פרשת ואתחנן · דף רסח:
יָתְבוּ אִתְעַסְּקוּ בְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּנָהִיר יוֹמָא. בָּתַר דְּנָהִיר יוֹמָא, קָמוּ וְאָזְלוּ. עַד דַּהֲווֹ אָזְלוּ, חָמוּ חַד גְּבָר דְּהֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וְרֵישֵׁיהּ עָטִיף, קְרִיבוּ גַּבֵּיהּ, וַהֲוָה רָחִישׁ (דף רס"ח ע"ב) בְּשִׂפְוָותֵיהּ, וְלָא אָתִיב לוֹן מִדִי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הַאי אִמְלַךְ בְּמָארֵיהּ. יָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אֲחָא וְצַלּוּ צְלוֹתָא, וְהַהוּא גְּבַר קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ בַּאֲתָר אַחֲרָא. בָּתַר דְּסִיְּימוּ צְלוֹתָא, אַזְלוּ בְּאָרְחָא, וְהַהוּא גַּבְרָא אִשְׁתְּמִיט מִנַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי גַּבְרָא, אוֹ טִפְּשָׁא הוּא, אוֹ אָרְחוֹי לָא מִתְיַשְּׁרָן. אָמַר, נִתְעֲסָק בְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא שַׁעֲתָא הִיא.
יָשְׁבוּ וְהִתְעַסְּקוּ בַתּוֹרָה עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם. אַחַר שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, קָמוּ וְהָלְכוּ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְרֹאשׁוֹ עָטוּף. קָרְבוּ אֵלָיו, וְהָיָה מְרַחֵשׁ בְּשִׂפְתוֹתָיו וְלֹא הֵשִׁיב לָהֶם דָּבָר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי זֶה נִמְלָךְ בְּרִבּוֹנוֹ. יָשְׁבוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אָחָא וְהִתְפַּלְלוּ תְפִלָּה, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ עָמַד בִּמְקוֹמוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. אַחַר שֶׁסִּיְּמוּ הַתְּפִלָּה הָלְכוּ לַדֶּרֶךְ, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ נִשְׁמַט מֵהֶם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הָאִישׁ הַזֶּה, אוֹ שֶׁהוּא טִפֵּשׁ, אוֹ שֶׁדְּרָכָיו לֹא יְשָׁרוֹת. אָמַר, נִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הַשָּׁעָה הִיא לָזֶה.
פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (משלי ג) כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, זַכָּאִין אִינּוּן דְּמִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא. עַד לָא פָּתַח מִלָּה, קָרִיב הַהוּא בַּר נָשׁ גַּבַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לֵית לָן לְמִפְסַק מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, זָכֵי לְמֵירַת יְרוּתָא דְּאַחֲסָנָא דִּלְעֵילָּא, בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, וְזָכֵי לְמֵירַת יְרוּתָא דְּאַחֲסָנָא בְּהַאי עָלְמָא, וּמַאי אִיהוּ. הַהוּא דְּאִקְרֵי כְּבוֹד יְיָ', דְּלָא פָּסַק מִנַּיְיהוּ לְעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, הַהוּא דְּאִקְרֵי כְּבוֹד יְיָ'.
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (משלי ג) כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה. וְטֶרֶם שֶׁפָּתַח בַּדָּבָר, קָרַב אֲלֵיהֶם אוֹתוֹ אָדָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֵין לָנוּ לְהַפְסִיק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, זוֹכֶה לָרֶשֶׁת יְרֻשָּׁה שֶׁל הַנַּחֲלָה שֶׁלְּמַעְלָה, בַּכָּבוֹד שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, וְזוֹכֶה לָרֶשֶׁת יְרֻשָּׁה שֶׁל נַחֲלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּמִי הִיא? אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא כְּבוֹד ה', שֶׁלֹּא פוֹסֵק מֵהֶם לְעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, הַהוּא שֶׁנִּקְרָא כְּבוֹד ה'.
וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן, מַאי הוּא. תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ אָזַל בְּאֹרַח מֵישָׁר קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, הָא הַהוּא כְּבוֹד יְיָ' יָרִית לְגַרְמֵיהּ, וְכַמָּה אַפֹּטְרוֹפְּסִין סַנֵּיגוֹרִין אִשְׁתַּכְּחוּ לְעֵילָּא עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, וְכֻלְּהוּ אוֹלְפִין עָלֵיהּ זְכוּ, קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאִי בַּר נָשׁ לָא אִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא אָזַל בְּאָרְחָא דְּמָארֵיהּ, הוּא עָבִיד קַטֵיגוֹרָא עָלֵיהּ. וְהַהוּא קַטֵיגוֹרָא שָׁאט בַּאֲוִירָא (ואזיל ליה), וְלָא סָלִיק לְעֵילָּא, דִּלְמָא יְתוּב אָדָם מֵחוֹבוֹי. כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּבַר נָשׁ לָא תָּב, וְלָא בָּעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, כְּדֵין הוּא סָלִיק לְעֵילָּא, וְאוֹלִיף עָלֵיהּ חוֹבָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן, וְסָלִיק לְעֵילָּא וְעָבִיד קִטְרוּגָא.
וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן, מַה הוּא? בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, הֲרֵי אוֹתוֹ כְּבוֹד ה' הוּא יוֹרֵשׁ לְעַצְמוֹ, וְכַמָּה אֶפִּיטְרוֹפְּסִים וְסָנֵגוֹרִים נִמְצָאִים לְמַעְלָה עַל הָאָדָם, וְכֻלָּם מְלַמְּדִים עָלָיו זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְאִם אֵין הָאָדָם מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְלֹא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רִבּוֹנוֹ, הוּא נַעֲשֶׂה עָלָיו קָטֵגוֹר. וְאוֹתוֹ קָטֵגוֹר מְשׁוֹטֵט בָּאֲוִיר (והולך לו), וְלֹא עוֹלֶה לְמַעְלָה, אוּלַי יָשׁוּב הָאָדָם מֵחֶטְאוֹ. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין הָאָדָם שָׁב וְלֹא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אָז הוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן, וְעוֹלֶה לְמַעְלָה וְעוֹשֶׂה קִטְרוּג.
פָּתַח וְאָמַר, (זכריה יד) וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה וְגוֹ'. מַאי שְׁנָא מִצְרַיִם הָכָא, מִכָּל שְׁאַר עַמִּין, דְּהָא לְכֻלְּהוּ כְּתִיב (שם) וְלֹא עֲלֵיהֶם יְהִי הַגָּשֶׁם, וְהָכָא לָא. אֶלָּא הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, דְּהָא אַרְעָא דְּמִצְרַיִם לָא אִצְטְרִיךְ לְמִטְרָא, וְעַל דָּא לָאו הִיא בִּכְלָלָא דְּאִינּוּן דְּבָעָן מִטְרָא, אֲבָל אִינּוּן, דִּינָא אַחֲרָא אִסְתַּלָּק עָלַיְיהוּ, וְשַׁפִּיר קָאַמְרוּ.
פָּתַח וְאָמַר, (זכריה יד) וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה וְגוֹ'. מַה שּׁוֹנֶה מִצְרַיִם כָּאן מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים, שֶׁהֲרֵי לְכֻלָּם כָּתוּב וְלֹא עֲלֵיהֶם יְהִי הַגָּשֶׁם, וְכָאן לֹא? אֶלָּא הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, שֶׁהֲרֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵינָהּ צְרִיכָה מָטָר, וְעַל כֵּן אֵינָהּ בִּכְלַל אוֹתָן שֶׁצְּרִיכוֹת מָטָר, אֲבָל הֵם, דִּין אַחֵר עוֹלֶה עֲלֵיהֶם, וְיָפֶה אָמְרוּ.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (דברים יא) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּה לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם וְגוֹ'. דְּהָא נַהֲרָא סָלִיק, (ומניה) מִנֵּיהּ מִשְׁתַּקְיָּיא אַרְעָא, אֲבָל הָכָא לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, דְּהָא אַרְעָא קַדִּישָׁא מִן שְׁמַיָיא אִתְשַׁקְיָיא תָּדִיר. וְכַד יִשְׂרָאֵל הֲווֹ עַסְקִין בְּאוֹרַיְיתָא, הֲוָה אִתְשַׁקְיָיא כְּדְקָא יָאוּת. וּמַאן דְּמָנַע אוֹרַיְיתָא מִנָהּ, כְּאִילּוּ מָנַע טַב מִן כָּל עָלְמָא. עָאלוּ לְגוֹ מְעַרְתָּא חֲדָא דְּהֲוָה בְּאָרְחָא, עָאל הַהוּא גְּבַר עִמְּהוֹן, יָתְבוּ.
בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב (דברים יא) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם וְגוֹ'. שֶׁהֲרֵי הַנָּהָר הָעוֹלֶה, מִמֶּנּוּ מֻשְׁקֵית הָאָרֶץ, אֲבָל כָּאן - לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, שֶׁהֲרֵי הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה מֻשְׁקֵית תָּמִיד מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הָיְתָה מֻשְׁקֵית כָּרָאוּי. וּמִי שֶׁמּוֹנֵעַ מִמֶּנָּה תּוֹרָה, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ טוֹב מִכָּל הָעוֹלָם. נִכְנְסוּ לְתוֹךְ מְעָרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה בַּדֶּרֶךְ, נִכְנַס עִמָּהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ. יָשְׁבוּ.
פָּתַח הַהוּא גַּבְרָא וְאָמַר, (שמות לג) וְדִבֶּר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר וְגוֹ', הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. וְלָא מִלָּה דָּא כְּמִלָה דָּא, בְּקַדְמִיתָא וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים שַׁפִּיר, לְבָתַר וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה, לְבָתַר וּמְשָׁרַתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר, מַהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בִּיקָרָא דִּילָן, דְּהַשְׁתָּא זִוּוּגָא דִּילָן בִּשְׁכִינְתָּא, וּשְׁכִינְתָּא לָא אִתְעָדֵי מִנָן. מַאן דְּפָתַח פִּתְחָא, לֵימָּא מִלָּה.
פָּתַח אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר, (שמות לג) וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר וְגוֹ'. הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ, וְלֹא מִלָּה זוֹ כְּמִלָּה זוֹ. בַּתְּחִלָּה וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים - יָפֶה. אַחַר כָּךְ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה, אַחַר כָּךְ וּמְשָׁרַתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר, מַהוּ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַצָּה בִכְבוֹדֵנוּ, שֶׁכָּעֵת הַזִוּוּג שֶׁלָּנוּ עִם הַשְּׁכִינָה, וְהַשְּׁכִינָה לֹא סָרָה מֵעִמָּנוּ. מִי שֶׁפּוֹתֵחַ פֶּתַח, יֹאמַר דָּבָר.
פָּתַח וְאָמַר, וְדִבֶּר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, בְּכַמָּה דַּרְגִּין עִלָּאִין וְיַקִּירִין, אִתְפְּרַשׁ מֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא, עַל כָּל שְׁאַר נְבִיאֵי דְּעָלְמָא. דְּהָא כֻּלְּהוּ לָקֳבְלֵיהּ, כְּקוֹף בִּפְנֵי בְּנֵי נָשָׁא. שְׁאַר נְבִיאֵי הֲווֹ מִסְתַּכְּלֵי בְּאַסְפָּקָלַרְיָא דְּלָא נָהִיר, וְעִם כָּל דָּא לָא הֲווֹ זַקְפָן אַנְפִּין לְעֵילָּא לְאִסְתַּכְּלָא, אֶלָּא כְּמָה דִּכְתִּיב, (דניאל י) וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל פָּנַי וּפָנַי אָרְצָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּמִלִּין לָא הֲווֹ גַּבַּיְיהוּ בְּאִתְגַּלְיָיא.
פָּתַח וְאָמַר, וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, בְּכַמָּה דְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְנִכְבָּדוֹת נִפְרָד מֹשֶׁה הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָן עַל כָּל שְׁאָר נְבִיאֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ כְּמוֹ קוֹף בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם. שְׁאָר הַנְּבִיאִים הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיוּ זוֹקְפִים פָּנִים לְמַעְלָה לְהִסְתַּכֵּל, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל י) וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל פָּנַי וּפָנַי אָרְצָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַדְּבָרִים לֹא הָיוּ אֲלֵיהֶם בְּגָלוּי.