּן תְּרֵי רוּחוֹת דְּאִינּוּן חַד. לְבָתַר, דָּא אִיהוּ רוּחַ, וְדָא אִיהוּ נְשָׁמָה, וְתַרְוַויְיהוּ חַד.

וְאִם תֹּאמַר, רוּחַ זוֹ הִיא מַה שֶּׁהָיָה - כָּךְ זֶה, אֲבָל לֹא נִבְנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁהִשְׁאִיר בְּאוֹתוֹ כְּלִי. כָּאן יֵשׁ סוֹדוֹת (סוד הסודות באותו כלי). בְּסִפְרוֹ שֶׁל חֲנוֹךְ, בִּנְיָן זֶה שֶׁנִּבְנֶה, לֹא נִבְנֶה אֶלָּא בְּאוֹתָהּ רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁהִשְׁאִיר שָׁם, בְּאוֹתוֹ הַכְּלִי. וּכְשֶׁהִתְחִיל לְהִבָּנוֹת, זֶה מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו שֶׁל אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁהוֹלֶכֶת עַרְטִילָאִית וּמוֹשֵׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו, וְשָׁם שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁהֵן אַחַת. אַחַר כָּךְ זוֹהִי רוּחַ, וְזוֹהִי נְשָׁמָה, וּשְׁתֵּיהֶן אַחַת.

אִי זָכָה לְאִתְדַכְּאָה כְּדְקָא יֵאוֹת, תַּרְוַויְיהוּ אִינּוּן חַד, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ נִשְׁמְתָא אַחֲרָא עִלָּאָה. כְּמָה דְּאִית לִשְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא, רוּחַ, דְּזַכָּאִין בְּהוּ נִשְׁמָתִין, אִינּוּן דְּקַדְמָן וְאֲחִידָן בְּהוּ, וְרוּחָא אַחֲרָא מִלְּעֵילָּא. וְנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא אִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ. אוּף הָכִי נָמֵי, מִדִּילֵיהּ מַמָּשׁ אִית תְּרֵין רוּחִין, בְּגִין לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ נְשָׁמָה עִלָּאָה.

אִם זָכָה לְהִטָּהֵר כָּרָאוּי, שְׁתֵּיהֶן הֵן אַחַת לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן נְשָׁמָה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה. כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לִשְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם רוּחַ שֶׁזּוֹכוֹת בָּהֶן הַנְּשָׁמוֹת, אוֹתָן שֶׁקּוֹדְמוֹת וְאוֹחֲזוֹת בָּהֶן, וְרוּחַ אַחֶרֶת מִלְמַעְלָה, וְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הִתְלַבְּשָׁה בָהֶן - אַף כָּךְ גַּם מִשֶּׁלּוֹ מַמָּשׁ יֵשׁ שְׁתֵּי רוּחוֹת כְּדֵי לְהַלְבִּישׁ בָּהֶן הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה.

יְהֵא לְדֵין גּוּפָא אַחֲרָא, דְּקָא אִתְבְּנֵי הַשְׁתָּא חַדְתָּא, הַהוּא גּוּפָא קַדְמָאָה דְּשָׁבַק, מָה אִתְעָבִיד מִנִּיהּ. אוֹ הַאי בְּרֵיקָנַיָּיא, אוֹ הַאי בְּרֵיקָנַיָּיא. לְפוּם סָכְלְתָנוּ דְּבַּר נָשׁ אִשְׁתְּמַע, דְּהַאי קַדְמָאָה דְּלָא אִשְׁתְּלִים בְּקַדְמִיתָא, אִתְאֲבִיד, הוֹאִיל וְלָא זָכָה. אִי הָכִי, לְמַגָּנָא אִשְׁתַּדַּל בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, אוֹ אֲפִילּוּ בְּחַד מִנַּיְיהוּ. וְהָא אֲנָן יַדְעֵינָן, דְּאֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ מַלְיָין מִצְוֹת כָּרִמּוֹן. וְגוּפָא דָּא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִשְׁתְּלִים, לְאִתְרַבְּאָה, וּלְמִזְכֵּי וּלְמִסְגֵּי בְּעָלְמָא, פִּקּוּדִין אַחֲרָנִין דְּאוֹרַיְיתָא נָטַר, דְּלָא אִתְאֲבִידוּ מִנֵּיהּ, וְכִי לְמַגָּנָא הֲווֹ.

יִהְיְהִ לָזֶה גּוּף אַחֵר שֶׁנִּבְנֶה עַכְשָׁו חָדָשׁ. אוֹתוֹ הַגּוּף הָרִאשׁוֹן שֶׁהִשְׁאִיר, מַה נַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ? אוֹ שֶׁזֶּה בְּרֵיקָנוּת, אוֹ שֶׁזֶּה בְּרֵיקָנוּת. לְפִי תְבוּנַת אָדָם נִשְׁמָע, שֶׁהָרִאשׁוֹן הַזֶּה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּלֵּם בַּתְּחִלָּה נֶאֱבָד, הוֹאִיל וְלֹא זָכָה. אִם כָּךְ, לְחִנָּם הִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, אוֹ אֲפִלּוּ בְּאַחַת מֵהֶן? וַהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲפִלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן. וְגוּף זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא הִשְׁתַּלֵּם לְהִתְרַבּוֹת וְלִזְכּוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל בָּעוֹלָם, מִצְווֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הוּא שָׁמַר, שֶׁלֹּא נֶאֶבְדוּ מִמֶּנּוּ, וְכִי לְחִנָּם הֵם הָיוּ?

חַבְרַיָּיא חַבְרַיָּיא, פְּקִיחוּ עֵינַיְיכוּ, דְּהָא אֲנָא יְדַעְנָא, דְּהָכִי אַתּוּן סַבְרִין וְיַדְעִין, (נ"א סלקא דעתין) דְּכָל אִינּוּן גּוּפִין, צִיּוּנִין אִינּוּן בְּרֵיקָנַיָּיא, דְּלָא אִית לוֹן קִיּוּמָא לְעָלְמִין. לָאו הָכִי, וְחָס לָן לְאִסְתַּכְּלָא בְּאִלֵּין מִלִּין.

חֲבֵרִים חֲבֵרִים, פִּקְחוּ עֵינֵיכֶם, שֶׁהֲרֵי אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁכָּךְ אַתֶּם סְבוּרִים וְיוֹדְעִים, (היעלה על הדעת) שֶׁכָּל אוֹתָם גּוּפִים נִצְטַיְּרוּ הֵם בְּרֵיקָנוּת, שֶׁאֵין לָהֶם קִיּוּם לְעוֹלָמִים. לֹא כָּךְ, וְחָס לָנוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ.

פָּתַח סָבָא וְאָמַר, (תהלים קו) מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. מַאן הוּא בְּעָלְמָא, דְּיָכִיל לְמַלְּלָא גְּבוּרָן, דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא תָּדִיר. הַהוּא גּוּפָא קַדְמָאָה דְּשָׁבַק, לָא אִתְאֲבִיד, וְקִיּוּמָא לֶהוֵי לֵיהּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי. דְּהָא עוֹנְשֵׁיהּ סָבַל בְּכַמָּה זִינִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא מְקַפֵּחַ אַגְרָא דְּשׁוּם בִּרְיָין דְּבָרָא, בַּר אִינּוּן דְּנַפְקוּ מִגּוֹ מְהֵימָנוּתָא דִּילֵיהּ, וְלָא הֲוָה בְּהוּ טָב לְעָלְמִין. וּבַר מֵאִינּוּן דְּלָא כָּרְעוּ בְּמוֹדִים, דְּהָנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד מִנַּיְיהוּ בִּרְיָין אַחֲרָנִין, בְּגִין דְּלָא יִתְבְּנֵי הַהוּא גּוּפָא דִּיּוּקְנָא דְּבַר נָשׁ, וְלָא יְקוּם לְעָלְמִין. אֲבָל הָנֵי לָאו הָכִי.

פָּתַח הַזָּקֵן וְאָמַר, (תהלים קו) מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. מִי הוּא בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לְמַלֵּל הַגְּבוּרוֹת שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם תָּמִיד? אוֹתוֹ גוּף הָרִאשׁוֹן שֶׁהִשְׁאִיר, לֹא נֶאֱבָד, וְיִהֶיה לוֹ קִיּוּם לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁהֲרֵי אֶת עָנְשׁוֹ סָבַל בְּכַמָּה מִינִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מְקַפֵּחַ שְׂכַר שׁוּם בְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא, פְּרָט לְאוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ וְלֹא הָיָה בָהֶם טוֹב לְעוֹלָמִים, וּפְרָט לְאֵלּוּ שֶׁלֹּא כָרְעוּ בְּמוֹדִים, שֶׁמֵּאֵלֶּה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִיּוֹת אֲחֵרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבָּנֶה בְּאוֹתוֹ הַגּוּף בִּדְמוּת שֶׁל אָדָם וְלֹא יָקוּם לְעוֹלָמִים. אֲבָל אֵלֶּה לֹא כָּךְ.

מַה עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אִי הַהוּא רוּחַ, זָכֵי לְאִתְתָּקְנָא בְּהַאי עָלְמָא, בְּהַהוּא גּוּפָא אַחֲרָא, מֶה עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הַהוּא פָּרוֹקָא דְּקָא פָּרִיק לֵיהּ, הַהוּא רוּחַ דִּילֵיהּ דְּקָא אָעִיל תַּמָּן, וְשָׁתַף וְעָרַב בְּהַהוּא רוּחַ דְּהֲוָה בְּהַהוּא מָאנָא, וַדַּאי לָא אִתְאֲבִיד, וּמַה אִתְעָבִיד, דְּהָא תְּלַת רוּחִין תַּמָּן, (ס"א בההוא גופא אחרא ביה יקום ומה עביד קודשא בריך הוא. תא חזי ההוא פרוקא דקא פריק ליה. רוח דיליה הא אעיל המן ושביק ושחף וערב בההוא מאנא. וההוא רוחא קדמאה דהוא בההוא מאנא ואתדבק ביה ודאי אשתאר תמן ולא אתאביד ובגין כך ההוא רוחא דשבק בההוא מאנא ואתדבק תמן הוא רדיף בתר עיקרא דיליה ויסודא דיליה דקא נפיק מיניה ואייתיה ליה ובני ליה בדוכתיה באתר דהוות בת זוגיה. הא תלת רוחין תמן) חַד, דְּהֲוָה בְּהַהוּא מָאנָא, וְאִשְׁתְּאָר תַּמָּן. וְחַד, הַהוּא דְּאִתְמְשָׁךְ תַּמָּן דְּהֲוָה עַרְטִילָאָה. וְחַד, הַהוּא דְּאָעִיל תַּמָּן הַהוּא פָּרוֹקָא, וְאִתְעֲרַב בְּהוּ. לְמֶהוֵי בִּתְלַת רוּחִין אִי אֶפְשָׁר. וּמָה אִתְעָבִיד.

מָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אִם אוֹתָהּ רוּחַ זוֹכָה לְהִתְתַּקֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּאוֹתוֹ הַגּוּף הָאַחֵר, מָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אוֹתוֹ הַגּוֹאֵל שֶׁגּוֹאֵל אוֹתָהּ, אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁלּוֹ שֶׁמַּכְנִיס לְשָׁם, וּמְשַׁתֵּף וּמְעָרֵב בְּאוֹתָהּ רוּחַ שֶׁהָיְתָה בְּאוֹתוֹ הַכְּלִי, וַדַּאי שֶׁלֹּא נֶאֱבֶדֶת. וּמַה נַּעֲשֶׂה? שֶׁהֲרֵי יֵשׁ שָׁם שָׁלֹשׁ רוּחוֹת (באותו גוף אחר בו יקום. ומה עשה הקדוש ברוך הוא, ' בא וראה, הגאלה ההיא שהיה גואל אותה, רוח שלו הרי נכנסת שם ונעזבת, ומשתתפת ומתערבת בכלי ההוא. ואותה הרוח הראשונה שהיתה באותו כלי ונדבקת בו, ודאי שגשארת שם ולא נאבדת, ומשוםזהאותההרוח שעזבבאותו הכליונדבקה שם, הוא רודף אחר השרש שלו והיסוד שלו שהיה יוצא ממגו ומביאו אליו, ובונה אותו במקום שהיתה בת זוגו. הרי שלש רוחות שם) - אַחַת שֶׁהָיְתָה בְּאוֹתוֹ הַכְּלִי וְנִשְׁאֲרָה שָׁם, וְאַחַת אוֹתָהּ שֶׁנִּמְשְׁכָה לְשָׁם וְהָיְתָה עַרְטִילָאִית, וְאַחַת אוֹתָהּ שֶׁהִכְנִיס לְשָׁם אוֹתוֹ הַגּוֹאֵל וְהִתְעָרֵב בָּהֶן. לִהְיוֹת שָׁלֹשׁ רוּחוֹת אִי אֶפְשָׁר, וּמָה נַעֲשֶׂה?

אֶלָּא, כָּךְ אִינּוּן גְּבוּרָן עִלָּאִין, דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הַהוּא רוּחָא דְּאָעִיל תַּמָּן הַהוּא פָּרוֹקָא, בֵּיהּ אִתְלָבַשׁ הַהִיא נִשְׁמְתָא, בַּאֲתָר דִּלְבוּשָׁא דְּגִיּוֹרֵי, (והוא) וְהַהוּא רוּחָא עַרְטִילָאָה, דְּתָב תַּמָּן לְאִתְבְּנָאָה, לֶהוֵי לְבוּשָׁא לְנִשְׁמְתָא עִלָּאָה. וְהַהוּא רוּחַ דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא, דְּאִשְׁתְּאַר בְּהַהוּא מָנָא, פָּרַח מִתַּמָּן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְמִין לֵיהּ אֲתָר, בְּגוֹ רָזִין כַּוִּין דְּטִנָרָא, דְּבָתַר כִּתְפוֹי דְגַּן עֵדֶן, וְאִתְטָמַּר תַּמָּן. וְאִסְתַּלָּק לְהַהוּא גּוּפָא קַדְמָאָה, דְּהוּא בְּקַדְמִיתָא. וּבְהַהוּא רוּחַ יְקוּם הַהוּא גּוּפָא, וְדָא אִיהוּ חַד דְּאִינּוּן תְּרֵין, דְּקָא אֲמֵינָא (לעילא).

אֶלָּא כָּךְ הֵן הַגְּבוּרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁהִכְנִיס לְשָׁם אוֹתוֹ הַגּוֹאֵל, בּוֹ הִתְלַבְּשָׁה הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ בְּמָקוֹם שֶׁל לְבוּשׁ הַגֵּרִים, (והוא) וְאוֹתָהּ רוּחַ עַרְטִילָאִית שֶׁשָּׁבָה שָׁם לְהִבָּנוֹת לִהְיוֹת לְבוּשׁ לַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה. וְאוֹתָהּ רוּחַ שֶׁהָיְתָה בַּתְּחִלָּה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּאוֹתוֹ כְלִי, פָּרְחָה מִשָּׁם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לָהּ מָקוֹם בְּתוֹךְ סוֹדוֹת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁבַּסֶּלַע שֶׁאַחַר כִּתְפֵי הַגָּן עֵדֶן, וְנִטְמֶנֶת שָׁם. וּמִתְעַלָּה לְאוֹתוֹ הַגּוּף הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה, וּבְאוֹתָהּ רוּחַ יָקוּם אוֹתוֹ הַגּוף, וְזֶהוּ אֶחָד מֵאוֹתָם הַשְּׁנַיִם שֶׁאָמַרְנוּ (למעלה).

אֲבָל הַהוּא גּוּפָא, עַד דְּלָא יְקוּם, עוֹנְשֵׁיהּ סַגְיָא דְּהָא בְּגִין דְּלָא זָכָה לְאִתְרַבְּאָה, נַחְתֵּי לֵיהּ לְגוֹ (תיקונין ע"ט ע"א) אֲדָמָה, דְּסָמִיךְ לְאַרְקָא. וְאִתְדָן תַּמָּן. וּלְבָתַר סַלְּקִין לֵיהּ לְהַאי תֵּבֵל. הַשְׁתָּא נָחִית, וְהַשְׁתָּא סָלִיק, הָא סָלִיק, וְהָא נָחִית, לֵית לֵיהּ שְׁכִיכוּ בַּר בְּשַׁבָּתֵי, וּבְיוֹמִין טָבִין וּבְרֵישֵׁי יַרְחֵי.

אֲבָל אוֹתוֹ הַגּוּף טֶרֶם שֶׁיָּקוּם עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי מִשּׁוּם שֶׁלֹּא זָכָה לְהִתְרַבּוֹת, הוֹרִידוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הָאֲדָמָה, שֶׁסְּמוּכָה לְאַרְקָא, וְנִדּוֹן שָׁם. וְאַחַר כָּךְ מַעֲלִים אוֹתוֹ לַתֵּבֵל הַ את. עַכְשָׁו יוֹרֵד וְעַכְשָׁו עוֹלֶה, הִנֵּה עָלָה וְהִנֵּה יָרַד, אֵין לוֹ מְנוּחָה, פְּרָט לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה