פרשת אמור · דף קב:
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כֵּיוָן דְּהֲוָה עָאל, וְטִמְטֵם עֵינוֹי דְּלָא לְאִסְתַּכְּלָא בְּמָה דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וַהֲוָה שָׁמַע קָל גַּדְפֵּי כְּרוּבְיָיא מְזַמְּרֵי וּמְשַׁבְּחֵי. הֲוָה יָדַע כַּהֲנָא, דְּכֹלָּא הֲוָה בְּחֶדְוָה, וְיִפּוּק בִּשְׁלָם. וְעִם כָּל דָּא בִּצְלוֹתֵיהּ הֲוָה יָדַע, דְּמִלִּין נָפְקִין בְּחֶדְוָותָא, וּמִתְקַבְּלָן וּמִתְבָּרְכָן (דף ק"ב ע"ב) כְּדְקָא יָאוּת, וּכְדֵין חֶדְוָותָא הִיא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נִכְנָס, וְטִמְטֵם אֶת עֵינָיו שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים מְזַמְּרִים וּמְשַׁבְּחִים, הָיָה יוֹדֵעַ הַכֹּהֵן שֶׁהַכֹּל הָיָה בְשִׂמְחָה, וְיֵּצֵא בְשָׁלוֹם. וְעִם כָּל זֶה, בִּתְפִלָּתוֹ הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁהַמִּלִּים יוֹצְאִים בְּשִׂמְחָה וּמִתְקַבְּלִים וּמִתְבָּרְכִים כָּרָאוּי, וְאָז הִיא שִׂמְחָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים.
רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, אָמַר לֵיהּ, הַאי יוֹמָא אֲמַאי הוּא בְּהַאי אֲתַר תָּלֵי, וְלָא בְּדַרְגָּא אָחֳרָא, דְּיֵאוֹת הוּא לְמֶהֱוִי בְּדַרְגָּא דְּמַלְכָּא שָׁארֵי, יַתִּיר מִכֹּלָּא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּרִי, הָכִי הוּא וַדַּאי, וְיָאוּת שָׁאַלְתָּ.
רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. אָמַר לוֹ, לָמָּה בַּמָּקוֹם הַזֶּה הַיּוֹם הַזֶּה תָּלוּי וְלֹא בְדַרְגָּה אַחֶרֶת, שֶׁרָאוּי הוּא לִהְיוֹת בְּדַרְגָּה שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מֵהַכֹּל? אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי, כָּךְ הוּא וַדַּאי, וְיָפֶה שָׁאַלְתָּ.
תָּא חֲזֵי, מַלְכָּא קַדִּישָׁא, שָׁבִיק הֵיכָלֵיהּ וּבֵיתֵיהּ בִּידָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, וְשָׁבַק לִבְנוֹי עִמָּהּ, בְּגִין לְדַבְּרָא לוֹן, וּלְאַלְקָאָה לוֹן, וּלְמִשְׁרֵי בְּגַוַויְיהוּ. דְּאִי זַכָּאן מַטְרוֹנִיתָא עָאלַת בְּחֶדְוָותָא בִּיקָרָא לְגַבֵּי מַלְכָּא. וְאִי לָא זַכָּאן, הִיא וְאִינּוּן, אִתְהֲדָרוּ בְּגָלוּתָא. וְהָא אוֹקִימְנָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (משלי יט) מְשַׁדֶּד אָב יַבְרִיחַ אֵם. וּכְתִיב, (ישעיה נ) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם.
בֹּא רְאֵה, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הִשְׁאִיר אֶת הֵיכָלוֹ וּבֵיתוֹ בְּיַד הַגְּבִירָה, וְהִשְׁאִיר אֶת בָּנָיו עִמָּהּ כְּדֵי לְהַנְהִיגָם וּלְהַלְקוֹתָם וְלִשְׁרוֹת בְּתוֹכָם. שֶׁאִם זוֹכִים, הַגְּבִירָה נִכְנֶסֶת בְּשִׂמְחָה וּבְכָבוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ. וְאִם לֹא זוֹכִים, הִיא וְהֵם חוֹזְרִים לַגָּלוּת. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יט) מְשַׁדֶּד אָב יַבְרִיחַ אֵם. וְכָתוּב (ישעיה נ) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם.
וְעַל דָּא אִית יוֹמָא חַד בְּשַׁתָּא, לְאַשְׁגְּחָא בְּהוּ, וּלְעַיְינָא בְּהוּ. וְכַד אִזְדְּמַן הַאי יוֹמָא, אִימָּא עִלָּאָה דְּכָל חֵירוּ בִּידָהָא, אִזְדְּמַן לָקֳבְלֵיהּ, לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל אִזְדְרָזוּ בְּהַאי יוֹמָא, בְּכַמָּה פּוּלְחָנִין, בְּכַמָּה צְלוֹתִין, בְּכַמָּה עִנּוּיִין, כֻּלְּהוּ בִּזְכוּתָא. כְּדֵין אִזְדְּמַן לְהוּ חֵירוּ, מֵאֲתַר דְּכָל חֵירוּ בִּידָהָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. בְּנֵי מַלְכָּא בְּנָהָא, דְּאִתְפָּקְדָן בִּידָהָא, כֻּלְּהוּ זַכָּאִין, כֻּלְּהוּ בְּלָא חֲטָאָן, בְּלָא חוֹבִין, כְּדֵין אִזְדַּוְּוגַת (ס"א וכד אזדמן האי יומא וישראל אזדמנו בהאי יומא בכמה פולחנין בכמה צלותין בכמה ענויין כלהו בזכותא כדין אימא עלאה דכל חירו בידהא אזדמנת לקבלא לאסתכלא בהו בישראל וחמאת בני מלכא בנהא (נ"א ברהא) דאתפקדן בידהא דמטרוניתא כלהו זכאין בלא חטאין בלא חובין כדין אזמינת להו חירו מאתר דכל חירו בידהא דמטרוניתא כדין מטרוניתא עלאה) לְגַבֵּי מַלְכָּא, בִּנְהִירוּ, בְּחֶדְוָה, בִּשְׁלִימוּ, בִּרְעוּתָא. דְּהָא רַבִּיאַת בְּנִין לְמַלְכָּא עִלָּאָה כְּדְקָא יָאוּת.
וְעַל כֵּן יֵשׁ יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה לְהַשְׁגִּיחַ בָּהֶם וּלְעַיֵּן בָּהֶם. וּכְשֶׁמִּזְדַּמֵּן הַיּוֹם הַזֶּה, הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁכָּל הַחֵרוּת בְּיָדֶיהָ, מִזְדַּמֶּנֶת כְּנֶגְדּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּיִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל מִזְדָּרְזִים בַּיּוֹם הַזֶּה בְּכַמָּה עֲבוֹדוֹת, בְּכַמָּה תְפִלּוֹת, בְּכַמָּה עִנּוּיִים, כֻּלָּם בִּזְכוּת. וְאָז מִזְדַּמֶּנֶת לָהֶם חֵרוּת, מֵהַמָּקוֹם שֶׁכָּל הַחֵרוּת בְּיָדֶיהָ שֶׁל הַגְּבִירָה. בְּנֵי הַמֶּלֶךְ בָּנֶיהָ, שֶׁנִּפְקְדוּ בְיָדֶיהָ, כֻּלָּם זַכָּאִים, כֻּלָּם בְּלִי חֲטָאִים, בְּלִי עֲווֹנוֹת. אָז מִזְדַּוֶּגֶת (וכאשר מזדמן היום הזה וישראל הזדמנו ביום הזה בכמה עבודות, בכמה תפלות, בכמה ענויים הכל בזכות. אז האם העליונה שכל החרות בידיה מזדמנת כנגדו להסתכל בישראל, ורואה את בני המלך בניה (בּנָהּ) שנפקדו בידיה של הגבירה, כלם זכאים בלי חטאים, בלי חובות, ואז מזמנת להם חרות ממקום שכל החרות בידיה של הגבירה, ואז הגבירה העליונה) לַמֶּלֶךְ בְּאוֹר, בְּשִׂמְחָה, בִּשְׁלֵמוּת, בְּרָצוֹן. שֶׁהֲרֵי גִּדְּלָה בָנִים לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן כָּרָאוּי.
וְכַד הַאי יוֹמָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ כְּדְקָא יָאוּת, וַוי לוֹן, וַוי לִשְׁלוּחֵיהוֹן, וַוי דְּהָא מַטְרוֹנִיתָא אִתְרַחֲקַת מִן מַלְכָּא, וְאִימָא עִלָּאָה אִסְתָּלָקַת, וְלָא נָפִיק מִנָּהּ חֵירוּ לְעָלְמִין. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹלִיף לוֹן אוֹרְחוֹי, בְּגִין לְאִשְׁתְּזָבָא מִן דִּינָא, וְיִשְׁתַּכְחוּן זַכָּאִין קַמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא טז) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם. וּכְתִיב, (יחזקאל לו) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְגוֹ'. (ויקרא כ"ג) וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ'. רִבִּי יוֹסֵי שָׁאַל לְרִבִּי אַבָּא, אָמַר לֵיהּ, הָנֵי חֲמִשָׁה עֲשַׂר יוֹם, מַאי קָא מַיְירֵי. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי רָזָא יַקִּירָא הוּא. תָּא חֲזֵי, בֵּין לְעֵילָּא בֵּין לְתַתָּא, כָּל חַד וְחַד, בְּאָרְחֵיהּ נַטְלָא. וּבְאָרְחֵיהּ יָתְבָא, וּבְאָרְחֵיהּ אִתְּעַר וְעָבִיד מַאי דְּעָבִיד. הַאי עָשׂוֹר מִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִינּוּן. וְיוֹמָא עֲשִׂירָאָה, בַּעֲשִׂירָאָה קַיְּימָא. וְעַל דָּא (שמות יב) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית וְגוֹ'. וְהַאי יוֹמָא, הוּא דִּילָהּ. וַחֲמִשָּׁה יוֹמִין אָחֳרָנִין, דְּמַלְכָּא הוּא. הַהוּא יוֹמָא דְּאָתֵי עָלָהּ. דְּהָא חֲמִשָּׁאָה, בֵּיהּ יָתִיב מַלְכָּא, בְּכוּרְסְיָיא. וּבְכָל אֲתַר בֶּעָשׂוֹר, דְּמַטְרוֹנִיתָא הוּא. חֲמִשָּׁה עָלַיְיהוּ, דְּמַלְכָּא הוּא (ס"א ההוא יומא דעלה בגין דדרגא חמשאה ביה יתיב מלכא בכורסייא, ובכל אתר וכו'). הַהוּא יוֹמָא דְּאָתֵי עָלָהּ דְהָא חֲמִשָׁאָה בֵּיה, יָתִיב מַלְכָּא בְּתַרְעָא.
וּכְשֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה אֵינָם נִמְצָאִים כָּרָאוּי - אוֹי לָהֶם! אוֹי לִשְׁלוּחֵיהֶם! אוֹי שֶׁהֲרֵי הַגְּבִירָה הִתְרַחֲקָה מִן הַמֶּלֶךְ, וְהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה מִסְתַּלֶּקֶת, וְלֹא יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ חֵרוּת לְעוֹלָמִים. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמֵּד אוֹתָם אֶת דְּרָכָיו כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין, וְיִמָּצְאוּ צַדִּיקִים לְפָנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם. וְכָתוּב (יחזקאל לז) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְגוֹ'. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ'. רַבִּי יוֹסֵי שָׁאַל אֶת רַבִּי אַבָּא. אָמַר לוֹ, הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם הַלָּלוּ, מַה הֵם אוֹמְרִים? אָמַר לוֹ, וַדַּאי זֶהוּ סוֹד נִכְבָּד. בֹּא רְאֵה, בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּדַרְכּוֹ נוֹסֵעַ, וּבְדַרְכּוֹ יוֹשֵׁב, וּבְדַרְכּוֹ מִתְעוֹרֵר וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה. הֶעָשׂוֹר הַזֶּה הֵם מִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַיּוֹם הָעֲשִׂירִי עוֹמֵד בָּעֲשִׂירִי. וְעַל כֵּן, (שמות יב) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית וְגוֹ'. וְהַיּוֹם הַזֶּה הוּא שֶׁלָּהּ. וַחֲמִשָּׁה יָמִים אֲחֵרִים הוּא שֶׁל הַמֶּלֶךְ, הַיּוֹם שֶׁבָּא עָלֶיהָ. שֶׁהֲרֵי הַחֲמִישִׁי, בּוֹ יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ בְּכִסֵּא. וּבְכָל מָקוֹם בֶּעָשׂוֹר, הוּא שֶׁל הַגְּבִירָה. חֲמִשָּׁה עֲלֵיהֶם, שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוּא (אותו היום שעליה משום שהדרגה החמישית בה יושב המלך בכסא, ובכל מקום וכו'). אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁבָּא עָלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי הַחֲמִישִׁי, בּוֹ יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ בַּשַּׁעַר.
וּבְכָל אֲתַר בְּעֲשׂוֹר דְמַטְרוֹנִיתָא הוּא, חֲמִשָׁה עָלַיְיהוּ, דְמַלְכָּא הוּא. הַהוּא יוֹמָא דְּאָתֵי עָלָהּ. בְּגִין כָּךְ חֲמִשָּׁה יוֹמִין מִיַרְחָא, לְאוֹרַיְיתָא. וְאִי תֵּימָא שְׁבִיעָאָה, בְּזִמְנָא דִּתְרֵין אֲבָהָן מִשְׁתַּכְּחֵי בֵּיהּ, דְּהָא מַלְכָּא בְּהוּ, וּכְדֵין מִתְעַטֵּר בְּכֹלָּא. וְחַד מִלָּה, שְׁבִיעָאָה וַחֲמִשָּׁאָה.
וּבְכָל מָקוֹם בֶּעָשׂוֹר, הוּא שֶׁל הַגְּבִירָה. חֲמִשָּׁה עֲלֵיהֶם, שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוּא, אוֹתוֹ יוֹם שֶׁבָּא עָלֶיהָ. מִשּׁוּם כָּךְ חֲמִשָּׁה יָמִים מֵהַחֹדֶשׁ לַתּוֹרָה. וְאִם תֹּאמַר שְׁבִיעִי, בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵי אָבוֹת נִמְצָאִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ בָּהֶם, וְאָז מִתְעַטֵּר בַּכֹּל. וְדָבָר אֶחָד שְׁבִיעִי וַחֲמִישִׁי.