אור ברסלב

הזהר המתורגם - הקדמה

דף ד.

דף ג:

אִתְעָרוּ אָתְוָון לְאַשְׁלָמָא לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, כְּדֵין אַפִּיק מ"ם. נָטִיל חַד לְהַאי סִטְרָא וְחַד לְהַאי סִטְרָא, אִשְׁתְּלִים שְׁמָא קַדִּישָׁא וְאִתְעֲבִיד אֱלֹהִים גַּם כֵּן שְׁמָא (דף ד ע"א) דְּאַבְרָהָם. כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא אִשְׁתְּלִים דָּא.

מִתְעוֹרְרוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְהַשְׁלִים אֶת הַצַּד הַזֶּה וְאֶת הַצַּד הַזֶּה, וְאָז מוֹצִיא מֵ"ם. נוֹטֵל אֶחָד לַצַּד הַזֶּה וְאֶחָד לַצַּד הַזֶּה. נִשְׁלָם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְנַעֲשֶׂה אֱלֹהִים גַּם כֵּן הַשֵּׁם שֶׁל אַבְרָהָם. כְּשֶׁנִּשְׁלָם זֶה - נִשְׁלָם זֶה.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּנָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִי וְשָׁדֵי בְּאֵלֶּה וְאִתְעֲבִיד אֱלהִים. וְנָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה וְשָׁדֵי בְּאֵבֶר וְאִתְעֲבִיד אַבְרָהָ"ם. (ומלת מ"י רומז לחמשים שערי בינה ואית בה יו"ד אות קדמאה דשמא קדישא. ומלת מ"ה רומז למנינא דשמא קדישא, ואית ביה אות תניינא דשמא קדישא יהוה. כמא דאת אמר, (תהלים קמד) אשרי העם שככה לו וגו' (איוב כו) תולה ארץ על בלי מ"ה. וכדין אתקיימו תרין עלמין. ביו"ד עלמא דאתי, ובה"א עלמא דא. כלומר במ"י ברא עולם הבא ובמ"ה ברא עולם הזה. ודין הוא רמז עילא ותתא).

וְיִשִׁ אוֹמְרִים שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא מִ"י וְזָרַק בְּאֵלֶּה וְנַעֲשָׂה אֱלֹהִים. וְנָטַל הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא מָ"ה וְזָרַק בְּאֵבָר וְנַעֲשָׂה אַבְרָהָם. (ומלת מ"י רומזת לחמשים שערי בינה, ויש בה יו"ד, האות הראשונה של השם הקדוש. ומלת מ"ה רומזת למנין השם הקדוש, ויש בה האות השניה של השם הקדוש יהו"ה, כמו שגאמר (תהלים קמד) אשרי העם שככה לו וגו', (איוב כו) תולה ארץ על בלי מ"ה. ואז התקימו שני עולמות. ביו"ד העולם הבא, ובה"א העולם הזה. כלומר במ"י ברא את העולם הבא, ובמ"ה ברא את העולם הזה. וזהו רמז מעלה ומטה).

וּכְדֵין עָבִיד תּוֹלְדוֹת וְנָפַק שְׁמָא שְׁלִים מַה דְּלָא הֲוָה קֳדָם דְּנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, כֻּלְהוּ הֲווּ תַּלְיָין עַד דְּאִתְבְּרֵי שְׁמֵיהּ דְּאַבְרָהָם. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִים שְׁמָא דָא דְּאַבְרָהָם, שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

וְאָז עָשָׂה תוֹלָדוֹת וְיָצָא שֵׁם שָׁלֵם מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מִקֹּדֶם לָכֵן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. כֻּלָּם הָיוּ תְלוּיִם עַד שֶׁנִּבְרָא שְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁלַם הַשֵּׁם הַזֶּה שֶׁל אַבְרָהָם, נִשְׁלַם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

אִשְׁתַּטַּח רִבִּי חִיָּיא בְּאַרְעָא וּנְשַׁק לְעַפְרָא, וּבְכָה וְאָמַר עַפְרָא עַפְרָא כַּמָּה אַתְּ קְשֵׁי קְדַל, כַּמָּה אַתְּ בַּחֲצִיפוּ. דְּכָל מַחֲמַדֵּי עֵינָא יִתְבְּלוּן בָּךְ, כָּל עַמּוּדֵי נְהוֹרִין דְּעָלְמָא תֵּיכוּל וְתֵידוּק. כַּמָּה אַתְּ חֲצִיפָא, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא דְּהֲוָה נָהִיר עָלְמָא, שַׁלִּיטָא רַבְרְבָא מְמַנָּא דִּזְכוּתֵיהּ מְקַיֵּים עָלְמָא אִתְבְּלֵי בָּךְ. רִבִּי שִׁמְעוֹן נְהִירוּ דְּבוּצִינָא נְהִירוּ דְּעָלְמִין אַנְתְּ בָּלֵי בְּעַפְרָא וְאַנְתְּ קַיַּים וְנָהֵג עָלְמָא. אִשְׁתּוֹמֵם רִגְעָא חָדָא, וְאָמַר עַפְרָא עַפְרָא לָא תִתְגָּאֵי דְּלָא יִתְמַסְּרוּן בָּךְ עַמּוּדִין דְּעָלְמָא דְּהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן לָא אִתְבְּלֵי בָּךְ.

הִשְׁתַּטַח רַבִּי חִיָּיא בָּאָרֶץ וְנִשֵּׁק אֶת הֶעָפָר, וּבָכָה וְאָמַר: עָפָר, עָפָר, כַּמָּה אַתָּה קְשֵׁה עֹרֶף, כַּמָּה אַתָּה בְּחֻצְפָּה, שֶׁכָּל מַחְמַדֵּי הָעַיִן יִרְקְבוּ בְךְ, כָּל עַמּוּדֵי אוֹרוֹת הָעוֹלָם תֹּאכַל וְתִשְׁחָק. כַּמָּה אַתָּה חָצוּף, הַמָּאוֹר הַקָּדוֹשׁ (רשב"י) שֶׁהָיָה מֵאִיר אֶת הָעוֹלָם, הַשַּׁלִּיט הַגָּדוֹל שֶׁמְּמֻנֶּה, שֶׁזְּכוּתוֹ מַעֲמִידָה אֶת הָעוֹלָם, יִרְקַב בְּךְ. רַבִּי שִׁמְעוֹן, אוֹר הַמָּאוֹר, אוֹר הָעוֹלָמוֹת, אַתָּה נִרְקָב בֶּעָפָר וְאַתָּה מְקַיֵּם וּמַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. הִשְׁתּוֹמֵם רֶגַע אֶחָד, וְאָמַר: עָפָר, עָפָר, אַל תִּתְגָּאֶה, שֶׁלֹּא יִמָּסְרוּ בְךְ עַמּוּדֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא יֵרָקֵב בְּךְ.

קָם רִבִּי חִיָּיא וְהֲוָה בָּכֵי. אֲזַל וְרִבִּי יוֹסֵי עִמֵּיהּ. מֵהַהוּא יוֹמָא אִתְעַנֵּי אַרְבְּעִין יוֹמִין לְמֶחמֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמְרוּ לֵיהּ לֵית אַנְתְּ רַשַּׁאי לְמֶחֱמֵי לֵיהּ. בְּכָה וְאִתְעַנִּי אַרְבְּעִין יוֹמִין אַחֲרִינִין. אַחֲזִיאוּ לֵיהּ בְּחֶזְוָוא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, דְּהֲווּ לָעָאן בְּמִלָּה דָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְהֲווּ כַּמָּה אַלְפִין צַיְיתִין לְמִלּוּלֵיהּ. אַדְהָכִי חֲמָא כַּמָּה גַדְפִין רַבְרְבִין עִלָּאִין וּסְלִיקוּ עֲלַייהוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וּסְלִיקוּ לִמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא, וְכָל אִלֵּין גַּדְפִין הֲווּ מְחַכָּאן לְהוּ. חֲמָא דְמִתְהַדְּרָן וּמִתְחַדְּשָׁן בְּזִיווֹן וּנְהִירוּ יַתִּיר מִנְהוֹרָא דְזִיוָא דְשִׁמְשָׁא.

קָם רַבִּי חִיָּיא וְהָיָה בוֹכֶה. הָלַךְ וְרַבִּי יוֹסֵי עִמּוֹ. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם הִתְעַנָּה אַרְבָּעִים יָמִים לִרְאוֹת אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמְרוּ לוֹ, אֵינְךְ רַשַּׁאי לִרְאוֹת אוֹתוֹ. בָּכָה וְהִתְעַנָּה אַרְבָּעִים יָמִים אֲחֵרִים, הֶרְאוּ לוֹ בַּמַּחֲזֶה אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְהָיוּ כַּמָּה אֲלָפִים שׁוֹמְעִים לְדִבּוּרוֹ. בֵּינְתַיִם רָאָה כַּמָּה כְנָפַיִם גְּדוֹלוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וּמַעֲלִים עֲלֵיהֶם אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וְעוֹלִים לִישִׁיבַת הָרָקִיעַ, וְכָל אֵלּוּ הַכְּנָפַיִם הָיוּ מְחַכּוֹת לָהֶם. רָאָה שֶׁחוֹזְרִים וּמִתְחַדְּשִׁים וּמְאִירִים יוֹתֵר מֵהָאוֹר שֶׁל זִיו הַשֶּׁמֶשׁ.

פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר יִיִעוּל רִבִּי חִיָּיא וְלֶיחמֵי בְּכְּמָה דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַדְתָּא אַנְפֵּי צַדִּיקַיָּיא לְזִמְנָא דְּאֲתֵי. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּעָאל הָכָא בְּלָא כִסּוּפָא, וְזַכָּאָה מַאן דְּקָאִים בְּהַהוּא עָלְמָא כְּעַמּוּדָא תַּקִּיף בְּכֹלָא. וְחֲמָא דְּהֲוָה עָאל, וְהֲוָה קָם רִבִּי אֶלְעָזָר וּשְׁאָר עַמּוּדִין דְּיָתְבִין תַּמָּן. וְהוּא הֲוָה כְּסִיף וְאַשְׁמִיט גַרְמֵיהּ וְעָאל וְיָתִיב לְרַגְלוֹי דְרִבִּי שִׁמְעוֹן.

0051: פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, יִכָּנֵס רַבִּי חִיָּיא וְיִרְאֶה בְּמַה שֶּׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְחַדֵּשׁ אֶת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבא. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁנִּכְנָס לְכָאן בְּלִי בוּשָׁה, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם כְּעַמּוּד חָזָק בַּכֹּל. וְרָאָה שֶׁהָיָה נִכְנָס וְעוֹמֵד רַבִּי אֶלְעָזָר, וּשְׁאָר הָעַמּוּדִים שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם. וְהוּא הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ, וְהִשְׁמִיט אֶת עַצְמוֹ, וְנִכְנַס וְיָשַׁב לְרַגְלֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.

קָלָא נָפַק וְאָמַר מָאִיךְ עֵינָךְ. לָא תִזְקוֹף רֵישָׁךְ, וְלָא תִסְתַּכַּל. מָאִיךְ עֵינוֹי וְחֲמָא נְהוֹרָא דְּהֲוָה נָהִיר לְמֵרָחוֹק. קָלָא אַהֲדַר כְּמִלְקַדְּמִין וְאָמַר עִלָּאִין טְמִירִין סְתִימִין פְּקִיחֵי עֵינָא אִנּוּן דִּמְשָׁטְטִין בְּכָל עָלְמָא אִסְתְּכָּלוּ וְחֲמוּ. תַּתָּאִין (נ"א תנאין) דְּמִיכִין סְתִימִין בְּחוֹרֵיכוֹן אִתְעָרוּ.

יָצָא קוֹל וְאָמַר: הַנְמֵךְ עֵינֶיךְ וְאַל תָּרִים רֹאשְׁךְ וְאַל תִּסְתַּכֵּל. הִנְמִיךְ עֵינָיו וְרָאָה אוֹר שֶׁמֵּאִיר לְמֵרָחוֹק. חָזַר הַקּוֹל כְּמִקֹּדֶם וְאָמַר: עֶלְיוֹנִים טְמוּנִים נִסְתָּרִים, פְּקוּחֵי הָעַיִן, אוֹתָם שֶׁמְּשׁוֹטְטִים בְּכָל הָעוֹלָם, הִסְתַּכְּלוּ וּרְאוּ! תַּחְתּוֹנִים [נ"א: תנאים] יְשֵׁנִים נִסְתָּרִים בְּחוֹרֵיכֶם הִתְעוֹרְרוּ!

מָאן מִנְכוֹן דִּי חֲשׁוֹכָא מְהַפְּכָן לִנְהוֹרָא וְטָעֲמִין מְרִירָא לְמִתְקָא עַד לָא יֵיתוֹן הָכָא. מָאן מִנְּכוֹן דִּמְחַכָּאן בְּכָל יוֹמָא לִנְהוֹרָא דְנָהִיר בְּשַׁעֲתָא דְמַלְכָּא פָּקִיד (ויקהל קצ"ו ע"א) לְאַיַּלְתָּא וְאִתְיַיקַר וְאִתְקְרֵי מַלְכָּא מִכָּל מַלְכִין דְּעָלְמָא. מָאן דְּלָא מְצַפֶּה דָא בְּכָל יוֹמָא בְּהַהוּא עָלְמָא, לֵית לֵיהּ חוּלָקָא הָכָא.

מִי מִכֶּם שֶׁהוֹפְכִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְטוֹעֲמִים מַר לְמָתוֹק טֶרֶם בּוֹאָם לְכָאן מִי מִכֶּם שֶׁמְּחַכִּים בְּכָל יוֹם לָאוֹר שֶׁמֵּאִיר בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹקֵד אֶת הָאַיָּלָה, וּמִתְכַּבֵּד וְנִקְרָא מֶלֶךְ מִכָּל מַלְכֵי הָעוֹלָם מִי שֶׁלֹּא מְצַפֶּה לָזֶה בְּכָל יוֹם בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם - אֵין לוֹ כָּאן חֵלֶק!

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - הקדמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה