פרשת אמור · דף צג:
תָּא חֲזֵי, וַיִקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶךְ קָרָא לָיְלָה, הָא תָּנֵינָן, יְהִי אוֹר, אוֹר דִּכְבַר הֲוָה. וְהָכָא, אִי תֵּימָא אוֹר דְּאִיהוּ יוֹם בִּלְחוֹדוֹי, הָדַר וְאָמַר וְלַחֹשֶךְ קָרָא לָיְלָה. אִי תֵּימָא כָּל חַד בִּלְחוֹדוֹי, (דף צ"ג ע"ב) הָדַר וְאָמַר וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. דְּלַיְלָה לֵית בְּלָא יוֹם, וְלֵית יוֹם בְּלָא לַיְלָה, וְלָא אִקְרֵי אֶחָד, אֶלָּא בְּזִוּוּגָא חַד, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִקְרֵי אֶחָד, וְדָא בְּלָא דָּא לָא אִקְרֵי אֶחָד.
בֹּא רְאֵה, וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. הֲרֵי שָׁנִינוּ, יְהִי אוֹר, אוֹר שֶׁכְּבָר הָיָה. וְכָאן, אִם תֹּאמַר אוֹר שֶׁהוּא יוֹם בִּלְבַדּוֹ, חָזַר וְאָמַר, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. אִם תֹּאמַר כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ - חָזַר וְאָמַר, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. שֶׁאֵין לַיְלָה בְּלִי יוֹם, וְאֵין יוֹם בְּלִי לַיְלָה. וְלֹא נִקְרָא אֶחָד אֶלָּא בְּזִוּוּג אֶחָד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְרָא אֶחָד, וְזֶה בְּלִי זֶה לֹא נִקְרָא אֶחָד.
תָּא חֲזֵי, בְּגִין דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הַשְׁתָּא בְּגָלוּתָא, כִּבְיָכוֹל לָא אִקְרֵי אֶחָד. וְאֵימָתַי אִקְרֵי אֶחָד. בְּשַׁעֲתָא דְּיִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אַהֲדְרַת לְאַתְרָהָא, לְאִזְדַּוְּוגָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (זכריה יד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. (בגין כך ויהי ערב ויהי בקר יום אחד) וְדָא בְּלָא דָּא לָא אִקְרֵי אֶחָד.
בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, כִּבְיָכוֹל לֹא נִקְרָא אֶחָד. וּמָתַי נִקְרָא אֶחָד? בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תַּחֲזֹר לִמְקוֹמָהּ לְהִזְדַּוֵּג עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. (משום כך ויהי ערב ויהי בקר יום אחד) וְזֶה בְּלִי זֶה לֹא נִקְרָא אֶחָד.
תָּא חֲזֵי, מוֹעֲדֵי יְיָ' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ וְגוֹ'. לְזַמְּנָא כֹּלָּא לַאֲתַר חַד, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא בִּשְׁלִימוּ, בְּרָזָא דְּאֶחָד. וּלְמֶהֱוִי יִשְׂרָאֵל (בזווגא חדא) לְתַתָּא גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּינַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִקְרֵי אֶחָד, יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא דְּאִינּוּן זְמִינִין כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, בְּמָה יִקְרוּן אֶחָד.
בֹּא רְאֵה, מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם וְגוֹ'. לְזַמֵּן אֶת הַכֹּל לְמָקוֹם אֶחָד וְשֶׁיִּמָּצֵא הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת בְּסוֹד שֶׁל אֶחָד, וְלִהְיוֹת יִשְׂרָאֵל (בזווג אחד) לְמַטָּה גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. נַנִּיחַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא אֶחָד - יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה שֶׁהֵם מְזֻמָּנִים כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, בַּמֶּה יִהְיוּ נִקְרָאִים אֶחָד?
אֶלָּא, בִּיְרוּשָׁלַיִם דִּלְתַתָּא, יִקְרוּן יִשְׂרָאֵל אֶחָד. מְנָא לָן. דִּכְתִּיב, (שמואל ב ז) גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וַדַּאי, בָּאָרֶץ הֵם גּוֹי אֶחָד, עִמָּהּ אִקְרוּן אֶחָד, וְלָא אִינּוּן בִּלְחוֹדַיְיהוּ. דְּהָא וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד סַגֵּי לֵיהּ, אֲבָל לָא אִקְרוּן אֶחָד, אֶלָּא בָּאָרֶץ, בְּזִוּוּגָא דְּהַאי אֶרֶץ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא. וּבְגִין כַּךְ, כֹּלָא קָשִׁיר דָּא בְּדָא בְּזִווּגָא חֲדָא, זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה אִתְּמַר, וְהָא אוּקְמוּהָ. (רבי יוסי ורבי חייא אזלי בארחא וכו'. עד הושיעה ימינך וענני. (כבר נדפס בפרשת וארא דף ל"ב ע"א וצריך להוסיף אחר מלת קדישא) אמר ליה את חמי ואנא חמינא מפומיה דרבי שמעון שמענא מלה ובכינא. אמר ליה מאי האי ואחר מלת דא דאתגזר בי כדקא יאות). (ויקרא כ"ג) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (תהלים כז) לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְיָ' אֲבַקֵּשׁ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא בְּכַמָּה אֲתַר, אֲבָל הַאי קְרָא הָכִי אִתְּמַר, לְךָ אָמַר לִבִּי, דָּוִד מַלְכָּא אָמַר דָּא בְּגִין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לָקֳבֵל מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּמַאי אָמַר. לְךָ אָמַר לִבִּי, בְּגִינָךְ אָמַר לִבִּי לִבְנֵי עָלְמָא, וְאַזְהַר לוֹן לִבִּי. דְּאִיהוּ אָחִיד בֵּיהּ, דְּדָא בְּגִין מַלְכָּא עִלָּאָה אָמַר. בַּקְּשׁוּ פָנָי, אִלֵּין עִטְרֵי מַלְכָּא, דְּאִיהוּ אָחִיד בְּהוּ, וְאִינּוּן בֵּיהּ. אִינּוּן שְׁמֵיהּ, וְאִיהוּ וּשְׁמֵיהּ, מִלָּה חֲדָא הוּא. בְּגִין כַּךְ אָמַר דָּוִד אֶת פָּנֶיךָ יְיָ' אֲבַקֵּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים קה) דִּרְשׁוּ יְיָ' וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.
אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה יִקָּרְאוּ יִשְׂרָאֵל אֶחָד. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (שמואל ב ז) גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וַדַּאי, בָּאָרֶץ הֵם גּוֹי אֶחָד, עִמָּהּ הֵם נִקְרָאִים אֶחָד, וְאֵינָם לְבַדָּם. שֶׁהֲרֵי וּמִי כְעַמְּךְ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד מַסְפִּיק לוֹ, אֲבָל לֹא נִקְרְאוּ אֶחָד אֶלָּא בָּאָרֶץ, בַּזִּוּוּג שֶׁל הָאָרֶץ הַזּוֹ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל קָשׁוּר זֶה עִם זֶה בְּזִוּוּג אֶחָד. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה נֶאֱמַר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, (תהלים כז) לְךְ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךְ ה' אֲבַקֵּשׁ. אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, אֲבָל הַפָּסוּק הַזֶּה כָּךְ נֶאֱמַר, לְךְ אָמַר לִבִּי, דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר אֶת זֶה בִּשְׁבִיל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וּמָה אָמַר? לְךְ אָמַר לִבִּי, בִּשְׁבִילְךְ אָמַר לִבִּי לִבְנֵי הָעוֹלָם, וְהִזְהִיר אוֹתָם לִבִּי, שֶׁהוּא אָחוּז בּוֹ, שֶׁאֶת זֶה בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן הוּא אָמַר. בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֵלּוּ עַטְרוֹת הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא אָחוּז בָּהֶן, וְהֵם בּוֹ. הֵם שְׁמוֹ, וְהוּא וּשְׁמוֹ דָּבָר אֶחָד הוּא. מִשּׁוּם כָּךְ אָמַר דָּוִד, אֶת פָּנֶיךְ ה' אֲבַקֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם קה) דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.
תָּא חֲזֵי, יָאוּת הוּא דָּוִד מַלְכָּא לְמֵימַר שִׁירָתָא בְּגִין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, יַתִּיר מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא, וּלְמֵימָר מִלֵּי דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְמַלְכָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ אָחִיד בָּהּ.
בֹּא רְאֵה, רָאוּי הוּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ לוֹמַר שִׁירָה בִּשְׁבִיל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְלוֹמַר דְּבָרִים שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא אָחוּז בָּהּ.
דָּבָר אַחֵר לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי. בְּגִינָךְ אָמַר לִבִּי לִבְנֵי עָלְמָא, בַּקְּשׁוּ (ס"א את פניך יי' אבקש) פָנָי אִלֵּין זִמְנַיָּיא וְחַגַיָיא דְּכֻלְּהוּ זַמִּין לְהוֹן לַאֲתַר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, בְּגִין לְעַטְרָא לוֹן, כָּל חַד וְחַד בְּיוֹמֵיהּ, כָּל חַד וְחַד בִּזְמַנֵיהּ, וְיִשְׁאַבוּן כֻּלְּהוּ מֵהַהוּא עֲמִיקָא דַּעֲמִיקְתָא, דְּנַחֲלִין וּמַבּוּעִין נָפְקִין מִנֵּיהּ, בְּגִין כַּךְ כְּתִיב מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, זְמִינִין אִינּוּן לְהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, לְאִתְעַטְּרָא בֵּיהּ, וּלְאִשְׁתַּאֲבָא בֵּיהּ, בְּגִין דְּיִתְקַדְּשׁוּן כֻּלְהוֹן כַּחֲדָא, וְיִשְׁתְּכַח בְּהוּ חֶדְוָותָא.
דָּבָר אַחֵר לְךְ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי - בִּשְׁבִילְךְ אָמַר לִבִּי לִבְנֵי הָעוֹלָם בַּקְּשׁוּ פָנָי, (את פניך ה' אבקש) אֵלּוּ זְמַנִּים וְחַגִּים שֶׁכֻּלָּם הִזְמִין לָהֶם לְמָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, כְּדֵי לְעַטֵּר אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹמוֹ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ, וְיִשְׁאֲבוּ כֻלָּם מֵאוֹתוֹ עֹמֶק הָעֳמָקִים שֶׁהַנְּחָלִים וְהַמַּעְיָנוֹת יוֹצְאִים מִשָּׁם. מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, מְזֻמָּנִים הֵם לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, לְהִתְעַטֵּר בּוֹ וּלְהִשָּׁאֵב בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ כֻלָּם כְּאֶחָד, וְתִמָּצֵא בָהֶם שִׂמְחָה.
רִבִּי אַבָּא אָמַר, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ: זְמִינִין דְּקֹדֶשׁ. וְכַד מֵהַאי זְמִינִין, זְמִינִין מִן נַחֲלָא דְּנַגִּיד וְנָפִיק. לְמַלְכָּא דְּזַמִּין בְּנֵי נָשָׁא לִסְעוּדָתֵיהּ, אַעְטָּר קָמַיְיהוּ מִכָּל זִינֵי מֵיכְלָא דְּעָלְמָא, אַפְתַּח לְהוּ גַּרְבֵּי חַמְרָא, שַׁפִּיר בְּרֵיחָא, שַׁפִּיר לְמִשְׁתְּיָיא. דְּהָכִי אִתְחֲזֵי, מַאן דִּמְזַמִּין לְמֵיכְלָא וּלְמִשְׁתְּיָיא זַמִּין. כַּךְ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, כֵּיוָן דְּאִינּוּן זְמִינִין לִסְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא, זְמִינִין אִינּוּן לְחַמְרָא טַב וְשַׁפִּיר דְּמִנְטְרָא. (כמה דאת אמר (שיר השירים א) כי טובים דודיך מיין) וְעַל דָּא מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ כְּתִיב.
רַבִּי אַבָּא אָמַר, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ - זְמַנִּים שֶׁל קֹדֶשׁ. וּכְשֶׁמִּזֶּה הֵם מְזֻמָּנִים, הֵם מְזֻמָּנִים מִן הַנַּחַל שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא. לְמֶלֶךְ שֶׁהִזְמִין בְּנֵי אָדָם לִסְעוּדָתוֹ, עִטֵּר לִפְנֵיהֶם בְּכָל מִינֵי מַאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, פָּתַח לָהֶם חָבִית יַיִן, יָפֶה בְּרֵיחַ וְיָפֶה לְמִשְׁתֶּה. שֶׁכָּךְ רָאוּי, מִי שֶׁמַּזְמִין - לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה הוּא מַזְמִין. כָּךְ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ - כֵּיוָן שֶׁהֵם מְזֻמָּנִים לִסְעוּדַת הַמֶּלֶךְ, מְזֻמָּנִים הֵם לְיַיִן טוֹב וְיָפֶה שֶׁמְּשֻׁמָּר. (כמו שנאמר (שיר השירים א) כי טובים דדיך מיין) וְעַל כֵּן כָּתוּב מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ.
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם, כְּתִיב (שמות כב) וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי, יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא אִקְרוּן אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ. כֵּיוָן דִּזְמִינִין אִינּוּן מִקֹּדֶשׁ דִּלְעֵילָּא אַתּוּן אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ לְתַתָּא זְמִינָא לְהוּ, כְּדֵין אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא, וְחַדוּ, דְּהָא לְכוּ אִתְחֲזֵי, בְּגִין דְּאַתּוּן אִתְקְרוּן אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ, וְיֵהוֹן כֻּלְּהוּ (דף צ"ד ע"א) זְמִינִין בְּכָל סִטְרִין דְּקֹדֶשׁ לְעֵילָּא וְתַתָּא.
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם, כָּתוּב (שמות כב) וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי. יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה נִקְרָאִים אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ. כֵּיוָן שֶׁהֵם מְזֻמָּנִים מִקֹּדֶשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, אַתֶּם אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ לְמַטָּה הַזְמִינוּ אוֹתָם, אָז הַתְקִינוּ סְעוּדָה וְשִׂמְחוּ, שֶׁהֲרֵי לָכֶם רָאוּי זֶה, מִשּׁוּם שֶׁאַתֶּם נִקְרָאִים אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ, וְיִהְיוּ כֻלָּם מְזֻמָּנִים בְּכָל הַצְּדָדִים שֶׁל קֹדֶשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
דָּבָר אַחֵר (ויקרא כ"ג) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ'. מַהוּ מוֹעֲדֵי יְיָ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מֵיְיָ' אִינּוּן. דְּבֵיהּ אִתְקָשָּׁרוּ מִתַתָּא לְעֵילָּא, וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ בֵּיהּ מִתְקַשְּׁרָן, וּמִתְעַטְּרָן (ס"א ומתעתדן) (נ"א ומתאחדן) כֻּלְּהוּ, לְאִתְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא חַד בְּקִשְׁרָא דְּמַלְכָּא. מַאי טַעֲמָא. כְּמָה דְּמַלְכָּא יָרִית לְאַבָּא וּלְאִימָּא, וְאָחִיד בְּהַהוּא קֹדֶשׁ, וְאִתְעַטָּר בְּהוּ. (בגין) כַּךְ כָּל אִינּוּן דַּאֲחִידָן בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, בַּעְיָין לְאִזְדַמְּנָא בְּהַהוּא אֲתַר עִלָּאָה דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, בְּגִין דְּיִתְאַחֲדוּ כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא (למלכא). וְעַל דָּא מוֹעֲדֵי יְיָ' אִקְרֵי, וּלְבָתַר מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, דְּהָא בְּהוּ אִתְעֲטָּר בְּמַלְכָּא.
דָּבָר אַחֵר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה', מַה זֶּה מוֹעֲדֵי ה'? רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הֵם מֵה', שֶׁבּוֹ נִקְשְׁרוּ מִמַּטָּה לְמַעְלָה וּמִמַּעְלָה לְמַטָּה. כֻּלָּם קְשׁוּרִים בּוֹ, וְכֻלָּם מִתְעַטְּרִים (ומזמנים) (ומתאחדים) לְהִקָּשֵׁר קֶשֶׁר אֶחָד בַּקֶּשֶׁר שֶׁל הַמֶּלֶךְ. מָה הַטַּעַם? כְּמוֹ שֶׁמֶּלֶךְ יוֹרֵשׁ אֶת הָאָב וְהָאֵם, וְאָחוּז בְּאוֹתוֹ קֹדֶשׁ וּמִתְעַטֵּר בָּהֶם. (בשביל) כָּךְ כָּל אוֹתָם שֶׁאֲחוּזִים בַּמֶּלֶךְ צְרִיכִים לְהִזְדַּמֵּן לְאוֹתוֹ מָקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יִתְאַחֲדוּ כְאֶחָד (למלך). וְעַל כֵּן נִקְרָא מוֹעֲדֵי ה', וְאַחַר כָּךְ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי בָּהֶם מִתְעַטֵּר בַּמֶּלֶךְ.
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם, תְּרֵין חוּלָקִין אִית לְיִשְׂרָאֵל בְּהוּ אִי מִסִּטְרָא דְּמַלְכָּא, חוּלָקָא עִלָּאָה אִית לְיִשְׂרָאֵל בֵּיהּ, דִּכְתִּיב, (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ', (דברים לב) כִּי חֵלֶק יְיָ' עַמּוֹ. וְאִי מִסִּטְרָא עִלָּאָה דְּקֹדֶשׁ, חוּלָקָא עִלָּאָה אִית לְיִשְׂרָאֵל בֵּיהּ, דִּכְתִיב וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי, וּכְתִיב (ירמיה ב) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ'. וְעַל דָּא לְכוּ אִתְחֲזֵי לְזַמְּנָא לְהוּ, וּלְתַקְּנָא קַמַּיְיהוּ חֶדְוָותָא וּסְעוּדָתָא וּלְמֵחדֵי בְּהוּ.
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם, שְׁנֵי חֲלָקִים יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל בָּהֶם. אִם מִצַּד הַמֶּלֶךְ - יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק עֶלְיוֹן בּוֹ, שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ', (שם לב) כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ. וְאִם מִצַּד הָעֶלְיוֹן שֶׁל קֹדֶשׁ - יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק עֶלְיוֹן בּוֹ, שֶׁכָּתוּב וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי, וְכָתוּב (ירמיה ב) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'. וְעַל כֵּן רָאוּי לָכֶם לְזַמֵּן אוֹתָם וּלְתַקֵּן לַכֹּהֲנִים שִׂמְחָה וּסְעוּדָה וְלִשְׂמֹחַ בָּהֶם.
וּמַאן דִּמְזַמֵּן לְאָחֳרָא (ס"א לארחא), בָּעֵי לְאַחֲזָאָה לֵיהּ חֵידוּ, וְאַנְפִּין נְהִירִין לְעַטְּרָא (נ"א לנטרא) אוֹרְחֵיהּ דְּהַהוּא אוּשְׁפִּיזָא. לְמַלְכָּא דְּזַמִּין אוּשְׁפִּיזָא יַקִּירָא, אָמַר לִבְנֵי הֵיכָלֵיהּ, כָּל שְׁאָר יוֹמִין הֲוִיתוּן כָּל חַד וְחַד בְּבֵיתֵיהּ, דָּא עָבִיד עֲבִידְתֵיהּ, וְדָא אָזִיל בִּסְחוֹרָתֵיהּ, וְדָא אָזִיל בְּחַקְלֵיהּ. בַּר הַהוּא יוֹמָא דִּילִי, דְּכֻלְכוֹן מִתְעָרִין (ס"א מתעתדי) בְּחֶדְוָותָא דִּילִי, הַשְׁתָּא זְמִינִית אוּשְׁפִּיזָא עִלָּאָה וְיַקִּירָא, לָא בָּעֵינָא דְּתִשְׁתַּדְּלוּן בַּעֲבִידְתָא, וְלָא בִּסְחוֹרָתָא, וְלָא בְּמַדְבְּרֵי, אֶלָּא כֻּלְכוּ אִזְדְּמָנוּ, כְּגַוְונָא דְּהַהוּא יוֹמָא דִּילִי, וְאַתְקִינוּ גַּרְמַיְיכוּ לְקַבְּלָא לְהַהוּא אוּשְׁפִּיזָא, בְּאַנְפִּין נְהִירִין, בְּחֶדְוָותָא בְּתוּשְׁבַּחְתָּא. אַתְקִינוּ לֵיהּ סְעוּדָתָא יַקִּירָא, בְּגִין דִּיהֵא זְמִינִי דִּילִי בְּכָל סִטְרִין.
וּמִי שֶׁמְּזַמֵּן לְאַחֵר (לאורח), צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לוֹ שִׂמְחָה וּפָנִים מְאִירוֹת לְעַטֵּר (לשמר) אֶת אוֹרְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאוֹרֵחַ. לְמֶלֶךְ שֶׁהִזְמִין אוֹרֵחַ יָקָר, אָמַר לִבְנֵי הֵיכָלוֹ: כָּל שְׁאָר הַיָּמִים הֱיִיתֶם כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ, זֶה עוֹשֶׂה עֲבוֹדָתוֹ, וְזֶה הוֹלֵךְ עִם סְחוֹרָתוֹ, וְזֶה הוֹלֵךְ בְּשָׂדֵהוּ. פְּרָט לְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁלִּי, שֶׁכֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים (מזמנים) לְשִׂמְחָתִי. עַכְשָׁו הִזְמַנְתִּי אוֹרֵחַ עֶלְיוֹן וְיָקָר, אֵינִי רוֹצֶה שֶׁתִּשְׁתַּדְּלוּ בַעֲבוֹדָה, וְלֹא בִסְחוֹרָה, וְלֹא בְמִדְבָּרִיּוֹת, אֶלָּא כֻּלָּם הִזְדַּמְּנוּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹתוֹ יוֹם שֶׁלִּי, וְהַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְקַבֵּל אֶת אוֹתוֹ אוֹרֵחַ בְּפָנִים מְאִירוֹת, בְּשִׂמְחָה וּבְתִשְׁבַּחַת. הַתְקִינוּ לוֹ סְעוּדָה נִכְבָּדָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִזְדַּמֵּן אֵלַי בְּכָל הַצְּדָדִים.
כַּךְ אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, כָּל שְׁאָר יוֹמִין אַתּוּן מִשְׁתַּדְּלֵי בַּעֲבִידְתָא בִּסְחוֹרָתָא, בַּר הַהוּא יוֹמָא דִּילִי. הַשְׁתָּא אוּשְׁפִּיזָא עִלָּאָה וְיַקִּירָא זְמִינִית, אַתּוּן קַבִּילוּ לֵיהּ, בְּאַנְפִּין נְהִירִין, זָמִינוּ לֵיהּ, אַתְקִינוּ לֵיהּ סְעוּדָתֵי עִלָּאֵי, פָּתוֹרֵי מְסַדְּרָן, כְּגַוְונָא דְּהַהוּא יוֹמָא דִּילִי. בְּגִין כָּךְ תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם.
כָּךָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, כָּל שְׁאָר הַיָּמִים אַתֶּם מִשְׁתַּדְּלִים בַּעֲבוֹדָה וּבִסְחוֹרָה, פְּרָט לְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁלִּי. עַכְשָׁו אוֹרֵחַ עֶלְיוֹן וְיָקָר הִזְמַנְתִּי, אַתֶּם קַבְּלוּ אוֹתוֹ בְּפָנִים מְאִירוֹת, הַזְמִינוּ אוֹתוֹ, תַּקְּנוּ לוֹ סְעוּדוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁלִּי. מִשּׁוּם כָּךְ, תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם.
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא חֲדָאן בְּהָנֵי מוֹעֲדַיָּא, וּמְשַׁבְּחִין שְׁבָחָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מְסַדְּרִין פָּתוֹרֵי, מְתַקְּנֵי גַּרְמַיְיהוּ בְּמָאנֵי יְקָר, מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי אַמְרִין, מַה טִיבָן דְּיִשְׂרָאֵל בְּכַךְ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, אוּשְׁפִּיזָא עִלָּאָה אִית לוֹן יוֹמָא דָּא. אַמְרֵי וְלָאו דִּילָךְ הוּא, מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ. אָמַר לוֹן וְכִי יִשְׂרָאֵל לָאו קֹדֶשׁ נִינְהוּ, וְאִקְרוּן קֹדֶשׁ, לוֹן אִתְחֲזֵי לְזַמְּנָא אוּשְׁפִּיזָא דִּילִי, חַד מִסִּטְרָא דִּילִי, דְּהָא אִינּוּן דְּבֵקִים בִּי. וְחַד מִסִּטְרָא דְּקֹדֶשׁ, דִּכְתִיב (ירמיה ב) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ', הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל אִקְרוּן קֹדֶשׁ, אוּשְׁפִּיזָא דִּלְהוֹן הוּא וַדַּאי, בְּגִין דִּזְמִינוּ דְּהַאי אוּשְׁפִּיזָא מִקֹּדֶשׁ הוּא, דִּכְתִּיב מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. פָּתְחוּ כֻּלְּהוּ וְאָמְרוּ, (תהלים קמד) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ.
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה שְׂמֵחִים בַּמּוֹעֲדִים הַלָּלוּ וּמְשַׁבְּחִים שֶׁבַח לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹרְכִים שֻׁלְחָנוֹת, מְתַקְּנִים עַצְמָם בִּכְלֵי נִכְבָּדִים, הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים אוֹמְרִים: מַה טִּיבָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכָךְ? אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹרֵחַ עֶלְיוֹן יֵשׁ לָהֶם בַּיּוֹם הַזֶּה. אוֹמְרִים: וְלֹא שֶׁלְּךְ הוּא, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ? אוֹמֵר לָהֶם: וְכִי יִשְׂרָאֵל אֵינָם קֹדֶשׁ, וְנִקְרָאִים קֹדֶשׁ?! לָהֶם רָאוּי לְהַזְמִין אֶת הָאוֹרֵחַ שֶׁלִּי, אֶחָד מֵהַצַּד שֶׁלִּי, שֶׁהֲרֵי הֵם דְּבֵקִים בִּי, וְאֶחָד מִצַּד שֶׁל קֹדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'. הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים קֹדֶשׁ, וַדַּאי שֶׁהוּא אוֹרֵחַ שֶׁלָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהַזְמָנַת הָאוֹרֵחַ הַזֶּה הִיא מִקֹּדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. פָּתְחוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: (תהלים קמד) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ.
תְּלָתָא אִינּוּן זְמִינִין מִקֹּדֶשׁ, וְלָא יוֹתֵר. חַג הַמַּצוֹת. וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְחַג הַסּוּכּוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, וְכִי שַׁבָּת לָאו מִקֹּדֶשׁ הוּא זַמִּין. אָמַר לֵיהּ לָאו, בִּתְרֵי סִטְרִין, חַד, דְּהוּא וַדַּאי קֹדֶשׁ אִקְרֵי, דִּכְתִּיב, (שמות לא) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם. וְחַד, דְּשַׁבָּת לָאו זַמִּין הוּא, דְּהָא יְרוּתָא דִּילֵיהּ הוּא וַדַּאי. יְרוּתָא דְּקֹדֶשׁ הוּא יָרִית, וְלָאו זְמִינִי. וְעַל דָּא כֻּלְּהוֹן זְמִינִין בַּקֹּדֶשׁ, וּמִתְקַשְּׁרָן בְּשַׁבָּת, וּמִתְעַטְּרָן בֵּיהּ. בְּהַאי, יוֹמָא שְׁבִיעָאָה אִתְעֲטָּר בֵּיהּ, וְעַל דָּא שַׁבָּת לָאו זַמִּין הוּא.
שְׁלֹשָה הֵם מְזֻמָּנִים מִקֹּדֶשׁ, וְלֹא יוֹתֵר: חַג הַמַּצּוֹת, וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְחַג הַסֻּכּוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, וְכִי שַׁבָּת אֵינָהּ מִקֹּדֶשׁ מְזֻמֶּנֶת? אָמַר לוֹ, לֹא, בִּשְׁנֵי צְדָדִים, אֶחָד - שֶׁהוּא וַדַּאי נִקְרָא קֹדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב (שמות לא) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם. וְאֶחָד - שֶׁשַּׁבָּת אֵינָהּ זְמִינָה, שֶׁהֲרֵי יְרֻשָּׁתוֹ הִיא וַדַּאי. יְרֻשָּׁה שֶׁל קֹדֶשׁ הוּא יוֹרֵשׁ וְאֵינוֹ מְזֻמָּן, וְעַל כֵּן כֻּלָּם מְזֻמָּנִים בַּקֹּדֶשׁ, וּמִתְקַשְּׁרִים בְּשַׁבָּת וּמִתְעַטְּרִים בּוֹ. בּוֹ. בָּזֶה הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתְעַטֵּר בּוֹ, וְעַל כֵּן שַׁבָּת אֵינָהּ מְזֻמֶּנֶת.