פרשת תולדות · דף קלו.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (דף קלו ע"א) (שמואל ב כ"ג) וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי דְּהֲוָה צַדִּיק וְנָהִיר לְדָרֵיהּ, כְּמָה דְּחַי דִּלְעֵילָא נָהִיר לְעַלְמָא. וּבְכָל זִמְנָא הַאי בְּאֵר לַחַי אִסְתַּכַּל וְחָמֵי, בְּגִין לְאִתְנַהֲרָא כִּדְקָאֲמָרָן. וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי. הַיְינוּ דִּכְתִיב, (בראשית כה) בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה, וְיָתִיב בַּהֲדָהּ, וְאִתְאֲחִיד עִמָּהּ, חשֶׁךְ בַּלַּיְלָה, דִּכְתִיב, (שיר השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וְתָא חֲזֵי, יִצְחָק בְּקִרְיַת אַרְבַּע הֲוָה בָּתַר דְּמִית אַבְרָהָם, מַהוּ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רוֹאִי, דְּאִזְדַּוַּוג בֵּיהּ, וְאָחִיד בֵּיהּ בְּהַהוּא בֵּירָא, לְאַתְעָרָא רְחִימוּתָא כִּדְקָאֲמָרָן.
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב (שמואל ב כז) וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי, שֶׁהָיָה צַדִּיק וְהֵאִיר לְדוֹרוֹ, כְּמוֹ הַחַי שֶׁלְּמַעְלָה מֵאִיר לָעוֹלָם, וּבְכָל זְמַן הַבְּאֵר הַזּוֹ לַחַי מִסְתַּכֶּלֶת וְרוֹאָה כְּדֵי לְהָאִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה, וְיַּשָׁב עִמָּהּ וְהִתְאַחֵד עִמָּהּ, חֹשֶׁךְ בַּלַּיְלָה, שֶׁכָּתוּב (שיר ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וּבא וּרְאֵה, יִצְחָק הָיָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע אַחֲרֵי שֶׁמֵּת אַבְרָהָם. מַה זֶּה וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי? שֶׁהִזְדַּוֵּג עִמָּהּ, וְאָחַז בְּאוֹתָהּ הַבְּאֵר לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר, (קהלת א) וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ ובָא הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, דָּא שִׁמְשָׁא דְּנָהִיר לְסִיהֲרָא, דְּכַד אִתְחֲזֵי בַּהֲדָהּ כְּדֵין נָהֲרָא, וְאִתְנְהִיר וְזָרַח מֵאֲתַר עִלָּאָה דְּקָיְימָא עֲלֵיהּ, מִתַּמָּן זָרַח תָּדִיר. וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ, לְאִזְדַּוְּוגָא בַּהֲדָהּ דְּסִיהֲרָא. (קהלת א) הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם, דְּאִיהוּ יְמִינָא וְשַׁוֵּי תּוּקְפֵיהּ בֵּיהּ, וּבְגִין דְּתוּקְפֵיהּ בֵּיהּ, כָּל חֵילָא דְגוּפָא בִּימִינָא הוּא וּבֵיהּ תַּלְיָא. וּלְבָתַר סוֹבֵב אֶל צָפוֹן, נָהִיר לְסִטְרָא דָא וְנָהִיר לְסִטְרָא דָא. סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב שֶׁמֶשׁ, וְהַשְׁתָּא רוּחַ. אֶלָּא כֹּלָּא חַד וְרָזָא חָדָא, וְכָל דָּא בְּגִין דְּסִיהֲרָא אִתְנָהֲרָא מִנֵּיהּ וְיִתְחַבְּרוּן תַּרְוַויְיהוּ.
פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, (קהלת א) וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ - זֶה הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמֵּאִיר לַלְּבָנָה. שֶׁכַּאֲשֶׁר נִרְאֶה עִמָּהּ, אָז מְאִירָה, וּמֵאִיר וְזוֹרֵחַ מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁעוֹמֵד עָלָיו, מִשָּׁם זוֹרֵחַ תָּמִיד. וּבָא הַשָּׁמֶשׁ - לְהִזְדַּוֵּג עִם הַלְּבָנָה. הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם - שֶׁהוּא הַיָּמִין, וְשָׂם בּוֹ אֶת כֹּחוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁכֹּחוֹ בּוֹ, כָּל כֹּחַ הַגּוּף הוּא בְּיָמִין וּבוֹ הוּא תָלוּי. אַחַר כָּךְ סוֹבֵב אֶל צָפוֹן. מֵאִיר לְצַד זֶה וּמֵאִיר לְצַד זֶה. סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ. בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב שֶׁמֶשׁ, וְכָעֵת רוּחַ? אֶלָּא הַכֹּל אֶחָד וְסוֹד אֶחָד, וְכָל זֶה מִשּׁוּם שֶׁהַלְּבָנָה מוּאֶרֶת מִמֶּנּוּ וְיִתְחַבְּרוּ שְׁנֵיהֶם.
תָּא חֲזֵי, כַּד אֲתָא אַבְרָהָם לְעַלְמָא חֲבִיק לָהּ לְסִיהֲרָא וְקָרִיב לָהּ, כֵּיוָן דְּאֲתָא יִצְחָק אָחִיד בָּהּ וְאַתְקִיף בָּהּ כְּדְקָא יְאוּת, וּמָשִׁיךְ לָהּ בִּרְחִימוּ, כְּמָה דְּאִתְּמָר דִּכְתִיב, (שיר השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשׁ. כֵּיוָן דְּאֲתָא יַעֲקֹב, כְּדֵין אִתְחַבַּר שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא וְאִתְנְהִיר, וְאִשְׁתַּכַּח יַעֲקֹב שְׁלִים בְכָל סִטְרִין, וְסִיהֲרָא אִתְנְהִירַת וְאִתְתַּקָּנַת בִּתְרֵיסַר שִׁבְטִין.
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאַבְרָהָם בָּא לָעוֹלָם, חִבֵּק אֶת הַלְּבָנָה וְקֵרַב אוֹתָהּ. כֵּיוָן שֶׁבָּא יִצְחָק, אָחַז בָּהּ וְהֶחֱזִיק בָּהּ כָּרָאוּי וּמָשַׁךְ אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁכָּתוּב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב, אָז הִתְחַבֵּר הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַלְּבָנָה וְהֵאִירָה, וְנִמְצָא יַעֲקֹב שָׁלֵם בְּכָל הַצְּדָדִים, וְהַלְּבָנָה הֵאִירָה וְנִתְקְנָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.