פרשת תולדות · דף קמב:
וְעַתָּה בְּנִי שְׁמַע בְּקוֹלִי וְגו'. בְּהַהוּא זִמְנָא, עֶרֶב פֶּסַח הֲוָה, וּבָעֵי יֵצֶר הָרָע לְאִתְבָּעֲרָא, וּלְשַׁלְּטָאָה סִיהֲרָא, רָזָא (דף קמב ע"ב) דִּמְהֵימְנוּתָא. וְעַל דָּא עָבְדַת תְּרֵי תַּבְשִׁילִין.
וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְגוֹ'. בַּזְּמַן הַהוּא עֶרֶב פֶּסַח הָיָה, וְצָרִיךְ הַיֵּצֶר הָרָע לְהִתְבַּעֵר וְלִשְׁלֹט הַלְּבָנָה, סוֹד הָאֱמוּנָה, וְלָכֵן עָשְׂתָה שְׁנֵי תַבְשִׁילִים.
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, רָמַז הָכָא דְּזַמִּינִין בְּנוֹי דְיַעֲקֹב לְקָרְבָא שְׁנֵי שְׂעִירִים, חַד לַיְיָ, וְחַד לַעֲזָאזֵל בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי. וּבְגִין כָּךְ, קָרִיבַת שְׁנֵי גְדָיֵי עִזִּים, (קמ"ה ע"ב) חַד בְּגִין דַּרְגָּא דִלְעֵילָא, וְחַד בְּגִין לְכַפְיָיא דַרְגֵּיהּ דְּעֵשָׂו דְּלָא יִשְׁלוֹט עֲלֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וְעַל דָּא שְׁנִי גְדָיֵי עִזִּים, וּמִתַּרְוַיְיהוּ טָעִים יִצְחָק וְאָכִיל. (בראשית כז) וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּבֵא לוֹ יַיִן, רֶמֶז רָמִיז, מֵאֲתַר רָחִיק קָרִיב לֵיהּ מֵהַהוּא אֲתַר (דעשו). רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, רֶמֶז מֵהַהוּא יַיִן דְּכָל חֲדוּ אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ, בְּגִין לְחַדְתָּא לֵיהּ לְיִצְחָק, דְּבָעֵי חֶדְוָה, כְּדְקָא בָּעְיָין חֶדְוָה לְחַדְתָּא סִטְרָא (דליואי) דִילֵיהּ, וְעַל דָּא וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ. (בראשית כז) וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו וְגו', אִלֵּין אִינוּן לְבוּשִׁין דְּרָוַוח עֵשָׂו מִנִּמְרוֹד, וְאִלֵּין לְבוּשֵׁי יְקָר דְּהֲווּ מִן אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֲתוּ לְיָדָא דְּנִמְרוֹד, וּבְהוּ הֲוָה צָד צֵידָה נִמְרוֹד, דִּכְתִיב, (בראשית י) הוּא הָיָה גִּבּוֹר צַיִד (קל"ז ע"ב, ויקרא ס"ד ע"א) לִפְנֵי יְיָ וְגו', וְעֵשָׂו נָפַק לְחַקְלָא, וְאַגַּח בֵּיהּ קְרָבָא בְּנִמְרוֹד וְקָטַל לֵיהּ, וְנָסַב אִלֵּין לְבוּשִׁין מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית כה) וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף, וְאוּקְמוּהָ. כְּתִיב הָכָא וְהוּא עָיֵף, וּכְתִיב הָתָם (ירמיה ד) כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כָּאן רֶמֶז שֶׁעֲתִידִים בְּנֵי יַעֲקֹב לְהַקְרִיב שְׁנֵי שְׂעִירִים, אֶחָד לַה' וְאֶחָד לַעֲזָאזֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מִשּׁוּם כָּךְ הִקְרִיבָה שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים - אֶחָד בִּשְׁבִיל הַדַּרְגָּה שֶׁלְּמַעְלָה, וְאֶחָד כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת דַּרְגָּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עַל יַעֲקֹב, וְעַל כֵּן שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, וּמִשְּׁנֵיהֶם טָעַם יִצְחָק וְאָכַל. וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ. וַיָּבֵא לוֹ יַיִן, רֶמֶז רָמַז - מִמָּקוֹם רָחוֹק קֵרַב אוֹתוֹ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם [של עשו]. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, רֶמֶז מֵהַיַּיִן הַהוּא שֶׁכָּל הַשִּׂמְחָה נִמְצֵאת בּוֹ כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת יִצְחָק, שֶׁצָּרִיךְ שִׂמְחָה, כְּשֶׁרוֹצִים שִׂמְחָה לְשַׂמֵּחַ אֶת צַד [הלוים] שֶׁלּוֹ, וְעַל כֵּן וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ. וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו וְגוֹ'. אֵלּוּ הַלְּבוּשִׁים שֶׁהִרְוִיחַ עֵשָׂו מִנִּמְרוֹד, וְאֵלֶּה לְבוּשֵׁי כָבוֹד, שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבָאוּ לִידֵי נִמְרוֹד, וּבָהֶם הָיָה צָד צִידָה נִמְרוֹד, שֶׁכָּתוּב (בראשית י) הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' וְגוֹ'. וְעֵשָׂו יָצָא לַשָּׂדֶה וְנִלְחַם בִּקְרָב עִם נִמְרוֹד וְהָרַג אוֹתוֹ, וְלָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. וּבֵאֲרוּהָ, כָּתוּב כָּאן וְהוּא עָיֵף, וְכָתוּב שָׁם (ירמיה ד) כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹ רְגִים.
וְעֵשָׂו הֲוָה סָלִיק לוֹן לְאִינוּן לְבוּשִׁין לְגַבָּהּ דְּרִבְקָה, וּבְהוּ הֲוָה נָפִיק וְצָד צֵידָה, וְהַהוּא יוֹמָא לָא נָטַל לוֹן, וְנָפַק לְחַקְלָא וְאִתְעַכַּב תַּמָּן. וְכַד הֲוָה לָבִישׁ לוֹן עֵשָׂו, לָא הֲווּ סָלְקִין רֵיחִין כְּלָל. כֵּיוָן דְּלָבִישׁ לוֹן יַעֲקֹב, כְּדֵין תָבַת אֲבֵדָה לְאַתְרָהּ, וּסְלִיקוּ רֵיחִין. בְּגִין דְּשׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב, שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הֲוָה. וּבְגִין כָּךְ אַהֲדָרוּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא לְאַתְרַיְיהוּ, וּסְלִיקוּ רֵיחִין.
וְעֵשָׂו הָיָה מַעֲלֶה אֶת אוֹתָם הַלְּבוּשִׁים לְרִבְקָה, וּבָהֶם הָיָה יוֹצֵא וְצָד צַיִד, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא לָקַח אוֹתָם, וְיָצָא לַשָּׂדֶה וְהִתְעַכֵּב שָׁם. וּכְשֶׁעֵשָׂו הָיָה לוֹבֵשׁ אוֹתָם, לֹא הָיוּ מַעֲלִים רֵיחוֹת כְּלָל. כֵּיוָן שֶׁיַּעֲקֹב לָבַשׁ אוֹתָם, אָז שָׁבָה הָאֲבֵדָה לִמְקוֹמָהּ וְהֶעֱלוּ רֵיחוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיָּפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ חָזְרוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא לִמְקוֹמָם וְהֶעֱלוּ רֵיחוֹת.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב (הוה) דְּאִיהוּ שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם אֵיךְ אֶפְשָׁר, וְהָא תָּנִינָן, תַּפּוּחַ עֲקֵבוֹ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, מַכְּהֶה גַּלְגַּל חַמָּה. וְאִי תֵימָא דְּכָךְ הֲוָה יַעֲקֹב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הָכִי הֲוָה, בְּקַדְמִיתָא עַד לָא חָב אָדָם הָרִאשׁוֹן, לָא הֲווּ יָכְלִין כָּל בְּרִיָין לְאִסְתַּכָּלָא בְּשׁוּפְרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָטָא, אִשְׁתַּנִּי שׁוּפְרֵיהּ וְנִתְמָאָךְ רוּמֵיהּ וְאִתְעֲבִיד בַּר מְאָה אַמִּין. וְתָּא חֲזֵי, שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, רָזָא אִיהוּ, דִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה תַּלְיָא בְּהַהוּא שׁוּפְרָא, וּבְגִין כָּךְ, (תהלים צ) וִיהִי נֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּכְתִיב, (תהלים כז) לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ, וְדָא הוּא שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב וַדַּאי, וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב [היה] שֶׁהוּא יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם אֵיךְ אֶפְשָׁר? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, תַּפּוּחַ עֲקֵבוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן מַכְהֶה גַּלְגַּל חַמָּה, וְאִם תֹּאמַר שֶׁכָּךְ הָיָה יַעֲקֹב? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי שֶׁכָּךְ הָיָה. בָּרִאשׁוֹנָה טֶרֶם חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים כָּל הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ. כֵּיוָן שֶׁחָטָא, הִשְׁתַּנָּה יָפְיוֹ וְרוּמוֹ הֻנְמַךְ, וְנַעֲשָׂה בֶּן מֵאָה אַמּוֹת. וּבֹא וּרְאֵה, יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא סוֹד, שֶׁהָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה תְּלוּיָה בַּיֹּפִי הַהוּא, וּמִשּׁוּם כָּךְ (תהלים צ) וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וְכָתוּב (שם כז) לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'. וְזֶהוּ וַדַּאי יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהַכֹּל הוּא סוֹד עֶלְיוֹן.
וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרַכֵהוּ. תָּא חֲזֵי, וַיָּרַח אֶת רֵיחַ הַבְּגָדִים לֹא כְּתִיב, אֶלָּא רֵיחַ בְּגָדָיו. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים קד) עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. דָבָר אַחֵר (נ"א דא הוא) וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרַכֵהוּ. דְּכֵיוָן דְּאַלְבִּישׁ לוֹן יַעֲקֹב, סְלִיקוּ רֵיחִין בְּהַהִיא שַׁעְתָּא, וְעַד דְּלָא אָרַח (דארח) רֵיחִין דִּלְבוּשֵׁיהּ, לָא בָּרְכֵיהּ, דְּהָא כְּדֵין (לא) יָדַע דְּאִתְחֲזֵי הוּא לְאִתְבָּרְכָא, דְּאִי לָא אִתְחֲזֵי לְאִתְבָּרְכָא, לָא סְלִיקוּ כָּל הַנִּי רֵיחִין קַדִּישִׁין בַּהֲדֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרַכֵהוּ. (בראשית כז) וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יְיָ. (ק"ב ע"ב) וַיֹּאמֶר, מִלָּה סָתִים הוּא. אִית דְּאַמְרֵי שְׁכִינְתָּא הֲוַת, וְאִית דְּאַמְרֵי יִצְחָק הֲוָה. כְּרִיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יְיָ, מַאן שָׂדֶה, דָּא שָׂדֶה (רמ"ט ע"ב) דְּתַפּוּחִים. שָׂדֶה דְּאֲבָהָן עִלָּאִין (חמידי) סְמִיכוּ לֵיהּ וּמְתַקְנִין לֵיהּ.
וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרַכֵהוּ. בֹּא רְאֵה, וַיָּרַח אֶת רֵיחַ הַבְּגָדִים לֹא כָתוּב, אֶלָּא רֵיחַ בְּגָדָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם קד) עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. דָּבָר אַחֵר [זה הוא] וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ - שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִלְבִּישׁ אוֹתָם יַעֲקֹב, הֶעֱלוּ רֵיחוֹת בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. וְעַד שֶׁלֹּא הֵרִיחַ [שהריח] אֶת רֵיחַ לְבוּשׁוֹ לֹא בֵרַךְ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי אָז [לא] יָדַע שֶׁהוּא רָאוּי לְהִתְבָּרֵךְ. שֶׁאִם לֹא רָאוּי לְהִתְבָּרֵךְ, לֹא הָיוּ עוֹלִים כָּל הָרֵיחוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ. וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'. וַיֹּאמֶר - דָּבָר נִסְתָּר הוּא. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיִּצְחָק הָיָה. כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' - מִי הַשָּׂדֶה? זֶה שְׂדֵה הַתַּפּוּחִים, הַשָּׂדֶה שֶׁהָאָבוֹת הָעֶלְיוֹנִים [חומדים] סוֹמְכִים אוֹתוֹ וּמְתַקְּנִים אוֹתוֹ.
וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל (פתח רבי אבא ואמר) תָּא חֲזֵי, (תהלים קכ) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל יְיָ בַּצָּרָתָה לִי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי. כַּמָּה שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן אָמַר דָּוִד מַלְכָּא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֹלָּא בְּגִין לְאַתְקָנָא דַרְגֵּיהּ וּלְמֶעְבַּד לֵיהּ שְׁמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמואל ב' ח) וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם, וְשִׁירָתָא דָּא אָמַר (ס"א ל"ג ליה) כַּד חָמָא עוֹבָדָא דָּא לְיַעֲקֹב (ס"א דיעקב).
וְיִתֶּן לְךְ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ, אֲבָל [פתח רבי אבא ואמר] בֹּא רְאֵה, שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי. כַּמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַתְקִין אֶת דַּרְגָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ח) וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם. וְהַשִּׁירָה הַזּוֹ אָמַר [לו] כְּשֶׁרָאָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לְיַעֲקֹב [של יעקב].