פרשת שמיני · דף מ:
וּבְגִין דְּאִיהוּ מְנַטְרָא לְעֵילָּא, בָּעֵי לְנַטְרָא לֵיהּ לְתַתָּא, וְכָל נְטִירוּ דִּילֵיהּ קְדוּשָּׁה הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וּמַאן דְּפָגִים לֵיהּ לְתַתָּא בְּסִטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא, יִסְתְּאָב אִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, אֲתַר דְּהַהוּא יַיִן דְּמִנְטְרָא שַׁרְיָא. הוּא לָא נָטִיר לֵיהּ, לָא יִתְנְטַר הוּא לְעָלְמָא דְּאָתֵי. (דף מ' ע"ב) הוּא סָאִיב לֵיהּ, יִסְאֲבוּן לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, לָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַהוּא יַיִן דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דִּמְקַדְּשֵׁי נַפְשַׁיְיהוּ בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה, וְנַטְרֵי מַה דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְנַטְרָא, וּמְקַדְּשֵׁי לְמַלְכָּא בִּנְטִירוּ עִלָּאָה דָּא. זַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׁמוּר לְמַעְלָה, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ לְמַטָּה, וְכָל שְׁמִירָתוֹ הִיא קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל, וּמִי שֶׁפּוֹגֵם אוֹתוֹ לְמַטָּה בְּצַד הַטֻּמְאָה, הוּא יִטְמָא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הַמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹרֶה אוֹתוֹ הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר. הוּא לֹא שָׁמַר אוֹתוֹ, הוּא לֹא יִשְׁתַּמֵּר לָעוֹלָם הַבָּא. הוּא טִמֵּא אוֹתוֹ, יְטַמְּאוּ אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּאוֹתוֹ יַיִן שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּקַדְּשִׁים אֶת נַפְשָׁם בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְשׁוֹמְרִים מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר, וּמַקְדִּישִׁים אֶת הַמֶּלֶךְ בַּשְּׁמִירָה הָעֶלְיוֹנָה הַזּוֹ. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
פָּתַח הַהוּא רַבְיָא וְאָמַר, (משלי כט) מֶלֶךְ בְמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְגוֹ'. מַאן מֶלֶךְ. דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּמִשְׁפָּט דָּא יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דַּאֲבָהָן. וְאִישׁ תְּרוּמוֹת, תְּרוּמַת כְּתִיב, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות כה) וְזֹאת הַתְּרוּמָה. וְאִישׁ תְּרוּמוֹת, דָּא עֵשָׂו, דְּבָעֵי עַל תְּרוּמוֹת וְעַל מַעֲשְׂרוֹת כָּל יוֹמָא, וְלָא עָבִיד מִדִי. וְאִישׁ תְּרוּמוֹת דְּלָאו אִיהוּ מִשְׁפָּט. דְּהָא תְּרוּמָה אִסְתַּלְקוּתָא דְּרַחֲמֵי, בְּגִין דָּא לָא אַתְיָא בְּמִּשְׁפָּט, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי יג) וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, וְעַל דָּא, וְאִישׁ תְּרוּמֹת יֶהֶרְסֶנָּה.
פָּתַח אוֹתוֹ הַיֶּלֶד וְאָמַר, (משלי כט) מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְגוֹ'. מִי הַמֶּלֶךְ? זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בְּמִשְׁפָּט - זֶה יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הַכְּלָל שֶׁל הָאָבוֹת. וְאִישׁ תְּרוּמוֹת, כָּתוּב תְּרוּמַת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה) וְזֹּאת הַתְּרוּמָה. וְאִישׁ תְּרוּמוֹת - זֶה עֵשָׂו, שֶׁשּׁוֹאֵל עַל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת כָּל יוֹם, וְלֹא עוֹשֶׂה דָבָר. וְאִישׁ תְּרוּמוֹת, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁפָּט, שֶׁהֲרֵי תְּרוּמָה הִיא הִסְתַּלְּקוּת הָרַחֲמִים, מִשּׁוּם זֶה לֹא בָאָה בְּמִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג) וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט. וְעַל כֵּן, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה.
וְאִי תֵּימָא, הָא דָּוִד מַלְכָּא אִישׁ תְּרוּמָה הֲוָה, אֶלָּא בְּרַחֲמֵי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא (ס"א דוד מלכא איש תרומה הוה וארעא אתקיימא בגיניה הכי הוא ודאי. אבל כלא ברחמי הוה) דְּהָא כְּתִיב (ישעיה נה) חַסְדֵי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים, כְּמָה דְּאִתְדְּבַק בְּהַאי, אִתְדְּבַק בְּהַאי.
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה אִישׁ תְּרוּמָה? אֶלָּא בְּרַחֲמִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא (דוד המלך איש תרומה היה, והארץ התקימה בשבילו, כך הוא ודאי. אבל הכל ברחמים היה) שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (ישעיה נה) חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים, כְּמוֹ שֶׁנִּדְבָּק בָּזֶה - נִדְבָּק בָּזֶה.
תָּא חֲזֵי, כָּל יוֹמוֹי דְּדָוִד מַלְכָּא, הֲוָה מִשְׁתָּדַּל (בגין) דְּהַאי תְּרוּמָה, יִתְקְשַׁר בְּמִּשְׁפָּט, וְיִזְדַּוְוגוּן כַּחֲדָא. (בגין דיתקיים בארעא) אָתָא שְׁלֹמֹה וְזִוִּוג לוֹן כַּחֲדָא, וְקַיְּימָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלְמוּתָא, וְקַיְּימָא אַרְעָא בְּקִיּוּמָא. אָתָא צִדְקִיָּהוּ וְאַפְרִישׁ לוֹן, וְאִשְׁתְּאָרַת אַרְעָא בְּלָא מִשְׁפָּט, וְאִתְפְּגִימַת סִיהֲרָא, וְאִתְחֲרִיבַת אַרְעָא, כְּדֵין וְאִישׁ תְּרוּמַת יֶהֶרְסֶנָּה.
בֹּא רְאֵה, כָּל יְמֵי דָוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל (בשביל) שֶׁהַתְּרוּמָה הַזּוֹ תִּתְקַשֵּׁר לְמִשְׁפָּט וְיִזְדַּוְּגוּ כְּאֶחָד. (כדי שיתקים בארץ) בָּא שְׁלֹמֹה וְזִוֵּג אוֹתָם כְּאֶחָד, וְעָמְדָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעָמְדָה הָאָרֶץ בְּקִיּוּם. בָּא צִדְקִיָּהוּ וְהִפְרִיד אוֹתָם, וְנִשְׁאֲרָה הָאָרֶץ בְּלֹא מִשְׁפָּט, וְנִפְגְּמָה הַלְּבָנָה וְנֶחְרְבָה הָאָרֶץ, אָז וְאִישׁ תְּרוּמַת יֶהֶרְסֶנָּה.
וְתָא חֲזֵי, שֶׁמֶן לְכַהֲנֵי, וְיַיִן לְלֵיוָאֵי. לָא בְּגִין דְּבַעְיָין יַיִן, אֶלָּא מִיַּיִן דְּמִנְטְרָא אָתֵי לְסִטְרָא דִּלְהוֹן, לְחַבְּרָא כֹּלָּא כַּחֲדָא, וּלְמֵחֱדֵי עָלְמִין כֻּלְּהוּ, לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּהוּ כֹּלָּא, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כָּלִיל דָּא בְּדָא. לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּהוּ חֲבִיבוּתָא דְּכֹלָּא, וּרְחִימוּתָא דִּבְנֵי מְהֵימְנוּתָא.
וּבֹא רְאֵה, שֶׁמֶן לַכֹּהֲנִים, יַיִן לַלְוִיִּם, לֹא מִשּׁוּם שֶׁצְּרִיכִים יַיִן, אֶלָּא מִיַּיִן הַמְשֻׁמָּר שֶׁבָּא לַצַּד שֶׁלָּהֶם כְּדֵי לְחַבֵּר הַכֹּל כְּאֶחָד, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁהַכֹּל יִמָּצֵא בָהֶם, יָמִין וּשְׂמֹאל כְּלוּלִים זֶה עִם זֶה, שֶׁיִּמָּצֵא בָהֶם חֲבִיבוּת לַכֹּל וְאַהֲבָה שֶׁל בְּנֵי הָאֱמוּנָה.
מַאן דְּאִתְדְּבַק רְעוּתֵיהּ בְּהַאי, הוּא שְׁלִים בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְיִשְׁתְּכַּח כָּל יוֹמוֹי דְּאִתְדְּבַק בִּתְשׁוּבָה, אֲתַר דְּיַיִן וְשֶׁמֶן מִשְׁתַּכְּחֵי. כְּדֵין לָא יִתְדְּבָק בָּתַר עָלְמָא דָּא, לָא לְעֻתְרָא, וְלָא לְכִסּוּפָא דִּילֵיהּ. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח עַל דָּא וְאָמַר, (משלי כא) אוֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן, לֹא יַעֲשִׁיר, דְּהָא עוּתְרָא אָחֳרָא יִזְדָּמַן לֵיהּ, לְמֶהֱוִי לֵיהּ חוּלָקָא בֵּיהּ, וּלְמֶהֱוִי בֵּיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, אֲתַר דְּיַיִן וְשֶׁמֶן שַׁרְיָין בְּעָלְמָא דָּא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וּמַאן דְּרָחִים לֵיהּ לְהַאי אֲתַר, לָא בָּעֵי עוּתְרָא וְלָא רָדִיף אֲבַתְרֵיהּ. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּעוּתְרָא עִלָּאָה כָּל יוֹמָא, דִּכְתִּיב, (איוב כח) לֹא יַעֲרְכֶנָה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז. הַאי בְּהַאי עָלְמָא. לְבָתַר, (משלי ח) לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא.
מִי שֶׁרְצוֹנוֹ נִדְבָּק בָּזֶה, הוּא שָׁלֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְיִמָּצֵא כָּל יָמָיו שֶׁדָּבוּק בִּתְשׁוּבָה, הַמָּקוֹם שֶׁיַּיִן וְשֶׁמֶן מְצוּיִים. אָז לֹא יִדְבַּק אַחֲרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא לְעֹשֶׁר וְלֹא לַתְּשׁוּקָה שֶׁלּוֹ. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ עַל כָּךְ וְאוֹמֵר, (משלי כא) אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר, שֶׁהֲרֵי עֹשֶׁר אַחֵר יִזְדַּמֵּן לוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בּוֹ וְלִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, הַמָּקוֹם שֶׁיַּיִן וְשֶׁמֶן שׁוֹרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא צָרִיךְ עֹשֶׁר וְלֹא רוֹדֵף אַחֲרָיו. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּעֹשֶׁר הָעֶלְיוֹן כָּל יוֹם, שֶׁכָּתוּב (איוב כח) לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז. זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה. אַחַר כָּךְ, (משלי ח) לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא.
תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (שמות כד) וַיֹּאמֶר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְגוֹ'. וְהַתּוֹרָה, דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב. וְהַמִּצְוָה, דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. לְהֹרֹתָם כְּתִיב חָסֵר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ג) וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, לְהוֹרֹתָם דְּמִי, אִי תֵּימָא הוֹרֹתָם דְּיִשְׂרָאֵל, לָאו הָכֵי, דְּהָא יִשְׂרָאֵל לָא אַדְכָּרוּ בְּהַאי קְרָא. אֶלָּא הוֹרֹתָם דְּתוֹרָה וּמִצְוָה. וּמַאי הִיא. דָּא (אתר) יַיִן דְּמִנְטְרָא. בְּגִין דְּכָל כְּתִיבָה דְּסֵפֶר עִלָּאָה תַּמָּן שַׁרְיָא, וּמִתַּמָּן נָפְקָא תּוֹרָה, וְעַל דָּא קָרֵינָן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב. וְדָא הוּא אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהֹרֹתָם, לְהֹרֹתָם וַדַּאי. (כמה דאת אמר ואל חדר הורתי)
עוֹד פָּתַח וְאָמַר, (שמות כד) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְגוֹ'. וְהַתּוֹרָה - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַמִּצְוָה - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. לְהוֹרֹתָם, כְּתִיב חָסֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ג) וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי. כָּאן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, לְהוֹרֹתָם שֶׁל מִי? אִם תֹּאמַר הוֹרֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נִזְכְּרוּ בַּכָּתוּב הַזֶּה. אֶלָּא הוֹרֹתָם שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמַה הִיא? זֶהוּ (מקום) יַיִן הַמְשֻׁמָּר. מִשּׁוּם שֶׁכָּל כְּתִיבָה שֶׁל הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן שָׁם שְׁרוּיָה, וּמִשָּׁם יָצְאָה תוֹרָה, וְעַל זֶה קוֹרְאִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְזֶהוּ אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם, לְהוֹרֹתָם וַדַּאי. (כמו שנאמר ואל חדר הורתי).
תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, תּוֹרָה אָחֳרָא, (ויקהל ר"א) דְּקַיְּימָא עַל פֶּה. מַאן אִיהוּ פֶּה. דָּא הוּא דַּעַת, דְּאִיהוּ פֶּה דְּסֵפֶר וּכְתִיבָה. וְתוֹרָה דָּא, הִיא תּוֹרָה אָחֳרָא, דְּאִקְרֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְּאִיהִי קַיְּימָא עַל הַהוּא פֶּה דְּאִיהִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, בְּגִין כַּךְ אִסְתָּלִיק מֹשֶׁה בְּכֹלָּא, עַל כָּל שְׁאָר נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, דִּכְתִּיב וְאֶתְּנָה לְךָ, לְךָ דַּיְיקָא.
תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, תּוֹרָה אַחֶרֶת שֶׁעוֹמֶדֶת עַל פֶּה. מַהוּ פֶּה? זֶהוּ דַעַת, שֶׁהִיא פֶּה שֶׁל סֵפֶר וּכְתִיבָה. וְתוֹרָה זוֹ הִיא תוֹרָה אַחֶרֶת, שֶׁנִּקְרֵאת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל אוֹתוֹ הַפֶּה שֶׁהוּא תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. מִשּׁוּם כָּךְ הִתְעַלָּה מֹשֶׁה בַּכֹּל, עַל כָּל הַנְּבִיאִים הַנֶּאֱמָנִים, שֶׁכָּתוּב וְאֶתְּנָה לְךְ, דַּוְקָא לְךְ.
כְּתִיב (משלי כה) הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצּוֹרֵף כֶּלִי הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאַסְגִּיאוּ חַיָּיבִין בְּעָלְמָא, כּוּרְסְיָיא דְּמַלְכָּא קַדִישָׁא אִתְתַּקְּנַת בְּדִינָא, לְאִסְתְּאָבָת (ס"א ואשתאבת) (ס"א וקיימא) בְּדִינָא, וְשַׁלְהוֹבוֹי אוֹקְדִין עָלְמָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְעֲבָר חַיָּיבַיָא מֵעָלְמָא, כְּדֵין וְיִכּוֹן בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ. בַּחֶסֶד, וְלָא בְּדִינָא מַאי מַשְׁמַע.
כָּתוּב (משלי כה) הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי. הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְרַבִּים הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, כִּסְאוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ נִתְקָן בְּדִין, וְנִטְמָא (ונשאב) (ועומד) בְּדִין, וְשַׁלְהֲבוֹתָיו שׂוֹרְפוֹת אֶת הָעוֹלָם. וּבְשָׁעָה שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹבְרִים מִן הָעוֹלָם, אָז וְיִכּוֹן בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ. בַּחֶסֶד וְלֹא בַדִּין. מַה מַּשְׁמָע?