פרשת ואתחנן · דף רסב:
תָּא חֲזֵי, מִסִּטְרָא דְּאַבָּא נָפִיק חֶסֶד. מִסִּטְרָא דְּאִמָּא נָפִיק גְּבוּרָה. וְכֹלָּא אָחִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְעַטָּר בְּהוּ, אָת וָא"ו. (דף רס"ב ע"ב) בֵּיתָא תְּלִיתָאָה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. תָּאנָא רִבִּי שִׁמְעוֹן, דָּא הוּא רָזָא עִלָּאָה, דְּיִשְׂרָאֵל עִלָּאָה אִתְעֲטָּר בְּסִטְרָא דְּאַבָּא. וּמַאי אִיהוּ. אַבְרָהָם. וְאִתְעֲטָּר בְּסִטְרָא דְּאִימָּא. וּמַאי אִיהוּ. יִצְחָק.
בֹּא וּרְאֵה, מִצַּד אַבָּא יוֹצֵא חֶסֶד, מִצַּד אִמָּא יוֹצֵאת גְּבוּרָה, וְהַכֹּל אוֹחֵז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִתְעַטֵּר בָּהֶם אוֹת וָא"ו. בַּיִת שְׁלִישִׁי - שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ. שָׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶהוּ סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹן הִתְעַטֵּר בְּצַד הָאַבָּא, וּמַהוּ? אַבְרָהָם. וְהִתְעַטֵּר בְּצַד הָאִמָּא, וּמַהוּ? יִצְחָק.
תָּנֵינָן, וְאָהַבְתָּ מַאן דְּרָחִים לֵיהּ לְמַלְכָּא, עָבִיד יַתִּיר טִיבוּ חֶסֶד עִם כֹּלָּא. וְחֶסֶד יַתִּירָא, הַהוּא דְּאִקְרֵי חֶסֶד דֶּאֱמֶת, דְּלָא בָּעֵי אֲגָר עָלֵיהּ, אֶלָּא בְּגִין רְחִימוּתָא דְּמַלְכָּא, דְּרָחִים לֵיהּ יַתִּיר, וּבִרְחִימוּתָא דְּמַלְכָּא תַּלְיָא חֶסֶד. וְעַל דָּא אִקְרֵי (ישעיה מא) אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. וּבְגִין דְּרָחִים לֵיהּ יַתִּיר, אַסְגֵּי חֶסֶד בְּעָלְמָא. וְעַל דָּא, הָכָא וְאָהַבְתָּ. וּבִרְחִימוּתָא תַּלְיָא חֶסֶד, וְדָא הִיא בֵּיתָא תְּלִיתָאָה.
שָׁנִינוּ, וְאָהַבְתָּ - מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ, עוֹשֶׂה יוֹתֵר טוּב חֶסֶד עִם הַכֹּל. וְחֶסֶד יוֹתֵר, אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, שֶׁלֹּא רוֹצֶה עָלָיו שָׂכָר, אֶלָּא בִּשְׁבִיל אַהֲבַת הַמֶּלֶךְ שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר, וּבְאַהֲבַת הַמֶּלֶךְ תָּלוּי הַחֶסֶד. וְעַל זֶה נִקְרָא (ישעיה מא) אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. וּמִשּׁוּם שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר, מַגְדִּיל חֶסֶד בָּעוֹלָם. וְעַל זֶה כָּאן וְאָהַבְתָּ. וּבָאַהֲבָה תָּלוּי הַחֶסֶד, וְזֶהוּ הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי.
בֵּיתָא רְבִיעָאָה, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם. וְחָרָה אַף יְיָ'. גְּבוּרָה תַּקִּיפָא, וְדִינָא קַשְׁיָא הִיא, וְנַפְקַת מִסִּטְרָא דְּאִימָּא עִלָּאָה. וְתָנֵינָן, אַף עַל גַּב דְּלֵית הִיא דִּינָא, מִסִּטְרָהָא נָפְקָא דִּינָא, (דנפק) גְּבוּרָה עִלָּאָה. וְאִי תֵּימָא, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ דְּלָאו הִיא דִּינָא. לֵית כִּתְרָא מִכָּל כִּתְרֵי מַלְכָּא, דְּלָא יִתְכְּלִיל דִּינָא וְרַחֲמֵי, כָּל שֶׁכֵּן גְּבוּרָה דְּאִתְכְּלִיל טַב וּבִישׁ.
הַבַּיִת הָרְבִיעִי - (דברים יא) וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם. וְחָרָה אַף ה'. גְּבוּרָה חֲזָקָה וְדִין קָשֶׁה הִיא, וְיוֹצֵאת מִצַּד הָאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה. וְשָׁנִינוּ, אַף עַל גַּב שֶׁהִיא אֵינָהּ דִּין, מִצִּדָּהּ יוֹצֵא דִין, (שיוצא) גְּבוּרָה עֶלְיוֹנָה. וְאִם תֹּאמַר, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ שֶׁאֵינֶנּוּ דִין, אֵין כֶּתֶר בְּכָל כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יִכָּלְלוּ בוֹ דִּין וְרַחֲמִים, כָּל שֶׁכֵּן גִּבוּרָה שֶׁנִּכְלָל טוֹב וָרַע.
וְאִלֵּין אַרְבָּעָה נָטִיל לוֹן וָא"ו, וְאִתְעֲטָּר בְּהוּ. וְאִלֵּין אִינּוּן תְּפִילִין דְּאָנַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. תָּנֵינָן, הַאי וָא"ו סָלִיק וְאִתְעֲטָּר בְּעִטְרוֹי, וְאָחִיד לְהַאי וּלְהַאי, וְאִתְעֲטָּר בְּכֻלְּהוּ, וְעַל דָּא וָא"ו, אֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָּא, דְּעֵילָּא וְתַתָּא, לְאַחֲזָאָה חָכְמְתָא שְׁלֵימָתָא מִכָּל סִטְרוֹי. (שייך לפרשת עקב) (תאני רבי אבא, כתיב (דברים י)) רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ'. מִכָּאן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֲבָהָתָא אִינּוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וּכְתִיב חָשַׁק יְיָ'. תָּא חֲזֵי, כְּמָה דְּאִית רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְתַתָּא, כַּךְ אִית רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא. וּמַאי נִיהוּ, הָא דְּאַמָרָן, רְתִיכָא קַדִּישָׁא כֹּלָּא אִקְרֵי, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר דָּא בְּדָא, וְאִתְעָבִיד כֹּלָּא חַד.
וְאַרְבָּעָֹה אֵלֶּה לוֹקֵחַ אוֹתָם וָא"ו וּמִתְעַטֵּר בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן תְּפִלִּין שֶׁמֵּנִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שָׁנִינוּ, הַוָּא"ו הַזֶּה עוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו, וְאוֹחֵז אֶת זֶה וְאֶת זֶה וּמִתְעַטֵּר בְּכֻלָּם, וְעַל זֶה וָא"ו אֶמְצַע הַכֹּל, שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, לְהַרְאוֹת חָכְמָה שְׁלֵמָה מִכָּל צְדָדָיו. (שנה רבי אבא,) כָּתוּב (דברים י) רק באבתיך חשק ה'. מכאן אמר רבי שמעון, האבות הם מרכבה קדושה עליונה, וכתוב חשק ה'. בּא וּרְאֵה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה לְמַטָּה, כָּךְ יֵשׁ מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה לְמַעְלָה. וּמַה הִיא? זֶה שֶׁאָמַרְנוּ, מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה הַכֹּל נִקְרָא, וְהַכֹּל נִקְשָׁר זֶה בָּזֶה, וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל אֶחָד.
רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ תְּלָתָא, וּרְתִיכָא אַרְבְּעָה, ד' מְנָלָן. דִּכְתִּיב (דברים י) וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם. מַאי מַשְׁמַע. לְאַכְלְלָא בְּהוּ דָּוִד מַלְכָּא, דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה, לְאִתְתַּקְנָא בִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא. דְּתָנֵינָן, אֲבָהָתָא תִּקּוּנָא וּשְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, וְגוּפָא בְּהוּ אִשְׁתַּכְלָל וְאִתְבְּנֵי, וּבְהוּ אִתְאֲחִיד. אָתָא דָּוִד מַלְכָּא, וְשַׁכְלִיל כֹּלָּא, וְאַתְקִין גּוּפָא, וְאַשְׁלְמֵיהּ בְּהוּ. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּמָה דְּזָכוּ אֲבָהָתָא לְאִתְעַטְּרָא בִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא, כַּךְ זָכָה דָּוִד לְאִתְתַּקְנָא בְּסַמְכָא רְבִיעָאָה דִּרְתִיכָא.
רַק בַּאֲבֹתֶיךְ - שְׁלֹשָׁה, וּמֶרְכָּבָה - אַרְבָּעָה. אַרְבָּעָה מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם. מַה מַּשְׁמִיעַ? לְהַכְלִיל בָּהֶם אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא רְבִיעִי לְהִתְתַּקֵּן בַּמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה. שֶׁשָּׁנִינוּ, הָאָבוֹת תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הַכֹּל, וְהַגּוּף מִשְׁתַּכְלֵל בָּהֶם וְנִבְנֶה, וּבָהֶם נֶאֱחָז. בָּא דָוִד הַמֶּלֶךְ וְשִׁכְלֵל הַכֹּל, וְהִתְקִין הַגּוּף וְהִשְׁלִימָם בָּהֶם. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁזָּכוּ הָאָבוֹת לְהִתְעַטֵּר בַּמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה, כָּךְ זָכָה דָוִד לְהִתְתַּקֵּן בָּעַמּוּד הָרְבִיעִי שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב בֵּיהּ בְּדָוִד, (שמואל א טז) וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. מַאי טַעֲמָא אַדְמוֹנִי. מִשּׁוּם דְּחוּלָקָא דְּעַדְבֵיהּ גַּרְמָא לֵיהּ. אַדְמוֹנִי דִּינָא וַדַּאי. עִם יְפֵה עֵינַיִם, דִּינָא בְּרַחֲמֵי. כְּמָה דִּכְתִּיב, (ישעיה נה) חַסְדֵּי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּתוּב בְּדָוִד (שמואל א טז) וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. מָה הַטַּעַם אַדְמוֹנִי? מִשּׁוּם שֶׁחֵלֶק גּוֹרָלוֹ גָּרַם לוֹ. אַדְמוֹנִי, דִּין וַדַּאי. עִם יְפֵה עֵינַיִם, דִּין בְּרַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נה) חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים.
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, חַסְדֵּי דָּוִד, בְּאַתְרֵיהּ אוֹקִימְנָא. אֶלָּא וְהוּא אַדְמוֹנִי, כִּדְאַמָרָן. עִם יְפֵה עֵינַיִם, אִלֵּין אֲבָהָתָא. תָּא חֲזֵי, יְרוּשָׁלַיִם וְצִיּוֹן, דִּינָא וְרַחֲמֵי. וְאַף עַל פִּי כֵּן כְּתִיב, (מלכים א ח) עִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן. וּכְתִּיב (הושע יא) בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבֹא בְּעִיר, נִשְׁבַּע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכָּנֵּס בִּיְרוּשָׁלַם שֶׁל מַעֲלָה וְכוּ'. אֵימָתַי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כַּד אִתְהַדָּר מַלְכוּ בֵּית דָּוִד לְאַתְרֵיהּ לְתַתָּא.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, חַסְדֵי דָוִד, בִּמְקוֹמוֹ בֵּאַרְנוּ. אֶלָּא וְהוּא אַדְמוֹנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. עִם יְפֵה עֵינַיִם - אֵלּוּ הָאָבוֹת. בֹּא וּרְאֵה, יְרוּשָׁלַיִם וְצִיּוֹן - דִּין וְרַחֲמִים, וְאַף עַל פִּי כֵן כָּתוּב (מלכים א ח) [מ] עִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן, וּכְתִיב (הושע יא) בְּקִרְבְּךְ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר. נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה וְכוּ'. אֵימָתַי? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כְּשֶׁתַּחֲזֹּר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לִמְקוֹמָהּ לְמַטָּה.
רִבִּי יִצְחָק אָמַר, ש' דִּרְשִׁימָא בִּתְלַת קִשְׁרֵי, (דד' קשרין רמיזא היא לתלתא ורמיזא לארבעה, תלת הא דאמרן. ארבעה למהוי רתיכא קדישא כחדא. דהא הוא כללא דתקונא עלאה ומהכא מתפרשן ואתמשכן תתאי באורחייהו ברצועיהון דתליין בהני שערי דרישא דתליין בהו ואתמשכן מנייהו כל אינון אחרנין עד דאתקשרן באתרייהו).
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, ש' שֶׁמְּצֻיֶּרֶת בִּשְׁלֹשֶׁת הַקְּשָׁרִים, (של ארבעה קשרים, רמוזה היא לשלשה, ורמוזה לארבעה. שלשה זה שאמרנו. ארבעה, להיות מרכבה קדושה כאחד, שהרי הוא כלל התקון העליון. ומכאן נפרדים ונמשכים התחתונים בדרכיהם ברצועותיהם, שתלויים בשערות הללו של הראש שתלויים בהם, ונמשכים מהם כל אותם אחרים, עד שנקשרים במקומם).