אור ברסלב
הזהר המתורגם - בראשית פרשת חיי שרה › דף קלג.

הזהר המתורגם - בראשית

פרשת חיי שרה · דף קלג.

דף קלב.

תָּא חֲזֵי, דָּוִד אֲתָא וְאָמַר אִלֵּין תְּלַת זִמְנִין דִּצְלוֹתֵי דִּכְתִיב, (תהלים נה) עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם הָא תְּלָתָא, וְאִיהוּ לָא צַלֵּי אֶלָּא תְּרֵי מִנַּיְיהוּ, דִּכְתִיב אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה, וְלָא יַתִּיר. דָּא לִצְלוֹתָא דְצַפְרָא וְדָא לִצְלוֹתָא דְמִנְחָה, בְּגִין כָּךְ אָשִׂיחָה וְאֶהמֶה דַיְיקָא. בְּצַפְרָא דְּאִיהוּ שַׁעְתָּא דְּחֶסֶד סַגֵּי לֵיהּ בְּחֶסֶד בְּאָשִׂיחָה, וּבְמִנְחָה דְּהוּא שַׁעְתָּא דְדִינָא קַשְׁיָא בָּעֵי הֲמָיָיה וּבְגִין כָּךְ וְאֶהמֶה. וּלְבָתַר כַּד אִתְפְּלִיג לֵילְיָא הֲוָה קָם בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן כְּדְקָא (דף קלג ע"א) יָאוֹת דִּכְתִיב, (תהלים ס"ב) וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי וְהָא אִתְּמָר.

בֹּא רְאֵה, דָּוִד בָּא וְאָמַר שְׁלֹשֶׁת זְמַנֵּי הַתְּפִלּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁכָּתוּב (תהלים נה) עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרַיִם, הִנֵּה שְׁלֹשָׁה. וְהוּא לֹא הִתְפַּלֵּל אֶלָּא שְׁנַיִם מֵהֶם, שֶׁכָּתוּב אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה, וְלֹא יוֹתֵר. זֶה לִתְפִלַּת הַבֹּקֶר - וְזֶה לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה. מִשּׁוּם כָּךְ דִּיֵּק אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה. בַּבֹּקֶר, שֶׁהִיא שְׁעַת הַחֶסֶד, מַסְפִּיק לוֹ בְּחֶסֶד בְּאָשִׂיחָה. וּבְמִנְחָה, שֶׁהִיא שְׁעַת הַדִּין הַקָּשֶׁה, צָרִיךְ הֶמְיָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ וְאֶהֱמֶה. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנֶּחְלָק הַלַּיְלָה, הָיָה קָם לְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת כָּרָאוּי, שֶׁכָּתוּב (תהלים סב) וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֲזְלוּ. אֲזַל הַהוּא בַר נָשׁ בַּהֲדֵיהּ עַד טְבֶרְיָה. עַד דְּהֲווּ אָזְלוּ, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי, תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְנוּם רַבָּנָן דְּאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, בְּגִין דְּאַשְׁכְּחָן תְּרֵי דִּכְתִיב, (במדבר כח) אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְאִינוּן מִתְקָרְבִין בְּהַנֵּי תְּרֵי זִמְנֵי דְיוֹמָא דְּאִינוּן זִמְנִין לִצְלוֹתָא.

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָלְכוּ. הָלַךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ עִמּוֹ עַד טְבֶרְיָה. בְּעוֹדָם הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֹּא רְאֵה, תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם הַחֲכָמִים שֶׁל אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְצָאוֹת שְׁתַּיִם, שֶׁכָּתוּב (במדבר כח) אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְהֵם נִקְרָבִים בִּשְׁנֵי הַזְּמַנִּים הַלָּלוּ שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁהֵם זְמַנֵּי הַתְּפִלָּה.

אָמַר הַהוּא גַבְרָא הָא בְּקַדְמִיתָא אָבוֹת תִּקְנוּם לְהַנִּי צְלוֹתֵי, וּמַה דְּאַתְקִינוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק הוּא עִקְרָא, וּמַה דְּאַתְקִין יַעֲקֹב דְּאִיהוּ שְׁבָחָא דְּאֲבָהָן אַמַּאי אִיהוּ רְשׁוּת וְלָא עִקְּרָא כְּהַנֵּי.

אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ, הֲרֵי בַּתְּחִלָּה הָאָבוֹת תִּקְּנוּ אֶת הַתְּפִלּוֹת הַלָּלוּ, וּמַה שֶּׁתִּקְּנוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק הוּא הָעִקָּר. וּמַה שֶּׁתִּקֵּן יַעֲקֹב שֶׁהוּא הַמְשֻׁבָּח שֶׁל הָאָבוֹת, לָמָּה הִיא רְשׁוּת וְלֹא עִקָּר כְּמוֹ אֵלּוּ?

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן הָא (רכט ב) אִתְּמָר. אֲבָל תָּא חֲזֵי, הַנִּי תְּרֵי זִמְנֵי דִּתְרֵי צְלוֹתֵי לָאו אִינוּן אֶלָּא לְחַבְּרָא לְיַעֲקֹב בְּעַדְבֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִתְחַבָּרוּ דָּא בְּדָא אֲנַן לָא צְרִיכִין יַתִּיר, דְּכֵיוָן דְּאִתְיְהִיבַת אִתְּתָא בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין וְאִתְחַבָּרַת בְּגוּפָא לָא אִצְטְרִיךְ יַתִּיר, וְעַל דָּא אֲנַן בָּעִינָן לְאִתְעָרָא תְּרֵין דְּרוֹעִין בְּגִין דְּאִתְיְהִיבַת בֵּינַיְיהוּ, כֵּיוָן דְּאִיהִי בֵּינַיְיהוּ, גּוּפָא וְאִתְּתָא מִלַּיְיהוּ בִּלְחִישׁוּ דְּלָא לְאַדְכָּרָא.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי נִתְבָּאֵר, אֲבָל בֹּא רְאֵה, שְׁנֵי הַזְּמַנִּים הַלָּלוּ שֶׁל שְׁתֵּי הַתְּפִלּוֹת אֵינָם אֶלָּא לְחַבֵּר אֶת יַעֲקֹב לְגוֹרָלוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִתְחַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, אֵינֶנוּ צְרִיכִים יוֹתֵר. שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה הָאִשָּׁה בֵּין שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת וּמִתְחַבֶּרֶת בַּגּוּף, לֹא צָרִיךְ יוֹתֵר, וְעַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִים לְעוֹרֵר שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת בִּגְלַל שֶׁנִּתְּנָה בֵינֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִיא בֵּינֵיהֶם, הַגּוּף וְהָאִשָּׁה, אָז דִּבְרֵיהֶם בְּלַחַשׁ שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר.

וּבְגִין כָּךְ יַעֲקֹב מְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם תָּנִינָן. מַאי בַּמָּרוֹם כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים צב) וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם יְיָ. וְכֹלָּא אִיהוּ רָזָא לְיָדְעֵי מִדִּין. אָתוּ רִבִּי אַבָּא וְהַהוּא יוּדָאי וּנְשָׁקוּ יְדוֹי. אָמַר רִבִּי אַבָּא עַד יוֹמָא דֵין לָא קָאִימְנָא בְּמִלָּה דָא בַּר הַשְׁתָּא. זַכָּאָה חוּלָקִי דְּזָכִינָא לְמִשְׁמַע לֵיהּ:

וּמִשּׁוּם כָּךְ, יַעֲקֹב מְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם שָׁנִינוּ. מַה זֶּה בַּמָּרוֹם? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב) וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'. וְהַכֹּל הוּא סוֹד לְיוֹדְעֵי הַדִּין. בָּאוּ רַבִּי אַבָּא וְהַיְּהוּדִי הַהוּא וְנָשְׁקוּ אֶת יָדוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא לָמַדְתִּי בַּדָּבָר הַזֶּה, רַק עַכְשָׁו. אַשְׁרֵי חֶלְקִי שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.

וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהלָה שָׂרָה אִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַאי קְרָא קַשְׁיָא. הָאֹהלָה. לְאֹהֶל שָׂרָה אִמּוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי הָאֹהֱלָה. דַּאֲהַדְּרַת תַּמָּן שְׁכִינְתָּא, בְּגִין דְּכָל זִמְנָא דְשָׂרָה קָיְימָא בְּעָלְמָא שְׁכִינְתָּא לָא אַעֲדֵי מִינָהּ, וּשְׁרַגָּא הֲוָה דְלִיקַת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וְהֲוָה נָהִיר כָּל אִינוּן יוֹמֵי דְשַׁבַּתָּא, בָּתַר דְּמִיתַת, כָּבְתָה הַהִיא שְׁרַגָּא. כֵּיוָן דְּאָתַת רִבְקָה אֲהַדָּרַת שְׁכִינְתָּא וּשְׁרַגָּא אַדְלִיקַת. שָׂרָה אִמּוֹ, דְּדַמְיָא לְשָׂרָה בְּכָל עוֹבָדָהָא.

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַפָּסוּק הַזֶּה קָשֶׁה. הָאֹהֱלָה? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְאֹהֶל שָׂרָה אִמּוֹ! מַה זֶּה הָאֹהֱלָה? שֶׁחָזְרָה לְשָׁם הַשְּׁכִינָה. מִשּׁוּם שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה הָיְתָה קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם, לֹא זָזָה מִמֶּנָּה הַשְּׁכִינָה, וְנֵר הָיָה דוֹלֵק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וְהָיָה מֵאִיר אֶת כָּל אוֹתָם יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. אַחַר שֶׁמֵּתָה, כָּבָה אוֹתוֹ הַנֵּר. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה, חָזְרָה הַשְּׁכִינָה וְהִדְלִיקָה אֶת הַנֵּר. שָׂרָה אִמּוֹ - שֶׁדָּמְתָה לְשָׂרָה בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ.

רִבִּי יְהוּדָה אָמַר כְּמָה דְּדִיוּקְנֵיהּ דְּיִצְחָק הֲוָה כְּדִיוּקְנִיהּ דְּאַבְרָהָם, וְכָל מַאן דְּחָמֵי לְיִצְחָק אָמַר דָּא אַבְרָהָם, וַודַּאי אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, הָכִי נָמֵי רִבְקָה דִּיוּקְּנָהּ מַמָּשׁ הֲוַת דִּיוּקְנָא דְשָׂרָה, וּבְגִין כָּךְ שָׂרָה אִמּוֹ וַדַּאי.

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כְּמוֹ שֶׁדְּמוּתוֹ שֶׁל יִצְחָק הָיְתָה כִּדְמוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְכָל מִי שֶׁרָאָה אֶת יִצְחָק אָמַר זֶה וַדַּאי אַבְרָהָם שֶׁהוֹלִיד אֶת יִצְחָק - כָּךְ גַּם דְּמוּתָהּ שֶׁל רִבְקָה מַמָּשׁ הָיְתָה כִּדְמוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׂרָה אִמּוֹ וַדַּאי.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בְּכֹלָּא הָכִי הוּא, אֲבָל תָּא חֲזֵי, רָזָא אִיהוּ דְּאַף עַל גַּב דְּשָׂרָה מִיתַת, דְּיוּקְנָה לָא אַעֲדֵי מִן בֵּיתָא, וְלָא אִתְחֲזֵי תַּמָּן מִיּוֹמָא דְמִיתַת עַד דְּאֲתַת רִבְקָה, כֵּיוָן דְּעָאֳלַת רִבְקָה אִתְחֲזִיאַת דִּיוּקְנָא דְשָׂרָה, דִּכְתִיב וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהלָה וְגו' מִיָּד שָׂרָה אִמּוֹ אִתְחֲזִיאַת תַּמָּן, וְלָא הֲוָה חָמֵי לָהּ בַּר יִצְחָק בִּלְחוֹדוֹי כַּד אָעִיל תַּמָּן, וְעַל דָּא וַיִּנָּחֶם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ (ס"א מאי אחרי אמו, אחרי) דְּאִמּוֹ אִתְחֲזִיאַת וְאִזְדַּמְּנָא בְּבֵיתָא, וְעַל דָּא לָא כְּתִיב אַחֲרֵי מִיתַת אִמּוֹ, אֶלָּא אַחֲרֵי אִמּוֹ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בַּכֹּל כָּךְ זֶה, אֲבָל בּא רְאֵה, זֶהוּ סוֹד. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁשָּׂרָה מֵתָה, דְּמוּתָהּ לֹא זָזָה מִן הַבַּיִת, וְלֹא נִרְאֲתָה שָׁם מִיּוֹם שֶׁמֵּתָה עַד שֶׁבָּאָה רִבְקָה. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה רִבְקָה, נִרְאֲתָה דְמוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה, שֶׁכָּתוּב וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה וְגוֹ'. מִיָּד שָׂרָה אִמּוֹ נִרְאֲתָה שָׁם. וְלֹא הָיָה רוֹאֶה, רַק יִצְחָק לְבַדּוֹ כְּשֶׁנִּכְנַס לְשָׁם, וְעַל כֵּן וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. [ס"א מה זה אחרי אמו? אחרי] שֶׁאִמּוֹ נִרְאֲתָה וְהִזְדַּמְּנָה בַּבַּיִת, וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב אַחֲרֵי מִיתַת אִמּוֹ, אֶלָּא אַחֲרֵי אִמּוֹ.

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מַאי שְׁנָא דִכְתִיב בֵּיהּ בְּיִצְחָק וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ. כֵּיוָן דְּאָמַר וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה לָא יְדַעְנָא דְּהוּא רָחִים לָהּ, דְּהָא כָּל בְּנִי עַלְמָא רַחֲמֵי לִנְשַׁיְיהוּ. מַאי שְׁנָא בְּיִצְחָק דִּכְתִיב בֵּיהּ וַיֶּאֱהָבֶהָ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַה שּׁוֹנֶה שֶׁכָּתוּב בְּיִצְחָק, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ? כֵּיוָן שֶׁאָמַר וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָהּ? שֶׁהֲרֵי כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם אוֹהֲבִים אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם. מַה שּׁוֹנֶה בְּיִצְחָק שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיֶּאֱהָבֶהָ?

אֶלָּא וַדַּאי אִתְעֲרוּתָא דִרְחִימוּ דִדְכוּרָא לְגַבֵּי אִתְּתָא לָאו אִיהוּ אֶלָּא שְׂמָאלָא דִּכְתִיב, (שיר השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וְחשֶׁךְ וְלַיְלָה כְּחַד אִינוּן, וּשְׂמָאלָא אִתְעַר רְחִימוּ תָּדִיר לְגַבֵּי נוּקְבָא וְאָחִיד בָּהּ, וְעַל דָּא אַף עַל גַּב דְּאַבְרָהָם (ס"א הוה) רָחִים לָהּ לְשָׂרָה לָא כְּתִיב בֵּיהּ וַיֶּאֱהָבֶהָ אֶלָּא בְּיִצְחָק. וְאִי תֵימָא וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל, סִטְרָא דְיִצְחָק דְּהֲוָה בֵּיהּ קָעֳבִיד לֵיהּ.

אֶלָּא וַדַּאי הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הָאַהֲבָה שֶׁל הַזָּכָר לָאִשָּׁה אֵינָהּ אֶלָּא בִּשְׂמֹאל, שֶׁכָּתוּב (שיר א) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וְחֹשֶׁךְ וְלַיְלָה הֵם יַחַד, וְהַשְּׂמֹאל מְעוֹרֵר תָּמִיד אַהֲבָה לַנְּקֵבָה וְאוֹחֵז בָּהּ. וְעַל כֵּן, אַף עַל גַּב שֶׁאַבְרָהָם [ס"א היה] אוֹהֵב אֶת שָׂרָה, לֹא כָתוּב בּוֹ וַיֶּאֱהָבֶהָ, אֶלָּא בְּיִצְחָק. וְאִם תֹּאמַר וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל - הַצַּד שֶׁל יִצְחָק שֶׁהָיָה בּוֹ עָשָׂה לוֹ.

תָּא חֲזֵי, אַבְרָהָם כַּד חָמָא לְשָׂרָה (ס"א לרבקה) הֲוָה מְחַבֵּק לָהּ וְלָא יַתִּיר, אֲבָל יִצְחָק דְּאִיהוּ בַּעֲלָהּ אָחִיד בָּהּ וְשַׁוֵּי דְּרוֹעֵיהּ תְּחוֹת רֵישָׁהּ דִּכְתִיב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. לְבָתַר אֲתָא יַעֲקֹב וְשִׁמֵּשׁ עַרְסָא וְאוֹלִיד תְּרֵיסַר שְׁבָטִין כֹּלָּא כְּדְקָא יְאוּת.

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאַבְרָהָם רָאָה אֶת שָׂרָה [ס"א את רבקה], הָיָה מְחַבֵּק אוֹתָהּ וְלֹא יוֹתֵר. אֲבָל יִצְחָק שֶׁהוּא בַּעְלָהּ, אָחַז בָּהּ וְשָׂם אֶת זְרוֹעוֹ תַּחַת רֹאשָׁהּ, שֶׁכָּתוּב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. אַחַר כָּךְ בָּא יַעֲקֹב וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, וְהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כֻּלָּם כָּרָאוּי.

תוכן העניינים

הזהר המתורגם - בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה