אור ברסלב
הזהר המתורגם - שמות פרשת ואתה תצוה › דף קפב.

הזהר המתורגם - שמות

פרשת ואתה תצוה · דף קפב.

דף קפא:

תָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא (דף קפ"ב ע"א) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְאַחֲדָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, לָא קַיְּימָא שַׁעֲתָא. בְּגִין דְּעָרְלָה חַפְיָא נְהוֹרָא, עַד זִמְנָא דְּהַהוּא מְקַטְרְגָא הֲוָה נָטִיל דִּילֵיהּ מֵאִיּוֹב, וְעַל דָּא פָּקִיד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיכְלֵיהּ לְהַהוּא פֶּסַח בִּבְהִילוּ, עַד דְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתָּדַּל בֵּיהּ בְּאִיּוֹב, וּפָקִיד לְאִתְעַבְּרָא עָרְלָה מִנַּיְיהוּ, וּכְדֵין אִתְאֲחָד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא אִתְפְּרַשׁ מִן קֻדְשָׁא, וְאִשְׁתָּדַּל בֵּיהּ בְּאִיּוֹב, וְנָטִיל מִדִילֵיהּ. וּכְדֵין (שמות יב) פֶּסַח הוּא לַיְיָ' וַדַּאי. דְּעַד הַשְׁתָּא לָא הֲוָה פֶּסַח לַיְיָ'. זַכָּאִין אִינּוּן דְּיַדְעֵי וּמְיַחֲדֵי יִחוּדָא דְּמָארֵיהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת.

בֹּא וּרְאֵה, כַּאֲשֶׁר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְאַחֵד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, לֹא עָמְדָה לָהֶם הַשָּׁעָה, מִפְּנֵי שֶׁהָעָרְלָה מְכַסָּה הָאוֹר עַד זְמַן שֶׁהַמְקַטְרֵג הַהוּא הָיָה לוֹקֵחַ אֶת שֶׁלּוֹ מֵאִיּוֹב, וְעַל זֶה צִוָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶאֱכֹל אֶת אוֹתוֹ פֶסַח בְּחִפָּזוֹן, עַד שֶׁהַצַּד הָאַחֵר הַהוּא הִתְעַסֵּק בּוֹ בְּאִיּוֹב, וְצִוָּה לְהַעֲבִיר עָרְלָה מֵהֶם, וְאָז הִתְאַחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַצַּד הָאַחֵר נִפְרַד מִן הַקְּדֻשָּׁה, וְהִתְעַסֵּק בּוֹ בְּאִיּוֹב וְלָקַח מִשֶּׁלּוֹ, וְאָז (שמות יב) פֶּסַח הוּא לַה', וַדַּאי. שֶׁעַד כָּאן לֹא הָיָה פֶּסַח לַה'. אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים וּמְיַחֲדִים יִחוּד קוֹנָם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.

כְּתִיב (שמות לה) אֱלהֵי מַסֵּכָה לא תַעֲשֶׂה לָּךְ, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ אֶת חַג הַמַּצוֹת תִּשְׁמֹר. (מאי עביד) מַאי הַאי לְגַבֵּי הַאי. אֶלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ, מַאן דְּאָכִיל חָמֵץ בְּפֶסַח (כאילו עביד כוכבים ומזלות למפלח לגרמיה, דהא רזא הכי הוא דחמץ בפסח) כְּמַאן דְּפָלַח לְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אִיהוּ.

כָּתוּב (שם לד) אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ, וְכָתוּב אַחֲרָיו אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. מַה (עושה) זֶּה אֵצֶל זֶה? אֶלָּא כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ, מִי שֶׁאוֹכֵל חָמֵץ בְּפֶסַח (כאלו עובד כוכבים ומזלות לעבד להם, שכן הסוד כך הוא שחמץ בפסח) כְּמִי שֶׁעוֹבֵד לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא.

תָּא חֲזֵי, כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם נָפְקוּ מֵרְשׁוּ דִּלְהוֹן, מֵרְשׁוּ אַחֲרָא, מֵהַהוּא רְשׁוּ דְּאִקְרֵי חָמֵץ, נַהֲמָא בִּישָׁא. וְעַל דָּא אִקְרֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הָכִי, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְּיֵצֶר הָרָע, פּוּלְחָנָא נוֹכְרָאָה, דְּאִקְרֵי אוּף הָכִי שְׂאוֹר. וְדָא אִיהוּ יֵצֶר הָרָע, דְּהָכִי אִיהוּ יֵצֶר הָרָע בְּבַר נָשׁ, כְּחָמִיר בְּעִיסָה, עָאל בִּמְעוֹי דְּבַר נָשׁ זְעֵיר זְעֵיר, וּלְבָתַר אַסְגֵּי בֵּיהּ, עַד דְּכָל גּוּפָא אִתְעֲרַב בַּהֲדֵיהּ. וְדָא אִיהוּ כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהלים פא) לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר. אֵל זָר וַדַּאי.

בֹּא וּרְאֵה, כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, יָצְאוּ מֵרָשׁוּת שֶׁלָּהֶם, מֵרָשׁוּת אַחֶרֶת, מֵהָרָשׁוּת הַהִיא שֶׁנִּקְרֵאת חָמֵץ, לֶחֶם רַע. וְעַל זֶה נִקְרָאִים כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כָּךְ, וְזֶהוּ סוֹד שֶׁל יֵצֶר הָרָע, עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנִּקְרֵאת גַּם כָּךְ - שְׂאוֹר. וְזֶהוּ יֵצֶר הָרָע, שֶׁכָּךְ הוּא יֵצֶר הָרָע בַּבֶּן אָדָם כִּשְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, שֶׁנִּכְנָס בְּמֵעָיו שֶׁל אָדָם מְעַט מְעַט, וּלְבַסּוֹף מִתְרַבֶּה בוֹ עַד שֶׁכָּל הַגּוּף מְעֹרָב בּוֹ. וְזֶהוּ כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל זֶה כָּתוּב, (תהלים פא) לֹא יִהְיֶה בְךְ אֵל זָר. אֵל זָר וַדַּאי.

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (ישעיה ב) חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל מַאי חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם, וְכִי אַזְהַר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִתְמָנְע מִשְּׁאָר בְּנֵי נָשָׁא. אוּף אִינּוּן נָמֵי לְגַבֵּיהּ, יִשְׁתַּכְחוּן בְּנֵי נָשָׁא דְּלָא יִקְרְבוּן אִלֵּין בְּאִלֵּין לְעָלְמִין. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ בְּמַאן דְּאֲשְׁכִּים לְפִתְחָא דְּחַבְרֵיהּ לְמֵיהָב לֵיהּ שְׁלָם. וַאֲנָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ בִּקְרָא אַחֲרָא, דִּכְתִּיב, (משלי כז) מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל (רכ"ו ע"ב) גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא שַׁפִּיר. אֲבָל מַאי חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ. הָכָא פָּקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבַר נָשׁ, וְאַזְהִיר לֵיהּ לְאִסְתַּמְּרָא מֵאִינּוּן בְּנֵי נָשָׁא, דְּסָטוּ אָרְחַיְיהוּ מֵאֹרַח טָב לְאֹרַח בִּישׁ, וּמְסָאֲבֵי נַפְשַׁיְיהוּ בְּהַהוּא מְסָאֲבוּ אַחֲרָא.

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (ישעיה ב) חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא. פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, אֲבָל מַה זֶּה חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם? וְכִי מַזְהִיר לוֹ לָאָדָם לְהִמָּנַע מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם אֲפִלּוּ הֵם גַּם כֵּן מִמֶּנּוּ יִמָּצְאוּ בְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ אֵלּוּ בְאֵלּוּ לְעוֹלָמִים? אֶלָּא זֶה פֵּרְשׁוּהוּ בְּמִי שֶׁמַּשְׁכִּים לְפֶתַח חֲבֵרוֹ לְהָבִיא לוֹ שָׁלוֹם. וַאֲנַחְנוּ בֵּאַרְנוּ אוֹתוֹ בְפָסוּק אַחֵר, שֶׁכָּתוּב (משלי כז) מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים קְלָלָה תֵחָשֶׁב לוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל טוֹב, אֲבָל מַה זֶּה חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ? כָּאן צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם וּמַזְהִיר אוֹתוֹ לְהִשָּׁמֵר מֵאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁנָּטוּ דַרְכָּם מִדֶּרֶךְ טוֹב לְדֶרֶךְ רַע, וּמְטַמְּאִים נַפְשָׁם בַּטֻּמְאָה הַהִיא הָאַחֶרֶת.

דְּהָא כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבַר נָשׁ, עָבֵד לֵיהּ בְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה, וְנָפַח בֵּיהּ רוּחָא (נ"א נשמתא) קַדִּישָׁא, דְּכָלִיל בִּתְלַת כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּאִית בֵּיהּ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְעֵילָּא מִכֹּלָּא נְשָׁמָה, דְּאִיהִי חֵילָא עִלָּאָה לְמִנְדַּע, וּלְמֵטַר פִּקּוּדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִי הַהִיא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא אָעִיל לָהּ בְּפוּלְחָנָא אַחֲרָא, הַאי אִיהוּ מַסְאִיב לָהּ, וְנָפִיק מִפּוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ. בְּגִין דִּתְלַת חֵילִין אִלֵּין, כֻּלְּהוּ חַד, נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה מִשְׁתַּתְּפֵי כַּחֲדָא, וַהֲווּ חַד, וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דְּרָזָא עִלָּאָה. (על דא נאמר (שם י"ג) הולך את חכמים וגו')

שֶׁהֲרֵי, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, עָשָׂה אוֹתוֹ בִּדְמוּת עֶלְיוֹנָה, וְנָפַח בּוֹ רוּחַ (נשמה) קְדוֹשָׁה, שֶׁכְּלוּלָה בְשָׁלֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְעֶלְיוֹן מֵהַכֹּל הִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא כֹּחַ עֶלְיוֹן לָדַעַת וְלִשְׁמֹר צִוּוּיֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם הַנְּשָׁמָה הַהִיא הַקְּדוֹשָׁה מַעֲלָה אוֹתָהּ בַּעֲבוֹדָה אַחֶרֶת, זֶה הוּא שֶׁמְּטַמֵּא אוֹתָהּ, וְיוֹצֵא מֵעֲבוֹדַת קוֹנוֹ. מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלֹשָׁה כֹחוֹת אֵלּוּ, כֻּלָּם אֶחָד, נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה מִשְׁתַּתְּפִים כְּאֶחָד, וְהָיוּ אֶחָד, וְהַכֹּל כְּדֻגְמַת הַסּוֹד הָעֶלְיוֹן. (ועל זה נאמר (שם יג) הולך את חכמים וגו').

וְאִי חָזֵינָן לְהַאי בַּר נָשׁ, דַּהֲווֹ בֵּיהּ אִלֵּין דַּרְגִּין כֻּלְּהוּ. עַד לָא קַיְּימָא בְּקִיּוּמֵיהּ לְמִנְדַּע מַאן אִיהוּ, בְּמַאי אִתְיְדַע (דלא) לְקָרְבָא בַּר נָשׁ בַּהֲדֵיהּ, אוֹ לְאִתְמָנְעָא מִנֵּיה. (ס"א בר נש דאית ביה דרגין אלין כלהו וקיימא בקיומיה דא איהו גבר שלים עבדא מהימנא דמאריה ובעי לאשתתפא ביה ולאתחברא בהדיה למילף אורחוי מניה. ובמאי אתיידע בר נש למנדע מאן איהו לקרבא בהדיה או לאתמנעא מניה) בְּרוּגְזֵיהּ מַמָּשׁ, יְדַע לֵיהּ בַּר נָשׁ, וְיִשְׁתְּמוֹדַע מַאן אִיהוּ. אִי הַהִיא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא נָטַר בְּשַׁעֲתָא דְּרוּגְזוֹי, (אתיא עליה) דְּלָא יֶעְקַר לָהּ מֵאַתְרָהָא, בְּגִין לְמִשְׁרֵי תְּחוֹתָהּ הַהוּא אֵל זָר, דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ כְּדְקָא יֵאוֹת. דָּא אִיהוּ עַבְדָּא דְּמָארִיהּ, דָּא אִיהוּ גְּבָר שְׁלִים.

וְאִם רָאִינוּ לְזֶה הָאָדָם שֶׁהָיוּ בוֹ אֵלֶּה הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּן, עַד שֶׁלֹּא עוֹמְדִים בִּקְבִיעוּת לְדַעַת מִי שֶׁהוּא, בַּמֶּה יִתְוַדַּע (שלא) לְהִתְקָרֵב הָאָדָם אֵלָיו אוֹ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. (בן אדם שיש בו מדרגות אלו כלם ועומדים קימים, זהו אדם שלם, עבד נאמן לאדונו, וצריך להשתתף בו ולהתחבר בו ללמד דרכים ממגו. ובמה יודע בן אדם לדעת מי הוא להתקרב אליו או להתרחק ממגו, ') בְּרֻגְזוֹ מַמָּשׁ יֵדַע לוֹ הָאָדָם וְיִוָּדַע מִי הוּא. אִם הַנְּשָׁמָה הַהִיא הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹמֵר בִּשְׁעַת רֻגְזוֹ (בא עליה) שֶׁלֹּא יַעֲקֹר אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ, שֶׁאָז יָבא תַחְתֶּיהָ אוֹתוֹ אֵל זָר - זֶהוּ בֶּן אָדָם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, זֶהוּ עֶבֶד שֶׁל אֲדוֹנוֹ, זֶהוּ גֶבֶר שָׁלֵם.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה