פרשת בשלח · דף סא.
וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה: דָּא צַדִּיק. כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהלים לה) עֵינֵי יְיָ' אֶל צַדִּיקִים, לְאִסְתַּמְּרָא מִשִּׁפְחָה. (דף ס"א ע"א) וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי. דִּכְתִּיב, (משלי ל) וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, דְּגָרִים לַצַּדִּיק דְּאִתְדַּבָּק בְּשִׁפְחָה. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו: דָּא נֶצַח, לְאִסְתַּמְּרָא (דלא שקר ביה) דְּלָא יֵעוּל רְשִׁימָא דָּא בְּבַת אֵל נֵכָר, וְלא יְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּנֶצַח. דִּכְתִּיב, (שמואל א טו) וְגַם נְצַח יִשְׂרָאֵל לא יְשַׁקֵּר. וּמַאן דְּנָטִיר הַאי, קִיֵּים מִצְוֹתָיו, דִּכְתִּיב, (שמות לה) כִּי לא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו: דָּא הוֹד, לְאִסְתַּמְּרָא מִן זוֹנָה.
וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה - זֶה צַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד) עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים, לְהִשָּׁמֵר מִשִּׁפְחָה. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁכָּתוּב וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, שֶׁגּוֹרֵם לַצַּדִּיק שֶׁיִּדְבַּק בְּשִׁפְחָה. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְותָיו - זֶה נֶצַח, לְהִשָּׁמֵר [שלא ישקר בו] שֶׁלֹּא יַכְנִיס רֹשֶׁם זֶה בְּבַת אֵל נֵכָר, וְלֹא יְשַׁקֵּר בְּנֶצַח, שֶׁכָּתוּב (שמואל א טו) וְגַם נֶצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר. וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת זֶה, קִיֵּם מִצְווֹתָיו, שֶׁכָּתוּב (שמות לד) כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו - זֶה סוֹד, לְהִשָּׁמֵר מִן זוֹנָה.
וְאַזְלָא הָא, כְּמָה דְּתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי דִּכְתִּיב (תהלים מה) חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֶךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ. אֶלָּא, כָּל מַאן דִּמְזָרֵז גַּרְמֵיהּ, וְשַׁוֵּי דְּחִילוּ דְּחַרְבָּא שִׁנָּנָא תַּקִּיפָא לָקֳבְלֵיהּ. עַל יָרֶךְ, מַאי עַל יָרֶךְ. דָּא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית כד) שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי.
וְזְהִ הוֹלֵךְ כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב (תהלים מה) חֲגוֹר חַרְבְּךְ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךְ וַהֲדָרֶךְ. אֶלָּא, כָּל מִי שֶׁמְּזָרֵז אֶת עַצְמוֹ וְשָׂם אֶת פַּחַד הַחֶרֶב הַשְּׁנוּנָה הַחֲזָקָה כְּנֶגְדּוֹ, עַל יָרֵךְ - מַה זֶּה עַל יָרֵךְ? זֶהוּ הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד) שִׂים נָא יָדְךְ תַּחַת יְרֵכִי.
דָּבָר אַחֵר חֲגוֹר חַרְבְּךָ, כְּלוֹמַר, זָרֵז וְאַתְקִיף יִצְרְךָ בִּישָׁא, דְּאִיהוּ חַרְבְּךָ. עַל יָרֶךְ, עַל הַהוּא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא לְנַטְרָא לֵיהּ. וְאִי נָטַר לֵיהּ, כְּדֵין אִקְרֵי גִּבּוֹר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַלְבִּישׁ לֵיהּ בִּלְבוּשׁוֹי, וּמַאן לְבוּשׁוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הוֹד וְנֶצַח. (נ"א והדר) דִּכְתִּיב, (תהלים קד) הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. אוּף הָכָא הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ, וּכְדֵין אִתְדַּבַּק בַּר נָשׁ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת.
דָּבָר אַחֵר חֲגוֹר חַרְבְּךְ - כְּלוֹמַר, זָרֵז וּתְקֹף אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּךְ, שֶׁהוּא חַרְבְּךְ, עַל יָרֵךְ, עַל אוֹתוֹ רֹשֶׁם קָדוֹשׁ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ. וְאִם שָׁמַר אוֹתוֹ אָז נִקְרָא גִּבּוֹר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בִּלְבוּשָׁיו. וּמַהוּ לְבוּשׁ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הוֹד וְנֶצַח (והדר), שֶׁכָּתוּב (תהלים קד) הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. אַף כָּאן הוֹדְךְ וַהֲדָרֶךְ. וְאָז נִדְבָּק הָאָדָם בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי.
מִכָּאן וּלְהָלְאָה, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְיָ' רוֹפְאֶךָ. דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא אַזְהַר לוֹן עַל הַהוּא מִלָּה מַמָּשׁ, דְּיָהַב וְרָשִׁים בְּהוּ, וְלָא יַתִּיר וְעַד כְּעַן לָא אִתְיְיהִיבַת לְהוּ אוֹרַיְיתָא, אֶלָּא כֵּיוָן דִּכְתִּיב, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, מִיָּד וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ'.
מִכָּאן וָהָלְאָה - כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךְ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךְ. זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְעַל זֶה הִזְהִיר אוֹתָם עַל אוֹתוֹ דָבָר מַמָּשׁ, שֶׁנָּתַן וְרָשַׁם בָּהֶם וְלֹא יוֹתֵר. וְעַד עַכְשָׁו לֹא נִתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, מִיָּד - וַיּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ'.
תָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַזְהָרָא לְיִשְׂרָאֵל, עַל אוֹרַיְיתָא, בְּכַמָּה מִלִּין מָשִׁיךְ לְהוּ, בְּכַמָּה מְשִׁיכָן דַּחֲבִיבוּתָא, כְּבַר נָשׁ דְּמָשִׁיךְ בְּרֵיהּ לְבֵי רַב. וְתָּא חֲזֵי, לָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב לְהוּ אוֹרַיְיתָא, עַד דְּקָרִיבוּ בַּהֲדֵיהּ. וּבַמֶּה קְרִיבוּ בַּהֲדֵיהּ, בְּגִלּוּיָא דִּרְשִׁימָא דָּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל עַל הַתּוֹרָה, בְּכַמָּה דְבָרִים מָשַׁךְ אוֹתָם, בְּכַמָּה מְשִׁיכוֹת שֶׁל חֲבִיבוּת, כְּאָדָם שֶׁמּוֹשֵׁךְ בְּנוֹ לְבֵית הָרַב. וּבֹא רְאֵה, לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת לָהֶם תּוֹרָה עַד שֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו. וּבַמֶּה קָרְבוּ אֵלָיו? בַּגִּלּוּי שֶׁל הָרֹשֶׁם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
אָמַר ר' יְהוּדָה, לָא קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְּסִינַי, עַד דְּעָאלוּ בְּחוּלָקָא דְּצַדִּיק, וְזָכוּ בֵּיהּ. מְנָלָן, דִּכְתִּיב, (שמות יט) בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבָּר סִינַי, בַּיּוֹם הַזֶּהִ מַמָּשׁ פרשת המן קִוִּינוּ לוֹ וגוֹ'.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא קָרְבוּ יִשְׂרָאֵל לְהַר סִינַי, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ בַּחֵלֶק שֶׁל צַדִּיק וְזָכוּ בוֹ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (שמות יט) בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. בַּיּוֹם הַזֶּה מַמָּשׁ דַּוְקָא. וְכָתוּב (ישעיה כה) וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְגוֹ'.