פרשת וילך · דף רפו.
וְתָאנָא, מַאן דְּנָחִית לַאֲבַדּוֹן (דף רפ"ו ע"א) דְּאִקְרֵי תַּחְתִּית, לָא סָלִיק לְעָלְמִין. וְהַהוּא אִקְרֵי גֶּבֶר דְּאִשְׁתְּצֵי וְאִתְאֲבִיד מִכֻּלְּהוּ עָלְמִין. וְתָאנָא, לְהַהוּא אֲתָר נַחְתִּין לְהַנְהוּ גַּבְרֵי דִּמְבַזֵּי לְאָתָבָא אָמֵן, וְעַל אָמֵן סַגִּיאִין דְּאִתְאֲבִידוּ מִנֵּיהּ, דְּלָא חָשִׁיב לְהוּ, דַּיְינִין לֵיהּ בַּגֵיהִנָּם, וְנַחְתִּין לֵיהּ בְּהַהוּא מָדוֹרָא תַּתָּאָה, דְּלֵית בָּהּ פִּתְחָא, וְאִתְאֲבִיד וְלָא סָלִיק מִנֵּיהּ לְעָלְמִין. וְעַל דָּא כְּתִיב, (איוב ז) כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לָא יַעֲלֶה. וְלָא, וְהָא כְּתִיב (יונה ב) מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ וְגוֹ'. וּכְתִיב (שמואל א ב) מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. אֶלָּא הָכָא שְׁאוֹל, הָתָם תַּחְתִּית. וְאוֹקִימְנָא הָא דְּאַהְדָּר בֵּיהּ, הָא דְּלָא אַהְדָּר בֵּיהּ.
וְלָמַדְנוּ, מִי שֶׁיּוֹרֵד לַאֲבַדּוֹן, שֶׁנִּקְרָא תַחְתִּית, לֹא עוֹלֶה לְעוֹלָמִים. וְהַהוּא נִקְרָא אִישׁ שֶׁמֻּשְׁמָד וְנֶאֱבָד מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. וְלָמַדְנוּ, לְאוֹתוֹ מָקוֹם מוֹרִידִים אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁמְּבַזִּים לְהָשִׁיב אָמֵן, וְעַל אָמֵן הַרְבֵּה שֶׁנֶּאֶבְדוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא הֶחֱשִׁיב אוֹתָם, דָּנִים אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם, וּמוֹרִידִים אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ מָדוֹר תַּחְתּוֹן שֶׁאֵין בּוֹ פֶּתַח, וְנֶאֱבָד וְלֹא עוֹלֶה מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. וְעַל זֶה כָּתוּב (איוב ז) כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה. וָלֹא?! וַהֲרֵי כָּתוּב (יונה ב) מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ וְגוֹ'. וְכָתוּב (שמואל א ב) מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. אֶלָּא כָּאן שְׁאוֹל, שָׁם תַּחְתִּית. וּבֵאַרְנוּ, זֶה כְּשֶׁחָזַר בּוֹ, וְזֶה כְּשֶׁלֹּא חָזַר בּוֹ.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי דִּכְתִּיב, (ירמיה ב) כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצוֹב לָהֶם בֹּארוֹת וְגוֹ'. אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, דָּא הוּא דְּלָא בָּעֵי לְקַדְּשָׁא שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּאָמֵן. מַאי עוֹנְשֵׁיהּ. כְּתִיב לַחְצוֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים, דְּנַחְתִּין לַגֵּיהִנָּם דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, עַד דְּנַחְתִּין לַאֲבַדּוֹן דְּאִקְרֵי תַּחְתִּית. וְאִי אִיהוּ קַדִּישׁ שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְכַוְּונָה בְּאָמֵן כַּדְּקָא יָאוּת, סָלִיק דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, לְאִתְעַדְּנָא מֵהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּנָגִיד תָּדִיר לָא פָּסִיק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים לא) אֱמוּנִים נוֹצֵר יְיָ' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עוֹשֵׂה גַּאֲוָה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב) כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת וְגוֹ'? אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים - זֶהוּ מִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה לְקַדֵּשׁ שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאָמֵן. מָה עָנְשׁוֹ? כָּתוּב לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים. שֶׁיּוֹרְדִים לַגֵּיהִנֹּם דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה, עַד שֶׁיּוֹרְדִים לַאֲבַדּוֹן שֶׁנִּקְרָא תַחְתִּית. וְאִם הוּא קִדֵּשׁ שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַוֵּן בְּאָמֵן כָּרָאוּי, עוֹלֶה דַרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה לְהִתְעַדֵּן מֵאוֹתוֹ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁשּׁוֹפֵעַ תָּמִיד לֹא פוֹסֵק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים לא) אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה.
תָּאנָא, שִׁירָה מָשִׁיךְ בִּרְכָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא, עַד דְּיִשְׁתַּכְּחוּן בִּרְכָאן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. (אמר רבי יוסי אינון ישראל למימר שירתא, שלימתא שירה דכליל כל שאר שירין הדא הוא דכתיב, (ישעיה יב) ואמרתם ביום ההוא הודו ליי' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, זְמִינִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר שִׁירָתָא, מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. דִּכְתִּיב, (במדבר כא) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת. אָז שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אָז יָשִׁיר. וְכֵן כֻּלְּהוּ כְּהַאי גַּוְונָא. אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, מִתַּתָּא לְעֵילָּא. עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ, עֲלִי בְאֵר, כְּלוֹמַר סָק לְאַתְרִיךְ, לְאִתְאַחֲדָא בְּבַעְלִיךְ, דָּא הוּא מִתַּתָּא לְעֵילָּא.
לָמַדְנוּ, שִׁירָה מוֹשֶׁכֶת בְּרָכוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, עַד שֶׁיִּמָּצְאוּ בְרָכוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. (אמר רבי יוסי, עתידים הם ישראל לומר שירה שלמה, שירה שכוללת כל שאר השירים, זהו שכתוב (ישעיה יב) ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וּמִלְמַעְלָה לְמַטָּה וְלִקְשֹׁר אֶת קֶשֶׁר הָאֱמוּנָה, שֶׁכָּתוּב (במדבר כא) אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת. אָז שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אָז יָשִׁיר. וְכֵן כֻּלָּם כְּמוֹ זֶה. אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. עֲלִי בְאֵר, כְּלוֹמַר עֲלִי לִמְקוֹמֵךְ לְהִתְאַחֵד בְּבַעְלֵךְ, זֶהוּ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה.
וּלְבָתַר מֵעֵילָּא לְתַתָּא, (דהא עד השתא בגלותא אשתכחת עמנא) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, דְּאוֹלִידוּ לָהּ אַבָּא וְאִימָּא, (לעילא) כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, אִלֵּין אֲבָהָן, דְּאִקְרוּן (תהלים מז) נְדִיבֵי עַמִּים. כָּרוּהָ, אֲתָר לְאִזְדַּוְּוגָא בָּהּ מַלְכָּא, בְּבִרְכָּן. וּבְמָּה הוּא זִוּוּגָא. בִּמְחוֹקֵק, דָּא יְסוֹד. בְּמִשְׁעֲנוֹתָם, דָּא נֶצַח וְהוֹד, מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת. הָא קִשּׁוּרָא שְׁלֵימָא, קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, קִשּׁוּרָא קַיְּימָא דְּכֹלָּא בֵּיהּ.
וְאַחַר כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, (שהרי עד עכשו בגלות נמצאת עמנו) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, שֶׁיָּלְדוּ אוֹתָהּ אַבָּא וְאִמָּא (למעלה). כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם - אֵלּוּ הָאָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ (תהלים מז) נְדִיבֵי עַמִּים. כָּרוּהָ, מָקוֹם לְהִזְדַּוֵּג בָּהּ הַמֶּלֶךְ בִּבְרָכוֹת. וּבַמָּה הוּא הַזִּוּוּג? בִּמְחֹקֵק - זֶה יְסוֹד. בְּמִשְׁעֲנֹתָם - זֶה נֵצַח וְהוֹד, מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת. זֶהוּ קֶשֶׁר שָׁלֵם, קֶשֶׁר הָאֱמוּנָה, קִשּׁוּר קַיָּם שֶׁבּוֹ הַכֹּל.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר שִׁירָתָא שְׁלֵימָתָא. שִׁירָתָא דְּכָלִיל כָּל שְׁאַר שִׁירִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב, (זכריה יד) וְהָיָה יְיָ' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וּכְתִיב (תהלים קכו) אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. בָּרוּךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן יִמְלוֹךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה שְׁלֵמָה, שִׁירָה שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל שְׁאָר הַשִּׁירִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יב) וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו. בְּאוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב, (זכריה יד) וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וְכָתוּב (תהלים קכו) אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.