פרשת לך לך · דף פח:
תָּא חֲזֵי, מֵאִתְעֲרוּתָא (דף פח ע"ב) דְּהַאי שֶׁמֶן דִּלְעֵילָא קָאי לְאֲרָקָא עַל דָּוִד וּשְׁלמֹה לְאִתְבָּרְכָא (על) בְּנוֹי. מְנָא לָן דִּכְתִיב וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶן. כְּתִיב הָכָא וַיַּעֲמֹד. וּכְתִיב הָתָם (ישעיה יא) שׁוִֹרְשׁ יִשַּׁי אֲשֶׁר עוֹמֵד לְנֵס עַמִּים.
בֹּא רְאֵה, מֵהַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַשֶּׁמֶן הַזֶּה שֶׁלְּמַעְלָה בָּא לְהָרִיק עַל דָּוִד וּשְׁלֹמֹה לְהִתְבָּרֵךְ [על] בְּנוֹ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲמֹד הַשָּׁמֶן. כָּתוּב כָּאן וַיַּעֲמֹד, וְכָתוּב שָׁם (ישעיה יא) שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים.
תָּא חֲזֵי, מִשֻּׁלְחָן דְּלֶחֶם הַפָּנִים דְּבִרְכָאן נָפְקִין מִתַּמָּן וּמְזוֹנָא לְעָלְמָא, לָא בָעֵי לְאִשְׁתַּכָּחָא רֵיקַנְיָא אֲפִלּוּ רִגְעָא חָדָא, בְּגִין דְּלָא יִסְתַּלְּקוּן בִּרְכָאן מִתַּמָּן, אוּף הָכִי לָא מְבָרְכִין עַל שֻׁלְחָן רֵיקַנְיָא, דְּהָא בִּרְכָאן דִּלְעֵילָא לָא שָׁרְיָין עַל שֻׁלְחָן רֵיקַנְיָא.
בֹּא רְאֵה, מִשֻּׁלְחָן שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאוֹת הַבְּרָכוֹת וּמָזוֹן לָעוֹלָם, לֹא צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצֵא רֵיק אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּלְּקוּ מִשָּׁם הַבְּרָכוֹת. אַף כָּךְ לֹא מְבָרְכִים עַל שֻׁלְחָן רֵיק, שֶׁהֲרֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה אֵין שׁוֹרוֹת עַל שֻׁלְחָן רֵיק.
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ, אֲנִי לְדוֹדִי בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. אֲנִי לְדוֹדִי לְאַתְקָנָא לֵיהּ דּוּכְתָּא בְּקַדְמִיתָא. וּלְבָתַר וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. דָּבָר אַחֵר אֲנִי לְדוֹדִי. דְּהָא תָּנִינָן שְׁכִינְתָּא לָא אִשְׁתַּכְּחַת עִמְהוֹן דְּחַיָּיבַיָא, כֵּיוָן דְּאָתֵי בַּר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה וּלְמִקְרַב גַּבֵּי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדֵין שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֲנִי לְדוֹדִי בְּקַדְמִיתָא, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ לְבָתַר. אָתֵי בַּר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה מְדַכְּאִין לֵיהּ.
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. אֲנִי לְדוֹדִי בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. אֲנִי לְדוֹדִי לְתַקֵּן לוֹ מָקוֹם בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. דָּבָר אַחֵר אֲנִי לְדוֹדִי, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁשְּׁכִינָה לֹא נִמְצֵאת עִם הָרְשָׁעִים. כֵּיוָן שֶׁבָּא הָאָדָם לְהִטָּהֵר וּלְהִתְקָרֵב לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָז הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֲנִי לְדוֹדִי - בַּהַתְחָלָה, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ - לְאַחַר מִכֵּן. בָּא הָאָדָם לְהִטָּהֵר - מְטַהֲרִים אוֹתוֹ.
תָּא חֲזֵי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דְּרָדַף אַבְרָהָם בָּתַר אִלֵּין מַלְכִין וְקָטִיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲוָה אַבְרָהָם תּוֹהֶא, אָמַר דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם גָּרַעֲנָא הַהוּא אַגְרָא דַּהֲוֵינָא אַהֲדַר בְּנֵי נָשָׁא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאַחִידְנָא בְּהוּ לְקָרָבָא לוֹן לְגַבֵּיהּ וְהַשְׁתָּא אִתְקְטִילוּ בְּנֵי נְשָׁא עַל יָדִי. מִיָּד אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה וְגו'. אַגְרָא קַבִּילַת עֲלַיְיהוּ, דְּהָא כֻּלְהוּ לָא יִזְכּוּן לְעָלְמִין.
בֹּא רְאֵה, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאַבְרָהָם רָדַף אַחַר הַמְּלָכִים הַלָּלוּ וְהָרַג אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה אַבְרָהָם תּוֹהֶה. אָמַר, אוּלַי חַס וְחָלִילָה גָּרַעְתִּי אוֹתוֹ הַשָּׂכָר שֶׁהָיִיתִי מַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָחַזְתִּי בָהֶם לְקָרֵב אוֹתָם אֵלָיו, וְכָעֵת נֶהֶרְגוּ אֲנָשִׁים עַל יָדִי. מִיָּד אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךְ הַרְבֵּה מְאֹד וְגוֹ'. שָׂכָר קִבַּלְתָּ עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם לֹא יִזְכּוּ לְעוֹלָמִים.