פרשת קדושים · דף פה.
תּוּ פָּתַח, (ויקרא יט) לֹא תַעֲשׁוֹק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזוֹל לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר. לֹא תָּלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר אֲמַאי. אֶלָּא מִקְּרָא אָחֳרָא אִשְׁתְּמַע, דִּכְתִּיב, (דברים כד) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. לֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, אִזְדְּהַר דְּלָא תִּתְכְּנִש בְּגִינוֹי מֵעָלְמָא, עַד לָא יִמְטֵי זִמְנָךְ לְאִתְכַּנְּשָׁא. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (קהלת יב) עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ'. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא מִלָּה אָחֳרָא, מַאן דְּאַשְׁלִים לְנַפְשָׁא דְּמִסְכְּנָא. אֲפִילּוּ (דף פ"ה ע"א) דְּמָטוּ יוֹמוֹי לְאִסְתַּלְּקָא מֵעָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁלִים לְנַפְשֵׁיהּ, וְיָהִיב לֵיהּ חַיִּין יַתִּיר.
עוֹד פָּתַח, לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךְ וְלֹא תִגְזֹל וְלֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר עַד בֹּקֶר. לָמָּה לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר? אֶלָּא מִכָּתוּב אַחֵר נִשְׁמָע, שֶׁכָּתוּב (דברים כד) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. לֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִתְכַּנֵּס בִּגְלָלוֹ מִן הָעוֹלָם טֶרֶם יַגִּיעַ זְמַנְּךְ לְהִתְכַּנֵּס, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב) עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ'. מִכָּאן לָמַדְנוּ דָּבָר אַחֵר - מִי שֶׁמַּשְׁלִים לְנֶפֶשׁ הֶעָנִי, אֲפִלּוּ שֶׁהִגִּיעוּ יָמָיו לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁלִים לְנַפְשׁוֹ וְנוֹתֵן לוֹ יוֹתֵר חַיִּים.
לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר, תָּא חֲזֵי, מַאן דְּנָטִיל אַגְרָא דְּמִסְכְּנָא, כְּאִילּוּ נָטִיל נַפְשֵׁיהּ, וּדְאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ. הוּא אַזְעַר נַפְשַׁיְיהוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְעִיר יוֹמוֹי, וְאַזְעַר נַפְשֵׁיהּ, מֵהַהוּא עָלְמָא. דְּהָא כָּל אִינּוּן הֲבָלִים דְּנַפְקֵי מִפּוּמֵיהּ, כָּל הַהוּא יוֹמָא, כֻּלְּהוּ סַלְּקִין קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְקַיְימִין קַמֵּיהּ, לְבָתַר סַלְּקָא נַפְשֵׁיהּ, וְנַפְשַׁיְיהוּ דְּאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ, וְקַיְימִין, בְּאִינּוּן הֲבָלִים דְּפוּמֵיהּ. וּכְדֵין, אֲפִילּוּ אִתְגְּזַר עַל הַהוּא בַּר נָשׁ כַּמָה יוֹמִין, וְכַמָּה טָבָאן, כֻּלְּהוּ מִתְעַקְּרָאן מִנֵּיהּ, וּמִסְתַּלְקֵי מִנֵּיהּ.
לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר. בּא רְאֵה, מִי שֶׁנּוֹטֵל אֶת שְׂכַר הֶעָנִי, כְּאִלּוּ נָטַל אֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת שֶׁל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. הוּא הִקְטִין אֶת נַפְשָׁם - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְטִין אֶת יָמָיו וּמַקְטִין אֶת נַפְשׁוֹ מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי כָּל אוֹתָם הַהֲבָלִים שֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיו כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, כֻּלָּם עוֹלִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעוֹמְדִים לְפָנָיו, אַחַר כָּךְ עוֹלָה נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵיתוֹ, וְעוֹמְדִים עִם אוֹתָם הַהֲבָלִים שֶׁל פִּיו. וְאָז, אֲפִלּוּ נִגְזַר עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ כַּמָּה יָמִים וְכַמָּה טוֹבוֹת, כֻּלָּם נֶעֱקָרִים מִמֶּנּוּ וּמִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּנַפְשָׁא דִּילֵיהּ לָא סַלְּקָא לְעֵילָּא, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא, רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבִינָן מִנַּיְיהוּ, וּמֵעֶלְבּוֹנַיְיהוּ. וְאוֹקְמוּהָ אֲפִילּוּ עָשִׁיר הוּא, וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ דַּיְיקָא, אֲפִילּוּ מִכָּל בַּר נָשׁ נָמֵי, וְכָּל שֶׁכֵּן מִסְכְּנָא. וְהַיְינוּ דְּהֲוָה רַב הַמְנוּנָא עָבִיד, כַּד הֲוָה הַהוּא אָגִיר מִסְתְּלַק מֵעַבִידְתֵּיהּ, הֲוָה יָהִיב לֵיהּ אַגְרֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ, טוֹל נַפְשָׁךְ דְּאַפְקִידַת בִּידָאי, טוֹל פִּקְדוֹנָךְ.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנַּפְשׁוֹ אֵינָהּ עוֹלָה לְמַעְלָה, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי אַבָּא: הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ מֵהֶם וּמֵעֶלְבּוֹנָם. וּפֵרְשׁוּהָ, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא עָשִׁיר, וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ דַּוְקָא, אֲפִלּוּ מִכָּל אָדָם גַּם כֵּן, וְכָל שֶׁכֵּן עָנִי. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה רַב הַמְנוּנָא, כְּשֶׁהָיָה אוֹתוֹ שָׂכִיר מִסְתַּלֵּק מֵעֲבוֹדָתוֹ, הָיָה נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: טֹל אֶת נַפְשְׁךְ שֶׁהִפְקַדְתָּ בְּיָדִי, טֹל אֶת פִּקְדוֹנְךְ.
וַאֲפִילּוּ אָמַר יְהֵא בִּידָךְ, דַּאֲנָא (לא) בָּעֵינָא לְסַלְּקָא אַגְרִי. לָא הֲוָה בָּעֵי. אָמַר פִּקְדוֹנָא דְּגוּפָךְ, לָא אִתְחֲזֵי לְאִתְפָּקְדָא בִּידִי, כָּל שֶׁכֵּן פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשָׁא. דְּהָא פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשָׁא לָא אִתְיְהִיבַת, אֶלָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דִּכְתִּיב, (תהלים לא) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וּבִידָא דְּאָחֳרָא שָׁארֵי. אָמַר לֵיהּ, אֲפִילּוּ בִּידֵיהּ, בָּתַר דְּיָהִיב.
וַאֲפִלּוּ אָמַר יְהִי בְיָדְךְ, שֶׁאֲנִי (לא) רוֹצֶה לְוַתֵּר עַל שְׂכָרִי - לֹא הָיָה רוֹצֶה. אָמַר: פִּקָּדוֹן שֶׁל גּוּפְךְ לֹא רָאוּי לִהְיוֹת מֻפְקָד בְּיָדִי, כָּל שֶׁכֵּן פִּקְדוֹן הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֲרֵי פִּקְדוֹן הַנֶּפֶשׁ לֹא נִתָּן אֶלָּא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב (תהלים לא) בְּיָדְךְ אַפְקִיד רוּחִי. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וּבְיַד אַחֵר מֻתָּר. אָמַר לוֹ, אֲפִלּוּ בְּיָדוֹ, אַחַר שֶׁנָּתַן.
כְּתִיב לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר, וּכְתִיב וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל תָּא חֲזֵי לֵית לָךְ יוֹמָא וְיוֹמָא, דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ יוֹמָא עִלָּאָה אָחֳרָא. וְאִי אִיהוּ לָא יָהִיב לֵיהּ נַפְשָׁא דִּילֵיהּ בְּהַהוּא יוֹמָא, כְּמַאן דְּפָגִים לְהַהוּא יוֹמָא עִלָּאָה. וּבְגִּינֵי כַּךְ בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ, וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ. וְהָא דְּאִתְּמַר לֹא תָלִין, בְּגִין דְּנַפְשֵׁיהּ לָא סָלִיק, וְסָלִיק הַהוּא נַפְשָׁא דְּמִסְכְּנָא, וּדְאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
כָּתוּב לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, וְכָתוּב וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ. אֶלָּא הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֲבָל בּא רְאֵה, אֵין לְךְ יוֹם וָיוֹם שֶׁלֹּא שׁוֹלֵט בּוֹ יוֹם אַחֵר עֶלְיוֹן. וְאִם הוּא אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶת נַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּמִי שֶׁפּוֹגֵם אֶת אוֹתוֹ יוֹם עֶלְיוֹן. וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תָלִין, מִשּׁוּם שֶׁנַּפְשׁוֹ לֹא עוֹלָה, וְעוֹלָה אוֹתָהּ נֶפֶשׁ הֶעָנִי וְשֶׁל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר קְרָא אֲבַתְרֵיהּ, (ויקרא יט) לֹא תְּקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוִּר וְגוֹ', הַאי קְרָא כְּמַשְׁמָעוֹ. אֲבָל פַּרְשְׁתָּא דָּא, כֹּלָּא אוֹלִיפְנָא מִינָּהּ מִלִּין אָחֳרָנִין, וְכֻלְּהוּ תַּלְיָין דָּא בְּדָא. תָּא חֲזֵי, מַאן דְּלָיִיט לְחַבְרֵיהּ, וְאִיהוּ קַמֵּיהּ, וְאַכְסִיף לֵיהּ, כְּאִלּוּ אוֹשִׁיד דָּמֵיהּ, וְהָא אוֹקִימְנָא. וְהַאי קְרָא, דְּלָאו חַבְרֵיהּ עִמֵּיהּ, וְהוּא לָיִיט לֵיהּ, הַהִיא מִלָּה סַלְּקָא.
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר פָּסוּק אַחֲרָיו, לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר וְגוֹ'. פָּסוּק זֶה כְּמַשְׁמָעוֹ, אֲבָל מִפָּרָשָׁה זוֹ כֻּלָּהּ לָמַדְנוּ מִמֶּנָּה דְּבָרִים אֲחֵרִים, וְכֻלָּם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. בֹּא רְאֵה, מִי שֶׁמְּקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, וְהוּא לְפָנָיו, וּמְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ, כְּאִלּוּ שָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וּפָסוּק זֶה כְּשֶׁאֵין חֲבֵרוֹ עִמּוֹ, וְהוּא קִלֵּל אוֹתוֹ, אוֹתוֹ הַדִּבּוּר עוֹלֶה.
דְּלֵית לָךְ מִלָּה וּמִלָּה דְּנָפִיק מִפּוּמֵיהּ, דְּלָא אִית לֵיהּ קָלָא, הַהוּא קָלָא סָלִיק לְעֵילָּא, וְכַמָּה קַסְטְרִין מִתְחַבְּרָן עִמֵּיהּ דְּהַהוּא קָלָא, עַד דְּסַלְּקָא וְאִתְּעַר אֲתַר דִּתְהוֹמָא רַבָּא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ וְכַמָּה מִתְעָרִין עָלֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ. וַוי לְמַאן דְּאַפִּיק מִלָּה בִּישָׁא מִפּוּמֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.
שֶׁאֵין לְךְ דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו שֶׁאֵין לוֹ קוֹל. אוֹתוֹ קוֹל עוֹלֶה לְמַעְלָה, וְכַמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מִתְחַבְּרִים לְאוֹתוֹ הַקּוֹל, עַד שֶׁעוֹלֶה וּמֵעִיר אֶת הַתְּהוֹם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, וְכַמָּה הֵם שֶׁמִּתְעוֹרְרִים עַל הָאָדָם. אוֹי לְמִי שֶׁמּוֹצִיא דָּבָר רַע מִפִּיו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
וְלִפְנֵי עִוִּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל, כְּמַשְׁמָעוֹ. וְאוּקְמוּהָ, בְּמַאן דְּגָרִים לְאָחֳרָא לְמֶחֱטֵי. וְכֵן מַאן דְּמָחֵי לִבְרֵיהּ רַבָּא. וְלִפְנֵי עִוִּר לֹא תִתֵּן וְגוֹ', בְּמַאן דְּלָא מָטָא לְהוֹרָאָה וְאוֹרֵי, (כמה דאת אמר) דִּכְתִּיב, (משלי ז) כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ. וְהַאי אַעְבָּר, מִשּׁוּם וְלִפְנֵי עִוִּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל, בְּגִין דְּאַכְשִׁיל לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל, כְּמַשְׁמָעוֹ. וּפֵרְשׁוּהָ, בְּמִי שֶׁגּוֹרֵם לְאַחֵר לַחֲטֹא. וְכֵן מִי שֶׁמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ הַגָּדוֹל. וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן וְגוֹ', בְּמִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, (כמו שנאמר) שֶׁכָּתוּב (משלי ז) כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. וְזֶה עָבַר, מִשּׁוּם וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל, מִשּׁוּם שֶׁהִכְשִׁיל אֶת חֲבֵרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.
דְּתָנֵינָן מַאן דְּאָזִיל בְּאוֹרַח מֵישַׁר בְּאוֹרַיְיתָא, וּמַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא כְּדְקָא יָאוּת, אִית לֵיהּ חוּלָקָא טָבָא תָּדִיר לְעָלְמָא דְּאָתֵי. דְּהַהִיא מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא דְּאַפִּיק מִפּוּמֵיהּ, אַזְלָא וְשָׁאֲטָא בְּעָלְמָא, וְסַלְּקָא לְעֵילָּא. וְכַמָּה עִלָּאִין קַדִּישִׁין מִתְחַבְּרָאן בְּהַהִיא מִלָּה, וְסַלְּקָא בְּאוֹרַח מֵישָׁר, וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרָא קַדִּישָׁא, וְאִסְתֲּחֵי בְּנַהֲרָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, וְאִתְקַבַּל בֵּיהּ, וְאִשְׁתְּאַב בְּגַוִיהּ, וְאִתְעַנָּג (ס"א ואתנטע) סוֹחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נַהֲרָא, אִילָנָא עִלָּאָה. וּכְדֵין נָגִיד וְנָפִיק נְהוֹרָא עִלָּאָה וְאִתְעַטָּר בֵּיהּ בְּהַהוּא בַּר נָשׁ כָּל יוֹמָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. (יתרו נ"ז ע"א).
שֶׁשָּׁנִינוּ, מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה בַּתּוֹרָה וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי, יֵשׁ לוֹ תָּמִיד חֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁאוֹתוֹ דְּבַר הַתּוֹרָה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם, וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. וְכַמָּה עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים מִתְחַבְּרִים עִם אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְעוֹלֶה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּמִתְעַטֵּר בַּעֲטָרָה קְדוֹשָׁה, וְרוֹחֵץ הַנָּהָר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, וּמִתְקַבֵּל בּוֹ וְנִשְׁאָב לְתוֹכוֹ, וּמִתְעַנֵּג (ונטע) סְבִיב אוֹתוֹ הַנָּהָר, הָעֵץ הָעֶלְיוֹן. וְאָז שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא אוֹר עֶלְיוֹן וּמִתְעַטֵּר עִם אוֹתוֹ אָדָם כָּל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.