פרשת חיי שרה · דף קכט:
זַכָּאִין אִינוּן מָארֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה דְּהָא בְּשַׁעְתָּא חָדָא בְּיוֹמָא חָדָא בְּרִגְעָא חָדָא (דף קכט ע"ב) קְרֵיבִין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה דְּלָא הֲוָה הָכִי אֲפִילּוּ לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים דְּאִתְקְרִיבוּ גַּבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכַמָּה שְׁנִין. אַבְרָהָם לָא עָאל בְּאִינוּן יוֹמִין עִלָּאִין עַד דְּהֲוָה סִיב כְּמָה דְאִתְּמָר. וְכֵן דָּוִד דִּכְתִיב (מלכים א א) וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. אֲבָל מָארִיהּ דִּתְשׁוּבָה מִיָּד עָאל וְאִתְדָּבַּק בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
אַשְׁרֵיהֶם בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה אַחַת בְּיוֹם אֶחָד [בפעם אחת] בְּרֶגַע אֶחָד קְרֵבִים לַקָּבָּ"ה, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּךְ אֲפִלּוּ לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים שֶׁהִתְקָרְבוּ לַקָּבָּ"ה בְּכַמָּה שָׁנִים. אַבְרָהָם לֹא נִכְנַס בְּאוֹתָם הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים עַד שֶׁהָיָה זָקֵן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וְכֵן דָּוִד, שֶׁכָּתוּב (מלכים א א) וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. אֲבָל בַּעַל הַתְּשׁוּבָה מִיָּד נִכְנָס וְנִדְבָּק בַּקָּבָּ"ה.
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר תָּנִינָן אֲתַר דְּמָארֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה קָיְימֵי בֵּיהּ, בְּהַהוּא עַלְמָא, צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֵית לוֹן רְשׁוּ לְקָיְימָא בֵּיהּ, בְּגִין דְּאִינוּן קְרֵיבִין לְמַלְכָּא יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ, וְאִינוּן מָשְׁכֵי עֲלַיְיהוּ בִּרְעוּתָא דְלִבָּא יַתִּיר וּבְחֵילָא סַגְיָא לְאִתְקְרָבָא לְמַלְכָּא.
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, שָׁנִינוּ, הַמָּקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה עוֹמְדִים בָּעוֹלָם הַהוּא, אֵין לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים רְשׁוּת לַעֲמֹד בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם קְרוֹבִים לַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְהֵם מוֹשְׁכִים עֲלֵיהֶם בִּרְצוֹן הַלֵּב יוֹתֵר וּבְכֹחַ רַב לְהִתְקָרֵב לַמֶּלֶךְ.
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אַתְרִין מְתוּקָנִין לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא עַלְמָא, וּבְכֻלְּהוּ בֵּי מוֹתְבֵי לוֹן לַצַּדִּיקִים. כָּל חַד וְחַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ.
בֹּא רְאֵה, כַּמָּה מְקוֹמוֹת מְתֻקָּנִים לַקָּבָּ"ה בָּעוֹלָם הַהוּא, וּבְכֻלָּם בֵּית מוֹשָׁבִים לַצַּדִּיקִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַרְגָּתוֹ כָּרָאוּי לוֹ.
כְּתִיב, (תהלים סה) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ דְּסָלְקִין אִינוּן נִשְׁמָתִין מִתַּתָּא לְעֵילָא וּלְאִתְאַחֲדָא בְּאַחְסַנְתֵּיהוֹן דְּאִתְתַּקְנָן לְהוּ. יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, אִלֵּין אַתְרִין וְדַרְגִּין לְבַר, וּמַאן אִינוּן, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (זכריה ג) וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה. וְהַאי הוּא דַּרְגָּא בֵּין קַדִּישִׁין עִלָּאִין.
כָּתוּב (תהלים סה) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקָרֵב אוֹתָם אֵלָיו, שֶׁעוֹלִים אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה וּלְהֵאָחֵז בְּנַחֲלָתָם שֶׁנִּתְקְנָה לָהֶן. יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךְ - אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהַדְּרָגוֹת שֶׁבַּחוּץ, וּמִי הֵם? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ג) וְנָתַתִּי לְךְ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה. וְזוֹהִי דַרְגָּה בֵּין קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים.
וּמַאן דְּזַכָּאִין לְדַרְגָּא דָא, אִינוּן שְׁלִיחָן דְּמָארֵי עַלְמָא כְּאִינוּן מַלְאָכִין וְעָבְדִין שְׁלִיחוּתָא תָּדִיר בִּרְעוּתָא דְּמָארִיהוֹן, בְּגִין דְּאִלֵּין (אתקדשו) תָּדִיר בִּקְדוּשָּׁה וְלָא אִסְתָּאֲבוּ. כְּגַוְונָא דָא, מַאן דְּאִסְתָּאַב בְּהַאי עַלְמָא אִיהוּ מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחַ מְסָאָב, וְכַד נָפַק נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ מְסָאֲבִין לֵיהּ וּמְדוֹרֵיהּ בֵּין אִינוּן מְסָאֲבִין וְאִלֵּין אִינוּן מַזִּיקִין דְּעַלְמָא. כְּמָה דְאִתְמְשַׁךְ בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא הָכִי הוּא מְדוֹרֵיהּ וְאִתְמְשַׁךְ בְּהַהוּא עַלְמָא (נט ואינון רוחי מסאבי מסאבין ליה ואעלין ליה לגיהנם.)
וּמִי שֶׁזַּכָּאִים לַדַּרְגָּה הַזּוֹ הֵם שְׁלִיחִים שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם, כְּמוֹ אוֹתָם הַמַּלְאָכִים, וְתָמִיד עוֹשִׂים שְׁלִיחוּת בִּרְצוֹן רִבּוֹנָם, מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ [התקדשו] תָמִיד בִּקְדֻשָּׁה וְלֹא נִטְמְאוּ. כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁנִּטְמָא בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה, וּכְשֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ, מְטַמְּאִים אוֹתוֹ, וּמְדוֹרוֹ בֵּין אוֹתָם הַטְּמֵאִים, וְאֵלּוּ הֵם הַמַּזִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁמַּמְשִׁיךְ אָדָם אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה - כָּךְ הוּא מְדוֹרוֹ וְנִמְשָׁךְ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם [ואותן רוחות הטמאות מטמאות אותו ומכניסות אותו לגיהנם].