פרשת נח · דף ע:
וּבְגִין כָּךְ כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן. מֵהַהוּא יַיִן (יין) דְּמֶחדֵי וְנָהִיר אַנְפִּין וְחָיְיכִין עַיְינִין וְעָבִיד רְעוּתָא. וְלָאו מִיַּיִן דִּמְשַׁכֵּר (דשכיר) וְעָבִיד רוּגְזָא וְאַחְשִׁיךְ אַנְפִּין וְלָהֲטָאן עַיְינִין יַיִן דְּרוּגְזָא. וְעַל דָּא בְּגִין דְּחֲמַר דָּא טַב, נָהִיר אַנְפִּין וְחָדֵי עַיְינִין וְעָבִיד תִּיאוּבְתָּא דִרְחִימוּ, מַקְרִיבִין לֵיהּ כָּל יוֹמָא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא (דף ע ע"ב) שִׁעוּרָא דְּמַאן דְּשָׁתֵי לֵיהּ חָדֵי לֵיהּ וְעָבִיד לֵיהּ נַיְיחָא דִכְתִיב (במדבר כח) וְנִסְכּוֹ יַיִן רְבִיעִית הַהִין. וּבְגִין כָּךְ כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן. מֵהַהוּא יַיִן דְּאִתְעַר רְחִימוּתָא וְתִיאוּבְתָּא.
וּמִשּׁוּם כָּךְ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךְ מִיָּיִן, מֵאוֹתוֹ יַיִן [יין] הַמְשַׂמֵּחַ וּמֵאִיר פָּנִים וְהָעֵינַיִם מְחַיְּכוֹת, וְנַעֲשֶׂה הָרָצוֹן. וְלֹא מֵהַיַּיִן הַמְשַׁכֵּר [שמשכיר] וְעוֹשֶׂה רֹגֶז וּמַחְשִׁיךְ פָּנִים, וְהָעֵינַיִם לוֹהֲטוֹת יַיִן שֶׁל רֹגֶז. וְעַל זֶה, מִשּׁוּם שֶׁיַּיִן זֶה טוֹב מֵאִיר הַפָּנִים וּמְשַׂמֵּחַ הָעֵינַיִם וְעוֹשֶׂה הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל אַהֲבָה, מַקְרִיבִים אוֹתוֹ כָּל יוֹם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בְּשִׁעוּר שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹתֶה אוֹתוֹ, מְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ וְעוֹשֶׂה לוֹ נַחַת, שֶׁכָּתוּב (במדבר כח) וְנִסְכּוֹ רְבִיעִית הַהִין. וּמִשּׁוּם כָּךְ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךְ מִיָּיִן, מֵאוֹתוֹ הַיַּיִן שֶׁמִּעוֹרֵר אַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת.
וְכֹלָּא כְּמָה דִלְתַתָּא אִתְעַר רְחִימוּתָא דִּלְעֵילָא. תְּרֵין שְׁרַגִּין כַּד אִתְדָעַךְ נְהוֹרָא דִּלְעֵילָא בִּתְנָנָא דְסָלִיק מֵהַהוּא דִלְתַתָּא אִתְדְּלִיק הַהוּא דִלְעֵילָא. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָה הָכִי הוּא וַדַּאי דְּעָלְמָא עִלָּאָה תַּלְיָא בְּתַתָּאָה וְתַתָּאָה בְּעִלָּאָה, וּמֵזִמְנָא דְּאִתְחְרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא בִּרְכָאן לָא אִשְׁתַּכָּחוּ לְעֵילָא וְתַתָּא. לְאַחֲזָאָה דְּדָא בְּדָא תַּלְיָא.
וְהַסֹלֹ כְּמוֹ שֶׁלְּמַטָּה מְעוֹרֵר אַהֲבָה שֶׁלְּמַעְלָה. שְׁנֵי נֵרוֹת, כְּשֶׁדּוֹעֵךְ הָאוֹר שֶׁלְּמַעְלָה בֶּעָשָׁן שֶׁעוֹלֶה מֵאוֹתוֹ שֶׁלְּמַטָּה, נִדְלָק אוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּךְ הוּא בְּוַדַּאי, שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן תָּלוּי בַּתַּחְתּוֹן וְהַתַּחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן. וּמִזְּמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא נִמְצְאוּ בְרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה.
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בִּרְכָאן לָא אִשְׁתַּכָּחוּ וּלְוָוטִין אִשְׁתַּכָּחוּ, דְּהָא יְנִיקוּ דְּכֹלָּא בְּהַהוּא סִטְרָא נָפְקֵי (ד"א וברכאן לא נפקי), מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל לָא שַׁרְיָין בְּאַרְעָא וְלָא פָּלְחֵי פּוּלְחָנָא דְאִצְטְרִיךְ לְאַדְלָקָא בּוֹצִינִין וּלְאִשְׁתַּכָּחָא בִּרְכָאן, וּבְגִין כָּךְ לָא מִשְׁתַּכְּחֵי לְעֵילָא וְתַתָּא, וְעָלְמָא לָא יָתִיב בְּקִיּוּמֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת.
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּרָכוֹת אֵין נִמְצָאוֹת, וּקְלָלוֹת נִמְצָאוֹת, שֶׁהֲרֵי יְנִיקַת הַכֹּל מֵאוֹתוֹ צַד יוֹצְאִים [ד"א וברכות לא יוצאות]. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא שְׁרוּיִים בָּאָרֶץ וְלֹא עוֹבְדִים עֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַדְלִיק מְאוֹרוֹת וּלְהִמָּצֵא בְרָכוֹת, וְלָכֵן לֹא נִמְצָאִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְהָעוֹלָם לֹא יוֹשֵׁב בְּקִיּוּמוֹ כָּרָאוּי.
וְאֲמַר רַבִּי חִזְקִיָּה לא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. מַאי הוּא, אָמַר רַבִּי יֵיסָא הָכִי שְׁמַעְנָא מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר כָּל זִמְנָא דְּאֶשָׁא דִּלְעֵילָא אוֹסִיף לְתָקְפָא, תְּנָנָא דְּאִיהוּ דִינָא דִלְתַתָּא אַתְקִיף רוּגְזָא וְשָׁצֵי כֹּלָּא. בְּגִין דְּכַד נָפִיק אֶשָׁא לֵית לֵיהּ פֶּסֶק (קמיה) עַד דְּיִשְׁתְּלִים דִּינָא. וְכַד דִּינָא דִּלְתַתָּא לָא אוֹסִיף לְאִתְתַּקְפָא בְּדִינָא דִלְעֵילָא עָבִיד דִּינָא וּפָסִיק וְלָא יִשְׁתַּלַּם דִּינָא לְשֵׁיצָאָה. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב לֹא אוֹסִיף לְמֵיהַב תּוֹסֶפֶת לְאִתְתַּקְפָא דִינָא דִלְתַתָּא.
וְאָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. מַהוּ זֶה? אָמַר רַבֵּי יֵיסָא, כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאָמַר, כָּל פַּעַם שֶׁאֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה מוֹסִיפָה לְהִתְחַזֵּק - הֶעָשָׁן, שֶׁהוּא דִין שֶׁלְּמַטָּה, מְחַזֵּק הָרֹגֶז וּמַשְׁמִיד הַכֹּל. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁיּוֹצֵאת אֵשׁ, אֵין לָהּ הַפְסָקָה [לפניו] עַד שֶׁנִּשְׁלָם הַדִּין, וּכְשֶׁדִּין שֶׁלְּמַטָּה לֹא מוֹסִיף לְהִתְחַזֵּק עִם הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, עוֹשֶׂה דִין וּפוֹסֵק, וְלֹא יֻשְׁלַם הַדִּין לְהַשְׁמִיד. וְלָכֵן כָּתוּב לֹא אֹסִף, לָתֵת תּוֹסֶפֶת שֶׁיִּתְחַזֵּק הַדִּין שֶׁלְּמַטָּה.
אָמַר הַהוּא יְנוּקָא שְׁמַעְנָא בְּגִין דִּכְתִיב אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרְךָ. דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְלַטְיָא אַרְעָא בְּחוֹבָא דְאָדָם. אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְשַׁלְטָאָה עֲלָהּ הַהוּא חִוְיָא בִישָׁא דְּאִיהוּ מְחַבְּלָא דְעָלְמָא וְשָׁצֵי בְּנֵי עָלְמָא. מֵהַהוּא יוֹמָא דְּקָרִיב נֹחַ קָרְבָּנָא, וְאָרַח לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְאַרְעָא לְנַפְקָא מִתְּחוֹת הַהוּא נָחָשׁ וְנָפְקָא מִמְסָאָבָא. וְעַל דָּא מַקְרִיבִין יִשְׂרָאֵל קָרְבָּנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין לְאַנְהָרָא אַפֵּי אַרְעָא.
אָמַר אוֹתוֹ תִינוֹק, שָׁמַעְתִּי מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךְ, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִתְקַלְלָה הָאָרֶץ בְּחֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם, נִתְּנָה רְשׁוּת שֶׁיִּשְׁלֹט עָלֶיהָ אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָרָע, שֶׁהוּא מַשְׁחִית אֶת הָעוֹלָם וּמַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם. מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִקְרִיב נֹחַ קָרְבָּן וְהֵרִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ, נִתְּנָה רְשׁוּת לָאָרֶץ לָצֵאת מִתַּחַת אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ וְיָצְאָה מִטֻּמְאָתָהּ. וְלָכֵן מַקְרִיבִים יִשְׂרָאֵל קָרְבָּן לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא, כְּדֵי לְהָאִיר פְּנֵי הָאָרֶץ.
השלמה מההשמטות (סימן יג)
עוֹד פָּתַח הַהוּא יְנוֹקָא וְאָמַר (שיר השירים א') לְרֵיחַ שְׁמָנְיךָ טוֹבִים. לְרֵיחַ מָאן, אֶלָּא אִית רֵיחַ וְאִית רֵיחַ. רֵיחַ הַקָּרְבָּן וְרֵיחַ הַקְּטוֹרֶת. רֵיחַ הַקָּרְבָּן מַקְרִיב וּמְיַיחֵד כָּל אִינוּן שִׁבְטַיָּא דְּהֵיכָלָא דְּבֵּית דָוִד וְרֵיחַ הַקְּטוֹרֶת מַקְרִיב וּמְיַיחֵד וְאַנְהִיר אִינוּן בּוֹצִינִין עִלָּאִין נָהִיר (נהרי) אֲפַרְסְמוֹנָא דַכְיָא
עוֹד פָּתַח אוֹתוֹ תִּינוֹק וְאָמַר, (שיר השירים א) לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךְ טוֹבִים, לְרֵיחַ מִי? אֶלָּא יֵשׁ רֵיחַ וְיֵשׁ רֵיחַ, רֵיחַ הַקָּרְבָּן וְרֵיחַ הַקְּטֹרֶת. רֵיחַ הַקָּרְבָּן מַקְרִיב וּמְיַחֵד כָּל אוֹתָם שְׁבָטִים שֶׁל הֵיכַל בֵּית דָּוִד, וְרֵיחַ הַקְּטֹרֶת מַקְרִיב וּמְיַחֵד וּמֵאִיר אוֹתָם נִרוֹת עֶלְיוֹנִים נַהֲרוֹת אֲפַרְסְמוֹן זַךְ.
וְעַל דָּא תְרֵין מָדְבְּחִין הֲווּ, מִזְבֵּחַ הַקְּטוֹרֶת וּמִזְבֶּחַ הָעוֹלָה מִזְבַּח הַקְּטוֹרֶת אִיהוּ פְּנִימָאָה מִזְבַּח הָעוֹלָה אִיהוּ לְבַר. רֵיחַ מִזְבַּח הָעוֹלָה מַתְקִין לְאַנְהֲרָא בּוֹצִינִין תַּתָּאִין, רֵיחַ מִזְבַּח הַקְּטוֹרֶת מַתְקִין לְאַנְהֲרָא בּוֹצִינִין עִלָּאִין. וְעַל דָּא לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים לְרֵיחַ דְּהַהוּא קְטוֹרֶת שְׁמָנְיךָ טוֹבִים.
וְעַל זֶה הָיוּ שְׁנֵי מִזְבְּחוֹת - מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וּמִזְבַּח הָעוֹלָה. מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת הוּא פְּנִימִי, מִזְבַּח הָעוֹלָה הוּא חִיצוֹנִי. רֵיחַ מִזְבַּח הָעוֹלָה מַתְקִין לְהָאִיר מְנוֹרוֹת תַּחְתּוֹנוֹת, רֵיחַ מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת מַתְקִין לְהָאִיר מְנוֹרוֹת עֶלְיוֹנוֹת. וְעַל זֶה לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךְ טוֹבִים, לָרֵיחַ שֶׁל אוֹתָהּ הַקְּטֹרֶת, שְׁמָנֶיךְ טוֹבִים.
בֹּא וּרְאֵה שְׁתֵּי מִזְבֶּחוֹת הֵן מִזְבֵּחַ פְּנִימִי לְעֵילָא מִזְבֵּחַ חִיצוֹן לְתַתָּא. מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי הוּא שָׁלֵם וְזֶהוּ דִּכְתִיב הַמִּזְבֵּחָה בְּתוֹסֶפֶת הֵ"א וְכָךְ הוּא בְכָל מָקוֹם. וּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הוּא חָסֵר הֵ"א כְּמוֹ נַעֲרָה נַעַר חָסֵר ה' אִשְׁתְּכַח דְמִאִתְעַרוּתָּא דְמִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי (ס"א החיצון) שֶׁל מַטָּה אִתְעָר מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁל מַעְלָה וּבְמָה אִתְעָר בְּרֵיחַ (ס"א דמאתערותא דמזבח החיצון של מטה אתער מזבח החיצון של מעלה ובמה אתער בריח הקרבנות. ובריח הקטורת של מזבח הפנימי של מטה אתער מזבח הפנימי של מעלה, ובמה אתער בריח הקטורת. ועל דא) הַקְּטוֹרֶת. הַקְּטוֹרֶת שֶׁל מַעְלָה וְאִתְעָר רֵיחַ הַקָּרְבָּן שֶׁל מַטָּה וְעַל דָּא (שיר השירים א') לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים אִינוּן בּוֹצִינִין נַהֲרִין וְנָצִיצִין. כְּתִיב הָכָא טוֹבִים וּכְתִיב הֲתָם (בראשית א') וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב: (עד כאן מההשמטות)
בֹּא רְאֵה שְׁתֵּי מִזְבֶּחוֹת הֵן מִזְבֵּחַ פְּנִימִי לְמַעְלָה מִזְבֵּחַ חִיצוֹן לְמַטָּה. מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי הוּא שָׁלֵם. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב הַמִּזְבֵּחָה, בְּתוֹסֶפֶת הֵ"א, וְכָךְ הוּא בְּכָל מָקוֹם. וּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הוּא חָסֵר הֵ"א, כְּמוֹ נַעֲרָה, נַעַר חָסֵר ה'. נִמְצָא שֶׁמֵּהִתְעוֹרְרוּת הַמִּזְבֵּחַ [החיצון] שֶׁל מַטָּה מִתְעוֹרֵר מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁל מַעְלָה, וּבַמֶּה מִתְעוֹרֵר? בְּרֵיחַ [שמהתעוררות מזבח החיצון של מטה מתעורר מזבח החיצון של מעלה, ובמה מתעורר? בריח הקרבנות, ובריח הקטרת של מזבח הפנימי של מטה מתעורר מזבח הפנימי של מעלה, ובמה מתעורר? בריח הקטרת, ועל זה] הַקְּטֹרֶת שֶׁל מַטָּה. וְעַל זִה (שם) לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךְ טוֹבִים, אוֹתָם נִרוֹת מְאִירִים נוֹצְצִים. כָּתוּב כָּאן טוֹבִים, וְכָתוּב שָׁם (בראשית א) וַיַּרְא אֶלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב: ע"כ מההשמטות.
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה יָאוֹת הוּא (והיא) וְהַאי הֲוָה תָּלֵי עַד דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי. אָמַר רַבִּי יִיִסָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְעִיר לָהּ לְסִיהֲרָא וְשָׁלְטָא הַהוּא נָחָשׁ, אֲבָל בְּגִין חוֹבָא דְּאָדָם אִתְלַטְיָיא בְּגִין לְמֵילַט עָלְמָא. בְּהַהוּא יוֹמָא (דאתייהבת אורייתא) נַפְקַת אַרְעָא מֵהַהִיא קְלָלָה וְקָיְימָא סִיהֲרָא בְּהַהִיא גְרִיעוּתָא, בַּר בְּשַׁעֲתָא דְקוּרְבָּנָא אִשְׁתַּכָּחוּ בְּעָלְמָא וְיִשְׂרָאֵל יָתְבִין עַל אַרְעֲהוֹן.
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, יָפֶה הוּא, [והוא] וזֶה הָיָה תָלוּי עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִקְטִין אֶת הַלְּבָנָה וְשָׁלַט אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ, אֲבָל מִשּׁוּם חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הִתְקַלְלָה כְּדֵי לְקַלֵּל אֶת הָעוֹלָם. בְּאוֹתוֹ יוֹם [שנתנה התורה] יָצְאָה הָאָרֶץ מֵאוֹתָהּ קְלָלָה וְעָמְדָה הַלְּבָנָה בְּאוֹתָהּ גְּרִיעוּת, פְּרָט לַשָּׁעָה שֶׁקָּרְבָּנוֹת נִמְצְאוּ בָעוֹלָם וְיִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים עַל אַרְצָם.
אָמַר רַבִּי יֵיסָא לְהַהוּא יְנוּקָא מַה שְּׁמָךְ, אָמַר לֵיהּ אַבָּא. אָמַר לֵיהּ אַבָּא תְּהֵא בְּכֹלָּא בְּחָכְמָה וּבְשָׁנִין. קָרָא עֲלֵיהּ (משלי כג) יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.
אָמַר רַבִּי יֵיסָא לְאוֹתוֹ תִינוֹק, מַה שִּׁמְךְ? אָמַר לוֹ, אַבָּא. אָמַר לוֹ, אַבָּא תִּהְיֶה בַּכֹּל, בְּחָכְמָה וּבְשָׁנִים. קָרָא עָלָיו (משלי כג) יִשְׂמַח אָבִיךְ וְאִמֶּךְ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךְ.
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא רוּחַ מְסָאֳבָא מִן עָלְמָא כְּמָה (ד"א ל"ג דאתמר) דִכְתִיב, (זכריה יג) וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ. וּכְתִיב, (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה יְיָ אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ דִּבֶּר.
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מֵהָעוֹלָם, כְּמוֹ [שנאמר] שֶׁכָּתוּב (זכריה ג) וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, וְכָתוּב (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר.
וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא וְלְאֲפָקָא לָהּ מֵחֲשׁוֹכָא בְּגִין הַהוּא חִוְיָא בִישָׁא. כְּמָה דִכְתִיב, (ישעיה ל) וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. מַאי אוֹר, הַהוּא אוֹר דְּגָנִיז לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוֹבָדָא דִבְרֵאשִׁית:
ועָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָאִיר אֶת הַלְּבָנָה וּלְהוֹצִיאָהּ מֵהַחֹשֶׁךְ מִשּׁוּם אוֹתוֹ נָחָשׁ הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ל) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים. איזה אור? אותו האור שגנזו הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.
וַיְבָרֶךָ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וְגו'. רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (משלי י) בִּרְכַּת יְיָ הִיא תַעֲשִׁיר וְלא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ. בִּרְכַּת יְיָ דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי אִתְפַּקְדָא עַל בִּרְכָאן דְּעָלְמָא, וּמִנָּהּ נָפְקֵי בִּרְכָאן לְכֹלָּא.
ויְבָרֶךָ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וְגוֹ'. רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (משלי י) בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ. בִּרְכַּת ה' - זוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מְמֻנָּה עַל בִּרְכוֹת הָעוֹלָם, וּמִמֶּנָּה יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת לַכֹּל.