פרשת וילך · דף רפה.
אֶלָּא הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, הָתָם שִׁיר, וְהָכָא שִׁירָה. דָּא דְּכַר, וְדָא נוּקְבָּא. וְהָא תָּנֵינָן, כָּל נְבִיאֵי כֻּלְּהוּ לְגַבֵּי מֹשֶׁה, כְּקוֹף בְּעֵינַיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא, וְאִינּוּן אָמְרוּ שִׁיר, וּמֹשֶׁה אָמַר שִׁירָה. (ומנלן דהאי נוקבא הוא, דכתיב וענתה השירה וגו') מֹשֶׁה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר שִׁיר, וְאִינּוּן שִׁירָה. (דף רפ"ה ע"א) אֶלָּא דָּא הִיא רָזָא דְּמִלָּה, מֹשֶׁה לְגַרְמֵיהּ לָא קָאָמַר דָּא, אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל.
אֶלָּא כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שָׁם שִׁיר, וְכָאן שִׁירָה. זֶה זָכָר, וְזוֹ נְקֵבָה. וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לְגַבֵּי מֹשֶׁה כְּמוֹ קוֹף בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, וְהֵם אָמְרוּ שִׁיר, וּמֹשֶׁה אָמַר שִׁירָה. (ומנין לנו שזו היא נקבה, ' שכתוב וענתה השירה וגו') מֹשֶׁה הָיָה לוֹ לוֹמַר שִׁיר, וְהֵם שִׁירָה. אֶלָּא זֶהוּ סוֹד הַדָּבָר, מֹשֶׁה לֹא אָמַר אֶת זֶה לְעַצְמוֹ, אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל.
אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, לָאו הָכִי, אֶלָּא, מֹשֶׁה וַדַּאי מֵהָכָא אִשְׁתְּמוֹדַע, דְּאִיהוּ בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר מִכֹּלָּא. מֹשֶׁה סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְאִינּוּן נַחְתֵּי מֵעֵילָּא לְתַתָּא. הוּא סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא, כְּמָה דְּתָנֵינָן מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין. מֹשֶׁה סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא, דְּאָמַר שִׁירָה תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּמַטְרוֹנִיתָא, דְּאִיהִי מְשָׁבַּחַת לְמַלְכָּא. וּמֹשֶׁה בְּכֹלָּא (ס"א במלכא) אִתְאֲחָד. וְאִינּוּן נַחְתֵּי מֵעֵילָּא לְתַתָּא, דְּאַמְרוּ שִׁיר, דְּהוּא שְׁבָחָא דִּמְשַׁבְּחָא מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא, וְאִינּוּן בְּמַטְרוֹנִיתָא אִתְאֲחָדוּ. וְעַל דָּא, בְּהַאי אִשְׁתְּמוֹדַע שְׁבָחָא דְּמֹשֶׁה, יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (שמות טו) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְיָ', שִׁירָתָא דְּמַטְרוֹנִיתָא לְמַאן. לַיְיָ'. וּבְגִין כָּךְ, וַיִכְתּוֹב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת.
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא כָּךְ, אֶלָּא מֹשֶׁה וַדַּאי נוֹדַע מִכָּאן שֶׁהוּא בְּדַרְגָּה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל. מֹשֶׁה עָלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וְהֵם יָרְדוּ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. הוּא עָלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין. מֹשֶׁה עָלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, שֶׁאָמַר שִׁירָה, תִּשְׁבַּחַת הַמַּלְכָּה שֶׁהִיא מְשַׁבַּחַת לַמֶּלֶךְ. וּמֹשֶׁה נֶאֱחַז בַּכֹּל (במלך). וְהֵם יָרְדוּ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁאָמְרוּ שִׁיר, שֶׁהוּא שֶׁבַח שֶׁמְּשַׁבֵּחַ הַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּלְכָּה, וְהֵם נֶאֶחְזוּ בַמַּלְכָּה. וְעַל זֶה בָּזֶה נוֹדַע שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב, (שמות טו) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'. שִׁיר הַמַּלְכָּה. לְמִי? לַה'. וְלָכֵן וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת.
וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְעָנּוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, (איוב כ) וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ, וּמֹשֶׁה בְּכֹלָּא אִסְתָּכַּל, וְעַל דָּא אָמַר שִׁירָה, בְּגִין לְאִתְאַחֲדָא מִלִּין בַּאֲתָר דָּא, לְמֶהֱוֵי עָלַיְיהוּ דִּינָא, דִּכְתִּיב וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו. וְלָמָּה. דִּכְתִּיב כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ, וּכְתִיב כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי וְגוֹ'. וְכַד תַּעְבְדוּ דָּא, מִיַּד וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד.
וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת?! וְעָנוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה צָרִיךְ לוֹ לִהְיוֹת! אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב (איוב כ) וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ, וּמֹשֶׁה הִסְתַּכֵּל בַּכֹּל, וְעַל זֶה אָמַר שִׁירָה, כְּדֵי לֶאֱחֹז דְּבָרִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִהְיוֹת עֲלֵיהֶם דִּין, שֶׁכָּתוּב וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו. וְלָמָּה? שֶׁכָּתוּב כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ, וְכָתוּב כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי וְגוֹ'. וּכְשֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת זֶה, מִיָּד - וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (איוב כ) יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְלָא יַתִּיר, אֲבָל וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ. בְּהַאי, דִּינָא אִתְעָבִיד לְמַאן דְּאִתְעָבִיד. כְּתִיב, (שמואל ב כב) וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיְיָ' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת. הַשְׁתָּא תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּדָוִד הוּא, בְּגִין דְּאָמַר שִׁירָה מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְזָכָה לְהַאי דַּרְגָּא, וְלָא אָמַר הַאי שִׁירָה, אֶלָּא בְּסוֹף יוֹמוֹי, דְּהֲוָה בִּשְׁלִימוּ יַתִּיר מֵהַאי שִׁירָה. כְּמָה דְּתָנֵינָן, אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ. וְהָכָא, אֲמַאי זָכָה דָּוִד לְמֵימַר שִׁירָתָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, בְּסוֹף יוֹמוֹי. דְּהֲוָה בְּנַיְיחָא מִכָּל סִטְרוֹי, דִּכְתִּיב, (שם) בְּיוֹם הִצִּיל יְיָ' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אוֹיְבָיו.
בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲונוֹ, וְלֹא יוֹתֵר, אֲבָל - וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ. בָּזֶה נַעֲשֶׂה דִין לְמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה. כָּתוּב, (שמואל ב כב) וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת. כָּאן תִּשְׁבַּחַת שֶׁל דָּוִד הִיא, מִשּׁוּם שֶׁאָמַר שִׁירָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וְזָכָה לַדַּרְגָּה הַזּוֹ, וְלֹא אָמַר שִׁירָה זוֹ אֶלָּא בְּסוֹף יָמָיו, שֶׁהָיָה יוֹתֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵהַשִּׁירָה הַזּוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (אבות פ"ב) אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ. וְכָאן לָמָּה זָכָה דָוִד לוֹמַר שִׁירָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה בְּסוֹף יָמָיו? שֶׁהָיָה בִמְנוּחָה מִכָּל צְדָדָיו, שֶׁכָּתוּב בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו.
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, שִׁירָתָא מְעַלְּיָא מִכֹּלָּא מַאי הִיא. כְּמָה דְּתָנֵינָן בְּרָזָא דְּמַתְנִיתִין, בְּמִלִּין וּבְעוֹבָדָא הָכִי (ס"א הוא) נָמֵי מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּלְבָתַר לְכַוְּונָא בְּלִבָּא, וּלְקַשְּׁרָא כֹּלָּא בְּחַד קִשְׁרָא.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שִׁירָה מְעֻלָּה מֵהַכֹּל מַהִי? כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסוֹד הַמִּשְׁנָה, בְּדִבּוּרִים וּבְמַעֲשֶׂה כָּךְ (הוא) גַּם מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וּמִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְאַחַר כָּךְ לְכַוֵּן אֶת הַלֵּב, וְלִקְשֹׁר הַכֹּל בְּקֶשֶׁר אֶחָד.
מְנָלָן מִמֹּשֶׁה, בְּקַדְמִיתָא, מִתַּתָּא לְעֵילָּא, (דברים לב) כִּי שֵׁם יְיָ' אֶקְרָא. מַאי אֶקְרָא. כְּמָה דִּכְתִּיב, (ויקרא א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, דָּא שְׁכִינְתָּא. לְבָתַר, הָבוּ גֹּדֶל לֵאלֹהֵינוּ, דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה. לְבָתַר נָחִית בְּדַרְגּוֹי מֵעֵילָּא לְתַתָּא, דִּכְתִּיב צַדִּיק וְיָשָׁר. לְבָתַר קָשִׁיר קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא וְאָמַר, הוּא, וְדָא הוּא קִשְׁרָא לְכֹלָּא.
מִנַּיִן לָנוּ? מִמֹּשֶׁה, בַּהַתְחָלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, (דברים לב) כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא. מַה זֶּה אֶקְרָא? כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה - זוֹ הַשְּׁכִינָה. אַחַר כָּךְ, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ - זֶה מֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן. אַחַר כָּךְ יָרַד בְּדַרְגוֹתָיו מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב צַדִּיק וְיָשָׁר. אַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר קֶשֶׁר הָאֱמוּנָה וְאוֹמֵר הוּא, וְזֶהוּ קֶשֶׁר לַכֹּל.
בְּגִין כָּךְ, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְּמָארֵיהּ כְּהַאי גַּוְונָא, בְּקַדְמִיתָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, לְסַלְּקָא יְקָרָא דְּמָארֵיהּ, לַאֲתָר דְּשַׁקְיוּ דַּעֲמִיקָא (ע' ע"א) דְּבֵירָא נָגִיד וְנָפִיק. לְבָתַר (נגיד) לְאַמְשָׁכָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, מֵהַהוּא שַׁקְיוּ דְּנַחֲלָא, לְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, עַד דַּרְגָּא בַּתְרָאָה, לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן לְכֹלָּא, מִלְּעֵילָּא לְתַתָּא. לְבָתַר בָּעֵי לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא בְּכֹלָּא, קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וְדָא הוּא בַּר נָשׁ דְּאוֹקִיר לִשְׁמָא דְּמָארֵיהּ, לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמואל א ב) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, כִּי מְכַבְּדַי לְעָלְמָא דָּא, אֲכַבֵּד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְסַדֵּר שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ כְּמוֹ זֶה. בַּהַתְחָלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, לְהַעֲלוֹת כְּבוֹד רִבּוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהַשְׁקָאַת עֹמֶק הַבְּאֵר שׁוֹפַעַת וְיוֹצֵאת. אַחַר כָּךְ (שופע) לְהַמְשִׁיךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה מֵאוֹתָהּ הַשְׁקָאַת הַנַּחַל לְכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה, עַד הַדַּרְגָּה הָאַחֲרוֹנָה, לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכוֹת לַכֹּל מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. אַחַר כָּךְ צָרִיךְ לִקְשֹׁר קֶשֶׁר בַּכֹּל, קֶשֶׁר הָאֱמוּנָה. וְזֶהוּ הָאָדָם שֶׁמְּכַבֵּד שֵׁם רִבּוֹנוֹ לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְעַל זֶה כָּתוּב (שמואל א ב) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד. כִּי מְכַבְּדַי - לָעוֹלָם הַזֶּה. אֲכַבֵּד - לָעוֹלָם הַבָּא.
וּבוֹזַי יֵקָלּוּ, מַאי וּבוֹזַי יֵקָלּוּ. דָּא הוּא מַאן דְּלָא יָדַע לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וּלְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן לַאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ, וּלְאוֹקִיר שְׁמָא דְּמָארֵיהּ. וְכָל מַאן דְּלָא יָדַע לְאוֹקִיר שְׁמָא דְּמָארֵיהּ, טַב לֵיהּ דְּלָא אִבְרֵי.
וּבֹזַי יֵקָלּוּ. מַה זֶה וּבֹזַי יֵקָלּוּ? זֶהוּ מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְלִקְשֹׁר קֶשֶׁר הָאֱמוּנָה, וּלְהַמְשִׁיךְ בְּרָכוֹת לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ וּלְכַבֵּד שֵׁם רִבּוֹנוֹ. וְכָל מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְכַבֵּד אֶת שֵׁם רִבּוֹנוֹ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא.