פרשת ויקהל · דף ריז:
דְּמוּת כִּסֵּא, וְלָא כְּתִיב דְּמוּת הַכִּסֵּא. בְּגִין דְּאִית כִּסֵּא, וְאִית כִּסֵּא. הַכִּסֵּא: עִלָּאָה טְמִירָא גְּנִיזָא דְּלָא אִתְגַּלְיָיא, וְלֵית מַאן דְּקַיְּימָא בֵּיהּ לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא. וְעַל דָּא כְּתִיב כִּסֵּא סְתָמָא, דָּא כִּסֵּא דִּלְתַתָּא. דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם, כֵּיוָן דְּאָמַר דְּמוּת, אֲמַאי כְּמַרְאֵה, דְּהָא סַגִּי לֵיהּ דְּמוּת אָדָם. אֶלָּא דְּמוּת אָדָם, דָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה, בְּהַהוּא כָּבוֹד עִלָּאָה, דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם. אֲבָל הָא דְּאִתּוֹסָף כְּמַרְאֵה, לְאַכְלְלָא אִינּוּן דִּיוּקְנִין דְּמִלִּין דְּחָכְמְתָא, וְאִינּוּן רָזִין דְּחָכְמְתָא (דף רי"ז ע"ב) דְּסַלְקָן וּמִתְעַטְּרָן לְעֵילָּא, וּלְבָתַר קַיְימִין בְּדִיּוּקְנָא דְּאָדָם בְּהַהוּא דִּיּוּקְנָא דְּצַדִּיקַיָּיא דִּמְעַטְּרִין לוֹן, וּבְכֻלְּהוּ אִשְׁתֲּעְשָׁע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעִטְרוֹי.
דְּמוּת כִּסֵּא, וְלֹא כָתוּב דְּמוּת הַכִּסֵּא, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ כִּסֵּא וְיֵשׁ כִּסֵּא. הַכִּסֵּא - הָעֶלְיוֹן הַטָּמִיר וְהַגָּנוּז שֶׁלֹּא הִתְגַּלָּה וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד בּוֹ לָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן. וְלָכֵן כָּתוּב כִּסֵּא סְתָם, זֶהוּ הַכִּסֵּא שֶׁלְּמַטָּה. דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם. כֵּיוָן שֶׁאָמַר דְּמוּת, אָז לָמָּה כְּמַרְאֵה, שֶׁהֲרֵי דַּי לוֹ דְּמוּת אָדָם? אֶלָּא דְּמוּת אָדָם זֶהוּ סוֹד עֶלְיוֹן בְּאוֹתוֹ כָּבוֹד עֶלְיוֹן, דְּיוֹקָן שֶׁל אָדָם. אֲבָל זֶה שֶׁנּוֹסָף כְּמַרְאֵה - לְהַכְלִיל אוֹתָם דְּיוֹקְנָאוֹת שֶׁל דִּבְרֵי חָכְמָה וְאוֹתָם סוֹדוֹת שֶׁל חָכְמָה שֶׁעוֹלוֹת וּמִתְעַטְּרוֹת לְמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ עוֹמְדוֹת בִּדְיוֹקָן שֶׁל אָדָם בְּאוֹתוֹ הַדְּיוֹקָן שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּעַטְּרִים אוֹתָם, וּבְכֻלָּם מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַטְרוֹתָיו.
וְאַתּוּן חַבְרַיָּיא, הָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתֲּעְשָׁע הַשְׁתָּא, בְּאִינּוּן מִלִּין דְּקָא אַמְרִיתּוּ, מִתְעַטְּרָן בְּהַהוּא אוֹרְחָא. וְהָא קְיַּימְתּוּן קַמֵּי מָארֵיכוֹן בְּדִיּוּקְנַיְיכוּ קַדִּישִׁין, דְּהָא אֲנָא בְּשַׁעֲתָא דַּחֲמֵינָא לְכוּ, וְאִסְתַּכַּלְנָא בְּדִיּוּקְנַיְיכוּ, חֲמֵינָא בְּכוּ דְּאַתּוּן רְשִׁימִין בְּרָזָא דְּאָדָם, וְיָדַעְנָא דְּהָא דִּיּוּקְנָא דִּילְכוֹן אִתְעַתְּדָא לְעֵילָּא. וְהָכִי אִזְדַמְּנָן צַדִּיקַיָּיא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא, וּלְאַחֲזָאָה פַּרְצוּפָא קַדִּישָׁא לְקָמֵי כָּל עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה סא) כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ' .
וְאַתֶּם הַחֲבֵרִים, הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ כָּעֵת בְּאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאֲמַרְתֶּם, מִתְעַטְּרִים בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ. וַהֲרֵי עֲמַדְתֶּם לִפְנֵי רִבּוֹנְכֶם בִּדְיוֹקְנֵיכֶם הַקְדוֹשִׁים, שֶׁהֲרֵי אֲנִי, בְּשָׁעָה שֶׁרָאִיתִי אֶתְכֶם וְהִסְתַּכַּלְתִּי בִּדְיוֹקְנֵיכֶם, רָאִיתִי בָכֶם שֶׁאַתֶּם רְשׁוּמִים בְּסוֹד שֶׁל אָדָם, וְיָדַעְתִּי שֶׁהֲרֵי דְּיוֹקְנֵיכֶם נוֹעָד לְמַעְלָה. וְכָךְ מְזֻמָּנִים הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁיִּהְיוּ נוֹדָעִים לְעֵין הַכֹּל, וּלְהַרְאוֹת פַּרְצוּף קָדוֹשׁ לִפְנֵי כָּל הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סא) כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'.
אַדְּהָכִי חָמָא לְרִבִּי יוֹסֵי, דְּהֲוָה מְהַרְהֵר בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא. אָמַר לֵיהּ, יוֹסֵי קוּם אַשְׁלִים דִּיּוּקְנָךְ, דְּאָת חַד חָסֵר בָּךְ. קָם רִבִּי יוֹסֵי וְחַדֵּי בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, וְקָם קַמֵּיהּ, אִסְתָּכַּל בֵּיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲמַר לֵיהּ, רִבִּי יוֹסֵי, הַשְׁתָּא אַנְתְּ שְׁלִים קַמֵּי עַתִּיק יוֹמִין, וְדִיּוּקְנָךְ שְׁלִים.
בֵּין כָּךְ רָאָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ, יוֹסֵי, קוּם וְהַשְׁלֵם דְּיוֹקְנְךְ, שֶׁאוֹת אַחַת חֲסֵרָה בְּךְ. קָם רַבִּי יוֹסֵי וְשָׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְקָם לְפָנָיו. הִסְתַּכֵּל בּוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ, רַבִּי יוֹסֵי, עַכְשָׁו אַתָּה שָׁלֵם לִפְנֵי עַתִּיק הַיָּמִים וּדְיוֹקְנְךְ שָׁלֵם.
פָּתַח וְאָמַר, (שמות כח) וַיַּעַשׂ אֶת צִיץ נְזֶר הַקֹּדֶשׁ זָהָב טָהוֹר וְגוֹ'. אֲמַאי אִקְרֵי צִיץ. אִסְתַּכְּלוּתָא לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ. וּבְגִין דְּהֲוָה קַיְּימָא עַל אִסְתַּכְּלוּתָא דְּבַר נָשׁ, אִקְרֵי צִיץ. וְכָל מַאן דְּאִסְתָּכַּל בֵּיהּ בְּהַהוּא צִיץ אִשְׁתְּמוֹדְעָא בֵּיהּ.
פָּתַח וְאָמַר, וַיַּעֲשׂוּ אֶת צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ זָהָב טָהוֹר וְגוֹ'. לָמָּה נִקְרָא צִיץ? הִסְתַּכְּלוּת לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל הִסְתַּכְּלוּת שֶׁל אָדָם, נִקְרָא צִיץ. וְכָל מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּאוֹתוֹ צִיץ, הָיָה נוֹדָע בּוֹ וּמֻכָּר.
בַּצִיץ הֲווֹ אַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא גְּלִיפָן בְּגִלּוּפָא, וּמְחַקְּקָן בֵּיהּ. וְאִי זַכָּאָה הֲוָה הַהוּא דְּקַיְּימָא קַמֵּיהּ, אִינּוּן אַתְוָון דִּמְחַקְּקָן בֵּיהּ גּוֹ דַּהֲבָא, הֲווֹ בַּלְטִין מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְסַלְּקִין מֵהַהוּא גְּלִיפוּ בִּנְהִירוּ, וַהֲווּ נָהֲרִין בְּאַנְפִּין דְּהַהוּא בַּר נָשׁ.
בַּצִיץ הָיוּ אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חֲקוּקוֹת בַּחֲקִיקָה וַחֲקוּקוֹת בּוֹ. וְאִם צַדִּיק הָיָה אוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו, אוֹתָן אוֹתִיּוֹת שֶׁחֲקוּקוֹת בְּתוֹךְ הַזָּהָב הָיוּ בּוֹלְטוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה וְעוֹלוֹת מֵאוֹתָהּ חֲקִיקָה בְּאוֹר, וְהָיוּ מְאִירוֹת בִּפְנֵי אוֹתוֹ הָאָדָם.
נָצִיץ נְצִיצוּ בֵּיהּ, וְלָא נַצְצִין. בְּשַׁעֲתָא קַדְמִיתָא דְּאִסְתָּכַּל כַּהֲנָא בֵּיהּ, הֲוָה חָמֵי נְהִירוּ דְּאַתְוָון כֻּלְּהוּ בְּאַנְפִּין. וְכַד הֲוָה מִסְתַּכְלָּא לְעַיְינָא בֵּיהּ, לָא הֲוָה חָמֵי מִדִי, אֶלָּא נְהִירוּ דְּאַנְפּוֹי דְּנָהִיר, כְּאִילּוּ נִיצוֹצָא דְּדַהֲבָא הֲוָה נָצִיץ בֵּיהּ, בַּר דְּכַהֲנָא הֲוָה יָדַע חֵיזוּ דְּאִסְתַּכְּלוּתָא קַדְמָאָה, דְּהֲוָה חָמֵי לְפוּם שַׁעֲתָא, דְּהָא רְעוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה בֵּיהּ בְּהַהוּא בַּר נָשׁ, וְיָדַע דְּאִיהוּ זַמִּין לְעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּגִין דְּחֵיזוּ דָּא נָהֲרִין עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה אִתְרְעֵי בֵּיהּ. וְכַד מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ לָא חָמָאן מִדִי, בְּגִין דְּחֵיזוּ דִּלְעֵילָּא לָא אִתְגַּלְיָיא אֶלָּא לְפוּם שַׁעֲתָא.
נוֹצֶצֶת בּוֹ הִתְנוֹצְצוּת, וְלֹא נוֹצְצִים. בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ הַכֹּהֵן, הָיָה רוֹאֶה אֶת אוֹר הָאוֹתִיּוֹת כֻּלָּם בַּפָּנִים, וּכְשֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל לְעַיֵּן בּוֹ, לֹא הָיָה רוֹאֶה דָבָר, אֶלָּא אֶת אוֹר פָּנָיו שֶׁמֵּאִיר כְּאִלּוּ נִיצוֹץ שֶׁל זָהָב הָיָה נוֹצֵץ בּוֹ. רַק שֶׁהַכֹּהֵן הָיָה יוֹדֵעַ אֶת מַרְאֵה הַהִסְתַּכְּלוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה לְפִי שָׁעָה, שֶׁהֲרֵי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה בְּאוֹתוֹ אָדָם, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזֻמָּן לָעוֹלָם הַבָּא, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּרְאֶה הַזֶּה מְאִירִים עָלָיו מִלְמַעְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְרֻצֶּה בּוֹ. וּכְשֶׁמִּסְתַּכְּלִים בּוֹ לֹא רוֹאִים דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּרְאֶה שֶׁלְּמַעְלָה אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה.
וְאִי קַיְּימָא בַּר נָשׁ קַמֵּי הַהוּא צִיץ, וְאַנְפּוֹי לָא אִתְחַזְיָין לְפוּם שַׁעֲתָא, חֵיזוּ קַדִּישָׁא. הֲוָה יָדַע כַּהֲנָא דְּהָא אִיהוּ תַּקִּיף מִצְחָא, וּבָעֵי לְכַפְּרָא עָלֵיהּ, וּלְמִבָּעֵי עֲלוֹי רַחֲמִין. (שמות מ) וַיַּעַשׂ אֶת צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח קְרָא בְּרוּת, (רות ב) עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'. הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, אֲמַאי אִצְטְרִיךְ הָכָא לְמִכְתַּב. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק, אִי הָכִי כַּמָּה קְרָאִין אִינּוּן בְּאוֹרַיְיתָא דְּאִתְחֲזִיאוּ דְּלָא אִצְטְרִיכוּ לְמִכְתַּב, וְחָמֵינָן דְּכֻלְּהוּ רָזִין עִלָּאִין. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי קְרָא מַאן דְּחָמֵי וְלָא אִסְתָּכַּל בֵּיהּ, כְּמָה דְּלָא טָעִים תַּבְשִׁילָא דָּמֵי.
וְאִם עוֹמֵד אָדָם לִפְנֵי אוֹתוֹ צִיץ וּפָנָיו אֵינָם מַרְאִים לְפִי שָׁעָה מַרְאֶה קָדוֹשׁ, הָיָה הַכֹּהֵן יוֹדֵעַ שֶׁהֲרֵי הוּא עַז מֵצַח, וְצָרִיךְ לְכַפֵּר עָלָיו וּלְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. וַיַּעַשׂ אֶת צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח הַפָּסוּק בְּרוּת (רות ב), עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'. בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, לָמָּה צָרִיךְ כָּאן לִכְתֹּב? אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק, אִם כָּךְ, כַּמָּה פְסוּקִים הֵם בַּתּוֹרָה שֶׁנִּרְאֶה שֶׁלֹּא הִצְטָרְכוּ לְהִכָּתֵב, וְרָאִינוּ שֶׁכֻּלָּם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּפָסוּק זֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְלֹא מִתְבּוֹנֵן בּוֹ, כְּמִי שֶׁלֹּא טָעַם תַּבְשִׁיל הוּא דּוֹמֶה.
אֶלָּא רָזָא הָכָא, וּבְרוּחַ קוּדְשָׁא אִתְּמַר, בְּגִין דְּחָמָא בֹּעַז דַּיָּינָא דְּיִשְׂרָאֵל, עַנְוָותָנוּתָא דְּהַהִיא צַדֶּקֶת, דְּלָא מְסַלְּקָא עֵינָא לְמֵחמֵי בַּאֲתָר אַחֲרָא, אֶלָּא לְקַמָּהּ. וְחָמָאת כָּל מַה דְּחָמָאת, בְּעֵינָא טָבָא, וְתּוּקְפָּא דְּמִצְחָא לָא הֲוָה בָּה, שִׁבַּח עֵינָהָא.
אֶלָּא סוֹד כָּאן, וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר. מִשּׁוּם שֶׁרָאָה בֹּעַז, הַדַּיָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶת עַנְוְתָנוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת, שֶׁלֹּא מְרִימָה עֵינֶיהָ לִרְאוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר אֶלָּא לְפָנֶיהָ, וְרָאֲתָה כָּל מַה שֶּׁרָאֲתָה בְּעַיִן טוֹבָה, וְעַזּוּת הַמֵּצַח לֹא הָיְתָה בָּהּ - שִׁבַּח אֶת עֵינֶיהָ.