פרשת אמור · דף קא.
אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא אָדָם, וְקָאִים בְּדִינָא קַמֵּי מָארֵיהּ, וְתָב (דף ק"א ע"א) בְּתִיּוּבְתָּא, וְקַבִּיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמַר לֵיהּ, אָדָם, אַנְתְּ תְּהֵא סִימָנָא לִבְנָיִךְ לְדָרֵי דָּרִין, בְּהַאי יוֹמָא קַיְימִין בְּדִינָא, וְאִי יְתוּבוּן אֲנָא אֲקַבֵּל לוֹן, וְאֵיקוּם מִכּוּרְסְיָיא דְּדִינָא, וְאֶתְקַיֵּים עַל כּוּרְסְיָיא דְּרַחֲמֵי, וַאֲרַחֵם עָלַיְיהוּ. וְדָוִד אָמַר, (תהלים קטז) אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהלים קל) כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. וּכְתִיב, (תהלים לו) כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. (ויקרא כ"ג) אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (תהלים לב) לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָאָה. לְדָוִד מַשְׂכִּיל, הָא תָּנֵינָן בְּי' זִינֵי זִמְרָא (נ"א אתתקן) אִתְקְרֵי סֵפֶר תְּהִלִּים, בְּנִצוּחַ, בְּנִגוּן, בְּמַשְׂכִּיל, בְּמִכְתָּם, בְּמִזְמוֹר, בְּשִׁיר, בְּאַשְׁרֵי, בִּתְפִלָּה, בְּהוֹדָאָה, בְּהַלְלוּיָהּ, וְעִלָּאָה מְכֻלְּהוּ הַלְלוּיָהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא אָדָם, וְעָמַד בְּדִין לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְקִבֵּל אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ, אָדָם, אַתָּה תִּהְיֶה סִימָן לְבָנֶיךְ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, בַּיּוֹם הַזֶּה יַעַמְדוּ בְדִין. אִם יָשׁוּבוּ, אֲנִי אֲקַבֵּל אוֹתָם, וְאֶעֱמֹד מִכִּסֵּא דִין, וְאֶתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וַאֲרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְדָוִד אָמַר, (תהלים קד) אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי. וְעַל זֶה כָּתוּב, (שם קל) כִּי עִמְּךְ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. וְכָתוּב, (שם לו) כִּי עִמְּךְ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךְ נִרְאֶה אוֹר. אַךָ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, (שם לב) לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה. לְדָוִד מַשְׂכִּיל, הֲרֵי שָׁנִינוּ, בַּעֲשָׂרָה מִינֵי זֶמֶר נִקְרָא (נתקן) סֵפֶר תְּהִלִּים: בְּנִצּוּחַ, בְּנִגּוּן, בְּמַשְׂכִּיל, בְּמִכְתָּם, בְּמִזְמוֹר, בְּשִׁיר, בְּאַשְׁרֵי, בִּתְפִלָּה, בְּהוֹדָאָה, בְּהַלְלוּיָהּ. וְהָעֶלְיוֹן מִכֻּלָּם - הַלְלוּיָהּ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. דַ יָּא מְהֵיּמְנָא
רעיא מהימנא פִּקּוּדָא (מ"ג) דָּא, לְאִתְעַנָּאָה בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, לְאַכְנְעָא גּוּפָא וְנַפְשָׁא, בְּרָזָא דְּחֲמִשָּׁה עִנּוּיִין, דְּחֲמִשָּׁה דַּרְגִּין דְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי. דְּהָא מְקַטְרְגָא קָא אָתֵי לְאַדְכְּרָא חוֹבֵיהוֹן, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְכֻלְּהוּ בְּתִיּוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא קַמֵּי אֲבוּהוֹן. כֹּלָּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי. (ע"כ רעיא מהימנא) (פקודא מ"ד למפלח כהנא וכו' ס"ג ע"א)
מִצְוָה זוֹ, לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְהַכְנִיעַ אֶת הַגּוּף וְאֶת הַנֶּפֶשׁ, בְּסוֹד שֶׁל חֲמִשָּׁה עִנּוּיִים שֶׁל חָמֵשׁ דְּרָגוֹת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁהֲרֵי הַמְקַטְרֵג בָּא לְהַזְכִּיר אֶת חֲטָאֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְכֻלָּם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי אֲבִיהֶם. הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. (ע"כ רעיא מהימנא).
הָכָא מַשְׂכִּיל, אַתְרֵיהּ יְדִיעַ, מַהוּ מַשְׂכִּיל, מַיָּא דְּאֲחְכִּימוּ לְאִינּוּן דְּשָׁתוּ לְהוּ, הַהוּא אֲתַר (ס"א דמשתדלן בההוא אתר) דְּאִקְרֵי מַשְׂכִּיל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי טז) מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב. וּבְגִין דְּאִקְרֵי הָכֵי, תַּלְיָא בֵּיהּ סְלִיחָה, חֵירוּ דְּחִירִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָאָה.
כָּאן מַשְׂכִּיל, מְקוֹמוֹ יָדוּעַ. מַהוּ מַשְׂכִּיל? מַיִם שֶׁמַּחְכִּימִים אֶת אוֹתָם שֶׁשּׁוֹתִים אוֹתָם, אוֹתוֹ הַמָּקוֹם (שמשתדלים באותו מקום) שֶׁנִּקְרָא מַשְׂכִּיל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יז) מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב. וּמִשּׁוּם שֶׁנִּקְרָא כָּךְ, תְּלוּיָה בּוֹ סְלִיחָה, חֵרוּת הַחֵרֻיּוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה.
מַאי כְּסוּי חַטָאָה. הָא אוּקְמוּהָ, דְּהוּא כַּסוּי מִבְּנֵי נָשָׁא, הַהוּא חַטָּאָה דְּחָב לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאוֹדֵי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֲבָל (ס"א כסוי חטאה) תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ חָטֵי, וְחָב זִמְנָא חֲדָא, וּתְרֵין וּתְלָתָא, וְלָא אַהְדָּר בֵּיהּ, הָא חוֹבוֹי בְּאִתְגַּלְיָא אִינּוּן וּמְפַרְסְּמֵי לוֹן לְעֵילָּא, וּמְפַרְסְּמֵי לוֹן לְתַתָּא. וְכָרוֹזֵי אָזְלִין קַמֵּיהּ וּמַכְרְזֵי, אִסְתְּלָקוּ מִסָּחֲרָנֵיהּ דִּפְלַנְיָא, נָזִיף הוּא מִמָּארֵיהּ, נָזִיף הוּא לְעֵילָּא, נָזִיף הוּא לְתַתָּא, וַוי לֵיהּ דְּפָגִים דִּיּוּקְנָא דְּמָארֵיהּ, וַוי לֵיהּ דְּלָא חָיִישׁ לִיקָרָא דְּמָארֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גַּלֵּי חוֹבֵיהּ לְעֵילָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כ) יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ. וְכַד בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאוֹרְחָא דְּמָארֵיהּ, וְאִשְׁתָּדַּל בְּפוּלְחָנֵיהּ, וְאִזְדְּמַן לֵיהּ חַטָּאָה חַד, כֹּלָּא מְכַסִּין עִלָּוִיהּ, עִלָּאִין וְתַתָּאִין, דָּא אִקְרֵי כְּסוּי חַטָאָה.
מַה זֶּה כְּסוּי חֲטָאָה? הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁהוּא כִּסּוּי מִבְּנֵי אָדָם אוֹתוֹ חֵטְא שֶׁחָטָא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹדָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲבָל (כסוי חטָאָה) בא ראה, כשאדם חוטא, ומתחיב פעם אחת ופעמים ושלש ולא חוזר בו, הרי חטאיו הם בגלוי, ומפרסמים אותם למעלה, ומפרסמים אותם למטה. והכרוזים הולכים לפניו ומכריזים: הסתלקו מסביב לפלוני, נזוף הוא מאדונו, נזוף הוא למעלה, נזוף הוא למטה, אוי לו שפגם את דיוקן רבונו! אוי לו שאינו חושש על כבוד רבונו! הקדוש ברוך הוא מגלה חטאו למעלה. זהו שכתוב, (איוב כ) יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו. וכשאדם הולך בדרך רבונו ומשתדל בעבודתו, והזדמן לו חטא אחד - הכל מכסים עליו, עליונים ותחתונים, זה נקרא כסוי חטאה.
אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, עַד כְּעַן לָא מָטִית לְעִקָרָא דְּמִלָּה. וְשַׁפִּיר קָאַמָרְתְּ. וְהַאי דְּקָאָמְרוּ חַבְרַיָּיא שַׁפִּיר. אֲבָל אִי הָכִי, מְכוּסֶּה חַטָּאָה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ כְּסוּי חַטָּאָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, עַד עַכְשָׁו לֹא הִגַּעְתָּ לְעִקַּר הַדָּבָר, וְיָפֶה אָמַרְתָּ. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ הַחֲבֵרִים - יָפֶה. אֲבָל אִם כָּךְ, מְכֻסֶּה חֲטָאָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַהוּ כְּסוּי חֲטָאָה?
אֶלָּא תְּרֵי מִלֵּי דְּחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ, וְתַרְוַויְיהוּ הָכִי. חַד כְּמָה דְּתָנֵינָן, דְּעוֹבָדִין טָבִין דְּבַר נָשׁ עָבִיד בְּהַאי עָלְמָא, עָבְדִין לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא לְבוּשָׁא יַקִּירָא עִלָּאָה, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ. וְכַד בַּר נָשׁ אַתְקִין עוֹבָדִין טָבִין, וְגַבְרִין עָלֵיהּ עוֹבָדִין בִּישִׁין, וְאַשְׁגַּח בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעוֹבָדוֹי בִּישִׁין סַגִּיאִין, וְאִיהוּ רָשָׁע, דְּאִשְׁתְּכַח חַטָאָה קַמֵּי מָארֵיהּ, וְתוֹהֵא עַל אִינּוּן טָבָאן דַּעֲבַד בְּקַדְמִיתָא, הָא אִתְאַבִיד הוּא מִכֹּלָּא, מֵהַאי עָלְמָא, וּמֵעָלְמָא דְּאָתֵי. מַה עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִינּוּן טָבָאן דַּעֲבֵיד הַאי חַטָּאָה בְּקַדְמִיתָא.
אֶלָּא שְׁנֵי דִּבְרֵי חָכְמָה יֵשׁ בּוֹ, וּשְׁנֵיהֶם כָּךְ. אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, שֶׁמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹשִׂים לוֹ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם לְבוּשׁ נִכְבָּד עֶלְיוֹן לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם. וּכְשֶׁאָדָם מְתַקֵּן מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְגוֹבְרִים עָלָיו מַעֲשִׂים רָעִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ בּוֹ, וּמַעֲשָׂיו הָרָעִים רַבִּים, וְהוּא רָשָׁע, שֶׁנִּמְצָא חוֹטֵא לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, וְתוֹהֶה עַל אוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה בָּרִאשׁוֹנָה, הֲרֵי נֶאֱבָד הוּא מִן הַכֹּל, מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵהָעוֹלָם הַבָּא. מָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה הַחוֹטֵא הַזֶּה בָּרִאשׁוֹנָה?
אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַף עַל גַּב דְּהַהוּא רָשָׁע חַטָּאָה אִתְאֲבִיד. אִינּוּן טָבָאן וְזַכְיָין לָא אִתְאֲבִידוּ. אִית צַדִיק דְּאָזִיל בְּאָרְחוֹי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וְאַתְקִין לְבוּשׁוֹי מֵעוֹבָדוֹי, וְעַד לָא אַשְׁלִים לְבוּשׁוֹי, אִסְתָּלַּק. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁלִים לֵיהּ, מֵאִינּוּן עוֹבָדִין דַּעֲבַד (ס"א דאבד) הַאי רָשָׁע חַטָּאָה, וְאַשְׁלִים לְבוּשׁוֹי, לְאִתְתַּקְּנָא בְּהוּ בְּהַהוּא עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כז) יָכִין וְצַדִּיק יִלְבַּשׁ. הַהוּא חַטָּאָה אַתְקִין, וְצַדִיק אִתְחָפֵּי מִמָּה דְּאִיהוּ תַּקִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כְּסוּי חַטָאָה, (כסוי הוא מדא דחטאה אתחפי מחטאה) וְעַל דָּא לָא כְּתִיב מְכוּסֶּה, אֶלָּא כְּסוּי.
אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל גַּב שֶׁאוֹתוֹ רָשָׁע חוֹטֵא נֶאֱבָד, אוֹתָן טוֹבוֹת וּזְכֻיּוֹת לֹא נֶאֱבָדוֹת. יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וּמַתְקִין לְבוּשָׁיו מִמַּעֲשָׂיו, וְטֶרֶם שֶׁהִשְׁלִים אֶת לְבוּשָׁיו הִסְתַּלֵּק - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁלִים לוֹ מֵאוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה (שאבד) הָרָשָׁע הַחוֹטֵא הַזֶּה, וּמַשְׁלִים אֶת לְבוּשָׁיו שֶׁיִּתְתַּקֵּן בָּהֶם בְּאוֹתוֹ עוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם כז) יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ. אוֹתוֹ חוֹטֵא הִתְקִין, וְהַצַּדִּיק מִתְכַּסֶּה מִמַּה שֶּׁהוּא הִתְקִין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כְּסוּי חֲטָאָה, (הכסוי הוא מזה החטאה, מתכסה מהחטאה) וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב מְכֻסֶּה, אֶלָּא כְּסוּי.