פרשת לך לך · דף עט.
פָּתַח וְאָמַר, (איוב לז) בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל (דף עט ע"א) תָּא חֲזֵי בְּהַהוּא יוֹמָא דְּאַשְׁלִימוּ יוֹמוֹי דְּבַר נָשׁ לְאֲפָקָא מֵעָלְמָא, הַהוּא יוֹמָא דְּגוּפָא אִתְבַּר וְנַפְשָׁא בָּעְיָא לְאִתְפָּרְשָׁא מִנֵּיהּ, כְּדֵין אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְבַר נָשׁ לְמֶחֱמֵי מַה דְּלָא הֲוָה לֵיהּ רְשׁוּ לְמֶחֱמֵי בְּזִמְנָא דְּגוּפָא שָׁלְטָא וְקָאִים עַל בּוּרְיֵיהּ.
פָּתַח וְאָמַר, (איוב לז) בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, בַּיּוֹם הַהוּא שֶׁנִּשְׁלָמִים יְמֵי הָאִישׁ לָצֵאת מִן הָעוֹלָם, הַיּוֹם הַהוּא שֶׁהַגּוּף נִשְׁבָּר וְהַנֶּפֶשׁ רוֹצָה לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, אָז נִתֶּנֶת רְשׁוּת לָאָדָם לִרְאוֹת מַה שֶּׁלֹּא הָיְתָה לוֹ רְשׁוּת לִרְאוֹת בִּזְמַן שֶׁהַגּוּף שָׁלַט וְעָמַד עַל בֻּרְיוֹ.
וּכְדֵין קָיְימֵי עֲלֵיהּ תְּלַת שְׁלִיחָן וְחָשְׁבֵי יוֹמוֹי וְחוֹבוֹי וְכָל מַה דְּעֲבַד בְּהַאי עָלְמָא, וְהוּא אוֹדֵי עַל כֹּלָּא בְּפוּמֵיהּ, וּלְבָתַר הוּא חָתִים עֲלֵיהּ בִּידֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם, וּבִידֵיהּ כֻּלְהוּ חֲתִימִין לְמֵידַן לֵיהּ (בההוא ד"א בהאי) עָלְמָא עַל קַדְמָאֵי וְעַל בַּתְרָאֵי עַל חַדְתֵּי וְעַל עַתִּיקֵי לָא אִתְנְשֵׁי חַד מִנַּיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. וְכָל אִנּוּן עוֹבָדִין דְּעֲבַד בְּהַאי עָלְמָא בְּגוּפָא וְרוּחָא הָכִי נָמֵי יָהִיב חוּשְׁבְּנָא בְּגוּפָּא וְרוּחָא עַד לָא יִפּוּק מֵעָלְמָא.
וְאָז עוֹמְדִים עָלָיו שְׁלֹשָׁה שְׁלִיחִים וּמְחַשְּׁבִים יָמָיו וַחֲטָאָיו וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא מוֹדֶה עַל הַכֹּל בְּפִיו, וְאַחַר כָּךְ הוּא חוֹתֵם עָלָיו בְּיָדוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם. וּבְיָדוֹ כֻּלָּם חֲתוּמִים לָדוּן אוֹתוֹ [באותו ד"א בזה] הָעוֹלָם עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, עַל חֲדָשִׁים וְעַל יְשָׁנִים, לֹא נִשְׁכָּח אֶחָד מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. וְכָל אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּגוּף וְרוּחַ, כָּךְ גַּם נוֹתֵן חֶשְׁבּוֹן בְּגוּף וְרוּחַ בְּטֶרֶם יָצָא מִן הָעוֹלָם
תָּא חֲזֵי, כַּמָה דְחַיָּיבַיָא אַקְשֵׁי קְדַל בְּהַאי עָלְמָא הָכִי נָמֵי אֲפִלּוּ בְּשַׁעְתָּא דְּבָעֵי לְנַפְקָא מֵהַאי עָלְמָא אַקְשֵׁי קְדַל. בְגִין כָּךְ זַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ דְּיָלִיף בְּהַאי עָלְמָא אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין לְמֵיהַךְ בְּהוּ. וְחַיָּיבָא אַף עַל גַּב דְּאִסְתַּכַּל בְּהַנֵּי (נ"א דאשתדל בהדי) צַדִּיקַיָיא אַקְשֵׁי קְדַל וְלָא בָּעֵי לְמֵילַף. וּבְגִין כָּךְ אִית לֵיהּ לְצַדִּיקָא לְמִתְקַף בֵּיהּ וְאַף עַל גַּב דְּחַיָּיבָא אַקְשֵׁי קְדַל הוּא לָא יִשְׁבּוֹק לֵיהּ וְאִית לֵיהּ לְאַתְקָפָא בִּידֵיהּ וְלָא יִשְׁבּוֹק לֵיהּ, דְּאִי יִשְׁבּוֹק לֵיהּ יְהַךְ וְיַחֲרִיב עָלְמָא.
בֹּא רְאֵה כַּמָּה הָרְשָׁעִים קְשֵׁי עֹרֶף בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ גַּם אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצִים לָצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם קְשֵׁי עֹרֶף. מִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁלּוֹמֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶת דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לָלֶכֶת בָּהֶם. וְהָרָשָׁע, אַף עַל פִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ [נ"א: שמשתדל עם] הַצַּדִּיקִים, מַקְשֶׁה עֹרֶף וְלֹא רוֹצֶה לִלְמֹד. וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ לַצַּדִּיק לְהַחֲזִיק בּוֹ. וְאַף עַל גַּב שֶׁהָרָשָׁע מַקְשֶׁה עֹרֶף הוּא, לֹא יַעֲזֹב אוֹתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ וְלֹא יַעֲזב אוֹתוֹ. כִּי אִם יַעֲזב אוֹתוֹ, יֵלֶךְ וְיַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
תָּא חֲזֵי, מִן אֱלִישָׁע דְּדָחָה לְגֵחֲזִי. וְכֵן בְּאַבְרָהָם כָּל זִמְנָא דְּהֲוָה לוֹט בַּהֲדֵיהּ לָא אִתְחַבַּר בַּהֲדֵי רַשִּׁיעַיָּא, כֵּיוָן דְּאִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ מַה כְּתִיב וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וּכְתִיב וַיֶאֱהַל עַד סְדוֹם. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיְיָ מְאֹד.
בֹּא רְאֵה מֵאֱלִישָׁע שֶׁדָּחָה אֶת גֵיחֲזִי. וְכֵן בְּאַבְרָהָם - כָּל פַּעַם שֶׁלּוֹט הָיָה עִמּוֹ, לֹא הִתְחַבֵּר עִם הָרְשָׁעִים. כֵּיוָן שֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ, מַה כָּתוּב? וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן. וְכָתוּב וַיֶּאֱהַל עַד סְדוֹם. מַה כָּתוּב אַחַר כָּךְ? וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד.
אָמַר רַבִּי אַבָּא הַאי דְּאֲמַרְתְּ וַיֵּלֶךְ אַבְרָם וְלָא כְּתִיב וַיֵּצֵא אַבְרָם שַׁפִּיר הוּא. אֲבָל סוֹפָא דִקְרָא מַה כְּתִיב בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מֵחָרָן כְּתִיב וְהַהִיא יְצִיאָה מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הֲוַת בְּקַדְמִיתָא:
אָמַר רַבִּי אַבָּא, זֶה שֶׁאָמַרְתָּ וַיֵּלֶךְ אַבְרָם וְלֹא כָתוּב וַיֵּצֵא אַבְרָם - זֶה יָפֶה. אֲבָל בְּסוֹף הַפָּסוּק מַה כָּתוּב? בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב מֵחָרָן, וְהַיְצִיאָה הַהִיא מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה.
וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ. מַהוּ וַיִּקַּח, אֶלָּא אַמְשִׁיךְ לָהּ בְּמִלֵּי מַעַלְיָיתָא, בְּגִין דְּלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְבַּר נָשׁ לְאֲפָקָא אִתְּתֵיהּ לְמֵיהַךְ בְּאַרְעָא אָחֳרָא בְּלָא רְעוּתָא דִילָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כ) קַח אֶת אַהֲרֹן (במדבר ג) קַח אֶת הַלְוִיִם. וּבְגִין כָּךְ וַיִּקַּח אַבְרָם מָשִׁיךְ לָהּ בְּמִלִּין וְאוֹדַע לָהּ אָרְחֵיהוֹן דְּאִנּוּן בְּנִי דָרָא כַּמָּה בִּישִׁין. וּבְגִין כָּךְ וַיִּקַח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ.
וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ. מַה זֶּה וַיִּקַּח? אֶלָּא מָשַׁךְ אוֹתָהּ בִּדְבָרִים נְעִימִים, מִשּׁוּם שֶׁאֵין רְשׁוּת לְאָדָם לְהוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ לָלֶכֶת לְאֶרֶץ אַחֶרֶת לְלֹא רְצוֹנָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כ) קַח אֶת אַהֲרֹן, (שם ג) קַח אֶת הַלְוִיִּם. וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיִּקַּח אַבְרָם. מָשַׁךְ אוֹתָהּ בִּדְבָרִים וְהוֹדִיעַ לָהּ אֶת דַּרְכֵי בְּנֵי הַדּוֹר כַּמָּה הֵם רָעִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ.
וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו. מָה חָמָא אַבְרָהָם לְדָבְקָא עִמֵּיהּ לוֹט, אֶלָּא בְּגִין דְּצָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דְּזַמִּין לְמֵיפַּק מִנֵּיהּ דָּוִד. וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. אִלֵּין גֵּרִים וְגִיּוֹרוֹת דְּאַתְקִינוּ נַפְשַׁיְיהוּ, אַבְרָהָם מְגַיֵּיר גּוּבְרִין וְשָׂרָה מְגַיֶּירֶת נָשִׁין וּמַעֲלֶה עֲלֵיהוֹן כְּאִלּוּ עֲבְדוּ לְהוֹן.
וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו. מָה רָאָה אַבְרָם לְהַדְבִּיק עִמּוֹ אֶת לוֹט? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ דָּוִד. וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן - אֵלּוּ הַגֵּרִים וְהַגֵּרוֹת שֶׁתִּקְּנוּ אֶת נַפְשׁוֹתָם. אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֲנָשִׁים, וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת נָשִׁים, וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָשׂוּ אוֹתָם.